תשלום שכר בתקופת הכשרה

תשלום שכר בתקופת הכשרה והתלמדות במשפט העבודה הישראלי

שאלת היות חניך ומתלמד "עובדים" וזכאותם לשכר מינימום וזכויות סוציאליות נדונה בבתי הדין לעבודה במספר מקרים.

בפסק הדין בעניין דב"ע לב/43-3 יגאל הלפרין - הסתדרות מדיצינית הדסה, פד"ע ד, 281 נדונה תביעתו של מתמחה (סטג'ר) ברפואה לתשלום פיצויי פיטורים בסיום תקופת ההתמחות. במסגרת הדיון התעוררה השאלה האם המתמחה הנו "עובד" או חניך בתקופת התלמדות. בית הדין מצא כי המתמחה הוא "עובד" בקובעו כי בשאלת היות אדם "עובד" אין המשפט הישראלי מבחין בין "חוזה של שירות" ובין "חוזה של חניכות" אלא בוחן האם התקיימו יחסי עובד ומעביד. כמו כן אינה קיימת ההבחנה הנהוגה במשפט המקובל בין "עובד" ובין "חניך" או "שולייה".

למטרת הקשר יש משקל בהערכת היחסים שבין הצדדים ויישום המבחנים המשמשים לקביעת מעמדו של אדם כ"עובד". לדוגמה: האם מהות הקשר היא רכישת מקצוע או השלמה בידע מעשי מקצוע שכבר נרכש. בעניין זה קבע בית הדין כי מטרות החוזה מבחינת המתמחה היו שתיים. האחת, השלמת הידע העיוני בידע מעשי ולא רכישת מקצוע. השניה, ביצוע עבודה מעשית ולזכות בשכר עבודה בגינה. זאת הסיק בית הדין מתוך הסכמתו של המתמחה שלא לעבוד בעבודה נוספת בתקופת ההתמחות. על יסוד מטרות החוזה והעובדה כי המתמחה ביצע עבודה המהווה חלק "מפעל שירותי בתי החולים" קבע כאמור בית הדין כי המתמחה הנו "עובד".

בפסק הדין בעניין ע"ע 1054/01 אשר טווילי - יצחק דהרי, פד"ע לז, 746 (להלן - "טווילי") קבע הנשיא אדלר כי המערער, כמתמחה בייעוץ מס, הנו עובד ביישמו את הפן החיובי והשלילי של המבחן ההשתלבות. כמו כן קבע כי המתמחה אינו בבחינת סטודנט שכן המעסיק אינו מנהל בית ספר שמטרתו הכשרת יוצעצי מס. לימוד מקצוע על ידי מאמן אין בו כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד ביניהם. חוק שכר המינימום אינו מוציא מכלל תחולתו אנשים המבצעים עבודה על מנת ללמוד מקצוע.

לעניין חוזה העבודה נאמר, כי אלמנט הלימוד של המתמחה, באמצעות ביצוע העבודה, היה חלק בלתי נפרד מחוזה העבודה. במסגרתו הביאה העבודה תועלת למעסיק, אף אם בתחילה הייתה התועלת מועטה ועם הזמן הפכה משמעותית יותר.

בעקבות פסק דין זה הלך בית הדין אף בעניין ע"ע 1182/02 חיים קזאיס - תאופיק ארייט, פד"ע לח, 394 וקבע כי מתמחה במשפטים זכאי לשכר מינימום. במקרה זה, כמו בעניין טווילי, נקבע כי אין התביעה לשכר, למרות הסכמת המתמחה שלא לקבל שכר בתקופות ההתמחות, מהווה התנהגות שלא בתום לב, השוללת את זכותו הקוגנטית לשכר מינימום על פי החוק.

בפסק הדין בעניין דב"ע נה/1147-15 מרים לוי - יהודה לוי, עבודה אזורי, כרך ב, 488 הגישה התובעת, מתלמדת בתחום הנהלת חשבונות, תביעה לתשלום שכר מינימום. בית הדין קבע כי היא זכאית לשכר מינימום בשל כך שבפועל עבדה במשרה מלאה וכי אין כל הצדקה להפחית בשכרה. אין מעביד רשאי לנצל את ההצע הרב של מתלמדים ואת נחיתותם המובנית. במצב דברים זה אין כל משמעות להסכמת התובעת לעבוד בשכר הנמוך משכר המינימום. החובה לתשלום שכר מינימום חלה גם כאשר מדובר בהתלמדות בלבד, והוא ניתן לעובד עבור עצם השקעת זמנו, גם אם אין הוא מביא כל תועלת למעביד.

פסק דין בעניין דמ 2154/03 צביה רונן - ליהי אקוקה פרסומאים בע"מ, עבודה אזורי, כרך טו, 151. דן בעניינה של במתלמדת בתחום הגרפיקה. התובעת הגיעה לנתבעת לאחר לימודיה שהיא מחוסרת ניסיון לחלוטין והוסכם בין הצדדים כי היא תתחיל בניסיון - התלמדות ללא שכר - כאשר בהמשך קיימת אפשרות כי תהפוך לעובדת בנתבעת. בית הדין מצא כי בתחום זה קיים נוהג, שהיה ידוע לתובעת, לפיו מעסיקים רבים בתחום, נוהגים להעסיק תחילה ללא שכר על מנת שהמתלמד ירכוש ניסיון. בנוסף לכך, התובעת לא בצעה כל עבודה שנעשה בה שימוש על ידי הנתבעת.

בית הדין קבע כי תקופת ההתלמדות לא הוכרה כתקופה המוציאה עצמה מהכלל המחייב תשלום שכר מינימום. כלל זה חל אף אם ברור לבית הדין כי התועלת אשר צמחה למעסיק בתקופת ההתלמדות הנה מועטה וכי למתלמד היה אינטרס לצבור ניסיון להוכיח את עצמו. לאור דברים אלא נקבע כי לתובעת זכות עקרונית לשכר מינימום.

בפסק הדין בעניין דב"ע נב/136-0 יצחק אשכנזי - המוסד לביטוח לאומי ואח', פד"ע כו, 156 נדונה תביעה שהגיש התובע בשל כך שנדחתה תביעתו להכיר התאונה שאירעה לו במהלך טיול באיטליה, בו השתתף כמלווה, כ"פגיעה בעבודה". תביעתו נדחתה על ידי המוסד מן הטעם שבעת קרות התאונה לא היה התובע עובד שכיר ולא נרשם כעובד עצמאי. בית הדין האזורי דחה את התביעה.

על פי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין סיים המערער קורס מלווי קבוצות בחו"ל שנערך על חברת מליה (להלן "מליה") . כדי לרכוש נסיון הוא השתתף בטיול לאיטליה כ"סטג'ר", על מנת שלאחר מכן יצא כמלווה עצמאי לקבוצה. המערער שילם עבור הטיול את עלותו הראלית בלבד ולא קיבל עבורו שכר או אש"ל.

בית הדין חזר על ההלכה על פיה באין למצוא תשובה חותכת בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד באחד המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש להכריע בעיקר על יסוד הערכה כוללת של הנסיבות העובדתיות. בית הדין הארצי אישר את הכרעת בית הדין האזורי אשר קבע כי התובע לא היה עובד של מליה לאור הנסיבות הבאות:

1. ההתקשרות החוזית בין הצדדים הייתה למטרת השתלמות התובע.

2. התובע השתתף בטיול כ"משתלם", "מלווה", "סטג'ר".

3. מטרת ההתקשרות לא הייתה ביצוע עבודה, וככל שבוצעה כזו היא טפלה למטרה העיקרית ונעשתה בהתנדבות. התובע בחר לצאת לטיול כמתלמד ולמליה לא היה כל אינטרס בכך.

4. מטרת התובע לא הייתה השתכרות אלא לימוד בלבד.

5. אילו לא היה יוצא התובע לטיול לא היה יוצא אף אחד אחר במקומו.

6. ההשערה, כי יתכן ובעתיד תוכל מליה, ליהנות מפרי אותה נסיעה, אם התובע יעבוד אי פעם כמלווה בטיוליה אינה מהווה אינטרס ממשי מבחינתה.

7.     התובע לא קיבל שכר עבור ההשתתפות בטיול.

בפסק הדין תב"ע נו/232-0 חוה זיגלמן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי, כרך י, 240 קבע בית הדין האזורי כי בין התובעת, אשר באותה התקופה השתלמה במסגרת פוסט דוקטורט (להלן - "ההשתלמות") באוניברסיטת בר אילן (להלן - "האוניברסיטה",) ובין האוניברסיטה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד. ההשתלמות כללה מחקר, הדרכה ומתן הרצאות, התובעת קיבלה מהאוניברסיטה מלגה בתקופה זו. בית הדין נימק הכרעתו בכך שתחילת הקשר בין התובעת והאוניברסיטה לא היה בהצעת עבודה, אלא בפניה שלה לאוניברסיטה בבקשה להתקבל למסלול הפוסט-דוקטורט. התובעת התקבלה אם כן לאוניברסיטה כ"תלמידה" ולא כ"עובדת". בנוסף לכך, המכתב אשר ניתן לתובעת על ידי האוניברסיטה המפרט את תנאי ההשתלמות ואת הנדרש ממנה במסגרתה אינו מהווה הצעה או חוזה עבודה.

משנתקבלה התובעת, חתמה על הצהרה המאשרת כי קראה את תקנון האוניברסיטה וכי היא מסכימה לו. בתקנון נכתב כי אין במלגה או בקיום החובות האקדמיות משום יצירת יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. בית הדין קבע כי המלגה אינה "שכר עבודה" .

עוד קבע בית הדין לעבודה כי מטרת ההשתלמות הייתה להרחיב את הידע המקצועי ואת תחומי המחקר של התובעת ולאפשר לה לפרסם מאמרים, ובד בבד להכשירה לקריירה אקדמית, לרבות בתחום ההוראה והדרכת סטודנטים.

בית הדין לעבודה אף נתן משקל בהכרעתו לעובדה כי מטלותיה של התובעת היו למעשה מעטות וכי לא היה דמיון בין זכויותיה וחובותיה ובין אלו של סגל האוניברסיטה.

בפסק הדין בעניין ד"מ 1948/01 מונאס אריאל - דפוס איילון עמית ורפי בע"מ , עבודה אזורי, כרך יב, 190 נדונה תביעת התובע לשכר עבודה עבור תקופת התלמדות בבית הדפוס של הנתבעת שארכה חודש וחמישה ימים. בית הדין העדיף את גרסת הנתבעת על פיה התובע הוא אשר יזם את ההתלמדות, תוך תקווה שלאחר יתקבל לעבודה כשהוא מכיר את התחום, ואף שאל מספר פעמים מתי יתחיל להחשב כעובד. הצדדים הסכימו כי אין מדובר בעבודה. בפועל, התובע התייצב בנתבעת מדי פעם, בזמנים שבחר וזאת לצורך התלמדות ולא לצורך עבודה.

בית הדין ביסס קביעתו כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד על הסכמת הצדדים, כי מדובר בתקופת התלמדות לא מחייבת בטרם קבלת החלטה על קבלתו לעבודה. ובעובדה כי השתכנע שלנתבעת לא היה עניין בהתלמדות התובע ואף לא קיבלה כל תמורה משהות התובע אצלה.

בפסק הדין בעניין דמ 2837/02 יצחקי סליי - A.G.P. תקשורת חזותית בע"מ, (לא פורסם) דחה בין הדין את תביעת התובע לשכר בתקופת הכשרתו כגרפיקאי שארכה 4 ימים. בית הדין העדיף את גרסת הנתבעת על פיה התובע פנה מיוזמתו לעובד בנתבעת וביקש להגיע לנתבעת ללמוד ולרכוש נסיון התחום הגרפיקה. זאת מבלי לקבל תמורה. כמו כן, הוסכם כי באם הנתבעת תראה שהוא מתאים לה תעסיקו, אך הובהר לו כי כרגע אין לנתבעת צורך בגרפיקאי.

בין הדין נימק את דחית התביעה בכך שלא הוכח קשר חוזי מחייב בין הצדדים. התובע לא הראה מי קיבל אותו לעבודה וממי קיבל הוראות. לא נוהל משא ומתן ולא נקבע דבר לעניין השכר.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיכוב שכר

  2. הצמדת שכר

  3. שכר מימוש

  4. בסיס שכר תביעה

  5. הסכם חריגות שכר

  6. הטבות שכר - תואר

  7. הפחתה חד צדדית בשכר

  8. הגדרת שכר יסוד

  9. זכאות שכר של ראש ענף

  10. הפחתת שכר 2003

  11. ביטול כתבי הפחתת השכר

  12. בקשה לקבלת שכר ביניים

  13. תשלום שכר בתקופת הכשרה

  14. סמכויות הממונה על השכר

  15. תמריץ חודשי - שכר עבודה

  16. תביעה לשכר עבודה שבועיים

  17. חוזה שליחות - הפחתת שכר

  18. הפרשי שכר לסייעות

  19. ערעור על שכר סייעת לגננת

  20. תקנות שכר דירקטורים

  21. הפחתת שכר חד צדדית

  22. שכר של נהג אמבולנס

  23. ניכוי שק אורז משכר

  24. אי תשלום שכר למי שמגיש תביעות

  25. שכר כבאים – עבודה בשבת / חגים

  26. תביעה לשכר ראוי נגד גרושה

  27. יחידת האכיפה לטיפול בחריגות שכר

  28. טופס תביעה לתשלום שכר עבודה

  29. שכר עבור סגירת עסקאות מכירה

  30. עדכון שכר - חריגה חוק יסודות התקציב

  31. השכר המגיע למי שעבד במנוחה השבועית

  32. חישוב ירידה בשכר על פי תקנה 15

  33. הצעת חוק ניכויי רווחה משכר עובד

  34. אי חישוב זכויות עובד על בסיס שכר אמיתי

  35. שכר עובדי שב''כ - שירות הביטחון הכללי

  36. האם אפשר להכריח עובד להפחית את שכרו

  37. אישור הממונה על השכר כתנאי לניהול משא ומתן

  38. תביעה לתשלום שכר בגין ביצוע עבודות חשמל

  39. תביעה לתשלום שכר עבודה עבור תקופת עבודה

  40. חובת ניהול פנקס עבודה - חובת ניהול פנקס שכר

  41. התניית זכאות לקבלת שכר עבודה בחתימה על מסמך

  42. זכויות עובדים בלילה - שכר עבודה עבור עבודת לילה

  43. שכר גבוה יותר לעובד באותו תפקיד – פיצויים בגין שוויון הזדמנויות ?

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון