ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

פסק דין

הנשיא סטיב אדלר

פתח דבר

ענינו של הליך זה הוא בבקשת ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: ה.ר.י.), לאכוף על המשיבים להביא להכרעה במנגנון בוררות את חילוקי הדעות הקיימים ביניהם. הבקשה נסמכת בעיקרה, על הסכם קיבוצי שנכרת בין הצדדים, ביום 13.7.2000, לפיו התחייבה ה.ר.י. שלא לשבות החל מיום חתימת ההסכם לתקופה בת עשר שנים וזאת, בתמורה לכך שחילוקי הדעות בינה לבין המדינה, שירותי בריאות כללית והסתדרות מדיצינית הדסה (להלן: הדסה) ייושבו במסגרת הליך בוררות. יצוין, כי פסק הדין ניתן על ידי ההרכב כפי שנקבע בהחלטת בית הדין מיום 4.1.2005.

הסכם השכר והסכם הבוררות

[2] במחצית השנייה של שנת 1998 הסתיימה תקופת תוקפו של ההסכם הקיבוצי הקודם בין ה.ר.י. לבין המשיבים. משלא עלה בידי הצדדים לכרות הסכם חדש פתחו חברי ה.ר.י בשביתה חלקית (עיצומים), החל מיום 9.3.2000. במהלך חודש מאי 2000, בעקבות החלטת ממשלה בעניין, החל הליך גישור בין הצדדים. הליך הגישור צלח ובעקבותיו נחתמו ביום 13.7.2000 שני הסכמים קיבוציים מיוחדים בין ה.ר.י לבין המדינה, שירותי בריאות כללית והדסה.
האחד, עניינו שכרם ותנאי עבודתם של הרופאים חברי ה.ר.י (להלן: הסכם השכר). תקופת תוקפו של הסכם השכר נקבעה מיום 1.7.1998 ועד ליום 31.12.2001. הסכם השכר מפרט את עלותו, את תוספות השכר שינתנו לרופאים, את המנגנון לבדיקת שכר הרופאים, את מנגנון הרחבת בסיס שכרם ועניינים שונים הנוגעים להסדרי הפנסיה, לרבות מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
השני, עניינו מנגנון חילופי לישוב חילוקי דעות בין הצדדים באמצעות בוררות (להלן: הסכם הבוררות). מפאת חשיבותו של הסכם זה לעניינינו נביא כבר בשלב זה את עיקריו, כדלקמן:

"...הואיל: והצדדים מבקשים ליצור, למשך תקופה מוסכמת מראש, מנגנון חילופי למצב הקיים בכל הנוגע ליישוב חילוקי הדעות ביניהם, מנגנון אשר עיקרו הימנעות משביתה והכרעה בחילוקי דעות באמצעות בוררות...

4. יישוב חילוקי דעות במשא ומתן על חידוש הסכם קיבוצי.
במשא ומתן לקראת חידוש ההסכמים הקיבוציים העתידיים, ניתן יהיה בהתאם לכללים ולעקרונות המפורטים במסמך "הצעת המגשרים" המצורף כנספח א' להסכם זה (להלן: "הצעת המגשרים"), להעביר נושאים כלכליים, כהגדרתם בהצעת המגשרים, אשר לגביהם לא הגיעו הצדדים להסכמה, להכרעה במנגנון בוררות, כהגדרתו בהצעת המגשרים (דגם א').

5. יישוב חילוקי דעות בתקופת הסכם קיבוצי
5.1 בתקופת הסכם קיבוצי [כך במקור - ס.א.] ניתן יהיה לפנות למנגנון של בוררות להכרעה אך ורק בנושאים חדשים היוצרים נסיבות חדשות בהתאם למפורט להלן:
5.1.1. נושא בר-בוררות אשר לגביו הוסכם, כי הנו מיוחד וכי הנו מחייב הכרעה לפני המועד לניהול משא ומתן לקראת חידוש ההסכם הקיבוצי, ניתן יהיה להעבירו להכרעה בבוררות.
בהתקיים מחלוקת לגבי קיום התנאים הללו, תופנה המחלוקת להכרעה במנגנון הבוררות. אם ייקבע כי בנושא מתקיימים התנאים האמורים, יידון הנשוא ויוכרע במנגנון הבוררות.
5.1.2. עניין אשר לגביו יוסכם בין הצדדים, כי מתקיימים לגביו כל ארבעת התנאים המפורטים להלן במצטבר, ניתן יהיה להעבירו לבוררות.
א. העניין מהווה מעשה חד-צדדי של המעסיק כמעסיק;
ב. העניין מהווה שינוי מהותי בתנאי העבודה של רופאים ואיננו בגדר סכסוך היחיד;
ג. העניין איננו מהווה עילה לפנייה לבית הדין לעבודה;
ד. העניין מחייב הכרעה לפני המועד לחידוש הסכם קיבוצי.
במקרה בו אין הסכמה בשאלת התקיימותם של כל התנאים המפורטים לעיל, יהיה כל צד רשאי לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה להכריע בשאלה.
5.1.3. בכפוף לסעיף 5.2. נושאים אחרים לא יועברו להכרעה במנגנון הבוררות בתקופת ההסכם הקיבוצי.
5.1.4. מנגנון הבוררות, אופן הפנייה לבוררות ואופן ניהול הליכי הבוררות יהיו בהתאם למפורט בהצעת המגשרים (דגם ב')."

לאמור יש להוסיף מהכתוב בנספח א' להסכם הבוררות שלעיל, "מודל חדשני של ניהול מו"מ ובוררות לצורך חידוש הסכם - הצעת המגשרים":

".... נושאים: הבוררות תעסוק בחידוש ההסכמים הקיבוציים ברמה ארצית בין הר"י לבין המעסיקים, ובמסגרת זאת ניתן יהיה להביא לבוררות נושאים כלכליים, קרי נושאים של יצירה או שינוי זכויות וחובות בעניינים שהם נושאים להסכם קיבוצי, לפי המוגדר בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים. במקרה של מחלוקת, בית הדין יפסוק האם הנושא הוא בר-בוררות. נושאים אחרים משפטיים או מעורבים (משפטיים-כלכליים) יובאו לבוררות בהסכמה הדדית. למען הסר ספק, נושאים שעניינם פעולות שלטוניות של הריבון או עניינים הנובעים מהן, לא יובאו לבוררות."

כעולה מטיעוני באות כוחן של ה.ר.י בדיון שהתקיים בפנינו ביום 4.1.2005 הוברר, כי כעבור ארבע שנים לאחר חתימת הסכם הבוררות הסכימו הצדדים על רשימת בוררים.
לשם השלמת התמונה נציין, כי ביום 10.12.2000 נחתם בין מרכז השלטון המקומי בישראל ושלוש הערים הגדולות - ירושלים, תל-אביב חיפה - לבין ה.ר.י "כתב הצטרפות להסכם קיבוצי" במסגרתו הצטרף מרכז השלטון המקומי להסכם השכר.

[3] השתלשלות האירועים הצריכה לענייננו לאחר חתימת הסכם הבוררות

במהלך חודש דצמבר 2000 מינה ראש הממשלה (דאז) מר אהוד ברק, ועדה ציבורית לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה (להלן: "ועדת אמוראי"). בחודש ינואר 2003 פורסם דו"ח הוועדה [1] ובמסגרתו המלצתה על חתימת הסכם קיבוצי חדש, בתוך שנה וחצי מיום פרסום המלצות הוועדה, אשר יביא לרפורמה מקיפה במבנה ההעסקה וברמת השכר של הרופאים במגזר הציבורי.
ביום 17.3.2003 פורסמה התכנית הכלכלית של משרד האוצר להבראת המשק ובעקבותיה נחתם ביום 22.5.2004 הסכם קיבוצי בין המדינה לבין ההסתדרות הכללית החדשה.
ביום 1.6.2003 נכנס לתוקף חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003.

[4] ההסכם שהושג בין הצדדים בחסות בית דין זה בדיון שהתקיים בפניו ביום 31.3.2004

בדיון שהתקיים בפנינו ביום 31.3.2004 הסכימו הצדדים להמלצת בית הדין כדלקמן:

"1. בתקופה שמיום 14.4.04 ועד ליום 17.4.04 ינוהל בין הצדדים משא ומתן רצוף וענייני על הנושאים שבנספח ח' לתגובת המדינה, הוא מכתבו של המשנה לממונה על השכר מיום 16.2.04.
     2. ביום 1.6.04 ידווחו הצדדים לבית הדין על התקדמות המו"מ.
     3. בתקופה שמיום 14.7.04 ועד ליום 14.10.04 ינהלו הצדדים מו"מ רצוף וענייני על כל הנושאים שיעלה כל צד במסגרת חידוש הסכם קיבוצי, על פי רשימות שיוחלפו בין הצדדים עד 14.7.04.
     4. בתאריכים 14.7.04 ו - 1.9.04 ידווחו הצדדים לבית הדין על התקדמות המו"מ....".
     
כמו כן נקבע, כי בהעדר הסכם יוגשו כתבי טענות לעניין היות נושאי המשא ומתן בני בוררות ובית הדין יכריע בדבר במהירות האפשרית. באת כוח המדינה הודיעה, כי במקרה כזה היא תמנע מלהעלות טענות שעניינן העדר סמכות עניינית. בעלי הדין ביקשו להאריך את המועדים האמורים, אך בסופו של דבר לא הגיעו לכלל הסכם, הוגשו כתבי טענות והתקיימה בפנינו ישיבה נוספת בהליך לשם השלמת טיעונים ומענה על שאלות בית הדין.

[5] טענות הצדדים בפנינו בתמצית, הן אלה:
[א] ה.ר.י. - באת כוחה של ה.ר.י טענה, כי שלב המו"מ בין הצדדים הגיע לכדי מיצוי מלא ומשכך, רשאית מרשתה לדרוש להעביר לבוררות את אותם נושאים שפורטו על-ידה בכתבי הטענות שהגישה וזאת, מכוח הסכם הבוררות. עוד הוסיפה וטענה, כי המעסיקים אינם פועלים בתום לב בסירובם לקיים את הוראות ההסכם הקיבוצי אשר קובע מפורשות, כי הליך הבוררות מחליף את אמצעי הפעלת הכוח הארגוני.
[ב] המדינה - באת כוח המדינה טענה, כי בתקופה של הפחתת שכר במגזר הציבורי והעדר משא ומתן בינה לבין ארגוני עובדים אחרים (ובעיקר ההסתדרות הכללית החדשה) אין מקום לדון בהעלאות שכר לרופאים. טענה זו מעוגנת בחשש המדינה, כי מתן העלאות שכר לרופאים במנגנון בוררות יפגע בכלל מדיניות השכר השוררת במגזר הציבורי וכן בקביעת מדיניות השכר לשנים הבאות. בעניין זה נטען, כי נודעת חשיבות למועדים ובעיקר לכך שעד לסוף שנת 2005 שוררת מגמה של צמצום הוצאות השכר במגזר הציבורי. כך, בהסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה לבין ההסתדרות הכללית החדשה נקבע, כי תוספות השכר של ההסכם הקיבוצי הבא יחלו רק בחודש יולי 2005. עוד מדגישה המדינה את החשיבות של קביעת מדיניות שכר על ידי הממשלה ולא על ידי בורר. רצונה של המדינה הוא לקבוע מסגרת עלות לכל יחידות המיקוח במגזר הציבורי ולאפשר ניהול משא ומתן בגבולות אלה. יתרה מזו, לטעמה, כל עוד לא נקבעה מסגרת העלות לא מוצה שלב המשא-ומתן ואין מקום להעביר הסכסוך לבוררות. לשיטתה של נציגת המדינה, בחתימה על הסכם הבוררות כוונת הצדדים, לרבות המדינה, היתה כי הצדדים יגיעו לכדי הסכמה בנושאים רבים ולבוררות יועברו רק אותם נושאים בודדים שלגביהן תוותר מחלוקת. עוד טוענת המדינה, כי נושאים המעוגנים בחקיקה אינם בני-בוררות.
עם זאת, ככל שיועברו המחלוקות בין הצדדים לבוררות עמדת המדינה היא, כי היא רשאית לבקש מהבורר לצמצם את הוצאות השכר וכן להפחיתן. כמו כן, בפני הבורר ידונו סוגיות ספציפיות בלבד ולא כל הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים.
באת כוח המדינה התייחסה לנושאים שנמנו על ידי ה.ר.י. כבני-בוררות. נסקור את עמדתה ביחס לכל נושא עת נגיע לדיון בו, להלן.
[ג] שירותי בריאות כללית - באי כוח שירותי בריאות כללית הצטרפו לטענות באת כוח המדינה, תוך הדגשת הפררוגטיבה הנתונה למעסיק לקבוע תנאי עבודה מסוימים באופן חד-צדדי. כמו כן, הדגישו באי כוחה את המיוחד להסכמים וליחסי העבודה בשירותי בריאות כללית.
[ד] מרכז השלטון המקומי - הצטרף לעמדתה של המדינה.

הכרעה

פירוש ההסכם הקיבוצי בעניין בוררות

[6] בוררות במקום שביתה - במצב דברים רגיל, מקום בו המשא ומתן בין העובדים למעסיק לא מסתיים בהסכמה, עוברים הצדדים לשלב הבא הכולל הפעלת כוח - היינו שביתה - שמטרתה לשכנע את המעסיק לקבל את דרישות הארגון. לעתים מפעיל גם המעסיק כוח שמטרתו לשכנע את הארגון לקבל את עמדתו. במקרה דנא, תחת הפעלת נשק השביתה החלקית או המלאה הסכימו ביניהם הצדדים כי תבוא הכרעה במנגנון בוררות. בהסכם הבוררות נקבע במפורש, כי הצדדים חפצים ב"...מנגנון חלופי למצב הקיים בכל הנוגע ליישוב חילוקי הדעות ביניהם, מנגנון אשר עיקרו הימנעות משביתה והכרעה בחילוקי דעות באמצעות בוררות..". בהמשך נקבע בהסכם ההסדרים הצריכים להפעלת מנגנון הבוררות במקרים של חידוש הסכם קיבוצי כמו גם בתקופת תוקפו של ההסכם. מנגנון זה מהווה פריצת דרך ביחסי עבודה בארץ והסכם הבוררות יפורש על פי לשונו, אך הוא תואם מדיניות כללית של החקיקה המעודדת יישוב סכסוכי עבודה באמצעות בוררות במקום באמצעות שביתות. [2]

[7] התנאים להפעלת מנגנון הבוררות - בהסכם הבוררות נקבעו מספר תנאים הדרושים לשם הפעלת מנגנון הבוררות, ואלו הם:
•     • נושאי הבוררות הם כלכליים כאשר הפירוש למושג זה ניתן במסמך, שצורף כנספח א' להסכם ושכותרתו היא "מודל חדשני של ניהול מו"מ ובוררות לצורך חידוש הסכם - הצעת המגשרים". [ראה סעיף 2 לעיל]
•     • נושאים להסכם קיבוצי לפי סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים. נציין, כי הפרוש לסעיף זה נדון בפסיקה, בין היתר, בפרשת עובדי המינהל והמשק. [3]
•     • נושאים לגביהם הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה. לשון אחרת, נדרש שהליך המשא ומתן ימוצה בטרם יועבר הסכסוך לבוררות.
•     • בתקופת ההסכם הקיבוצי ניתן להעביר לבוררות רק "נושאים חדשים היוצרים נסיבות חדשות", בהתאם לסעיפים 5.1.1 ו- 5.1.2.
•     • "נושאים שעניינם פעולות שלטוניות של הריבון או עניינים הנובעים מהן, לא יובאו לבוררות".
•     • ההסכם צריך להיות ברמה הארצית, קרי, בין ה.ר.י. לבין המעסיקים.
•     • נושאים שאינם כלכליים אלא משפטיים או מעורבים (משפטיים-כלכליים) ניתן להעביר לבוררות רק בהסכמת הצדדים.

[8] האם התמלאו במקרה דנן התנאים להפעלת מנגנון הבוררות?

כעולה מכלל החומר שהונח בפנינו נהלו הצדדים משא ומתן לשם חידוש הסכם קיבוצי ארצי בין ה.ר.י. לבין המעסיקים, שהרי תוקפו של הסכם השכר פג בסוף שנת 2001. בהתאם להסכם הבוררות, באופן עקרוני, כל הנושאים העונים על התנאים הנ"ל והנוגעים לחידוש ההסכם ניתנים להעברה למנגנון הבוררות. משכך, נוכל להשאיר בצריך עיון את ההכרעה בעניין הנושאים הניתנים להעברה לבוררות במסגרת משא ומתן בתקופת ההסכם הקיבוצי. נציין, כי האמור עד כאן עולה בקנה אחד גם עם עמדת באת כוח המדינה, שטענה בפני בית הדין כי "בסוף מרץ 2004 הסכמנו לנהל מו"מ על חידוש הסכמי שכר" (עמוד 9 לפרוטוקול הדיון מיום 4.1.2005), אם כי תחולתם תהא רק עם תום יישום מדיניות השכר הנוכחי, בסוף שנת 2005 (עמוד 30 לפרוטוקול הדיון מיום 31.3.2004). זאת ועוד, מחומר הראיות שהונח בפנינו הוברר ללא ספק, כי הצדדים מיצו את המשא ומתן בנושאים שהם בני-בוררות. על מנת למנוע ספק בעניין זה הסכימו הצדדים, בהמלצתנו, להמשיך לנהל משא ומתן מחודש מרץ 2004 ועד לחודש אוקטובר 2004. הצדדים אף ביקשו הארכה לשם המשך ניהול המשא ומתן.
לאמור, השאלה העיקרית הניצבת לפתחנו היא, מהם הנושאים הניתנים להעברה לבוררות במסגרת משא ומתן לחידוש ההסכם הקיבוצי? שאלה זו מחייבת לטעמנו, התייחסות לכל נושא שהצדדים מבקשים להעביר לבוררות. להלן נבחן כל נושא שכזה כסדרו, לרבות הנושאים הכלולים בנספח ח' (מכתבו של מר יוסי כהן מיום 16.2.2004). ונושאים אחרים שהובאו בפנינו, לרבות נושאים שהמדינה מבקשת להעביר לבוררות. אולם קודם לכן נעמוד בקצרה על אמות המידה וכללי הפרוש הצריכים להנחותנו.

הנושאים הניתנים להעברה לבוררות

[9] בסעיף 4 להסכם הבוררות, הדן במשא ומתן על חידוש ההסכם הקיבוצי, נקבע כי ניתן להעביר לבוררות "נושאים כלכליים, כהגדרתם בהצעת המגשרים...". בהגדרת "נושאים כלכליים" המופיעה בהצעת המגשרים, המהווה כאמור נספח א' להסכם הבוררות (ראה סעיף 2 לעיל), נכתב: "... נושאים כלכליים, קרי נושאים של יצירה או שינוי זכויות וחובות בעניינים שהם נושאים להסכם קיבוצי...". מנגד, נכתב גם כי לא ניתן להעביר לבוררות "נושאים שעניינם פעולות שלטוניות של הריבון או עניינים הנובעים מהן...".
באת כוחה של ה.ר.י. טענה, כי מן הראוי להרחיב את הגדרת הנושאים הכלכליים ולשם כך הפנתה אותנו לפסיקה בעניין הגדרת תנאי עבודה ונושאים להסכם קיבוצי. [4] לטעמנו, מאחר שעסקינן בפרוש להסכם חדשני ו'נסיוני' בישראל - הסכם הכולל שימוש במנגנון בוררות חלף הפעלת אמצעים ארגוניים - מן הראוי לפרשו בזהירות, בסבירות ותוך התייחסות לתכליתו. תכלית זו צריך שתקבע גם על רקע המדיניות העקבית של המדינה משך שנים ארוכות, שלא למסור לבוררות נושאים שהיא סבורה שחייבים להיקבע בחקיקה, כמו תקן ותקציב. מנגד, לא ייתכן להחליף את כלי השביתה בבוררות אם הבורר אינו יכול לקבוע את תנאי השכר של הרופאים.

שכר

[10] שכר עבודה נמנה עם הנושאים החשובים ביותר בניהול המשא ומתן הקיבוצי בין הצדדים. ברי שהמדובר בנושא כלכלי - העלאות או הורדות שכר הרופאים - שנדון במשא ומתן בין הצדדים. בקביעת תנאי שכר בהסכם קיבוצי חדש קובע הבורר את עלות ההסכם למדינה ואת העלייה או הירידה של תנאי שכר הרופאים. נושא השכר, כשלעצמו, אינו נושא שלטוני הנתון לריבון.
אמנם, כפי שטענה באת כוח המדינה, נושא השכר ועלות ההסכם הקיבוצי החדש הם נושאים הנוגעים ללבה של מדיניות השכר של הממשלה לשנים 2005 ו- 2006, ואין מקום שהבורר יקבע את תקציב השכר של המדינה או את מדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, שכן זהו תפקידו של הריבון. אולם, מדיניות היא יעד ובכך שונה היא מנושא השכר שישולם בפועל לרופאים, היינו - חלוקת התקציב הקיים וקביעת סדר העדיפויות. משכך, ניתן לנהל משא ומתן בנושא תנאי שכר ואף להעבירו לבוררות. יש להניח, כי במסגרת הבוררות תעלה ה.ר.י. את כל הטיעונים המצדיקים את העלאות תנאי השכר של הרופאים, לרבות מצבם הנוכחי, הגורמים המבחינים בינם לבין שאר העובדים במגזר הציבורי ועקרונות המדיניות הכלכלית של המדינה. בה במידה ניתן לצפות, כי גם המדינה תטען במסגרת הבוררות את כל הטענות שיש בהן כדי להצדיק את הותרת רמת השכר של הרופאים כמות שהוא או אף הפחתתו וזאת בשל המדיניות הקיימת, מצב המשק והגבלות בתקציב. יש לאפשר לצדדים למצות את כל טיעוניהם. לסיכום, ניתן להעביר לבוררות את דרישות ה.ר.י. והמדינה בענייני שכר.

נושאים שהמדינה ושירתי בריאות כללית מסכימות שהם בני-בוררות

[11] המדינה הסכימה, כי נושא תקופת ההסכם הקיבוצי החדש הוא נושא בן בוררות. אולם בד בבד טענה, שלא מוצה לגביו המשא ומתן. במשאים ומתנים קודמים בין הצדדים כמו גם במשא ומתן שהתנהל בשנת 2004 בעקבות ההסכם שהושג בהמלצת בית הדין, נדון נושא תקופת תחולתו של ההסכם. משכך הרינו קובעים, כי ניתן להעבירו לבוררות אשר תתקיים בעקבות פסק דין זה.
בנוסף, הסכימה המדינה, כי נושא גמול השתלמות הוא בן-בוררות, בהסתייגות אחת, והיא שכללים והוראות בדבר ביקורת ופיקוח על מוסדות בהם נלמדים קורסים לגמול השתלמות ונמצאים היום בטיפול ועדה מיוחדת במשרד החינוך, אינם בני-בוררות. הסתייגות המדינה מקובלת עלינו. ברי, כי אם יתברר שמשרד החינוך אינו מטפל בעניין המוסדות תוך פרק זמן סביר רשאית ה.ר.י. לשוב ולבקש להעביר גם נושא זה לבוררות. בסיכום, נושא גמול ההשתלמות יועבר לבוררות למעט הנושא שבטיפול משרד החינוך.
עוד הסכימה המדינה כי ניתן להעביר לבוררות את הנושאים הנוגעים לשעות עבודתם של הרופאים (שבוע עבודה בן 45 שעות); תוספת גמול יעוץ לרופאים שאינם זכאים לכוננויות; התקופה בה ניתן לפטר רופא מומחה ראשי (בתוך השנתיים במקום בתום השנתיים); שינוי מתח הדרגות ביחידות לא כלליות (לא מומחה ולא מתמחה). נושאים אלה הם אכן בני-בוררות ויועברו לבוררות, וכך גם סוגיית החתמת שעון נוכחות על ידי הרופאים והפחתת כוננויות בעת יציאה להשתלמויות.
שירותי בריאות כללית וה.ר.י הסכימו, כי נוהל משא ומתן לגבי הנושאים הבאים: הפחתת השתכרות לרופאים בקהילה שאינם מגיעים לנורמה; ביטול שעות גיל ועונה; ימי הבראה וזכויות פרסונל. נושאים אלה הם בני בוררות אולם, לפי שמסרה באת כוח ה.ר.י., סוכם בין ה.ר.י. לבין שירותי בריאות כללית, שהמשא ומתן לגביהם ימשך ושלעת הזו הם לא יועברו לבוררות.

נושאים כלכליים אחרים המופעים בנספח ח' ולגביהם נוהל משא ומתן

[12] מדובר בנושאים הבאים: עדכון תוספת תפוקה; תוספת 42%; תשלום שכר לרופאי המרפאות בעת יציאה להשתלמות; תשלום כוננות בעת יציאה להשתלמות; מכסת הכוננויות במחלקות קטנות; תוספת מקצועות מיוחדים לסגן מנהל בית חולים; זכותו של רופאה במשרד האוצר לכוננויות מנהל; תחולת רטרואקטיבית של ניכוי לקופת הגמל אסיף מסטאג'רים; סכום תוספת בריאות הציבור לרופאים; תעריפי ועדות רפואיות של בתי הדין לעבודה. הנושאים הללו נוגעים לתוספת עלות למעסיק והם חלק מדרישות ה.ר.י. בעניין תוספות שכר. כמו כן, הם עונים על התנאים הנ"ל האחרים שנקבעו בהסכם הבוררות. ועוד, הם אינם בקטגוריה של פעולות שלטוניות של הריבון ועל כן הם בני בוררות.
הדבר נכון גם לגבי דרישת ה.ר.י., כי המעסיקים יממנו בדיקות תקופתיות לרופאים, ומכאן שגם נושא זה יש להעביר לבוררות.

"נושאים שעניינם פעולות שלטוניות של הריבון"

[13] בהסכם הבוררות הוסכם במפורש, כי נושאים שעניינם פעולות שלטוניות של הריבון לא יועברו לבוררות. הסיבה לכך נעוצה בהנחה המקובלת (גם על ה.ר.י שאם לא כן הרי לא היתה חותמת על ההסכם), שסמכות ההכרעה לגבי נושאים אלה מסורה למדינה כריבון, ללא צורך בהסכמת ארגון העובדים. אמנם ייתכן, כי גם לגבי חלק מנושאים אלה קוימה הידברות בין ארגוני העובדים לבין נציגי המדינה, וזאת על פי הסכמת המדינה או במסגרת החובה המוטלת על המדינה למסור מידע ובמסגרת של התייעצות. אולם, מכוח חקיקה וכן על פי הפסיקה, קיימים נושאים ביחסי עבודה אותם רשאי הריבון לקבוע באופן חד-צדדי. משכך, השאלה היא אילו מבין הנושאים שהועלו בבקשתה של ה.ר.י. באים בגדר קטגוריה זאת? נדון בהם לפי הסדר.
קביעת תקני כוח אדם במערכת הבריאות, לרבות קיצוץ והגדלת כוח אדם, היא פעולה שלטונית, במסגרת קביעת תקנוּן כוח האדם הכלול בתקציב המדינה. על כן, לפי שנקבע בהסכם הבוררות בעניין זה, אין להעביר לבוררות את הנושאים הבאים: קיצוץ 4% בכוח אדם במערכת הבריאות; תקינה במערכת הבריאות, לרבות המלצות ועדת אמוראי בעניין.
בדומה תנאים שנקבעו בחקיקה העוסקת בקביעת תנאי עבודה, דוגמת חוק התקציב, חוק יסודות התקציבים או חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל אינה נושא בן בוררות. משכך, לא יכולה ה.ר.י. להעביר לבוררות דרישות שעניינן אי- החלת הוראות חקיקה על הרופאים. עם זאת, אין למנוע מה.ר.י. להעלות דרישות לשיפור תנאי שכר חבריה הנובעות מהשלכות החקיקה. לשון אחרת, ככל שתנאי שכרם של הרופאים נפגעו בעקבות החוק, רשאית ה.ר.י. לציין נתון זה כנימוק להעלאת תנאי שכר הרופאים.
בנוסף על הפעולות השלטוניות האמורות ישנן גם פעולות הקשורות לאימוץ המלצות ועדת אמוראי ודרישותיה של ה.ר.י לשינויים במשמעותיים במערכת הבריאות.
אשר לאימוץ המלצות ועדת אמוראי - המלצות אלה נוגעות לשינוי רחב במערכת הרפואה הציבורית ולא רק לתנאי שכרם של הרופאים. הועדה התמנתה על ידי ראש הממשלה ועל כן הממשלה והכנסת הן שיכריעו בהמלצותיה ויחליטו באשר לאופן יישומן. משכך, אין להעביר לבוררות את דרישות ה.ר.י. בעניין אימוץ המלצות ועדת אמוראי. יחד עם זאת, אין מקום לפסול דרישות שכר שמעלה ה.ר.י רק על שום שהן מופיעות בדו"ח ועדת אמוראי.
אשר לשינויים שדורשת ה.ר.י במערכת הבריאות - המדובר בשינויים כמו רפורמה בחדרי מיון; רוטציה של מנהלי מחלקות וטיפול באלימות נגד רופאים. נושאים אלה ראויים לטיפול, אך בנסיבות המקרה שלפנינו הם אינם מתאימים להכרעה על ידי בורר. כך לשם המחשה, על המעסיקים מוטלת אחריות להבטיח סביבת עבודה בטוחה ולמנוע אלימות נגד רופאים. לרופאים יש עניין מובהק בנושא ומשכך, מוטב לשתף אותם בתכניות למניעת אלימות כלפיהם. אולם, מאחר שהאחריות המוטלת על המעסיקים בנושא זה קבועה בדין, המדובר בנושא מעורב בעל היבטים כלכליים (הקצאת כספים להגברת ביטחון הרופאים) והיבטים משפטיים (החובה שבדין להבטיח סביבת עבודה בטוחה) כאחד. מכאן, שהנושא אינו מתאים לבוררות. נוסיף, כי הדבר נכון גם לגבי חלק מדרישות המדינה, כמו ביטוח רשלנות מקצועית.
מינוי ועדה משותפת לבדיקת תנאי שכר של רופאים (כגון: נושא העסקת רופאים בזמן מלא ותגמול בעבור כוננות פעילה וכוננות שאינה מתממשת) אינו נושא בן בוררות. ועדה משותפת כשמה כן היא, ועל כן עליה להתמנות בהסכמתם ההדדית של הצדדים. עם זאת, ניתן לנהל משא ומתן על אותם נושאים שלו הוקמה הועדה היו מונחים על סדר יומה, ואם המו"מ לא מניב הסכמות, לבקש להעבירם למנגנון הבוררות.
לבסוף, חשוב להדגיש את ההבדל בין נושא בן בוררות לבין נושא בר-הידברות ומשא ומתן. שני האחרונים, בדומה לנושאים הנוגעים להמלצות ועדת אמוראי, הם נושאים בעלי השלכות רבות על תנאי עבודתם של הרופאים, הן באופן ישיר והן באופן עקיף. הידברות בין הצדדים בנושאים אלה היא מותרת, רצויה ואף חיונית, הן בדרך של מסירת מידע, הן בדרך של היוועצות והן במשא ומתן. אולם, אין בכך כדי להפוך נושאים אלה לנושאים בני-בוררות. קיימים נושאים שהמעסיק קובע, אולם לאחר הידברות עם ארגון העובדים. לרופאים עניין באיכותה של מערכת הבריאות וביכולתם לספק לציבור שירותי בריאות מעולים, ועל כן מוטב למעסיקים לקיים הידברות עמם לגבי כל הנוגע לשיפור המערכת.

נושאים כוללניים ולא מוגדרים

[14] ה.ר.י. ביקשה להעביר לבוררות את עניין "תיקוני עיוותים שלא תוקנו בהסכמי שכר קודמים". המדינה התנגדה לדרישה זו וטענה, כי מדובר בנושא כוללני. בנסיבות המקרה, קרי היותו נוגע להסכם בוררות חדשני וניסיוני, מקובלת עלינו עמדת המדינה. בבוררות צריכים שיידונו נושאים מוגדרים, לגביהם נוהל משא ומתן בין הצדדים. יתרה מזו, ככל שמתרחבת יריעת המחלוקת בין הצדדים יקשה על הבורר לקיים הליך בוררות יעיל ומעמיק. תכלית הבוררות כיום, להבנתי, איננה לשנות את מכלול מערכת הבריאות אלא להכריע בנושאים שמקובל לדון בהם במסגרת משא ומתן קיבוצי 'רגיל' לחידוש ההסכם הקיבוצי בין הצדדים.




סוף דבר

[15] הבקשה מתקבלת חלקית במובן זה שהנושאים שצוינו בפסקאות 10 - 14 לעיל כבני-בוררות יועברו לבוררות, בה יוכרעו המחלוקות בין הצדדים בנוגע להסכם הקיבוצי החדש בין הצדדים.
על הצדדים להסכים בתוך שבוע ימים מיום מתן פסק דין זה על זהות הבורר (ים) ולהודיע על הסכמתם זו לבית הדין בתוך 8 ימים מיום מתן פסק דין זה. ככל שלא יגיעו הצדדים לידי הסכמה כאמור, יגיש כל צד לבית הדין וישירות לצד שכנגד, בתוך 8 ימים מיום מתן פסק דין זה, רשימת בוררים מוצעת. בעלי הדין יהיו רשאים להתנגד לחלק מהבוררים שהומלצו על ידי בעלי הדין האחרים, בתוך 5 ימים נוספים מיום הגשת ההודעות לבית הדין. לאחר קבלת תגובת ו/או התנגדויות הצדדים כאמור, יקבע בית הדין את הבורר (ים).
הליך הבוררות יחל בתוך חודש ימים ממועד מתן פסק דין זה ויסתיים בהקדם האפשרי.
בטרם נחתום דברינו מוצאים אנו לברך את הצדדים להסכם הבוררות על שעשו צעד חשוב לקראת אימוץ כלי חלופי לשביתות והעברת היחסים ביניהם מיחסים אדוורסריים במהותם ליחסים המבוססים על הבנה ושיתוף פעולה. עם זאת, מאחר שהניסיונות לנהל משא ומתן לא צלחו מוצע, כי בעתיד יעזרו הצדדים גם במגשר וזאת תוך הסכמה הדדית לכך. הגישור הינו כלי וולנטרי ועל-כן אין זה ראוי שיכפה על הצדדים על ידי בורר.
אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון