פסק דין 1. מ ב ו א נהגי התחבורה הציבורית בבאר שבע שובתים מזה כשלושה חודשים. הנהגים מבקשים לחתום על הסכם קיבוצי שיסדיר את תנאי העסקתם ומעסיקם - חברת מטרודן באר שבע, מסרבת לכך. 2. תוך כדי השביתה ועוד לפניה, הוגשו שתי בקשות מטעם הסתדרות העובדים החדשה (להלן: "המבקשת"). עניינה של הבקשה הראשונה (ס"ק 1074/04) הוא סעד הצהרתי לפיה "שיטת הקנסות" (כפי שהמבקשת מכנה אותה) ו/או הניכויים של המשיבה אינה חוקית ומנוגדת להוראות חוק הגנת השכר. עניינה של הבקשה השניה (ס"ק 1083/04) הוא פיטוריו של הנהג אבנר זאנה, אשר לטענת המבקשת פוטר על רקע התארגנות העובדים. 3. בשתי הבקשות הופיעו סעדים נוספים, אשר בדיון שהתקיים ב- 5.12.04, הסכימה המבקשת לוותר על חלקם, ועל חלק אחר לא היתה מחלוקת וברוח זו ינתן סעד הצהרתי בסיום פסק הדין. 4. רקע עובדתי המשיבה הינה חברה פרטית, אשר זכתה בזכיון להפעלת התחבורה הציבורית בבאר שבע לתקופה של 6 שנים החל מיום 1.12.03. 5. במשיבה עובדים כ- 150 עובדים מתוכם כ- 140 נהגים. 6. כל העובדים מועסקים בחוזים אישיים, אשר דוגמתם צורפה כנספח א' לתגובת המשיבה בתיק ס"ק 1074/04. 7. המבקשת הינה ארגון העובדים היציג במשיבה (עמ' 1 שורה 4, עמ' 20 שורה 12). 8. ניכויים מהשכר המבקשת טוענת, כי המשיבה נוהגת לנכות משכר העובדים בגין קנסות וניכויים שהינם אסורים לפי חוק הגנת שכר תשי"ח-1958 (להלן:"החוק"). 9. בטרם נפנה לטענות הצדדים נביא את הסעיפים הרלבנטיים מחוזה העבודה המקובל אצל המשיבה: בפרק העוסק בהתחייבויות החברה והצהרותיה מופיע סעיף 5.3, הקובע כדלקמן: "החברה תמנה "ועדת משמעת" אשר תפקידיה וסמכויותיה יהיו כדלקמן: 5.3.1 ועדת המשמעת תכריע אם הנהג אחראי לנזקים שנגרמו לכלי הרכב שבשימושו. 5.3.2 ועדת המשמעת תכריע אם הנהג אחראי לקנסות שהחברה חויבה בהם עקב פעולותיו, והכל בכפוף לגבולות אחריותו על פי הסכם זה. 5.3.3 פסקה הוועדה לחובת הנהג, תחייבו בתשלום השתתפות בנזקים בשיעורים הקבועים כהשתתפות עצמית בפוליסת הביטוח במקרים כאלה, אך בכל מקרה לא יעלה סכום ההשתתפות העצמית של הנהג על גובה ההשתתפות העצמית של החברה בפוליסה. חיוב הנהג בסכום העולה על 200$ ארה"ב, יקנה לו זכות ערעור בפני מנכ"ל החברה באותה עת. ועדת המשמעת תחליט לאחר שניתנה לנהג הזדמנות הוגנת לטעון טענותיו טרם קבלת ההחלטה." בנספח א' לחוזה העבודה הנ"ל העוסק בתנאי השכר של הנהג ודרך חישובם, קובע סעיף 2.6 כדלקמן: "בגין עבודתו על פי חוזה זה יהיה הנהג זכאי לשכר ולזכויות הבאות:... 2.6 תשלום פרמיה עבור העדר תלונות, אי העדרות, הימנעות מתאונות, על פי נוהלי החברה". 10. המבקשת טוענת, כי הפרקטיקה המתוארת בסעיף 5.3 להסכם מנוגדת לחוק ובפרט לעניין החריג הקבוע בסעיף 25 (5) לחוק המתיר ניכוי קנסות מכוח חיקוק ו/או הסכם קיבוצי. מאחר והמשיבה אינה פועלת בהתאם להסכם קיבוצי, הרי שהקנסות ככל שהוטלו על המשיבה, או הנזקים שנגרמו לה כתוצאה ממחדלי הנהגים, אינם ניתנים לניכוי משכר הנהגים. 11. אשר להפחתת הפרמיה לה זכאי הנהג, טוענת המבקשת, כי מדובר ב- 2 ₪ המשולמים עבור כל שעת עבודה של העובד נוסף לשכר הבסיס הקובע ( 19.5 ₪ לשעה). מאחר והמשיבה מודה, כי רכיב זה המותנה בהעדר תלונות, העדרויות, בעיות משמעת והימנעות מתאונות - הרי שלא מדובר בקנס אלא בשכר לו זכאי העובד. 12. הקביעה, כי תשלום הפרמיה הינו חלק משכר העבודה לו זכאי העובד, הופכת את ההפחתה של הפרמיה לניכוי האסור על פי חוק. 13. המשיבה טוענת, כי תשלום הפרמיה היא בגין עמידה ביעדים. מדובר בתשלום המותנה בתנאי ונחשב כתוספת ואינו חלק משכר העבודה. הפחתת הפרמיה נעשית על פי נוהלי עבודה מסודרים; בתחילה נשלח מכתב לנהג בו מתואר הארוע בו סטה מנוהלי החברה, ופרוט החלטת הועדה המורכבת ממנהל עבודה, מנהלת תלונות הציבור, מנהל תכנון עבודה ופקח תנועה. ניכוי מרכיב הפרמיה נעשה במשכורת החודש הבא, כדי שהנהג יוכל לערער על ההחלטה. הערעור מועבר ישירות למנכ"ל. 14. המשיבה ניכתה את מלוא הפרמיה במשכורת חודש אוקטובר 2004 לאחר שהנהגים שיבשו את מהלך העבודה עד כדי שביתה. 15. המשיבה טוענת, כי נושא ההשתתפות בנזקים לא קיבל ביטוי בבקשה וראוי, כי לא יידון מאחר ולא הובאה כל ראיה או איזכור מקרה קונקרטי. מכל מקום, המשיבה אינה יכולה לנהל את עסקה כראוי מבלי שתוטל אחריות ולו חלקית על נהג הגורם לנזק לרכוש המשיבה. 16. כאמור, מדובר בשני סוגים של ניכויים ויש להבחין ביניהם: הפחתה של קנסות וניכויים בשל נזקים שהעובד גרם למשיבה, והפחתת פרמיות. נדון כעת בכל אחת מההפחתות בנפרד. 17. על פי סעיף 25 לחוק, אין לנכות משכר עבודה אלא סכומים, שחובה לנכותם על פי חיקוק אחר, או סכומים שניכויים הותר במפורש בסעיף 25 (א) לחוק. כך הותרו ניכויים לתרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, דמי חבר בארגון עובדים ובלבד שהדבר נעשה על פי הוראות חוזה העבודה, ההסכם הקיבוצי או מכוח הסכמה בכתב של העובד, דמי טיפול מקצועי, סכום שהוטל כקנס משמעתי לפי חיקוק או הסכם קיבוצי, תשלומים שוטפים לקופת גמל, וחוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד. 18. סעיף 5.3 לחוזה העבודה שהמשיבה חתמה עליו, עם כל אחד מנהגיה, מדבר על ועדת משמעת שתפקידה להכריע אם נהג אחראי לנזק שנגרם לכלי רכב בשימושו או לקנסות שהחברה חוייבה בהם עקב פעולותיו; פסיקת הועדה לחובת הנהג, תביא לחיובו בתשלום הנזקים בגובה ההשתתפות העצמית בפוליסת הביטוח, כאשר חיוב בגובה העולה על 200$ מזכה את הנהג בערעור בפני מנכ"ל המשיבה. הועדה מחליטה לאחר שניתנת לנהג זכות לטעון טענותיו בפניה. 19. בהתאם לחוק, לא ניתן לנכות משכר העובד בגין קנסות שהמשיבה חבה בהם, או בשל השתתפות עצמית בנזקים שנגרמו לרכב המשיבה, באשר אינם נכנסים לגדר הניכויים המותרים בסעיף 25 (א). 20. לו היתה המשיבה פועלת מכוחו של הסכם קיבוצי, יכולה היתה להקים ועדת משמעת, שהיתה מורכבת מנציגי העובדים והמעביד, החלטה של ועדת משמעת ככל שהיה לה פועל כספי מבחינת העובד, היתה מופחתת משכרו. בהעדר הסכם קיבוצי, אין המשיבה רשאית לנכות משכר העובדים בגין קנסות שחוייבה בהם או השתתפות עצמית שחוייבה בה בשל נזק שנגרם לרכב בו נהג העובד. 21. לעומת זאת, אנו סבורים, כי ניכוי מהפרמיה לה זכאים הנהגים הוא מותר, באשר החוק אינו חל על רכיב זה. הפרמיה המדוברת הינה תשלום המותנה בתנאי. היא באה לעודד הופעה סדירה לעבודה, עמידה בנוהלי המשמעת, וציות לחוקי התנועה. כלומר, הזכאות לתוספת זו, קמה רק אם הנהג לא נעדר מהעבודה, לא היה מעורב בתאונות ולא התלוננו עליו. בהתקיים התנאים הללו, קמה הזכאות המלאה לפרמיה, ובהתקיים חלק מהתנאים, קמה זכאות חלקית. 22. על כן משמדובר בזכות מותנית ולא אוטומטית הרי שלא מדובר בהפחתת שכר או בשלילתו, האסורים על פי החוק, אלא בתנאים שהמשיבה קבעה לצורך קבלת הפרמיה. ראה: ע"ע 300370/97 זבדי - איי.די. אי טכנולוגיות בע"מ, פד"ע ל"ז 201, 207. 23. בשולי הדברים נציין, כי המשיבה טענה, כי עניין הפרמיות ושיפוי הנזקים לא ראוי לברור בסכסוך קיבוצי, מאחר ומדובר בפרשנות סעיפים בהסכם אישי כסוגיות כספיות טהורות. לכן יש לברר עניין זה במסגרת תביעת יחיד. אין בידינו לקבל טענה זו. הגם שלא חל על הצדדים הסכם קיבוצי, עדיין מדובר באינטרס קבוצתי המצדיק נקיטת הליכים וברורם במסגרת סכסוך קיבוצי. שלא כמו בפרשת מועצה אזורית מטה יהודה, אשר צוטט על ידי המשיבה בסיכומיה, שם דובר בעניינם של שלושה רבנים, הרי שבמקרה שלפנינו מדובר בעניין המשותף לכל הנהגים במשיבה, החתומים על חוזה זהה, שבו קיימים הסעיפים המתייחסים לניכוי מהשכר בגין נזקים, וכן קיימת פרקטיקה של תשלום פרמיות. נוסיף, כי על פי סעיף 24 (א)(2) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969, מוסמך בית הדין לדון בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד בעניין ביצוע או הפרתו של כל דין ובמקרה זה דנו בחוק הגנת השכר. 24. פיטורי העובד אבנר זאנה נקדים ונאמר, כי הכלל הוא, שעל המעסיק רובץ נטל ההוכחה, כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכות לארגון העובדים. העברת נטל ההוכחה כאמור לשכם המעביד, מובנת מאליה, לאור ההנחה, שראוי להניח, באשר לעניין שיש למעביד בנטרול גורמים אשר במקרה של המשיבה, עלולים להפריע לו בניהול מקום העבודה. ראה: עס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אי.סי.איי טלקום בע"מ, פד"ע ל"ו, 289, 299. עס"ק 1013/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מתנ"ס קרית מלאכי, (טרם פורסם). 25. העובדות הרלבנטיות לפיטורי העובד אבנר זאנה (להלן: "העובד") הן אלו: 1. בתאריך 22.11.04 בבקרו של יום הגיע העובד עם אוטובוס של המשיבה לחניון של מוסך "וולבו" הנמצא באזור התעשייה בעיר באר שבע. 2. העובד הגיע לצומת, בו יכול היה לפנות ימינה, ובמקום זאת פנה שמאלה בניגוד לכיוון התנועה ובעקבות כך הגיע לכיכר, שם עלה על אי תנועה ונתקע. 3. קצין הביטחון של המשיבה, מר עדי בן זקן, פנה לעובד בהמשך היום, וביקש לשמוע את גרסתו. 4. בטרם צאתו לנסיעה, פגש העובד את מר בן זקן ונשאל על ידו מספר שאלות. 5. בעקבות השיחה עם העובד, כתב מר בן זקן למר קרני, מנכ"ל המשיבה, כי הוא ממליץ להפסיק את עבודתו של העובד. מר בן זקן הזכיר, כי גרסתו של העובד היתה לא ברורה, קטועה וכן לא תארה את המצב בשטח. העובד היה מעורב בשני מקרים שגם בהם הסבריו לא היו ברורים: ב- 3.2.04 עלה העובד על רמפה בנויה מבטון עם גחון הרכב, ב- 19.2.04 גרם העובד למכסה תא המנוע שנעקר ממקומו. לדעתו של מר בן זקן, העובד אינו דובר אמת, מאחר ותאור הארועים בשלושת המקרים לא תואם את הממצאים בשטח. מכתבו של מר בן זקן צורף כנספח ב' לתגובת המשיבה בס"ק 1083/04. 6. בתאריך 23.11.04, כתב מר קרני לעובד, כי הוא מפוטר לאלתר בשל אי עמידה בנוהלי הבטיחות, ולנוכח תחקור התאונות והמלצת קצין הבטיחות (נספח ג' לתגובה בס"ק 1083/04). 26. המבקשת טוענת, כי העובד היה מעורב בהתארגנות העובדים. יחד עם זאת, והגם שהוא שגה בנהיגתו ביום 22.11.04, קיימת לו נסיבות מקלות: מדובר באזור לא מואר, קשה לנהיגה, כשפזורים בו בורות ניקוז פתוחים. 27. השימוע שערך מר בן זקן לעובד היה קצר ובו נדרש ליתן דיווח על הארוע התאונתי, כאשר לא נמסרה לו התראה כי הוא מועמד לפיטורים. גם מר קרני לא ערך לעובד שימוע. 28. עוד טוענת המבקשת, כי במקרים אחרים בהם נהגים היו מעורבים בתאונות עם נזק כספי, נקנסו הנהגים ולא פוטרו (סעיפים 17.1 עד 17.3 לבקשה). 29. המשיבה טוענת, כי מר קרני לא ידע את זהות הנהג אשר ביצע את עבירת הבטיחות ביום 22.11.04. רק לאחר שקיבל את התחקיר של קצין הבטיחות גילה, כי מדובר במר זאנה. מר קרני פעל בהתאם להמלצת קצין הבטיחות, ועשה זאת משיקולים מקצועיים. 30. לאחר ששמענו את עדי הצדדים, הגענו לידי מסקנה, כי דין פיטוריו של העובד מר זאנה - להתבטל. הפיטורים נעשו בחיפזון, ללא שימוע, תוך אפלייה ברורה בין העובד, אשר מזוהה עם התארגנות העובדים לבין עובדים אחרים שעברו עבירות בטיחות ולא מזוהים עם ההתארגנות ולא פוטרו. 31. כפי שניתן היה לקרוא בבקשה הובאו שלוש דוגמאות של עובדים אשר עברו עבירות בטיחות ולגביהם לא פעלו באופן החמור של פיטורים כפי שנקטו בעניין העובד. המקרה הבולט ביותר הוא של עובד בשם מתתיהו אשר דיבר בטלפון נייד ללא דיבורית, התנגש ברכב פרטי וסיכן את בטיחות הנוסעים. אירוע זה לא נחקר על ידי קצין הבטיחות, כפי שהודה בחקירתו הנגדית ( עמ' 9 שורות 23-24, עמ' 10). כאשר שוקלים את נסיעתו של מר זאנה באוטובוס ללא נוסעים נגד כיוון התנועה - אשר מהווה עבירת תנועה אבל היא בוצעה באזור נטוש ללא שסיכן את בטיחותו של מן דהוא ולעומתו נהיגתו של נהג ברכב עם נוסעים ותוך כדי זה משוחח בטלפון סלולרי, דבר שיש בו כדי להסיח את הדעת של הנהג ולפגוע ביכולתו להיות אחראי לבטיחות הנוסעים, ברור כי המקרה השני חמור שבעתיים. כך גם עובד אחר בשם ויקטור אוחיון, אשר דיבר בטלפון הנייד בשלושה מקרים שונים, נשללה ממנו הפרמיה והוא לא פוטר ( נספח א' לסיכומי המבקשת). כאמור, אין חולק שמתתיהו אינו מזוהה עם התארגנות העובדים ואף מתנגד לה. 32. במקרה אחר של מר דוד שורקי (סעיף 17.2 לבקשה) אשר מזוהה עם המתנגדים להתארגנות, נפל צינור המפלט של האוטובוס, ונסיבות מקרה זה לא נבדקו על ידי קצין הבטיחות ומהעובד גם לא נשללה הפרמיה. 33. מר קרני הודה בחקירתו הנגדית שקיים עובד אשר היה מעורב בתאונה שלישית עם נזק חמור ורק הורידו לו מהשכר והוא לא פוטר (עמ' 14 שורות 9-10). עוד הודה מר קרני, כי הוא אינו נוהג למהר לפטר עובדים ( עמ' 11 שורות 12-15). 34. הדוח שהכין קצין הבטיחות נערך בעקבות שיחה קצרה עם הנהג שנמשכה מספר דקות. מעדותו של הנהג ניתן להבין, כי מדובר היה בזמן שהנהג היה אמור להתכונן בו לקראת יציאה לנסיעה, כאשר ברורה לכל המשמעות של איחור ביציאה ( עמ' 5 שורות 15-21). בעקבות איחור ביציאה תיפגע הפרמיה לה זכאי העובד. ספק אם בברור כה קצר, ניתן לברר לעומק את המקרה, ובוודאי שלא ניתנה לנהג אפשרות להביא את גרסתו במלואה. אין ספק, כי אדם, אשר ממהר לדרכו, לא אומר את כל אשר על ליבו ולא תמיד אומר הוא את הדברים הנכונים. כפי שהיטיב לתאר זאת קצין הבטיחות בדוח שכתב, כי היה מדובר בגרסה קטועה. 35. לנהג לא נערך שימוע שבו נאמר לו, כי הוא מועמד לפיטורים. קצין הבטיחות לא העמיד את הנהג על משמעות השיחה עימו ועל התוצאות שיכולות לצמוח מכך. כמו כן, גם אין חולק, כי מר קרני לא קיים שימוע לעובד, וכל שעשה היה לאמץ את מסקנותיו של מר בן זקן, ללא הפעלת שיקול דעת, ובאופן נחפז. 36. איננו מקלים ראש בהתנהגותו של מר זאנה. הוא נהג באופן מסוכן, וביצע עבירת תנועה. כמו כן, בשני מקרים קודמים, הוא נהג שלא כשורה. אך יחד עם זאת, עמדו לנהג נסיבות מקלות; לגבי המקרה האחרון, מדובר היה בשעת בוקר מוקדמת, בה טרם הנץ השחר. האזור לא היה מואר, הנהג לא הכיר את הכביש. לעומתו, עבירות של עובדים שלא היו מעורבים בהתארגנות לא נחקרו ולא נהגו כלפיהם באותו אופן מחמיר כפי שנהגו כלפי מר זאנה. 37. כל אלו מביאים למסקנה, כי לולא מר זאנה היה מעורב בהתארגנות העובדים, ספק אם היה מפוטר. ייתכן והיתה נשללת ממנו הפרמיה, ויתכן שהיה נקנס בגובה הנזק שנגרם למשיבה בעקבות רשלנותו, בדיוק כפי שחבריו שאינם מזוהים עם ההתארגנות לא פוטרו בעקבות עבירות בטיחות שבהן היו מעורבים. 38. על כן, אנו קובעים, כי פיטוריו של מר זאנה - בטלים. 39. זכות ההיוועצות המבקשת עותרת בסעיף 55 לבקשה, כי בית הדין יתן צו קבוע המורה על קיום היוועצות או משא ומתן בעניינים מושא הסכסוך ובעניינים הנוגעים לתנאי העסקה ויחסי העבודה במשיבה. בעניין זה, טענה המבקשת, כי משמעות הסעד היא הטלת חובה לנהל דיאלוג בתום לב בלב פתוח ובנפש חפצה עם הצד השני. המשיבה טוענת, כי אינה חייבת לנהל משא ומתן על מנת לחתום על הסכם קיבוצי. יחד עם זאת, ולאורך כל תקופת הסכסוך נפגשה עם נציגי העובדים, וניסתה לסיים את הסכסוך. 40. בהתחשב בכך, כי המשיבה הצהירה, כי אין בכוונתה לפגוע בזכות ההתארגנות של עובדיה ובהתחשב בעמדתה ובמעשיה, איננו רואים מניעה, כי תינתן הצהרה כפי שעתרה לה המבקשת. ניהול דיאלוג בלב פתוח, יכול שיצלח ויכול שיכשל. דיאלוג שנכשל אין משמעו כי התקיים בחוסר תום לב, אלא שהצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה בין השאר בשל חוסר היכולת לגשר בין הפערים כמו במקרה שלפנינו. בהעדר מנגנון של בוררות מוסכמת ניהול דיאלוג הוא מחוייב המציאות ולא מייתר את קיום ההוועצות, במיוחד כאשר העובדים בחרו להתארגן, והמבקשת היא הארגון היציג של העובדים. על כן, ניתן בזאת צו לפיו המבקשת והמשיבה ימשיכו ויקיימו משא ומתן או היוועצות בכל עניין השנוי במחלוקת ביניהם ובכלל זה, תנאי העסקה של העובדים או יחסי העבודה במשיבה. משמעות צו זה הוא, כי המבקשת זכאית לפנות למשיבה בכל עניין, המשיבה חייבת לשמוע את המבקשת, ולנהל איתה דיאלוג פתוח ופורה ככל האפשר. 41. בדיון שהתקיים ביום 5.12.04, הסכימו הצדדים גם על הקביעות הבאות שניתן להן תוקף של פסק דין: 1. המשיבה מכירה בזכות ההתארגנות של העובדים וועד העובדים. 2. המשיבה תימנע מלנקוט כל צעד שיש בו להשפיע על חברות העובדים בארגון העובדים או תוצאות הבחירות לועד העובדים, לרבות פניה לעובד שעניינה הבטחה או איום הנוגע לעניינים הללו. 3. המשיבה תכבד את חופש ההתארגנות של עובדיה ואת זכויותיהם החוקתיות כעובדים. 4. המשיבה תמסור לעובדיה הודעות בדבר תנאי העסקתם וכן העתקים של חוזי העסקתם. 5. המשיבה תעשה כל שביכולתה על מנת שהעובד יעקב אוחיון ישובץ במשמרות בוקר בהתחשב בצרכים של עובדים אחרים. 42. סוף דבר 1. פיטוריו של העובד אבנר זאנה - בטלים. 2. המשיבה מנועה מלנכות משכר העובדים בגין קנסות שחוייבה בהם או השתתפות עצמית שחוייבה בה בשל נזק שנגרם לרכב בו נהג עובד. באם ניכתה המשיבה סכומים שכאלו משכר העובדים, יוחזרו הסכומים לעובדים בתוך 30 יום מהיום בצרוף ריבית והצמדה כחוק מיום שנוכה ועד התשלום בפועל. 3. הבקשה בעניין ביטול הפרמיות או הפחתתן - נדחית. 4. הצדדים יפעלו בהתאם לצווים שבחלקם הוסכמו כאמור בסעיפים 37, 38. שביתהתחבורה ציבוריתתחבורה