שעות נוספות עבודה במחצבה

פסק דין

השופט שמואל צור

1.     המערערת מפעילה מחצבה באזור ערד והמשיב עבד בשרותה בתקופה
17.12.98 - 23.12.99.

2.     לאחר סיום עבודתו, הגיש המשיב תביעה נגד המערערת בבית הדין האזורי בבאר-שבע לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות, במשך כל תקופת עבודתו, בהיקף של 600 שעות. המשיב הגיש גם תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, אך חזר בו ממרכיב זה.

3.      המערערת טענה כי המשיב לא זכאי לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות, משום שלא הוכיח את מספר השעות הנוספות בהן עבד. עוד טענה המערערת כי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 (להלן- החוק) אינו חל על העסקתו של המשיב מאחר והוא הועסק בתנאים שאינם מאפשרים פיקוח על עבודתו (סעיף 30(6) לחוק). בנוסף טענה המערערת כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב מאחר שהוסכם עם המשיב שהוא יקבל שכר כולל על פי הנוהג המקובל בענף.

4.     במסגרת הסיכומים ביקש המשיב לתקן את כתב התביעה ולהגדיל את סכום התביעה. בית הדין האזורי (כב' השופט משה טוינה; עב 1542/01) דחה את הבקשה מן הטעם שהוגשה לאחר שלב שמיעת הראיות ובעת הגשת הסיכומים. לגופו של עניין פסק בית הדין האזורי כי המשיב זכאי לגמול שעות נוספות בסך 20,928 ש"ח. בית הדין האזורי קבע כי, במקרה הנדון, עמדה בפני המערערת אפשרות לפקח על עבודתו של המשיב, ועל כן לא חל החריג הקבוע בסעיף 30(6) לחוק. בקשר לכך נקבע כי העבודה בוצעה במקום מוגדר, היה קיים שעון נוכחות אף שלא היה תקין בחלק מהתקופה, המשיב עבד תחת פיקוח של מנהל ועוזר מנהל המחצבה, המערערת דאגה להגעתו של המשיב לעבודה ולחזרתו ממנה והעבודה בוצעה במסגרת קבועה. בית הדין קבע כי, בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"א- 1951, רואים את השכר הכולל שנקבע כשכר רגיל בלבד, ועל כן אין נפקות לטענת המערערת לפיה לא זכאי המשיב לגמול שעות נוספות מקום שהוסכם עמו על שכר גלובלי. כן קבע בית הדין כי, גם אם קיים נוהג בענף המחצבות לעניין לתשלום שכר כולל, אין בכוחו לגבור על הוראות חוק הגנת השכר וחוק שעות עבודה ומנוחה.

5.     בערעורה לפנינו חזרה המערערת על הטענות שהעלתה בפני בית הדין האזורי. המשיב תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי.

     הערעור התברר בדרך של סיכומים בכתב.

6.     לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל החומר שהובא לפנינו, אין אנו מוצאים טעם המצדיק התערבותנו בפסק דינו של בית הדין האזורי. פסק דינו של בית הדין האזורי התייחס לטענותיה של המערערת אחת לאחת, קבע ממצאים עובדתיים ועל בסיסם בנה את מסקנותיו. פסק דינו של בית הדין קמא מבוסס הן על קביעות עובדתיות והן על מסקנות משפטיות.

7.     קביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא מבוססות היטב בחומר הראיות שהיה בפניו. נקבע כי המערערת דאגה להסעת המשיב אל העבודה וממנה. עבודתו של המשיב נעשתה במסגרת קבועה, בימים א' עד ה' משעה 6:00 עד השעה 17:00 וביום ו' משעה 6:00 עד השעה 12:00. הדבר משתקף היטב גם בכרטיסי הנוכחות שהוגשו לבית הדין האזורי. על יסוד נתונים אלה קבע בית הדין האזורי כי המשיב הועסק, מידי יום, שעתיים נוספות בגינן הוא זכאי לגמול בשיעור של 125% וחצי שעה בגינה הוא זכאי לגמול בשיעור של 150% מערך שעה רגילה (סעיף 12 לפסק הדין). קביעות אלה מבוססות כראוי ואין מקום להתערב בעניין זה.

8.     אשר לסוגייה השכר הכולל - בית הדין האזורי קיבל את גירסת המשיב שלא סוכם עם המערערת לשלם לו שכר גלובלי הכולל בתוכו גמול בגין עבודה בשעות נוספות. קביעה זו מבוססת על העדויות אשר באו בפני בית הדין האזורי ולא מצאנו טעמים המצדיקים חריגה מן הכלל לפיו ערכאת ערעור איננה מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית ששמעה את העדים והתרשמה מעדותם.

9.     מן הצד המשפטי בית הדין האזורי קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה אכן חל על המשיב משום שהיתה למעסיקה אפשרות פיקוח על שעות עבודתו. פסיקה זו נכונה ומבוססת כראוי. המערערת לא הרימה את נטל הראיות הדרוש להוכיח כי החריג שנקבע בסעיף 30(א)(6)
לחוק (העדר אפשרות למעביד לפקח על שעות העבודה) חל על עבודת המשיב. לעניין האפשרות לפקח על העובד יש לבחון אם תנאי העבודה ונסיבותיה מאפשרים פיקוח ולאו דוקא אם היה פיקוח בפועל (דב"ע לג/4-2 רון- המועצה המקומית מצפה רמון, פד"ע ד' 386; דב"ע לו/ 37-3 סילברמן- פסקלוביץ, עבודה ארצי, כרך ט' (1), 220). נחה דעתנו כי, בנסיבות העניין, הוכח שהמערערת היתה יכולה לפקח על רישום הנוכחות המשיב בעבודה, בין על ידי רישום נוכחות על ידי המערערת עצמה, בין באמצעות פיקוח באמצעות הממונים, או ביקורי פתע כאשר שעון נוכחות לא פעל. המשיב עבד בשעות קבועות. הוא לא קבע לעצמו את שעות העבודה, אלא עמד לרשות המעבידה במשך כל היום. עבודתו של המשיב התבצעה בחצריה של המערערת ולא התקיימו בו המצבים החריגים בהם נבצר מן המעסיק לפקח על עבודת העובד, כגון במקרה של עובד המועסק בשעות לא שגרתיות ומחוץ למקום העבודה הרגיל.

10.     דין טענות בדבר חוסר תום ליבו של המשיב להידחות. לא זו בלבד שלא הוכח כי הודע למשיב ששכרו אמור לכלול פיצוי בעד עבודה בשעות נוספות (סעיף 6 לפסק הדין), אלא ש"הסדר" של שכר "כולל" מנוגד להוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר והאמור בחוק גובר על כל הסדר מיוחד, ואף על הנהוג והמקובל בענף, ככל שזה קיים.
11.     סוף דבר- הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסכום של 3,500 ש"ח נושא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק עבודה ומנוחה

  2. גמול שעות נוספות

  3. שעות נוספות – שומר

  4. שעות נוספות - מנהל

  5. תביעה לשעות נוספות

  6. הוכחת שעות נוספות

  7. תביעה לתשלום שעות נוספות

  8. לא אושר לעבוד שעות נוספות

  9. שעות נוספות עבודה במחצבה

  10. מזכירה בכירה - שעות נוספות

  11. שעות נוספות הייטק – מתכנת

  12. שעות נוספות לנהגים

  13. שעות נוספות - תורנות

  14. תשלום שעות נוספות - 10 שעות

  15. התפטרות בגלל ביטול שעות נוספות

  16. שעות נוספות לעובדי מוסך

  17. כמה משלמים על שעות נוספות בעבודה ?

  18. אי תשלום שעות נוספות באופן חד צדדי

  19. עבודה בשעות נוספות של אישה בהריון

  20. תביעה נגד חברת שמירה על שעות נוספות

  21. הפסקת שעות נוספות בגלל קשיים כספיים

  22. תשלום גמול עבודה בשעות נוספות

  23. נטל ההוכחה בתביעה בגין שעות נוספות

  24. שעות נוספות גלובליות - הסדרים פיקטיבים

  25. אי תשלום שעות נוספות בגלל אי הגשת דוחות

  26. התפטרות עקב אי תשלום שעות נוספות

  27. עבודה בשעות נוספות בכמות "מוגזמת"

  28. חוק שעות עבודה ומנוחה - תשלום על שעות נוספות

  29. פיטורים עקב סירוב לעבוד שעות נוספות

  30. שעות נוספות למנהלים ולעובדי משרת אמון אישי

  31. עובדת זרה סיעוד – האם צריך לשלם שעות נוספות ?

  32. אי תשלום שעות נוספות - התפטרות בדין מפוטר

  33. זכאות עובד החזר הוצאות רכב, שעות נוספות, הוצאות טלפון האם חלק מהמשכורת

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון