החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, שהוגשה "מטעמי זהירות בלבד". נימוקי הבקשה הם: המועד האחרון להגשת הערעור היה יום 12.12.2004. ביום 12.12.2004 שיגר ב"כ המבקש את כתב הערעור בדואר מהיר, לפני השעה 10:00 בבוקר, לאחר שוידא עם פקיד הדואר כי דבר הדואר יימסר בו ביום ליעדו. על אף האמור, כתב הערעור נתקבל בבית הדין רק ביום 13.12.2004. המבקש עשה את כל שניתן על מנת שכתב הערעור יוגש במועד. הגשת הערעור היתה צפויה מבחינת המשיבה, כך ששום אינטרס ציפיות של המשיבה לא נפגע. המשיבה התנגדה לבקשה, מנימוקים אלה: על בעל דין המבקש למסור כתב בי דין ביום האחרון, לנקוט באמצעים אשר יעלו בקנה אחד עם פרק הזמן העומד לרשותו. בנסיבות המקרה, אמירה כללית של פקיד הדואר שהמסירה תיעשה בו ביום, ללא התחייבות למסירת דבר הדואר בשעות פעילות מזכירות בית הדין, כאשר כתב הערעור נמסר בדואר כ- 3.5 שעות לפני סגירת מזכירות בית הדין, אינה מהווה אמצעי מתאים. סיכויי הערעור קלושים, לנוכח העובדה כי המבקש מערער על קביעות עובדתיות של בית הדין קמא, אשר ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהן. דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן. כידוע, הארכת מועד שנקבע בחיקוק טעונה "טעם מיוחד". לעניין זה נפסק על ידי בית המשפט העליון כי "... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה בו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התרחש אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים בו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ואח', פ"ד נה (2) 904. 4.2. במקרה הנדון, לא היו אירועים שמחוץ לשליטתו של המבקש אשר מנעו ממנו להגיש את הודעת הערעור פרק זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת ערעור, ועל פי החלטתו (או החלטת בא כוחו) נשלחה הודעת הערעור ביום האחרון ממש להגשת הערעור. 4.3. האם מחדלה של רשות הדואר להמציא את הודעת הערעור לבית הדין ביום 12.12.2004 מהוה "טעם מיוחד"? אני סבורה כי התשובה לכך היא שלילית. 4.4. בהתאם לפסיקת בית דין זה "בעל דין המבקש לנצל התקופה העומדת לרשותו עד תום, ולפעול ביום האחרון ממש, נוטל על עצמו סיכון שיחול שיבוש או שתקרה תקלה, שאינם מצדיקים הארכת המועד, ועליו לשאת בתוצאות סיכון זה". ראו: דב"ע נו/ 119 - 13 האגודה למען החייל נ' דוד נצר ישי, עבודה ארצי כרך כט (1) 194. בש"א 1033/04 א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נ' טטיאנה סלניקוב (החלטה מיום 16.3.2004). 4.5. אמנם, בעא"ח 1019/04, צבי דוד קנזניק נ' הגליל העליון - אגו"ש חקלאית של משקי העובדים לתובלה בע"מ (מיום 17.1.2005) קבע בית הדין הארצי כי יש בתקלה שאירעה ברשות הדואר משום "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור. אולם, באותו מקרה, נשלחה הודעת הערעור ארבעה ימים לפני תום המועד להגשת ערעור, והוצג בפני בית הדין אישור רשות הדואר המאשר כי עקב טעות בניתוב חל עיכוב במסירת הדואר, בן יום אחד. נסיבות אלה שונות מהמקרה הנדון, בו נשלחה הודעת הערעור ביום האחרון ממש להגשת ערעור, ולא הוכח כי העיכוב במסירת הודעת הערעור חל עקב תקלה או טעות של רשות הדואר. 4.6. בעניין קנזניק קבע בית הדין הארצי כי "איש לא יחלוק על כך, כי ברור שאין לשלוח מסמכים בדואר "ברגע האחרון", בשעה שהמועד האחרון להגשתם עומד לפוג תוך יום יומיים". סעיף 7(יא) לחוות דעתו של כב' השופט רבינוביץ. כאמור, במקרה הנדון, הודעת הערעור נשלחה לא "יום - יומיים" לפני המועד האחרון להגשת הערעור, אלא ביום האחרון להגשת הערעור ממש. 5. בהתייחס לטענה כי "הגשת הערעור היתה צפויה מבחינת המשיבה": אכן, הודעת בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד. אולם, על מנת שטענה כזו תתקבל, יש לפרט בבקשה ובתצהיר התומך בה מתי ובאיזה אופן ניתנה הודעה לצד שכנגד, ואין די בטענה סתמית. לעניין זה נאמר בספרו של זוסמן כי "המבקש להראות טעם מיוחד לצידוק האיחור חייב לפחות לפרש את המועדים של האירועים הרלבנטיים ואינו יכול לצפות לכך שעל פי טענה כללית וסתומה שבתצהיר ישיג הארכת מועד". זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה 7, סעיף 689. במקרה הנדון, לא ניתן פירוט כלשהו על ידי המבקש לעניין המועד והאופן בו נמסרה הודעה למשיבה על הכוונה להגיש ערעור, ולכן גם טענה זו אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד. 6. היבט נוסף אותו יש לשקול בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת ערעור הוא סיכויי הערעור. במקרה הנדון, עיקר ערעורו של המבקש נסב על קביעותיו העובדתיות של בית הדין, המבוססות על התרשמותו מעדויות הצדדים, ובקביעות מסוג זה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב. גם בהיבט של סיכויי הערעור לא מתקיים אפוא טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור. 7. על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך של 1,500 ₪, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקש החלטה זו, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםערעור