פוליגרף בבית דין לעבודה

בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי קיימת בעיה לא פשוטה ובלתי פתורה של מהימנות בדיקות פוליגרף בבית דין לעבודה, אף לגירסת מצדדי הפוליגרף, קיים שיעור לא מבוטל, עד כדי עשרות אחוזים של תוצאות שגויות, הן במובן שדוברי אמת נקבעים בבדיקה כדוברי שקר והן במובן של דוברי שקר שבדיקות הפוליגרף קובעות שהם דוברי אמת. האמינות והתוקף של בדיקת פוליגרף תלויה במשתנים שונים ובהם סוג הבדיקה, מיומנות הבודק, מאפייניו האישיותייים של הנבדק והמידע המוקדם הרלוונטי הקיים בנוגע לנושאי הבדיקה. קיימות שתי שיטות בדיקה: 'שיטת פירטי החקירה המוכמנים (פח"ם)' בה נעשה שימוש במסגרת הליכי חקירה, ושיטת 'שאלת הביקורת', בה נעשה שימוש בבדיקות מהימנות כללית כגון לצורכי סינון ביטחון. קיימת הסכמה כי מהימנותה של בדיקה בשיטת 'פרטי חקירה מוכמנים' (פח"מ) גבוהה יותר ממהימנותה של בדיקב בשיטת 'שאלות הביקורת' [שנעשתה במקרה דנן לתובע] אשר רבים חולקים אף על תקופתה. בעיית האמינות של בדיקות פוליגרף ידועה בכל המדינות בהן הנושא נבדק, וממנה - לצד הבעייתיות החוקתית שבעצם תהליך הבדיקה -נגזרה ההתייחסות המשפטית באשר ללגיטימיות השימוש בבדיקות פוליגרף בהליכים משפטים, על ידי רשויות השלטון ולצרכים אזרחיים כגון, על ידי מעבידים ולצורכי ביטוח. עוד ציין בית הדין לעבודה כי בנוסף לקושי שמעוררת בדיקת הפוליגרף, קושי הנובע מתוקפה וממהימנותה המוטלות בספק, קיים קושי נוסף ביחס לבדיקה זו, בשל חודרניותה ופגיעתה בכבוד האדם. בהקשר זה צוין בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה כי חקירה באמצעות מכשיר פוליגרף, היא הליך חודרני מאוד, ועלולה להיות חוויה רגשית בלתי נעימה ואף משפילה. מדובר בבדיקה שנועדה להעמיק אל הלא מודע ובכך לפגוע בחופש הרצון, תוך כדי חדירה לנבכי נפשו של האדם וגביית תגובות בלתי מודעות. יתר על כן, בדיקת הפוליגרף נתפסת בעיני הציבור כמכונת אמת - כשמו העממי של המכשיר, ומי שנכשל בה נתפס כדובר שקר, זאת בניגוד למהימנות האמיתית של המכשיר אשר שנויה כאמור במחלוקת. על כן יש בשימוש במכשיר הפוליגרף פוטנציאל ממשי של הטלת כתם חברתי קשה על חפים מפשע... השימוש בשיטת שאלות הביקורת כרוך בפגיעה קשה יותר בזכויות יסוד. לצד הפגיעה הטבועה בזכות הקיימת, בעצם השימוש במכשיר הפוליגרף, בשיטה זו או אחרת, נאלץ הנבדק בשיטת שאלות הביקורת, על מנת 'לעבור בשלום את הבדיקה', לחשוף בפני הבודק כל פרט מציק בעברו לרבות, נושאים אינטימיים או מעשים בלתי ראויים חסרי חשיבות או פעוטי ערך שנעשו לפני שנים רבות. כך למשל, בתשובה לשאלת ביקורת שיגרתית אודות פגיעה באמון בעבר, מחוייב הנבדק לחשוף בגידות בחיי הנישואים, שקרים למעביד ועוד. בכל אלה יש כדי להטיל אימה על הנבדק. יתר על כן, מכשיר הפוליגרף מתעד את תגובות הנבדק לשאלות ביקורות, אף במקרה בו הנבדק מסרב לענות לשאלה מסויימת. מדובר אפוא בחדירה בוטה בלתי נעימה ואף משפילה לפרטיותו של הנבדק בעניינים ובפרטים שאין להם כל נגיעה לנושא הנחקר. זוהי פגיעה חמורה בגרעין הקשה של זכות האדם לפרטיות המהווה גם פגיעה בכבודו של האדם. יודגש כי פרסום תוצאות בדיקות פוליגרף ברבים יוצרת פגיעה נוספת בשמו הטוב של האדם ובכבודו, מאחר ובעיני הציבור נחשב המכשיר למכונת אמת, בעוד שבפועל לא ניתן לקבוע את מידת אמינותו במקרה מסויים. אין כמובן די בקיומו של אנטרס צבורי חשוב, אלא יש גם לוודא כי בדיקת הפוליגרף היא האמצעי הראוי והמידתי להשגת אותה תכלית. בעיית מהימנות הבדיקה שתוארה לעיל, מציגה קושי ניכר בעמידה בנטל זה. מהאמור גם נגזר, כי אין להתיר בדיקת פוליגרף כאשר קיימת דרך אחרת ולגיטימית ומקובלת להשגת מטרות הבדיקה. לאור כל אלה, קבע היועץ המשפטי בהנחיותיו, שורה של מגבלות על שימוש בבדיקת הפוליגרף על ידי רשויות המדינה ובכלל אלה המיגבלות הבאות: (1) בדיקת הפוליגרף לא תהיה בעלת משקל ראייתי עצמאי בגיבוש תוצאות ומסקנות החקירה אלא כלי עזר משלים בלבד. (2) בכל מקום שתוצאות בדיקת הפוליגרף, מצביעות על אי אמירת אמת, מן הראוי, לשם הגברת אמינות התוצאות, לאפשר לנבדק לעמוד בבדיקה נוספת. (3) אין לפרסם תוצאות בדיקת הפוליגרף משום שהיא נתפסת בציבור כבדיקה של "מכונת אמת". (4) יש להבטיח כי הסכמה לבדיקת פוליגרף תינתן על בסיס מודעות מלאה למהות הבדיקה, פרטיה, מהימנותה והמשקל שינתן לתוצאותיה וזאת לאחר מתן הסבר מפורט בעניין זה. (5) בדיקת הפוליגרף תעשה רק במסגרת חקירה על פי דין ורק במסגרת בדיקת עבירות חמורות פליליות או משמעתיות ובהעדר דרך חקירתית אחרת למיצוי החקירה. (6) בדיקת הפוליגרף תתבצע רק בהתגבש חשד ממוקד נגד חשוד על יסוד חקירה שנערכה. כעולה מפסיקת בית הדין לעבודה, פגיעתה הקשה של בדיקת הפוליגרף בפרטיות ובכבוד האדם, כמו גם הספקות ביחס לתקפותה, לא נסתרו גם מעיניו של המחוקק, כאשר בעניין זה הוגשו הצעות חוק שמטרתן להגביל את השימוש בפוליגרף במסגרת יחסי עבודה: "הצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון - איסור בדיקת פוליגרף התשס"ג - 2003) (מיום 12.5.03), ו- "הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף, במסגרת יחסי עבודה התשס"ה - 2004 (מיום 7.11.04). בדברי ההסבר להצעות חוק אלה ניתן ביטוי לבעייתיות השימוש בבדיקה זו, במסגרת יחסי עבודה, כפי שעמד עליה היועץ המשפטי בהנחיותיו וכמפורט לעיל, והותוו כללים המגבילים את השימוש בה ברוח הדברים המופעים בהנחיות היועץ. פוליגרף (מכונת אמת)בית הדין לעבודה