פרוטוקול דיון בית דין לעבודה - אי רישום דברים במלואם

בבקשה לרשות ערעור בבית דין לעבודה הועלתה טענה כי טעה בית הדין בדרך ניהול הדיון בכך שלא נרשמו בפרוטוקול דברים במלואם. החלטה בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה, בהליך של דיון מהיר, תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש, רואה חשבון במקצועו, לתשלום יתרת שכר עבודה בצירוף פיצויי הלנת שכר ותשלום גמול שעות נוספות בגין עבודתה במשרד המבקש. בכתב ההגנה טען המבקש כי קיזוז סכומים שונים משכרה של המשיבה נעשה הן בגין הדרכה וקורסים בהתאם להסכמה בכתב ביניהם והן בגין דמי הודעה המוקדמת עקב עזיבתה הפתאומית, ללא הודעה מראש. בית הדין האזורי (הרשמת מוניקה מרגלית; ד"מ 9104/04), לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, דחה את טענת הקיזוז. בית הדין האזורי קבע כי המבקש לא הוכיח קיומו של חוב כלשהו של המשיבה כלפיו ואף ציין כי המסמך עליו הסתמך המבקש חתום על ידו בלבד. עוד קבע בית הדין האזורי כי מאחר והמשיבה לא השלימה תקופת עבודה של חודש לפחות, הרי לא התגבשה חובתה למתן הודעה מוקדמת על התפטרותה. כפועל יוצא מכך, חייב בית הדין את המבקש לשלם למשיבה את יתרת שכר עבודתה. בית הדין החליט שבנסיבות העניין היו חילוקי דעות אמיתיים באשר לעצם זכאותה של המשיבה למלוא שכר העבודה, ולכן חייב את המבקש בפיצויי הלנת שכר מופחתים בשיעור הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף לכך, קיבל בית הדין את תביעת המשיבה בדבר גמול שעות נוספות. עם זאת, תביעתה להוצאות נסיעה ולעבודת ניקיון נדחתה. בבקשה לרשות ערעור מעלה המבקש טענות שונות שעיקרן נסוב על קביעות עובדתיות בפסק הדין של בית הדין האזורי. כמו כן טוען המבקש כי טעה בית הדין בדרך ניהול הדיון בכך שלא נרשמו בפרוטוקול דברים במלואם כפי שעלו בדיון ואף התעלם כמעט לחלוטין מטענותיו ומראיות הגנתו עד כדי עיוות דין. לפיכך, כך טוען המבקש, שיטת הדיון בה נקט בית הדין פגעה בהגנתו ובזכותו לדיון הוגן. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק הדין של בית הדין האזורי ובתיק הדיון, החלטתי לדחות את הבקשה בלא לבקש תגובה, זאת לפי תקנה 85 (ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991. נושא מרכזי שעמד לדיון בבית הדין האזורי היה זכאותה של המשיבה ליתרת שכר עבודתה אשר ממנו ניכה המבקש סכומים בגין "הדרכה וקורסים" ובגין הודעה מוקדמת. בית הדין האזורי קיבל את טענת המשיבה כי לא סביר שהיא הסכימה לעבוד בתנאי ההעסקה שפורטו במסמך אותו הגיש המבקש, החתום על ידיו בלבד. כן נקבע כי המבקש לא הוכיח קיומו של חוב כלשהו של המשיבה כלפיו ולא הובהר אופן חישוב הסכום הנקוב בו לצורך הפחתתו. בנסיבות אלה ולאור המחלוקת בין הצדדים בשאלת קיומה של יתרת חוב של המשיבה כלפי המבקש, הגיע בית הדין למסקנה כי הסכום שנוכה אינו מצוי בגדר החובות המותרים בניכוי. דבריו של בית הדין האזורי הם קביעה עובדתית מובהקת אשר ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה ואין הצדקה להעניק לגביה רשות ערעור. אשר לגמול שעות נוספות- בית הדין האזורי קבע כי המשיבה עבדה בפועל שעות נוספות והיקף השעות שהוגש באמצעות כרטיס הנוכחות לא נסתר בעיקרו.עוד נקבע כי המבקש הודה שבנוסף לשעות הלימוד שימשה המשיבה כמזכירה במשרדו וענתה לטלפונים. בהתאם לכך חייב בית הדין את המבקש בתשלום רכיב זה. נחה דעתי שבית הדין פסק על יסוד הראיות שהיו בפניו ועל יסוד התרשמותו מן העדים שהעידו בפניו. גם שאר טענותיו של המבקש אינן מעלות כל שאלה מיוחדת המצדיקה קיום הדיון בערכאת הערעור, מקום שאין זכות לכך בחוק. אשר לטענות על דרך ניהול הדיון, פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן ב"דיון מהיר", בהתאם לסעיף 31 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969. בסעיף 31(ב) לחוק נקבע כי: "בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". בעניין זה נפסק: "מטרת הדיון המהיר היא להביא להכרעות מהירות ולקצר תהליכים שיפוטיים בתביעות בסכומים נמוכים יחסית. בתביעות כאלה העדיף המחוקק את המהירות וקיצור ההליכים, על מנת להביא בכך תועלת לכלל המתדיינים, גם על חשבון פגיעה מסוימת בהליכים, במנגנונים ובסדרי הדין, שנועדו להבטיח הכרעה צודקת בכל מקרה פרטני" (דב"ע נו/153-3 בן עזרא- מדינת ישראל, פד"ע לא' 501). עם זאת אין ספק כי בית הדין לעבודה מחוייב לפעול בהתאם לעקרונות מתחום הראיות וסדרי הדין בדיון משפטי אשר יש בהם שמירה על עיקרי הצדק הטבעי. על כן, גם בדיון מהיר לכל הצדדים זכות להשמיע את דבריהם ולהביא ראיותיהם בפני בית הדין, הזדמנות לקיים חקירה נגדית אך לא בהכרח ללא הגבלה וכן זכות לשמור על פומביות ההליך ותיעוד מתאים של עקרי הדיון. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי אף שלא התקיימה חקירה נגדית במתכונת המקובלת, התקיים דיון מסודר, טענות הצדדים נשמעו וניתנה למבקש הזדמנות מלאה להציג את גרסתו וראיותיו בפני בית הדין. נחה דעתי כי בית הדין האזורי פסק לגופם של דברים, על יסוד הראיות שהיו בפניו וכי לא נגרם כל עיוות דין למבקש. הבקשה נדחית. הואיל ולא התבקשה תגובת הצד שכנגד, לא יעשה צו להוצאות. פרוטוקול דיוןדיוןמסמכיםפרוטוקולבית הדין לעבודה