שביתה במהלך משא ומתן עם ארגון עובדים

פסק דין המבקשת הגישה בקשה כנגד המשיבים 1-2, ו- 4, למתן צו להפסקת עיצומים ושביתה אותם נוקטים עובדי המבקשת וכן להכריע בשאלת שיוכם הארגוני של עובדי המבקשת העובדים כיום במתקן השינוע באשדוד. המבקשת הינה חברה תעשייתית בתחום הכימיה העוסקת בייצור ובשיווק חומצות ודשנים ( להלן:"רותם"). 3. המשיבה 1 הינה ארגון העובדים היציג ברותם ובמשיבה 6 (להלן:"ההסתדרות"). 4. המשיבה 2 הינה שלוחתה האזורית של ההסתדרות המטפלת בענייני עובדי רותם. 5. המשיבה 3 הינה שלוחתה האזורית של ההסתדרות המטפלת בענייני עובדי המשיבה 6. 6. המשיבה 4 הינה מועצת העובדים ברותם. 7. המשיבה 5 הינה מועצת העובדים במשיבה 6. 8. המשיבה 6 הינה חברה תעשייתית בתחום הכימיה אשר עיקר עיסוקה ייצור אשלג מלח ומוצרים נלווים המיוצרים במפעליה בסדום (להלן:"מי"ה"). 9. רותם ומי"ה הינן חברות אחיות, הנמנות על קבוצות כימיקלים לישראל. 10. ביחסי רותם, המשיבים 1, 2 ו-4 ועובדי רותם חלים הסכמים קיבוציים ובכללם: הסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.11.1984, שהוא הסכם העבודה הבסיסי ברותם. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 24.5.2000 שהינו הסכם עבודה לשנים 2001-1998. תוקפו המקורי של הסכם זה הסתיים ביום 31.12.2001 וההסכם מצוי כעת בתקופת תוקפו הסטטוטורית. 11. בתאריך 22.2.04 מסרה ההסתדרות הודעה על סכסוך עבודה בינה לבין רותם כאשר העניינים בסכסוך שנרשמו בהודעה היו: התעלמות מועד העובדים. דרישת ההנהלה לספח עובדים ותיקים והן רכוש החברה למפעלי ים המלח. אי הסכמת ההנהלה לנהל מו"מ בנושא הסכם עבודה קיבוצי. התנהגות ההנהלה שלא בתום לב. העתק ההודעה צורפה כנספח י"ח לבקשה. 12. בתאריך 18.11.04 נחתם בין הצדדים הסכם עקרונות שהיה אמור להפוך להסכם קיבוצי מחייב לתקופה שבין 1.1.02 ועד 30.4.07. מרביתו של הסכם העקרונות עוסק בשכר, למעט סעיף י"ג שעניינו איחוד מטות של רותם ומי"ה, בדרך של סגירת מטה רותם בירוחם ובהעברת העובדים למטה מי"ה בבאר שבע אשר תבוצע מיידית עם חתימת ההסכם. הסכם העקרונות צורף כנספח ה' לבקשה. 13. החל מ- 24.11.04 ובמהלך חודש דצמבר החליפו הצדדים טיוטות להסכם הקיבוצי המוצע. הטיוטות צורפו כנספחים ד-ה לתגובת המשיבים 1-4. 14. בתאריך 27.1.05, כתב יו"ר מועצת העובדים ברותם, מר שמעון סבן, למנכ"ל כימיקלים לישראל, מר עקיבא מוזס, כי מר מוזס התחייב בעבר, כי מהלך איחוד המטות בין רותם למי"ה לא יחול על מתקן השינוע באשדוד של רותם, והוא ישאר חלק מרותם. למרות זאת, הנהלת רותם מתנגדת לכלול התחייבות כזו בהסכם הקיבוצי. מר סבן ציין, כי באם ההנהלה לא תקיים את התחייבותה להשארת מסוף השינוע באשדוד כחלק מרותם, מועצת העובדים לא תסכים לאיחוד מטה ירוחם. מכתבו של מר סבן צורף כנספח ט"ז לבקשה. 15. החל מ- 29.1.05 החלו עובדי רותם לנקוט צעדים ארגוניים ובהם: החל מ- 29.1.05 הפסקת טעינת מכליות של חומצה אפריתזית המיוצרת על ידי רותם. החל מ- 30.1.05 ניתוק מערכת ה- SAP וה- OUTLOOK באתר רותם. החל מ- 31.1.05 מניעת כניסת קבלנים ועובדי חברות כוח אדם לאתר החברה. החל מ- 31.1.05 ניתוק הנתב שמקשר את אתר רותם לתקשורת מחשבים חיצונית. החל מ- 6.2.05 ניתוק תוכנת "הפאי" באתר רותם. החל מ- 7.2.05 השבתת עבודת הרובוט באתר רותם. החל מ- 8.2.05 ניתוק ה- SAP והדואר האלקטרוני באתר צין. החל מ- 9.2.05 אי פריקת מיכליות של גופרית נוזלית המגיעות לאתר. החל מ-20.2.05 הורדת התפוקה של מתקן 11 לייצור חומצה גופרתית, הפסקת הוצאת חומצת מלח, ו- MKP. 16. בתאריך 20.2.05 הגישה רותם בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובו עתרה למתן צו מניעה זמני דחוף להפסקת העיצומים. 17. בדיון שהתקיים ביום 22.2.05, ניתנה לצדדים ארכה בת שבוע לנסות ולהגיע להסכם בנוגע למחלוקות ביניהם. הצדדים הסכימו, כי בהעדר הסכמה, יכריע בית הדין בבקשה על כל הסעדים שבה על סמך כתבי הטענות המצויים בתיק. 18. בתאריך 1.3.05 הודיעו הצדדים, כי לא הגיעו להסכם ביניהם ועל כן ביקשו את הכרעת בית הדין. 19. טענות הצדדים יבחנו להלן בהתאם לסעדים שעתרה להם רותם. בראשית, נתייחס לצו כנגד העיצומים ובהמשך נדון בשאלת השיוך הארגוני. 20. צו כנגד העיצומים רותם טוענת, כי הפעולות שננקטו על ידי העובדים נעשות ללא שניתנה הודעה כדין על שביתה. ההודעה על סכסוך עבודה מיום 22.2.04 בוטלה בהסכם העבודה מיום 18.11.04. מה עוד, שעילותיה של ההודעה מיום 22.4.04, אינן רלבנטיות לצדדים של בקשה זו. 21. מעשיהם של העובדים גורמים נזק ללקוחות החברה, יכולת הפיקוח והניהול של המנהלים נפגעת, לא ניתן לבצע תשלומים לקבלנים, לא מתאפשרת כניסות קבלן ועובדיו ובשל כך נגרם נזק כספי כמאות אלפי דולרים מידי חודש. בשל הישארותם של הלקוחות ללא חומצה גופרתית אותה מספקת רותם, יאלצו הלקוחות להפסיק תהליכי ייצור ואף תיגרם בעיה בטיחותית ואקולוגית. רותם נפגעת במוניטין שלה, בקשריה עם לקוחותיה ועם הקבלנים עמם היא עובדת. העובדים אף מפעילים עיצומים "במתקנים חמים" שלגביהם קיימת חובת שקט תעשייתי מוחלט בהסכם הקיבוצי ובכך יש כדי לגרום סיכום בטיחותי. 22. מעשי העובדים מהווים עוולות בנזיקין ועבירות פליליות, ללא שקיימת לכך עילה מוצדקת ובחוסר תום לב. כך מציינת רותם כי העובדים מבצעים עוולה של הסגת גבול במקרקעין הפרעה לשימוש במקרקעין, הסגת גבול במטלטלין, גרם הפרת חוזה, היפר חובה חקיקה ומטרד, וכן פגיעה בחוק יסוד; כבוד האדם וחרותו וכן חוק יסוד: חופש העיסוק. כמו כן, העובדים עובדים עבירה של הסגת גבול, עבירה של הפרעה שלא כדין למימוש זכות, ועוולה ועבירה לפי סעיפים 2 (1) 7 ו- (1) לחוק המחשבים תשנ"ה-1995. 23. על רותם והעובדים בה חל הסכם קיבוצי מיוחד מיום 24.5.00 שהינו הסכם העבודה לשנים 1998-2001. על פי סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957, הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת הופך, אם לא בוטל או שונה, להסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, כך שסעיף השקט התעשייתי שבאותו הסכם קיבוצי ממשיך לחול ולחייב. ראה: דב"ע מח/23-4, מח/20-41 ההסתדרות הכללית נ' רשות התעופה והתעשייה האוירית לישראל בע"מ, פד"ע יט 449. 24. עם זאת, בתקופת הדמדומים שלאחר תום תוקפו החוזי של ההסכם הקיבוצי, שעה שהצדדים מנהלים משא ומתן לקראת חידושו של ההסכם הקיבוצי, בדרך כלל אין למנוע מהעובדים להפעיל כוח לגיטימי, דהיינו לשבות. ראה: דב"ע נז/ 96-41 תדיראן קשר בע"מ ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח', פד"ע ל"ב, 306. דב"ע נ"ז/16-4 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית ואח', פד"ע לב, 1. 25. ההסתדרות, במקרה שלפנינו הכריזה על סכסוך עבודה ביום 22.2.04 (נספח יח לבקשה) ובין שאר העניינים שבסכסוך נרשם, כי ההנהלה מסרבת לנהל משא ומתן בנושא הסכם עבודה קיבוצי וההנהלה דורשת לספח עובדים ותיקים ורכוש חברה למי"ה. 26. מסמך העקרונות שנחתם ביום 18.11.04 (נספח ח' לבקשה) אמור היה להבשיל לידי הסכם קיבוצי מיוחד לשנים 2002 עד 2007 אך הדבר לא צלח. כלומר, העיצומים שנקטו העובדים ב- 29.1.05 על רקע אי חתימת ההסכם ועל רקע מחלוקת בקשר לאיחוד מטות הנוגע למסוף השינוע באשדוד הם חלק מהעילות להכרזת הסכסוך ב- 22.2.04. על כן, ניתן לראות בעיצומים שנקטו העובדים כלגיטימיים ומותרים וזאת מאחר והם נעשים לקראת חתימת הסכם קיבוצי חדש, ובמסגרת נושאי סכסוך העבודה עליו הכריזו ב- 22.2.04. 27. כעת עלינו לבחון את מהותן של הפעולות אותן נקטו העובדים וזאת תוך איזון בין חרות השביתה, לזכויות אחרות ביניהן זכות הקניין של המעביד. אין חולק,כי העובדים זכאים לחופש ביטוי שמכוחו יכולים הם לעמוד בשערי המפעל ולשכנע לקוחות, קבלנים, עובדים של המפעל, עובדי קבלן וכיוצא בהם שלא להיכנס למפעל, אך הם אינם יכולים למנוע כניסות ויציאות של עובדים, ספקים, קבלנים, עובדי קבלן, סחרות וכיו"ב. ראה: דב"ע נ"ז/27-41 ההסתדרות הכללית ואח' - מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, פד"ע ל, 449, עמ' 457-479. 28. בנקודה זו אף המשיבים 1-4 מסכימים לכך כאמור בסעיף 76 לתגובה בה כתבו כי "בפועל אין כל מניעה או מחסום פיזי ליוצאים ובאים בשעריו של המפעל". על כן ניתן בידי רותם סעד לפיו ימנעו עובדי רותם מהוצאת חומצה גופרתית, והספקתה, מסגירת שערים, מהפרעה למעבר חופשי של כלי רכב ואנשים בשערי המפעל, ובכלל זה קבלנים, צרכנים ועובדי קבלן, כפי שהתבקש בבקשה. 29. עוד טוענת רותם, כי העובדים הפסיקו לטעון מכליות של חומצה גופרתית, ניתקו מערכות מחשבים ודואר אלקטרוני, השביתו את עבודת הרובוט ולא פירקו מיכליות של גופרית נוזלית. בכל אלו יש כדי לגרום לרותם לשיתוק תפקוד במחלקות הרכש, אספקה, הנהלת חשבונות, חוסר יכולת לפקח ולעקוב אחר התפתחויות ותהליכים, ושיבוש הליכי ייצור. כמו כן, אי קבלת חומצה גופרתית גורמת ללקוחות נזק רב, דימום מתקנים, בעיות בשפכים, עצירת ייצור, בעיות בטיהור המים בישראל, ובעיות אקולוגיות. 30. לאחרונה נפסק בפרשת "בנק דיסקונט " על ידי כב' הנשיא אדלר: "כל שביתה גורמת נזק למעסיק ולעתים גם לציבור או לחלקים ממנו. יחד עם זאת, במערכת יחסי העבודה השוררת במשק כיום שביתה הנה כלי לגיטימי. השביתה הנה אמצעי "אלים" אולם, במצב הדברים כפי שהוא היום אין בידי ארגון העובדים כלי חלופי שיסיע בידו לקדם את מטרותיו אל מול המעסיק. רוצה לומר, ההגנה על זכויות הקניין של הבנק, לכשעצמה, אין בה כדי להביאנו להגביל את העיצומים בהם נוקטים העובדים... הפגיעה בזכויות הקנייניות של הבנק והנזק שעלול להגרם לו כתוצאה מהצעדים הארגוניים הננקטים על ידי העובדים אין בהם, לכשעצמם, כדי להביא להטלת הגבלות על האמצעים הארגוניים בהם נוקטים העובדים". ראה: עס"ק 1013/04 בנק דיסקונט בע"מ נ' ההסתדרות הכללית החדשה,(טרם ; פורסם). 31. הנזקים הכלכליים, הבטיחותיים, והאקולוגיים הנגרמים לרותם ולקוחותיה, קשים ככל שיהיו אינם סיבה לקבוע, כי יש להטיל הגבלות על האמצעים הארגוניים הננקטים על ידי העובדים לבד מאלו שצויינו קודם לכן. זהו המחיר של שביתה, שעל מנת שתהיה אפקטיבית היא צריכה לפגוע ולהכאיב למעביד. 32. במסגרת זאת נדרשנו על ידי רותם גם לדון אם ההפרעות למחשבי רותם יכולות להחשב כעוולה בנזיקין או עבירה פלילית לפי חוק המחשבים תשנ"ה-1995. איננו רואים צורך לדון בכך מאחר והסמכות לדון בעוולות אגב סכסוך עבודה, היא כאמור בסעיף 24 (א)(1)(ב) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969, מוגבלת לעוולות מסויימות ולא לעוולות המופיעות בחוק המחשבים למשל. גם אם היו רואים בכך מקור חוקי לעוולת הפרת חובה חקוקה, עדיין היינו סבורים שחוק המחשבים מציין שההפרעות לפעילות המחשב יהיו שלא כדין. מאחר וקבענו, כי העיצומים והשביתה הוכרזו כדין, איננו רואים מקום לקבוע, כי יש כאן בסיס להפרת חובה חקוקה. 33. רותם טענה עוד, כי ביום 20.2.05, העובדים החלו להוריד את התפוקה של מתקן 11 לייצור חומצה גופרתית, דבר שיגרום בסופו של דבר להפסיק את פעולות המתקן. הדבר מנוגד להסכם קיבוצי מיוחד מיום 8.2.95 בין רותם למועצת פועלי ערד ומועצת פועלי דימונה לפיו יש בהפסקת מתקנים מסויימים, (להלן: "המתקנים החמים") במסגרת צעדים ארגוניים משום סיכון בטיחותי, ולכן לגביהם ישמר שקט תעשייתי מוחלט (ההסכם צורף כנספח 1 לבקשה מיום 20.2.05). 34. רותם קוראת למסמך זה הסכם קיבוצי מיוחד שתוקפו אינו מקובל בזמן. הדברים אינם עולים מקריאת המסמך, אך מוכנים אנו לקבל את האמור בו ככתבו וכלשונו, זאת בהתחשב בטענות המשיבים 1-4 כי העיצומים הננקטים מתיישבים עם עיקרון המידתיות תוך מניעת פגיעה מופרזת במפעל (סעיף 46 לתגובה). על כן נורה, כי העובדים ימנעו מהורדת התפוקה של מתקן 11 לייצור גופרית, בהתאם למסמך מיום 8.2.95. 35. השיוך הארגוני של עובדי רותם במסוף השינוע באשדוד כותרתו של פרק זה, לא נשמעת כשאלה שיש לענות עליה, והיא כפי שהיא מופיעה, נראית ככוללת את התשובה בתוכה. אך הצדדים הכבירו מילים על עניין זה ועל כן נרחיב קמעה ונביא את טענותיהם, ככל שהן רלבנטיות להכרעה בפרק זה. 36. במהלך שנת 2000, מטעמי התייעלות וחיסכון במגזר הדשנים של חברת כימיקלים לישראל הוחלט על איחוד המטות של מי"ה ורותם, באופן שעובדי רותם יקלטו כעובדי מי"ה והמטה המאוחד יספק שירותים הן למי"ה והן לרותם בתחום המטות המאוחדים: שיווק (לרבות שינוע ימי, שינוע יבשתי, תיעוד), רכז, מערכות מידע, חשבות, כספים וכלכלה, מזכירות החברה, פיתוח שווקים, פיתוח עסקים, ביקורת פנימית. העובדים המועברים כאמור ואשר עבדו בהסכמים קיבוציים ברותם, יעבדו על פי הסכמים קיבוציים במי"ה. 37. מלכתחילה התנגדה מועצת העובדים של מי"ה לאיחוד המטות ורק לאחר תקופה של כשנה ניתנה הסכמת המשיבה 1 ומועצת העובדים של מי"ה למהלך איחוד המטות. ביום 26.7.2002 נחתם בין חברת מי"ה לבין המשיבה 1 והמשיבה 5 הסכם קיבוצי - הסכם איחוד מטות מי"ה ורותם. הסכם איחוד המטות צורף כנספח א' לבקשה. 38. רותם טוענת בבקשה בסעיף 2 כי הסכם איחוד המטות בא לעגן ולהסדיר את מערכת היחסים שבין מי"ה לעובדיה וכן את הפיצוי שינתן לעובדי מי"ה בקשר לאיחוד המטות. רותם ממשיכה וטוענת, כי בהסכם איחוד המטות סוכם, כי עובדי רותם ייקלטו כעובדי מי"ה, אולם לגבי מתקן אשדוד בו עובדים עובדי רותם, לא היתה הסכמה לגבי שיוכם הארגוני של עובדיו. על כן בסעיף 7.4 להסכם איחוד המטות נקבע כדלקמן: "תוקם ועדה פריטטית שתורכב משני נציגי ההנהלה ומשני נציגים של מועצת העובדים לקביעת השייכות הארגונית של עובדי "מתקן אשדוד". סיום דיוני הועדה יהיה עד יום 1.1.2003 . עד להחלטת הועדה ישמר המצב הקיים במועד חתימת הסכם זה". 39. הועדה הפריטטית לא הגיעה להסכמה. 40. ב- 11/03 הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד מי"ה (ס"ק 1059/03). בבקשה זו עתרה מועצת העובדים של מי"ה שבית הדין יצהיר שעובדי רותם המוצבים במתקן אשדוד הינם עובדי מי"ה וחלים עליהם ההסכמים הקיבוציים המפעלים החלים במי"ה. לחילופין התבקש בית הדין להעביר את הסכסוך שבין הצדדים להכרעת בורר מוסכם ( הבקשה צורפה כנספח ב' לבקשה). מי"ה טענה בהליך זה, כי אם תהיה הסכמה בעניין השייכות הארגונית של עובדי רותם במתקן אשדוד, היא תהיה מוכנה לקבל את ההסכמה, אך קודם יש לפתור את הסכסוכים שבין הארגונים. תשובת הצד צורפה כנספח ג' לבקשה. 41. בתאריך 4.2.04 הודיעה ההסתדרות כי היא מבקשת להקפיא את ההליכים מאחר והתברר, כי קיימת מחלוקת בין ועדי העובדים במי"ה וברותם ובין המרחבים בהסתדרות (העתק הבקשה צורף כנספח ד' לבקשה). בעקבות ההודעה נמחקה בקשת הצד בס"ק 1059/03. 42. לטענת רותם כתוצאה מאי ההכרעה לא הושלם איחוד המטות ונושא השייכות הארגונית של העובדים במתקן אשדוד ממשיך להיות שנוי במחלוקת בין הצדדים. 43. עוד טענה רותם, כי בישיבות שהתקיימו עם מועצת העובדים ברותם לאחר חתימת מסמך העקרונות, דרשה מועצת העובדים כתנאי לחתימת ההסכם הקיבוצי, שתינתן לה התחייבות בכתב לפיו עובדי מתקן השינוע באשדוד ישארו עובדי רותם ולא יעברו להיות עובדי מי"ה במסגרת מהלך איחוד המטות. רותם הסבירה, כי לא תינתן התחייבות כאמור, שכן נושא זה נמצא במחלוקת פנים ארגונית בהסתדרות ( סעיף 12 לבקשה). 44. המבקשת פנתה ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי במשיבה 1, כדי שיכריע במחלוקת בעניין שיוך עובדי מתקן אשדוד והעיצומים ובעקבות זאת התקבל במשיבה 1 מכתבו של מר פרדי כהן-רפאל, מזכיר הסתדרות עובדי הכימיה בהסתדרות, מיום 10.2.2005. מפאת חשיבותו נביא את מכתבו של מר פרדי כהן רפאל במלואו: "הנדון: סכסוך עבודה חברת רותם מכתבך למר עופר עיני מיום 8.2.05 מר עפר עיני, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, העביר אלי את מכתבך לשם מתן מענה, כלהלן. התבקשתי על ידי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי דאז, מר שלמה שני, להכריע בחילוקי הדעות הפנימיים בנושא שיוך ארגוני של עובדי חברת רותם אמפרט נגב בע"מ ( להלן:"רותם"). לאחר ליבון ובירור של הסוגיה והמחלוקות ניתנת הכרעתי להלן. ההכרעה אומצה על ידי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, מר עפר עיני. בהתאם להכרעה, המבוססת על יסודות של משפט העבודה וארגון העובדים, הגוף המוסמך לייצג את עובדי רותם, הוא ועד העובדים של רותם, יחד עם ההסתדרות במרחב הנגב המרכזי. לאור האמור, אין לבצע כל צעד הנוגע לעובדי רותם, לרבות העובדים המועסקים בפועל במתקן אשדוד, וכן אלה המועסקים בפועל במתקן ירוחם, ללא הסכמה של ועד עובדי רותם, ובמידת הצורך הסכמה וחתימה של ההסתדרות במרחב הנגב המרכזי. מהאמור יובן, כי מבחינת ההסתדרות, אין ליישם את ההסכמות אשר הושגו, או יושגו, בין גורמים אחרים מאלה המפורטים לעיל, לרבות ההסכם שנחתם בין הנהלת מי"ה לועד העובדים שם, וזאת כל עוד לא התקבלה הסכמתם של הגורמים הרלוונטים כאמור. אם וכאשר תאמץ הנהלת רותם את ההכרעה לעיל, תכבד אותה ותפעל לפיה, תיבחן האפשרות לבטל את סכסוך העבודה. בכבוד רב, פרדי כהן-רפאל מזכ"ל הסתדרות עובדי הכימיה" 45. לטענת רותם, המכתב של מר כהן אינו מכריע בסוגיה אלא רק קובע, כי אין לבצע כל צעד הנוגע לעובדי רותם ללא הסכמה של ועד עובדי רותם. רותם טוענת כי לגבי איחוד המטות בכל הקשור לירוחם קיימת הסכמה של העברת העובדים מרותם למי"ה, אלא שמועצת עובדי רותם מתנה זאת בכך, שעובדי מתקן השינוע באשדוד ישארו עובדי רותם ואילו מועצת עובדי מי"ה מתנגדת לכך. 46. המשיבים 1-4 טוענים, כי מכתבו של מזכ"ל האיגוד הארצי מכריע באופן ברור מיהו הגוף המוסמך לייצג את העובדים במתקן אשדוד של רותם, שהוא מועצת העובדים של רותם (סעיף 18 לתגובה). 47. מועצת העובדים של מי"ה מסכימה גם היא, כי העובדים באשדוד הם עובדים של רותם ומיוצגים על ידי מועצת העובדים של רותם, ובעקבות איחוד המטות יהפכו להיות עובדי מי"ה ויחולו עליהם ההסכמים של מי"ה (עמ' 2 לישיבה מיום 22.2.05). 48. מי"ה מצטרפת לטענותיה של רותם וסבורה, כי בית הדין צריך להכריע בשאלת השייכות הארגונית של העובדים המועסקים במתקן באשדוד. 49. סעיף 2 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957 קובע את סוגי ההסכמים הקיבוציים: האחד הסכם קיבוצי מיוחד למפעל מסויים או למעביד מסויים והסכם קיבוצי כללי לכל שטח המדינה, או לענפי עבודה מסויימים. סעיף 15 לאותו חוק קובע, כי הסכם קיבוצי מיוחד חל על בעלי ההסכם, המעבידים המיוצגים על ידי ארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם, ועל כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, המועסקים על ידי אותו מעביד שהוא בעל ההסכם. 50. ניתוח שני הסעיפים שהובאו להלן, מביא למסקנה, כי יחסים קיבוציים במפעל מסויים, או אצל מעביד הם בין המעביד ונציגות העובדים. לא יכול להיות הסכם בין מפעל מסויים ובין נציגות העובדים שם שיתייחס ויהיה בתוקף כלפי עובדים במפעל אחר - באשר הדבר חורג מהיקפו של ההסכם הקיבוצי המיוחד כאמור בסעיף 15. על כן, כל עוד לא הועברו העובדים למעביד אחר, ההסכמים הקיבוציים המקומיים הקיימים הם אלו שחלים על הצדדים. 51. לענייננו, נציגות העובדים ברותם, היא הארגון היציג של העובדים ברותם, ובכלל זה במפעל של רותם באשדוד. הסכם איחוד המטות בין רותם למי"ה שנחתם בין ההסתדרות ומי"ה ונציגי העובדים במי"ה אינו חל בכל דרך שהיא על עובדי רותם, ובכלל זה הסעיף המדבר על הקמת ועדה פריטטית לעניין קביעת השיוך הארגוני של עובדי רותם באשדוד. ההסתדרות שהיתה צד להסכם איחוד המטות, אינה טוענת, כי ייצגה את עובדי רותם בהסכם זה, ועל כן, להסכם זה אין כל תוקף ככל שהוא מתייחס לעובדי רותם. בשלב זה, בטרם ניתנה הסכמה להעברת עובדי רותם באשדוד למי"ה כפי שניתנה לגבי העובדים של רותם בירוחם, חלים על עובדי רותם באשדוד ההסכם הקיבוצי של עובדי רותם וכל הסכם שיחתם בעתיד. מכאן, שהשיוך הארגוני של עובדי רותם באשדוד הוא למועצת העובדים ברותם. 52. כפי שהמלצנו בפני הצדדים, לאחר שהסברנו להם, כי אין תוחלת להכרעה בסכסוך זה, כי בכל הקשור להמשך המשא ומתן בין הצדדים, רק הצדדים יוכלו לכך כפי שעשו זאת בעבר, להסדיר את השנוי במחלוקת ביניהם ולא בית הדין. על כן, טוב יעשו, אם במקום להמשיך ולהתדיין בבית הדין ישבו יחד ויגיעו להסדר סופי שיביא בסופו של דבר לחתימת ההסכם הקיבוצי החדש. 53. סוף דבר על כן, הבקשה מתקבלת בחלקה, באופן שניתן בזאת צו לפיו, עובדי רותם ימנעו לאלתר מהוצאת חומצה גופרתית, והספקתה, מסגירת שערים, מהפרעה למעבר חופשי של כלי רכב ואנשים בשערי המפעל, ובכלל זה קבלנים, צרכנים ועובדי קבלן וכן יימנעו מהורדת התפוקה של מתקן 11. כמו כן, אנו קובעים בזאת, כי השיוך הארגוני של עובדי רותם במתקן השינוע באשדוד, הוא למועצת העובדים ברותם. ארגון עובדיםשביתהמשא ומתן