פסק דין 1. זוהי תובענה על סך של 90,616 ש"ח שעניינה דרישה לשכר עבור בצוע עבודה בתחום הנדסת הבנין. רקע עובדתי 2. התובע הינו מהנדס בניין במקצועו. 3. הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בעבודות בניין. 4. התובע הועסק ע"י הנתבעת כמהנדס - ולטענתו לא קיבל כל השכר המגיע לו עבור עבודתו. 5. הנתבעת מכחישה חבותה לשלם לתובע שכר - וגורסת כי חברה בע"מ אחרת העסיקה אותו תחתיה. דיון 6. בתצהיר עדותו הראשית ת/1 העיד התובע כי ביום 21.3.00 התקשר עם הנתבעת בחוזה ראשון במטרה לרשום אותה כחברה קבלנית אצל רשם הקבלנים, דבר המחייב העסקה קבועה של מהנדס בניין מורשה. 7. כמועסק על ידי הנתבעת, ביצע אף עבודות לעניין הכנת חומר למכרז, יעוץ הנדסי וחישוב כמויות לבטון ולברזל באתרים שונים בהם בנתה הנתבעת. 8. שכרו נקבע על סך של 1,400 ש"ח לחודש - ועבור כל פרוייקט אמור היה לקבל שכר נוסף. 9. מנהל הנתבעת, הנתבע מס' 2, מר אברהם מלכא, שילם לו עבור עבודות אלה תשלום אחד בלבד בסך של 1,000 ש"ח והבטיחו להוסיף על כך - אולם לא שילם סכום נוסף מעבר לזאת. 10. בתחילת שנת 2001 התקשר עם הנתבעת בחוזה נוסף, החוזה השני, לעניין הקמת פרוייקט בבניין משרדים ברמת - החייל ברחוב הברזל במשותף עם חברה בשם "נאסק בע"מ". (להלן: "נאסק"). 11. בעניין זה נחתם החוזה השני ביום 1.4.01 בינו לבין הנתבעת עבור השכר של 15,700 ש"ח לחודש - ובחודש נובמבר הודיע לו מנהל הנתבעת כי החל מחודש דצמבר 2001 יקבל שכרו במישרין מחברת נאסק. 12. כן הובטח לו כי זו תשלם שכרו בסך של 14,000 ש"ח בלבד - ולא בסך של 15,700 ש"ח, כמגיע לו על פי החוזה שנחתם עם הנתבעת. 13. לגבי יתרת השכר בסך של 1,700 ש"ח לחודש - הודיעו מר אברהם מלכא כי ישלים לידיו במישרין סכום זה. 14. החל מחודש דצמבר 2001 קיבל שכר בסך של 14,000 ש"ח - וזאת עד יום 1.10.2002, אולם ההשלמה בסך של 1,700 ש"ח לחודש לא שולמה לידיו. 15. ביום 20.5.2002 הודיע לרשם הקבלנים במכתב על הפסקת מתן שירותים הנדסיים לנתבעת - ובפועל, הסתיימה עבודתו ביום 1.6.2002. 16. לדידו, נתקיימו החוזים זה בצד זה, ולאחר שביצע עבודתו ללא דופי לשביעות רצון מנהלי החברות לעיל, דורש הוא שכרו כדלקמן: א. על פי החוזה מ - 21.3.00 - 1,400 ש"ח לחודש עבור 26 חודשים בניכוי 1,000 ש"ח - 35,400 ש"ח ב. על פי חוזה מ - 1.4.01 - הפרש 1,700 ש"ח עבור 10 חודשים - 17,000 ש"ח. ג. בונוס 5% מסך של - 493,000 ש"ח - 24,650 ש"ח. 17. בסך הכל דורש הוא הסכום של 77,567 ש"ח כתשלום שכרו. 18. מנגד, העיד מנהל הנתבעת מר אברהם מלכא בתצהירו נ/2 לגבי ההסכם הראשון כי זה נחתם לשם הגשת מסמכים לצורך הסיווג אצל רשם הקבלנים עבור החברה - ועבור פעולה זו קיבל התובע סך של 1,000 ₪ בצרוף דמי מע"מ, ולענין זה לא נתן התובע חשבונית. 19. אשר להסכם השני, העיד כי זה נחתם לגבי פרוייקט ספציפי ביום 1.4.01 - והחליף את ההסכם הראשון. 20. לנתבעת הוצע לשתף פעולה עם חברת נאסק בניהול פרוייקט באתר בניה, ברחוב הברזל ברמת החייל. 21. בהסכם השני סוכם כי יחליף את הראשון וכי יקבל שכר חודשי בעבור עבודתו. לעדותו, התובע לא ביצע תפקידו לשביעות רצון הנתבעת והתגלה כעובד שאינו מקצועי ויעיל. 22. הפגמים אשר מצא בעבודתו היו אי-ידיעה בהגשת חשבונות על פי תכנת מחשב, ניהול עבודה כושל מול המפקח וקבלני המשנה, מתן מידות שגויות לקבלני המשנה אשר לעיתים הצריכו הריסה ובנייה מחדש - וכן העדרויות עקב בעיות בריאות ובעיות משפטיות. 23. בחודש ינואר 2002 החליטה הנתבעת לפרוש מן הפרוייקט - ונאסק המשיכה אותו לבדה. מחודש זה, שילמה זו את שכרו - והנתבעת לא שילמה מאומה. 24. על כן, לדידו, לא ברור מדוע דורש הוא הפרש שכר מן הנתבעת, מה גם שמעולם לא מחה בפניו על הפחתת שכר. התלושים לגבי שכרו הוצאו על שם הנתבעת, וזאת לבקשת התובע ולנוחותו. 25. אשר לדרישה לשלם אף "בונוס", הרי שמאחר שהעבודות בוצעו ע"י חברת נאסק - עליו לפנות לזו בעניין זה. 26. כן העיד מטעם הנתבעת מר יואב קוטלר, מנהל חברת נאסק, בעדות ראשית בעל פה, כי התובע הועסק באתר הבניה דנן כמהנדס הפרוייקט, לאחר שבעבר עבד אצל הנתבעת. 27. תנאי העבודה סוכמו בינו לבין התובע ועבודתו היתה כ"פרי-לאנסר" מבלי שיהיו ביניהם יחסי עובד ומעביד. 28. בחקירתו הנגדית, ציין מר קוטלר כי הנתבעת פעלה כמעין שותפות עם חברתו - ושכר התובע ששולם על ידו היה בסך של 14,000 ₪ בצרוף דמי מע"מ. 29. לגבי הפרש השכר הנטען, לא ידוע היה לו על כך דבר - וכן לא ידע מה סוכם בין התובע למר מלכא על כך. 30. לגבי רמת בצוע העבודות, העיד כי זו היתה סבירה ביותר. (ראה: פרטיכל עמ' 30 שורות 31-7). 31. בחקירתו הנגדית של התובע, העיד הוא כי לענין החוזה הראשון, הרי שמגיע לו, לדידו, הסך של 1,400 ₪ לחודש, רק לענין מתן שמו כמהנדס על מנת שהחברה תוכל להרשם אצל רשם הקבלנים כחברה בענף הבניין. 32. לשאלה מדוע לא דרש מעבר לסך 1,000 ₪ אשר קיבל הסכום של 1,400 ₪ משך חודשים רבים, ענה כי נואש מלקבלו. (ראה: פרטיכל עמ' 11 שורות 8-4). 33. כן העיד כי לא היה ויתור מצידו על קבלת הסכום שהצטבר בסך של 17,000 ₪ ב- 10 חודשים עקב חתימתו על החוזה השני. 34. אשר להפרש בין סכומי ההסכמים של הנתבעת לעומת נאסק, העיד כי מר מלכא הבטיח כי עם בואה של נאסק ישלים הוא את ההפרש - ולכן חתם על ההסכם השני בשיתוף מר קוטלר אשר שילם לו סך של 14,000 ₪ בלבד. 35. לאחר שפקעה סבלנותו לגבי הבטחות הנתבעת, שלח ביום 4.7.02 מכתב לרשם הקבלנים אודות הפסקת מתן שרותים שבהנדסה לחברת רמטל עקב אי תשלום שכר עבודה כ- 5 חודשים. (ראה: נספח ה' לנ/2). 36. מר מלכא העיד בחקירתו הנגדית כי עם קבלת פרוייקט הבנייה הסתיים החוזה הראשון - ונכנס לתוקפו החוזה השני. הסכמה זו נעשתה, לדבריו, בעל פה, בין הצדדים. 37. התובע הסכים כתודה על קבלת משרתו כמהנדס בפרוייקט ברחוב הברזל לוותר על קבלת הסכום החודשי החסר של 1,700 ₪ לחודש. (ראה: פרטיכל עמ' 40 שורות 2-1). 38. כן ציין שכישורי התובע לא התאימו לעבודה הכרוכה בפרוייקט - וכי עזר לו רבות בביצועה השוטף. (ראה: פרטיכל עמ' 40 שורות 2-1). 39. עוד פירט כי לתובע ולרעייתו היו קשיים כספיים - ועל כן לא נטה לפטרו, במיוחד לאחר שהבטיח זאת לרעיית התובע. (ראה: פרטיכל עמ' 41 שורות 11-3). 40. כן הודה שנעשה דבר לא חוקי בכך שרמטל היא שהוציאה לתובע תלושי שכר - בעוד שהשיקים נמשכו ע"י נאסק וזאת לפי בקשת התובע על מנת שיקבל דמי אבטלה ויציג תלוש של 5,000 ₪ בלבד. (ראה: פרטיכל עמ' 44 שורות 7-1). 41. אשר לגובה השכר, הודיע לתובע שנאסק תיאלץ לעזוב את הפרוייקט באם יעמוד על כך כי יקבל יותר מ- 14,000 ₪ לחודש, ולכך הסכים התובע על מנת שלא להפסיד מקום העבודה, ולא דרש ממנו סך 1,700 ₪ לחודש בנוסף לשכרו. (ראה: פרטיכל עמ' 45 שורות 11-5). 42. עוד העיד, כי בדיעבד, צריך היה אז להחתים את התובע על חוזה שלישי לענין תנאי העסקתו בפרוייקט ע"י נאסק, אך טעותו היתה בכך שלא פעל כן. (ראה: פרטיכל עמ' 50 שורות 18-11). 43. בשקלי ראיות הצדדים, הרי שמשמיענו החוזה הראשון מיום 21.3.00 כדלקמן: "מהות ההתקשרות ... פקוח צמוד ופקוח עליון - ביקור יומיומי באתר, בדיקת כל העבודות המתבצעות, הנחיות הקבלנים, סיוע בבחירתם ובמו"מ עימם, פקוח צמוד על עבודתם ואישור כל שלב ושלב בעבודתם. התמורה... ישלמו המזמינים למהנדס בתנאים שיסוכמו בין הצדדים פר פרוייקט לפי 1%... מבלי לפגוע באמור לעיל מוסכם בין הצדדים כי שכר הטרחה לא יפחת מסך של 1,400 ₪ לחודש". 44. מחוזה זה עולה כי המדובר בעבודה של "פקוח עליון" שתאריך התחלתה מיועד היה ליום 1.4.01. 45. החוזה השני נחתם ביום 1.4.01 כאשר בו צויין כדלהלן: "המעסיקה תעסיק את המועסק בתור מנהל פרוייקטים החל מ- 1.4.01... תנאי העסקה: א. משכורת חודשית ברוטו - 7,000 ₪. ב. אחזקת רכב .... ג. בונוס כעבור כל 6 חודשים בגובה 5% בגין עבודות נוספות מעבר למחיר הנקוב בכתב הכמויות....". 46. מלשון החוזה הראשון עולה כי התובע הועסק ב- "פיקוח צמוד ופיקוח עליון", לרבות ביקורים יומיומיים ובדיקת כל העבודות המתבצעות. משמע, שתי הפונקציות התאחדו בחוזה זה תמורת הסך של לא פחות מ- 1,400 ₪. 47. על יסוד הסכם זה, דווח במשרד הבינוי והשיכון לרשם הקבלנים כי התובע הינו מהנדס וכי יועסק בפרוייקט החל מיום 21.3.00. 48. מר מלכא סבר שתשלום חד-פעמי בסך של 1,000 ₪ היה ראוי עבור מתן האפשרות לסיווגה של רמטל אצל רשם הקבלנים - ותו לא, אולם, מעדיפה אנכי עדות התובע על פני עדותו שלו, כי הובטח לו סכום זה וכי פנה פעמים רבות לקבלת התשלום החודשי, אך נדחה ב"לך ושוב". אשר על כן, מקבלת אנוכי באופן חלקי טענת התובע לעניי זכותו לקבלת שכר זה עד להעסקתו אצל נאסק. 49. ברם, משעה שהחל התובע לעבוד בפרוייקט ביום 1.4.01, על פי החוזה השני, הרי שבתוקף תפקידו כמנהל הפרוייקט ששהה שם, כעדותו, מבוקר עד לילה, הרי שביצע אף "פיקוח עליון". 50. שאם לא תאמר כן, תהא כפילות בביצוע התפקיד - והתובע יקבל מן הנתבעת שני סכומים מצטרפים אשר לא נתכוונה לשלם לו. 51. ועוד, הסכום אשר קיבל התובע מנאסק בסך של 14,000 ₪ לחודש היווה שכר נאה ומכובד - ולו רצה התובע לקבל אף השכר הנובע מן החוזה הקודם, היה עליו להעמיד הנתבעת בכתב על כך, דבר שלא עשה, וכן לדרוש שינוי בנוסח החוזה מ - 1.4.01 אשר אינו מאזכר ולו במילה קיום החוזה הקודם. 52. שתיקתו בענין זה, מעידה כי לא סבר באמת ובתמים כי יקבל שכר כפול, בו זמנית, מכח שני החוזים באופן מצטרף. בפנינו, איפוא, מצג חוזי שבהתנהגות, עליו חל עקרון ההשתק. לעניין זה נאמר בספרה של פרופ' ג. שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה, בעמודים 70-73, כדלקמן: "... ניתן לעגן את עקרון ההשתק על-ידי מצג בסעיף 39 ולראותו כממשיך לחול במסגרת היישום הקונקרטי של סעיף תום-הלב. על-פי גישה זו, כללי ההשתק מהווים הדגמה לתורת תום-הלב, ועקרון ההשתק מלכד קבוצה או קבוצות של מקרים שבגדר תורה זו. בסיסם החדש של דיני-ההשתק במשפטנו יהא סעיף 39, ודינים אלה יהוו חלק מכללי ההתנהגות תמת-הלב - כללים המוזרמים אל מערכת המשפט האזרחי באמצעות הצינור של סעיף 61(ב) לחוק החוזים הכללי. הפסיקה שלאחר חקיקת חוק החוזים הכללי אינה מתייחסת במפורש לשאלת תחולתו של עקרון ההשתק על-ידי מצג במשפטנו, אולם מפסקי-הדין שהחילו בפועל את דיני-ההשתק על-ידי מצג ניתן ללמוד, כי לדעת השופטים מוסיפים דינים אלה לחול במשפטנו כחלק מהוראות תום-הלב שבחוק החוזים או לצד הוראות אלה." 53. כלומר, עקרון ההשתק ע"י מצג או - ESTOPPEL BY REPRESENTATION, הינו חלק מכלל העל של הדרישות לתם לב בין צדדים לחוזה, ולפיו כאשר התנהגות בעל דין מצדיקה את המסקנה שלא ייזקק עוד לזכות שלו, אוסר הכלל לסתור מסקנות אובייקטיביות הנובעות מהתנהגותו. 54. אשר לדרישת התובע כי ישולמו לו הפרשי שכר בסך של 1,700 ₪ בגין הסכום החודשי בסך 15,700 ₪ לחודש אשר הובטח לו ע"י מר מלכא, הרי שלטעמי היה עליו לדרוש זאת ממי שהעסיקה אותו בפועל, לאמור, מחברת נאסק, וממנהלה מר יואב קוטלר. 55. מקובלת עלי עדות מר מלכא בחקירתו הנגדית כי לא סבר שהתובע ידרוש תשלומים מעבר למה שקיבל החל מיום 1.4.01 - וכי בדיעבד הבין כי צריך היה לחתום עם התובע על "חוזה שלישי". 56. הדעת נותנת, כי לו עמד התובע מיד בחודש אפריל 2001 על דרישתו להשלמת מלוא השכר המוסכם מאת רמטל, יתכן שלא היה מועסק בפרוייקט דנן כלל ועיקר. כמו כן, ראוי היה, כאמור, כי הפרש זה יידרש מנאסק - שהיא החברה אשר העסיקה את התובע באופן מעשי. לפיכך, נדחית תביעת התובע בכל האמור לעילה זו הנובעת מן החוזה השני. 57. התובע בתביעתו דורש אף תשלום "בונוס מיוחד" בשעור של 5% מסך של 493,000 ₪, דהיינו, סך של 24,650 ₪, ומסתייע הוא ברשימת "עבודות נוספות" ברחוב הברזל בה נרשם "פרק 102 עבודות נוספות", וכן מאוזכרים 76 חשבונות שסכומם הכולל הוא 493,004 ₪. (ראה: נספח ד' לת/1). 58. מסמך זה חתום בשוליו בחותמת נאסק בע"מ - ומופנה ל"מר אביגדור" - אולם אין לדעת על יסודו בלבד אם החשבונות הללו מייצגים עבודה אשר בוצעה, מה מהותה, מה היקפה והאם אושרה. 59. בכגון דא, לא סגי בעדות יחיד של התובע - והיה עליו להביא עדות חיצונית לענין דרישתו לבונוס עבור עבודות נוספות. משכך, נדחית אף טענה זו. לעניין עדות עד יחיד שהינו בעל דין משמיענו סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971, שזה נוסחו: "54. הכרעה על פי עדות יחידה במשפט אזרחי פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים: העדות היא של קטין למטה מגיל 14; העדות היא של בעל דין או של בן-זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין; העדות היא של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד; התובענה היא נגד עיזבון, קטין, חולה נפש או נעדר; נסיבות אחרות שבהן דרוש, לדעת בית המשפט, פירוט כאמור." לעניין זה רבה וענפה הפסיקה המנחה אשר נקבעה בסוגייה זו. הנני מפנה לע"א 761/79 פיקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פד"י ל"ה(2), 48, בעמ' 55: "והנה בא סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 וקובע, שאין לפסוק על פי עדות יחידה של בעל הדין עצמו או בן-זוגו, כשאין סיוע לעדות זו, אלא אם כן קיימים נימוקים מיוחדים שבית המשפט יפרסם בהחלטתו... אך חוששני שעצם מהימנותה בלבד של עדות בני הזוג איננה מגיעה לעולם לכדי נסיבה מיוחדת אשר כזאת, שהרי בלעדי מהימנות שום עדות איננה יכולה לעמוד בלאו הכי." כן ראה: ע"א 92/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פד"י כ"ד(1), 768, בעמ' 771: "פירושה של אותה "אזהרה עצמית" אינו יכול להיות אלא זה שבשקילת עדות יחידה חייב השופט בזהירות כפולה ומכופלת. אולם עצם הצורך בזהירות מיוחדת כזאת עדיין אינו ממצה את החובה המוטלת על השופט לפי סעיף 54 לפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה, לשון אחרת, אין השופט יכול לצאת ידי חובתו בהצהרה סתמית כי "הזהיר את עצמו". כלומר שנהג בזהירות מיוחדת וזה אשר הניעו להסתפק בעדות יחידה, אלא כאן דרוש טעם אמיתי - טעם שבהערכת העדות היכול להיות נעוץ בהגיון הדברים או בטעם מיוחד אחר - שיש להעלותו על הכתב במצוות החוק." וכן ראה בספרו של י. קדמי, "על הראיות", חלק שני, עמ' 700: "ככלל, יש להתייחס בזהירות יתרה לעדותו של אדם שיש לו עניין בתוצאות הדיון, אם אזרחי ואם פלילי ובעקרון - אין זה משנה מה מקורו של אותו עניין." וכן ראה: ע"א (ת"א) 147/89 ברגר נ' זכאי, פ"מ תשמ"ה (א) 207, בעמ' 210: "אם אין בידי השופט להצביע על נימוק נוסף, אחר, לקבל העדות כי אז עליו לדחות את התביעה אפילו מאמין הוא למשיב. ועוד מורה סעיף זה שנימוק כזה יהיה אמיתי, נימוק קיים, ואין די בכך שיאמר השופט כי הזהיר את עצמו שסומך הוא על עדות יחידה ונותן בה את אמונו." 60. אשר על כן, מאשרת אנכי תשלום שכר לתובע על פי החוזה הראשון בסך של 1,400 ₪ לחודש לתקופה שבין החודשים 1.4.00 ל- 1.4.01, לאמור, 12 חודשים, ובסך הכל סך של 16,800 ₪. 61. לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע הסך של 16,800 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שכר עבודההנדסה / מהנדס