פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. בא לפתחנו ערעור נוסף שעניינו שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד שבין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ. 2. המערער הינו חבר קיבוץ מרחביה הוא המשיב מס' 2 (להלן - הקיבוץ) עבד במפעל בבעלות חברה בשם פלסים אביזרים בע"מ (להלן - החברה או המשיבה מס' 1) וזאת החל מחודש פברואר 1993 בתפקידים שונים במחלקת הייצור והתפעול וזאת במסגרת סידור עבודתו כחבר הקיבוץ. כאן המקום לציין כי החברה היא בבעלות חברת אם בשם פלסים - מפעלי פלסטיקה טכנית לחקלאות, תעשייה ובניה מיסודה של קיבוץ מרחביה בע"מ שהיא בבעלות מלאה של הקיבוץ. המערער עבד בחברה עד לתאריך 18.11.04. יצוין כי החל מחודש אוקטובר 2001 המערער שהה בחופשה מהקיבוץ ולכן - מאותו מועד ועד לסיום עבודתו בחברה קיבל תלושי שכר. 3. המערער תבע מן החברה זכויות שונות והשאלה המקדמית שנבחנה על ידי בית הדין האזורי, היתה האם נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער לבין החברה? על כך השיב בית הדין האזורי בנצרת, תוך שהוא מנמק היטב ומעמיק בניתוח הנסיבות המיוחדות שבין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ או החברה שבבעלות הקיבוץ ומגיע למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער לבין החברה. (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר דניאל לוי ומר נפתלי לוין; עב 1264/02). 4. בית הדין האזורי יישם את המבחן המקדמי השלילי שמשמעותו היא כי יש לבחון את הסכם ההתקשרות שבין הצדדים. מבחן זה כבר יושם בפסיקת בתי הדין לעבודה ונקרא "מבחן ההתקשרות." בית הדין האזורי קבע כי מבחן זה מעמיד את השאלה - "האם קיימת התקשרות בין הצדדים אשר יוצרת ביניהם קשר משפטי ואין בכוונת הצדדים בקשר שנוצר, שלילת יחסי עובד ומעביד"? ועל שאלה זו השיב בית הדין האזורי כי במקרה של חבר קיבוץ, החבר באגודה השיתופית שהיא הקיבוץ עצמו, העובד בחברה, שהיא בבעלות מלאה של הקיבוץ לא נוצרה כוונה ליצור קשר של יחסי עובד ומעביד. מסקנתו זו של בית הדין האזורי נכונה וכאן המקום להוסיף כי כאשר המערער היה חבר קיבוץ לא קיבל תלושי שכר מן החברה, לא קיבל תמורה ישירות מן החברה ואף לא ידע מה גובה השכר שהתקבל עבור עבודתו. כל שקיבל הוא תקציב לחבר מן הקיבוץ כמו כל חברי הקיבוץ העובדים בענפים אחרים של הקיבוץ כמו הרפת, חדר האוכל מכבסה וכו'. לא מצאנו כי יש להבחין בין העבודה בחברה לבין עבודה בכל ענף אחר השייך לקיבוץ וטענתה של באת כוח המערער כי השוני הוא בכך שהחברה מנהלת מערכת התחשבנות כספית עם הקיבוץ אינה רלוונטית לבחינת מערכת היחסים של המערער עם החברה. החברה היא אחד מענפי הקיבוץ בדיוק כמו כל הענפים האחרים בקיבוץ ואין כל נפקא מינא לכך שהקיבוץ רשם את החברה כאישיות משפטית נפרדת כל עוד היא בבעלות מלאה של הקיבוץ, ככל שאנו מתייחסים למערכת היחסים שבין המערער כחבר קיבוץ לבין החברה והקיבוץ. 5. כאמור, באת כוח המערער עשתה כל שביכולתה כדי לשכנענו כי יש לראות בעבודתו של המערער בחברה כיוצרת יחסי עובד ומעביד המובדלים מיחסי חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ. אולם לא מצאנו כי יש לקבל טענותיה אלה גם לאחר שהקיבוץ עבר תהליך לכוון ההפרטה שכל שהשתנה בו הוא מתן תקציב דיפרנציאלי לחבריו. כמו כן, אין אנו מקבלים את טענת באת כוח המערער כי יש בעבודתו של המערער במשך החודשיים האחרונים, כחבר קיבוץ השוהה בחופשה מן הקיבוץ, כדי להחיל רטרואקטיבית את מעמדו זה על תקופת עבודתו רבת השנים כחבר קיבוץ ולהקנות לו בזכות אותם חודשיים זכויות רטרואקטיביות לכל אותן השנים. 6. זאת ועוד, בין הגשת התביעה לבין מתן פסק הדין על ידי בית הדין האזורי ועד הדיון שבפנינו ניתנו פסקי דין נוספים שדנו במעמדו של חבר הקיבוץ כעובד ובהן נקבע כי אין לראות בחבר הקיבוץ, העובד במסגרת סידור העבודה שלו, באחד הענפים השייכים לקיבוץ - כ"עובד" היוצר מערכת - יחסי עובד ומעביד. ראה ע"ע 1091/04 מיכה רז - מ.כ. תשלום הבניה של הקיבוץ הארצי (בפירוק) ואח' טרם פורסם (ניתן ביום 7.9.05) וכך נאמר בע"ע 1393/04 ליז בלרנו - מלכיה אגודה שיתופית בע"מ (טרם פורסם) ניתן ביום 6.11.05: " לאחר שעיינו בטענות הצדדים, כפי שמצאו את ביטויים בכתב ובעל פה, סבורים אנו, כי בנסיבותיו של הליך זה אין מקום, לסטות מן ההלכה הפסוקה, לפיה אין מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין אגודה שיתופית כדוגמת קיבוץ לחבריה (ראו לעניין זה: דב"ע נג/127-0 המוסד לביטוח לאומי - קרני יעל פד"ע כו 520; דב"ע 246-3 משה אהרונוביץ - ערוגות מושב עובדים, פד"ע כח, 481 אושר בבג"צ 4892/95 ערוגות מושב עובדים להתיישבות שתופית נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', דינים עליון, כרך מג, 557; דב"ע לו/70-0 המוסד לביטוח לאומי - יעקב מירמי, פד"ע ח', 371 ; דב"ע לח/20-3 "הפועל" - מחוז תל אביב, התאגדות לתרבות גופנית - משה מורדכוביץ, פד"ע י', 102 וכן פסיקת בתי האזוריים שהלכה בתלם הלכה זו : עב 624/99 אהוד שליט - הגיפור 1975 בע"מ ואח', עבודה אזורי, כרך י', 563 ; עב 1263/02 חנה רייק גולדשמידט - קיבוץ אילון - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, ניתן ביום 26.9.2004, ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית דין זה ולעניין דומה ראו: עע 1091/04 מיכה רז - מ.ב תשלובת הבניה של הקיבוץ הארצי (בפירוק) ואח', טרם פורסם, ניתן ביום 7.9.2005). נציין כי הלכה זו עומדת על אדנים מוצקים. שורשה במבנה המיוחד של הקיבוץ והמושב וביחסים המיוחדים ביניהם ובין חבריהם, בהיסטוריה ובאידיאולוגיה רבת שנים, ואין מקום למהפכות שיעקרו דברים משורשיהם". וכן ראה פסק דינו של בית הדין הארצי בעע 1530/04 חנה רייק גולדשמידט - קיבוץ איילון, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, אשר ניתן בימים אלו, וטרם פורסם (ניתן ביום 20.12.05). הנשיא סטיב אדלר אני מצטרף למסקנתה של השופטת וירט ליבנה, ומוסיף כי המבחן העיקרי במקרים של עבודת חבר קיבוץ במפעל הקיבוץ הוא, האם העבודה בוצעה במסגרת שיבוץ בעבודתו הרגילה של העובד כחבר קיבוץ או האם עבודתו במפעל נעשתה על פי חוזה עבודה בינו לבין הגורם החיצוני, כפי שפורט בפסק הדין בעניין רז, אשר צוטט לעיל. השופטת נילי ארד אני מסכימה לאמור בפסק דינה של השופטת וירט ליבנה ולהערות הנשיא. נציג עובדים מר אמנון כספי אני מסכים לפסק דינה של השופטת וירט-ליבנה ולהערות הנשיא. נציג מעבידים מר חיים קמיניץ אני מסכים לפסק דינה של השופטת וירט ליבנה ולהערות הנשיא. סוף דבר לאור כל האמור לעיל ומטעמיו של בית הדין האזורי - הערעור נדחה. בהתחשב בכך שהמערער חבר בקיבוץ - אין צו להוצאות. יחסי עובד מעבידקיבוץחברות בקיבוץ