הפחתת שעות עבודה - הפסקה יומית

לטענת המערער בעניין הפחתת שעות עבודה הוא העיד על הפסקה יומית בעבודתו בהיקף של ¾ שעה בלבד ובכל מקרה לא היתה הצדקה להפחית משכרו כל סכום שהוא בגין הפסקה, שכן לא התקיימו דרישות החוק בעניין זה. להלן פסק הדין: פסק דין השופט שמואל צור 1. המערער הועסק על ידי המשיבה כצבע, בתקופה שמיום 15.4.90 ועד 31.12.00 (כ - 10.5 שנים). המערער פוטר מעבודתו ושולמו לו פיצויי פיטורים. 2. בבית הדין האזורי בתל אביב התבררה תביעה שהגיש המערער לתשלום שעות נוספות אשר, לטענתו, עבד בהן ועבורן לא שולם לו. תביעתו המתוקנת של המערער הייתה לתשלום שעות נוספות בסכום של 38,526 ₪ וכן סכום נוסף של 16,000 ₪ לפי אומדנים. כמו כן תבע המערער הוצאות נסיעה בסך 2,750 ₪ וגמול בגדי עבודה בסך 3,000 ש"ח. 3. בית הדין האזורי (השופטת חנה בן יוסף ונציג ציבור מר גיורא ברקת - תיק עב' 7634/01) קיבל את תביעת המערער בחלקה. בית הדין האזורי קיבל את התביעה לתשלום שעות נוספות לתקופה מנובמבר 1994 עד נובמבר 1999 (60 חודש שהם 5 שנים). בית הדין האזורי דחה את התביעה לתשלום שעות נוספות מינואר 94 ועד אוקטובר 1994 בשל התיישנות ודחה את התביעה המתייחסת לתקופה שלאחר נובמבר 99 בשל כך שהיא התבססה על אומדנא. בית הדין האזורי קבע שמן הסכום שנפסק למערער עבוד שעות נוספות יש להפחית שכר שעה אחת ליום, הוא שעת הפסקה שקיבל המערער במהלך עבודתו. בסופו של דבר פסק בית הדין למערער סך של 7,536 ₪ עבור שעות נוספות וכן פסק לו 2,750 ₪ כהוצאות נסיעה. 4. בערעור משיג המערער על מספר עניינים בהם פסק בית הדין האזורי: (1) התיישנות: לטענת המערער לא היה מקום להפחית משכר השעות הנוספות בגין התיישנות שכן המשיבה לא העלתה טענה זו בהזדמנות הראשונה. (2) הפחתת שעות עבודה: לטענת המערער הוא העיד על הפסקה יומית בעבודתו בהיקף של ¾ שעה בלבד ובכל מקרה לא היתה הצדקה להפחית משכרו כל סכום שהוא בגין הפסקה, שכן לא התקיימו דרישות החוק בעניין זה. (3) אי פסיקת שעות נוספות עבור 16 חודשים: לטענת המערער לא הייתה הצדקה להימנע מפסיקת שעות נוספות לגבי תקופה שפירוט השעות לא הופיע בתלושי השכר באשמת המשיבה. (4) אי פסיקת תוספת של 162 שעות נוספות: לטענת המערער יש לאפשר לו לתקן את התביעה ולתבוע תוספת זו. (5) הפרשי הצמדה וריבית: לטענת המערער בית הדין פסק לו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.00 ואילך, בעוד היה על בית הדין לפסוק לו הפרשי שכר מאמצע התקופה לגביה נתבע התשלום (ינואר 94 - אוקטובר 99). (6) הוצאות משפט: לטענת המערער טעה בית הדין האזורי בכך שנמנע כליל מלחייב את המשיבה בהוצאות משפט, אף שמקצת תביעתו התקבלה. המשיבה תומכת בפסיקתו של בית הדין האזורי. 5. הדיון בערעור התנהל בדרך של סיכומים בכתב. 6. נתייחס להלן לטענותיו של המערער בערעורו, אחת לאחת. (1) התיישנות: תביעת המערער הוגשה ביום 5.11.2001. תביעת המערער לשעות נוספות מתייחסת לתקופה שראשיתה בינואר 1994, היינו תקופה שמקצתה מעל 7 שנים שלפני הגשת התביעה. לגבי תקופה זו חלים דיני ההתיישנות. בכתב ההגנה טענה המשיבה כי תביעת המערער התיישנה. אכן, טענה זו הייתה כוללנית, אך היא הועלתה בהזדמנות הראשונה ובכך יצאה המשיבה ידי חובת חוק ההתיישנות. ביתר פירוט המשיבה העלתה טענה זו בסיכומיה, כך שצדק בית הדין האזורי בפסיקת תשלומי שעות נוספות למערער לתקופה שראשיתה 7 שנים לפני הגשת התביעה ולא קודם לכן (עמ' 5 שורה 3 לפסק). (2) הפחתת שעות עבודה: אין חולק כי במהלך תקופת עבודתו של המערער הוא נהנה מהפסקה בעבודתו. אין גם חולק כי הפסקה בעבודה אינה נחשבת כחלק משעות עבודה ולכן, בכל הקשור לחישוב הזכאות לשעות הנוספות יש מקום להפחית מן הדרישה לשעות נוספות את משך ההפסקה. דבר זה עולה מהוראות סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א - 1951 ומהגיונם של דברים. לא מצאנו תימוכין לטענת המערער כי אין להפחית כלל את שעות ההפסקה. אשר למשך ההפסקה - בית הדין האזורי קבע שמדובר בשעה שלמה (עמוד 4 לפסק). פסיקה זו תואמת את עדותו של מנכ"ל המשיבה (סעיף 11 לתצהירו). המערער טוען כי ההפסקה נמשכה ¾ שעה בלבד (סעיף 2 לערעור). אכן, בית הדין האזורי לא הכריע באי ההתאמה האמורה שבעדויות, אך חרף זאת אנו סבורים שניתן לאשר את פסיקת בית הדין התואמת את אחת מן העדויות שהיו בפניו. אשר לשיעור ההפחתה - בית הדין האזורי התבסס על תחשיב שערכה המשיבה (עמוד 5 לפסק). המערער לא הציג כל תחשיב חילופי, גם לא במסגרת ערעורו. יש אפוא יסוד לפסיקת בית הדין לגבי שיעור ההפחתה. (3) שעות נוספות עבור 16 חודשים: המערער הוסיף ותבע תשלום שעות נוספות עבור 16 חודשים לגביהם - בניגוד לתקופה האחרת - תלושי השכר לא שיקפו עבודה בשעות נוספות. תביעתו של המערער בתקופה זו הסתמכה על אומדנא ובצדק דחה בית הדין האזורי תביעה זו (עמוד 4 פיסקה שלישית) שלא היתה מבוססת ולא מפורטת כנדרש בחוק ובפסיקה. (4) אי פסיקת 162 שעות נוספות: רכיב זה לא תקבע בבית הדין האזורי ואיננו מוצאים כל עילה או הצדקה להתיר תיקון התביעה בעניין זה בשלב הערעור. (5) הפרשי הצמדה וריבית: בית הדין האזורי פסק למערער תשלום עבור שעות נוספות לתקופה נובמבר 94 - נובמבר 99, אך משום מה פסק ריבית והצמדה מיום 1.1.00 ואילך בלבד. אנו סבורים שבכך טעה בית הדין. פסיקת הפרשי שכר מצדיקה חיוב בהפרשי הצמדה וריבית לגבי כל חודש וחודש ולגבי תשלומים קצובים על פני תקופה רצופה ניתן לפסוק הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה. כך ראוי לעשות גם כאן. אנו מקבלים את הערעור בנקודה זו ופוסקים כי הסך של 7,536 ש"ח יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.1997 (אמצע התקופה לגביה נפסקו תשלומי שעות נוספות) ועד התשלום בפועל. (6) הוצאות משפט: תביעת המערער התקבלה בחלקה. בנסיבות אלה היה מקום לזכות אותו בהוצאות משפט ולו בסכום מופחת. גם בנקודה זו אנו מקבלים את הערעור ופוסקים למערער הוצאות משפט בבית הדין האזורי בסכום של 2,500 ₪. 7. סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כאמור בסעיפים קטנים (5) ו - (6) לעיל. המשיבה תישא בהוצאות המערער בערעור זה בסכום מופחת של 1,000 ש"ח. צמצום שעות העבודהשעות עבודה ומנוחה