פסק דין השופט שמואל צור 1. המערער היה עובד של המשיבה תקופה של כשלושים וחמש שנים ופרש לגמלאות. בבית הדין האזורי בנצרת הגיש המערער תביעה נגד המשיבה לתשלום הגמלאות המגיעות לו שלא שולמו, פיצוי על ימי מחלה שלא נוצלו ופדיון חופשה. 2. בבית הדין האזורי הגיעו הצדדים להסכם של פשרה מיום 24.9.03. לפי הסכם הפשרה התחייבה המשיבה לשלם למערער 264,140.70 ש"ח, גמלה לחדשים יוני - אוגוסט 2003, שלושה חדשי הסתגלות, פדיון ימי חופשה, פדיון ימי מחלה, הפרשות לקופת גמל לגבי שתי תקופות והפרשות לקרן השתלמות (סעיף ב (1) - (8) להסכם הפשרה). הוסכם שמיקצת הסכומים שנפסקו (הפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות) ישולמו בדרך של קיזוז בערכים ריאליים מחובותיו של המערער למשיבה (סעיף ג' להסכם הפשרה). 3. בסעיף ה' להסכם הפשרה נקבע: "מאחר והסכומים המפורטים לעיל הינם במונחי קרן, מוסכם בין הצדדים כי בעניין התביעה לפיצויי הלנה יפסוק בית הדין לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שנקבע". בסעיף ז' להסכם הפשרה נקבע: "הנתבעת (היא המשיבה כאן - ש.צ.) תישא בשכ"ט עו"ד של ב"כ התובע בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ לפי החוק". 4. בית הדין האזורי נתן תוקף של פסק דין חלקי להסכם הפשרה (מיום 27.11.03) וקבע כי הצדדים ישלימו טענותיהם בכתב לעניין שנותר להכרעתו, הוא פיצויי הלנה. 5. לאחר שהוגשו טענות הצדדים קבע בית הדין האזורי, בפסק דין משלים מיום 4.3.04 (השופט הראשי חיים סומך ונציגי ציבור מר דניאל לוי ומר טוביה לוי; חוק ע"ב 2016/03), כך: "לאחר עיון בכתבי הטענות ובהתאם להסכמת הצדדים הננו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי הלנת שכר בשיעור 8% באופן כולל מהשכר נטו כפי ששולם לתובע בסעיפים 4 (1) (2) להסכם הפשרה". 6. בעקבות פסק הדין המשלים, הגיש המערער בקשה לתיקון טעות סופר בעניינים אלה: (1) תיקון מספור הסעיף המפנה להסכם הפשרה, היינו - במקום 4 (1) (2) יבוא ב (1) (2). (2) הוספת המילה "לחודש" לאחר המשפט "פיצויי הלנת שכר בשיעור 8%...". (ג) אי התייחסות בית הדין לבקשה לפסוק פיצויי הלנה על מרכיבי השכר האחרים שנקבעו בהסכם הפשרה. 7. בית הדין האזורי נענה לבקשה בחלקה בלבד: (1) בית הדין האזורי תיקן את מספור סעיפי ההפניה להסכם הפשרה, לאמור - "סעיפים ב' (1) (2)". (2) בית הדין דחה את הבקשה להוסיף את המילה "לחודש" לאחר המילים "בשיעור 8%" לאחר שסבר שאין מדובר בטעות סופר עליה חל סעיף 81 לחוק בתי המשפט. (3) אשר למרכיבי השכר האחרים בית הדין הוסיף ופסק כי לסכומים הנזכרים בסעיפים ב' (3) (4) (5) להסכם הפשרה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד שהיו אמורים להיות משולמים ועד התשלום בפועל. בהתאם, כך קבע בית הדין, יקוזזו הסכומים בערכם הריאלי כפי שמוסכם על ידי הצדדים. (החלטה מיום 17.6.04). 8. הערעור בפנינו נסוב על שלושה עניינים העולים מפסק הדין המשלים ומהחלטת התיקון: (1) שיעור פיצויי ההלנה: המערער טוען כי פיצויי הלנה על תשלומי הגמלה בשיעור כולל של 8% נמוך אף מן השיעור המקובל והקבוע של הצמדה וריבית. לטענתו, מן הראוי היה לפסוק פיצויי הלנה מלאים שכן מדובר בחוב של תשלומי גמלה אשר - למרות הסכם הפשרה ופסק דינו של בית הדין האזורי - לא שולמו. (2) אי פסיקת פיצויי הלנה על המרכיבים האחרים שבהסכם הפשרה: המערער מלין על כך שבית הדין האזורי נמנע מלפסוק פיצויי הלנה על התשלום של שלושה חודשי הסתגלות, על פדיון ימי חופשה ועל פדיון ימי מחלה (סעיף ב' (3) (4) (5) להסכם הפשרה). (3) הוצאות משפט: המערער טוען כי סכום שכר הטרחה שנקבע בהסכם הפשרה אינו מבטא את היקף העבודה שהושקעה ואינו תואם את היקף התביעה והפסיקה. 9. המשיבה טוענת כי דין הערעור להדחות. לעניין פסיקת פיצויי הלנה על סעיפים ב' (1) (2) טוענת המשיבה כי בית הדין האזורי צדק בפסיקתו על פיצוי כולל של 8% מהשכר נטו. לטענתה, אין להתערב בשיקול דעת בית הדין האזורי, בהתחשב בנימוקים שנתן ובעקרונות שנקבעו בפסיקה. ב"כ המשיבה מציין, בין השאר, כי המשיבה מצויה בקשיים כלכליים וכי פסיקת פיצויי הלנה עלולה לפגוע בתכנית ההבראה שלה. אשר להוצאות משפט טוענת המשיבה כי יש לכבד את הסכם הפשרה ואין מקום לחרוג ממנו. ערעור זה נדון בדרך של סיכומים בכתב. 10. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים אנו מחליטים: (1) פיצויי הלנה לפי סעיפים ב' (1) (2) להסכם הפשרה: מפסק דינו של בית הדין האזורי עולה שהוא התכוון לפסוק למערער פיצויי הלנה, אלא שהנוסחה בה נקט סיכלה כוונה זו. אף אנו מוצאים שזכאי המערער לפיצויי הלנה ריאליים ונראה לנו שפיצוי ההלנה הראוי הוא בגובה של 25% לשנה, החל מיום יציאתו של המערער לגמלאות (מרץ 2000) ועד התשלום בפועל. (2) פיצויי הלנה לפי סעיפים ב' (3) (4) (5) להסכם הפשרה: בית הדין - לאחר שתוקן פסק הדין - קבע כי על הסכומים שנפסקו בסעיפים של חודשי הסתגלות, פדיון ימי חופשה ופדיון ימי מחלה (סעיפים ב' (3) (4) (5) להסכם הפשרה) יתווספו הפרשי הצמדה וריבית. איננו רואים מקום להתערב בשיקול דעת בית הדין האזורי בעניין זה. (3) הוצאות משפט: הערעור בעניין זה נדחה. סכום ההוצאות נקבע בין הצדדים בהסכם הפשרה ואין כל צידוק לחרוג מכך. ערעורפרישה