פסק דין 1. בפנינו תביעותיהם ההדדיות של התובעת והנתבעת שכנגד (להלן - בזק) ושל הנתבע והתובע שכנגד (להלן - העובד), בקשר לתשלומים שהגיעו לעובד וששולמו לעובד עם סיום עבודתו בבזק. 2. לאחר שהושלמה טיוטת פסק הדין, לא אותר נציג הציבור מר אליעזר דבורי. בהסכמת הצדדים, ניתן פסק הדין על ידי אב"ד ונציג ציבור מר שמשון צור. 3. העובדות, כעולה מחומר הראיות, הן כמפורט להלן: 3.1. התובע עבד בבזק מיום 1.5.85 ועד ליום 31.7.95. (במהלך תקופת עבודתו, שהה העובד שתי תקופות בחופשה ללא תשלום, ולמשמעות עובדה זו נתייחס בהמשך). 3.2. התובע היה מבוטח בקרן הפנסיה מקפת ובחברת ביטוח כלל, בהתאם להוראות הסכם הפנסיה החל על בזק ועובדיה (נספח ג' לתצהירה של אירית פוסק; להלן - הסכם הפנסיה). 3.3. משכורתו האחרונה של העובד היתה 4,479 ₪ (מוסכמה מס' 3 לרשימת המוסכמות שהוגשה על ידי הצדדים). 3.4. עם פרישתו של העובד שילמה לו בזק סך של 53,573 ₪, וכן עמד לזכותו סכום של 38,451 ₪ בקרן מקפת, וסכום נוסף של 14,299 ₪ בחברת כלל (מוסכמה מס' 4 לרשימת המוסכמות שהוגשה על ידי הצדדים). 3.5. עם פרישתו של העובד, בזק משכה את כספי התגמולים שהצטברו מתשלומי בזק לקרן "מקפת", וכספים אלה הוחזרו לבזק (נספח ט' לתצהירה של אירית פוסק). 3.6. ביום 31.7.1995 נחתם בין העובד לבין בזק הסכם פרישה, לפיו העובד יסיים את עבודתו באותו יום (נספח ז' לתצהירה של אירית פוסק; להלן - הסכם הפרישה). על פי הסכם הפרישה, העובד זכאי לזכויות אלה: 3.6.1. פיצויים בגובה 125%. 3.6.2. 3 חודשי מענק הסתגלות. 3.6.3. דרגה 41 + מיום 1.7.95. 4. טענות הצדדים: 4.1. לטענת בזק: העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 42,858 ₪. עקב טעות, שילמה לו בזק סך של 53,573 ₪, ולא הפחיתה מהסכום ששולם לעובד את סכום פיצויי הפיטורים שהצטבר לזכות העובד בקרן מקפת. בנוסף, שולמו לעובד כספים על חשבון פיצויי פיטורים מחברת כלל. סך הכל שולם לעובד ביתר, עקב טעות, סך של 52,750 ₪, וסכום זה על העובד להשיב לבזק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. 4.2. לטענת העובד: על פי תכנית הפרישה שפורסמה על ידי בזק, היה על בזק לשלם לו פיצויי פיטורים בשיעור של 175%, או לכל הפחות בשיעור של 150%, ולא בשיעור של 125% כפי ששולמו לו בפועל, כאשר כספי פיצויי הפיטורים לא כוללים את כל הכספים אשר הופרשו על ידי בזק לקופות. לעניין זה הסתמך העובד על המסמך נספח ב' לתצהירו. חתימתו על הסכם הפרישה, בו הסכים לתשלום פיצויים בשיעור של 125% אין לה תוקף, שכן היא הושגה תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן, ותוך ניצול מצוקתו של העובד והיותו מצוי תחת השפעת תרופות. עוד נטען, כי בזק פעלה בחוסר תום לב בוטה, שכן חסרו לעובד רק 4 חודשים להשלמת עשר שנות עבודה, ואז היו משתנים התנאים המגיעים לו. בנוסף, נטען כי בחישוב ותקו של העובד יש להביא בחשבון את התקופה בה שהה בחל"ת. לפיכך, מגיעים לעובד סכומים אשר לא שולמו לו והם: דמי הודעה מוקדמת לתקופה של שלושה חודשי עבודה; הפרשי פיצויי פיטורים בין הסכום ששולם לו לבין פיצויי פיטורים בשיעור של 175%, ולחלופין - בשיעור של 150%. עוד טען העובד, כי על בזק לשלם לו את הכספים שמשכה מחשבונו בקרן מקפת, דהיינו, את כספי התגמולים שהצטברו מהפרשות בזק לקרן. 4.3. תשובת בזק לטענות העובד: במסמך נספח ב' לתצהיר העובד, אשר הופץ על ידי מחוז מרכז נפלה טעות סופר, והמילה "לא" נכתבה שם בטעות, והנוסח הנכון הוא שכספי פיצויי הפיטורים [כן] כוללים את כל הכספים אשר הופרשו על ידי בזק לקופות, כאמור בהסדר הפרישה נספח א' לתצהירה של אירית פוסק, ובאישור רשות החברות, נספח ב' לתצהירה של אירית פוסק. בכל מקרה, תכנית פרישה זו חלה על עובדים שפרשו בשנת 1993, ולא על עובדים שפרשו במועד פרישתו של העובד, עליו חל ההסכם הקיבוצי מיום 15.8.94 (נספח ד' לתצהירה של אירית פוסק; להלן - ההסכם הקיבוצי). כן טענה בזק כי ההסכם שנחתם עם העובד נחתם מרצונו החופשי, ללא כל עושק וכפיה, וכי ההסכם העניק לעובד הטבות שלא הגיעו לו על פי ההסכם הקיבוצי שחל במועד פרישתו, לנוכח העובדה שהעובד לא השלים 10 שנות עבודה במועד פרישתו. בנוסף, נטען כי על העובד היה לבטל את ההסכם בהזדמנות הראשונה, דבר שלא נעשה על ידו. 5. לאור טענות הצדדים, השאלות בהן עלינו להכריע הן כמפורט להלן: 5.1. תנאי הפרישה: מה הם תנאי הפרישה שהיו בתוקף בבזק בעת פרישתו של העובד? 5.2. נסיבות חתימת הסכם הפרישה: האם, כנטען על ידי העובד, ההסכם נחתם על ידו תחת לחץ ותוך ניצול מצוקתו? האם בזק הפרה את חובת תום הלב כלפי העובד? אם כן, מה ההשלכות שיש לכך? 5.3. תשלומים שהגיעו לעובד וששולמו לעובד: האם שולמו לעובד כספים ביתר? בהקשר זה, יש לבחון האם בחישוב סכום פיצויי הפיטורים המוגדלים יש להביא בחשבון את הכספים שהצטברו בקופות על חשבון פיצויי פיטורים. אם כן - האם הכספים באים על חשבון פיצויי פיטורים או במקום 100% מפיצויי הפיטורים? האם העובד זכאי לתשלום בעד 3 חודשי הודעה מוקדמת? 5.4. השבה: אם שולמו לעובד כספים ביתר, האם בזק זכאית להשבת כספים אלה? 5.5. כספי תגמולים: האם העובד זכאי לכספי התגמולים שהצטברו מהפרשות בזק למקפת, אותם משכה בזק מקרן מקפת? תנאי הפרישה שהיו בתוקף בבזק בעת פרישתו של העובד 6. 6. השאלה הראשונה בה עלינו להכריע היא מה הם תנאי הפרישה שחלו בבזק במועד פרישתו של העובד. 7. 7. לתיק בית הדין הוגשו שלושה הסדרי פרישה: 7.1. 7.1. הצעות לתנאי פרישה כפי שאושרו על ידי רשות החברות וסוכמו עם קרן מקפת (נספח א' לתצהירה של אירית פוסק): כעולה מהכותרת למסמך, מסמך זה הופץ על ידי אגף ארגון ומשאבי אנוש. על פי האמור במסמך זה, במסלול פיצויי פיטורים מוגדלים זכאים עובדי בזק לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 150% עד 200%, בהתאם לותק בעבודה, כאשר נקבע במסמך כי "אחוזי הפיצויים כאמור לעיל כוללים את כל הכספים אשר הופרשו על ידי החברה לקופות". כן נקבע כי העובדים זכאים לחודשי הסתגלות, "לא כולל חודשי הסתגלות אשר בהסכם הקיבוצי". 7.2. 7.2. הצעות לתנאי פרישה כפי שאושרו על ידי רשות החברות וסוכמו עם קרן מקפת (נספח ב' לתצהירו של העובד/נספח ו' לתצהירה של אירית פוסק): כעולה מהכותרת למסמך, מסמך זה הופץ על ידי "מחוז המרכז - תחום ארגון ומינהל". על פי האמור במסמך זה, במסלול פיצויי פיטורים מוגדלים זכאים עובדי בזק לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 150% עד 200%, בהתאם לותק בעבודה, כאשר נקבע במסמך כי "אחוזי הפיצויים כאמור לעיל לא כוללים את כל הכספים אשר הופרשו על ידי החברה לקופות". כן נקבע כי העובדים זכאים לחודשי הסתגלות, "לא כולל חודשי הסתגלות אשר בהסכם הקיבוצי". 7.3. 7.3. ההסכם הקיבוצי - הסכם קיבוצי מיוחד מיום 15.8.94 להסדרי פרישה מיוחדים פיצויים מוגדלים (נספח ד' לתצהירה של אירית פוסק): על פי תנאי ההסכם הקיבוצי, במסלול פיצויי פיטורים מוגדלים, זכאים עובדי בזק לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 150% עד 230%, בהתאם לוותקם בעבודה, ולחודשי הסתגלות. לפיצויי פיטורים מוגדלים זכאים עובדים שהשלימו 10 שנות עבודה לפחות. תשלום פיצויי פיטורים מוגדלים מותנה בויתור מוחלט בכתב על הזכויות לפנסיה ולפיצויים מקרן מקפת ובקופת כלל. מסלול פרישה נוסף על פי הוראות ההסכם הקיבוצי הוא "מסלול הקפאת זכויות בקרן מקפת", לפיו עובד זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של 100% או 130%, בהתאם לוותקו בעבודה, וכן להקפאת זכויות בקרן הפנסיה. לעניין מסלול זה נקבע כי תשלום הפיצויים כאמור כולל את הכספים שנצברו בקופת כלל מיום 1.2.85. 8. 8. על יסוד חומר הראיות בפנינו, אנו קובעים כי במועד פרישת העובד, היה בתוקף ההסכם הקיבוצי (נספח ד' לתצהירה של אירית פוסק) מנימוקים אלה: 8.1. 8.1. על פי האמור בהסכם הקיבוצי, תחולת ההסכם היא מיום חתימתו, 1.8.94, ועד יום 31.12.94. 8.2. 8.2. בעקבות חתימתו של ההסכם הקיבוצי, פרסמה בזק בחודש ספטמבר 1994 את החוברת תוכנית פרישה מוקדמת מהעבודה 94 בתנאים מועדפים (נספח ה' לתצהירה של אירית פוסק). 8.3. 8.3. על פי עדותה של אירית פוסק, רק בשנת 1996 נחתם הסכם אחר, בעניין תנאי פרישה מבזק. על פי עדותה של אירית פוסק, מבחינת בזק, ההסכם שהיה בתוקף באוגוסט 94 הוא תקף עד שמחליף אותו הסכם אחר (ע' 12, ש' 20 - 26). 8.4. 8.4. על פי תצהירה של ציונה סעיד (סעיף 9(א)) חל במועד פרישתו של העובד ההסכם הקיבוצי. 8.5. 8.5. על פי תצהירה של אירית פוסק, ניתנה לעובד האפשרות לבחור בין פרישה במסלול של פיצויי פיטורים מוגדלים לבין פרישה במסלול של הקפאת זכויות פנסיה. הזכות לפרוש במסלול של הקפאת זכויות פנסיה נתונה לעובד על פי סעיף 7 להסכם הקיבוצי. מכאן, שבזק החילה על העובד את הוראות ההסכם הקיבוצי. 8.6. 8.6. גם בסיכומי הטענות מטעמה, אישרה בזק כי על העובד חל ההסכם הקיבוצי (סעיף ג(1) לסיכומי בזק). 9. 9. אנו דוחים את טענת העובד, כי חל על פרישתו הסדר הפרישה נספח ב' לתצהירו מנימוקים אלה: 9.1. 9.1. ראשית, בשל הוראת ההסכם הקיבוצי המפורשת, הקובעת את תחולתו של ההסכם הקיבוצי מיום חתימתו, דהיינו מחודש אוגוסט 1994. מששני ההסכמים עוסקים באותו נושא בדיוק, חזקה כי ההסכם משנת 1994 מבטל ומחליף את הסדר הפרישה הקודם. 9.2. 9.2. שנית, הסדר הפרישה עליו מסתמך העובד, זהה להסדר הפרישה המפורט באישור רשות החברות מחודש פברואר 1992 (נספח ב' לתצהירה של אירית פוסק). ברישא לאישור זה נקבע במפורש כי האישור מוגבל ל- 800 עובדים, שיפרשו במהלך שלושת השנים הבאות, דהיינו השנים 1992 - 1994. משהעובד פרש בשנת 1995, הסדר הפרישה לא חל עליו. 10. 10. הצדדים התייחסו בהרחבה לשאלת ההבדל בין נוסח הסדר הפרישה נספח ב' לתצהירו של העובד לבין נוסח הסדר הפרישה נספח א' לתצהירה של אירית פוסק, כאשר בזק טענה כי המילה "לא" שהופיעה במסמך נספח ב' לתצהירו של העובד מקורה בטעות. משקבענו כי ההסדר התקף במועד פרישתו של העובד הוא ההסכם הקיבוצי, אין לתשובה לשאלה זו משמעות להכרעה בהליך זה. מכל מקום, על יסוד חומר הראיות בפנינו, אנו קובעים כי בזק הוכיחה כי המילה "לא" במסמך נספח ב' לתצהירו של העובד אכן מקורה בטעות, וזאת על יסוד הראיות הבאות: 10.1. 10.1. אישור רשות החברות (נספח ב' לתצהיר אירית פוסק): עיון במסמך נספח ב' לתצהיר העובד מעלה כי הוא משקף את תנאי הפרישה שבאישור רשות החברות. באישור רשות החברות נאמר במפורש כי אחוזי הפיצויים כאמור לעיל כוללים את כל הכספים אשר הופקדו על ידי החברה לקופות. בכותרת למסמך נספח ב' לתצהיר העובד נאמר כי מדובר ב"הצעות לתנאי פרישה כפי שאושרו על ידי רשות החברות וסוכמו עם קרן מקפת". מכאן, כי מדובר בטעות, שכן באישור רשות החברות נאמר ההפך בדיוק מאשר במסמך נספח ב' לתצהירו של העובד. 10.2. 10.2. הסדר הפרישה (נספח א' לתצהירה של אירית פוסק): מסמך זה הוצא על ידי אגף ארגון ומשאבי אנוש, והוא זהה למסמך נספח ב' לתצהירו של העובד, למעט העובדה שלא מופיעה בו המילה "לא". אנו סבורים, כי יש להעדיף את נוסח המסמך אשר הוצא על ידי אגף ארגון ומשאבי אנוש, המופקד על נושא פרישת עובדים. אין זה סביר, כי להנהלת מחוז מסוים יש סמכות להעניק תנאי פרישה אחרים, או כי יינתנו לעובדי מחוז מסוים תנאי פרישה עדיפים. 10.3. 10.3. בזק היא חברה ממשלתית, ומכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985, אינה רשאית להנהיג תנאי פרישה שלא באישור הממונה על השכר. על פי האמור באישור רשות החברות, אישור רשות החברות לתנאי הפרישה ניתן בהסתמך על אישורו של הממונה על השכר. לפיכך, בכל מקרה, גם אם לא היה מדובר בטעות, אין תוקף לקביעה במסמך נספח ב' לתצהירו של העובד כי כספי הפיצויים לא כוללים את הכספים שבקופות, בשל העובדה שתנאי זה חורג מתנאי הפרישה כפי שאושרו על ידי הממונה על השכר. על יסוד כל האמור לעיל, אנו מקבלים את טענת בזק כי האמור במסמך נספח ב' לתצהירו של העובד, דהיינו הקביעה כי כספי הפיצויים לא כוללים את הכספים שהצטברו בקופות, מקורה בטעות. 11. 11. כללו של דבר: 11.1. 11.1. במועד פרישתו של העובד, הסדר הפרישה התקף היה ההסכם הקיבוצי, (נספח ד' לתצהירה של אירית פוסק), והסדר פרישה זה חל על העובד. הסדר הפרישה הקודם (נספח א' לתצהירה של אירית פוסק), כבר לא היה בתוקף במועד פרישתו של העובד. 11.2. 11.2. בכל מקרה, גם על פי הסדר הפרישה הקודם, (נספח א' לתצהירה של אירית פוסק), כספי פיצויי הפיטורים המוגדלים כוללים את כספי פיצויי הפיטורים שבזק הפרישה לקופות. 11.3. 11.3. הקביעה בהסדר הפרישה נספח ב' לתצהירו של העובד, לפיה כספי הפיצויים לא כוללים את הכספים שהצטברו בקופות, מקורה בטעות, ובכל מקרה אין לה תוקף, בשל העדר אישור הממונה על השכר להסדר זה. נסיבות חתימת הסכם הפרישה 12. 12. לתצהירו של העובד צורפה חוות דעת רפואית פסיכיאטרית, של דר' לוין יוסף, בה נאמר במפורש כי היא ניתנה לשם הגשה כראיה לבית משפט. בזק ויתרה על זכותה לחקור את המומחה הרפואי, ולפיכך האמור בחוות הדעת לא נסתר. על פי חוות הדעת, במועד חתימת הסכם הפרישה, יולי 1995, מצבו של העובד היה כמפורט להלן: בקיץ 95 סבל מגל דכאוני חוזר שהתאפיין במצב רוח ירוד, מחשבות ייאוש לגבי העתיד, מחשבות אובדניות, חוסר אונים, יכולת תפקוד ירודה יחסית, ריכוז וזיכרון ירודים, חוסר שימת לב לפרטים ונטייה לפסיביות, חוסר אונים וקבלת הדין. כחלק ממצבו גילה אמביוולנטיות רבה בתהליכי קבלת החלטות ולעתים רבות אף התקשה לקבל החלטות יומיומיות, כאשר כל קבלת החלטה לוותה בייסורים וקושי להתמודד עם הצורך בשקילת נתונים ואינפורמציה. במצב זה פעמים רבות דחה קבלת החלטות או קיבל על עצמו בפסיביות עצותיהם של אחרים. במקביל סבל מתופעות לוואיי מהתרופה שנטל כנגד הדיכאון כיובש בפיו, סחרחורת, טשטוש ראיה ועצירות. בתחילת שנת 1996 מצבו הדכאוני השתפר בעקבות הטיפול האנטי דכאוני כאשר מאז לדבריו סובל מספר פעמים בשנה מאפיזודות דכאוניות בעצמה קלה עד בינונית, למרות טיפול בתרופה אנטי דכאונית (SEROXAT). 13. 13. גם מעדותו של העובד עולה כי מצבו הנפשי בעת שחתם על הסכם הפרישה היה קשה: הוא היה תחת השפעת תרופות מאד חזקות, והחלטתו ושיקול דעתו היו משובשים (ע' 23, ש' 22 - 24). 14. 14. בעת חתימת הסכם הפרישה השלים העובד תקופת עבודה כוללת של עשר שנים ושלושה חודשים בבזק. אולם, לטענת בזק, יש לנכות מתקופת עבודתו את תקופת החופשה ללא תשלום, ולכן בעת חתימתו על הסכם הפרישה השלים העובד 115.6 חודשי עבודה (נטו), דהיינו חסרו לו כ - 4 חודשים על מנת להשלים עשר שנות עבודה. לעניין זה משמעות רבה, שכן על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, שכאמור לעיל קבענו כי חל על העובד, עובד שהשלים 10 שנות עבודה היה זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 150% ו - 4 חודשי הסתגלות. 15. 15. מחומר הראיות עולות העובדות הבאות לעניין נסיבות חתימת הסכם הפרישה: 15.1. 15.1. בשנת 1995 העובד נעדר מעבודתו פעמים רבות לתקופות לא קצרות, בשל מצבו הבריאותי, ולכן סוכם על הפסקת עבודתו (סעיף 4 לתצהיר ציונה סעיד). 15.2. 15.2. גב' ציונה סעיד, אשר ניהלה את המו"מ עם העובד מטעם בזק, אינה זוכרת אם הוסברו לעובד תנאי הפרישה שניתנים למי שפורש מטעמים רפואיים (ע' 3, ש' 9 - 11). כמו כן, אין היא זוכרת אם הוסבר לעובד שפיצויי הפיטורים המוגדלים כוללים את הסכומים שבקופות (ע' 7, ש' 9 - 10). 15.3. 15.3. לא הוצע לעובד לדחות את מועד פרישתו ב- 4 חודשים, על מנת להשלים 10 שנות עבודה ולהיות זכאי לתנאי הפרישה המועדפים, למרות שהעובד נעדר מעבודתו מחמת מחלה, ותקופת המחלה הובאה בחשבון לצורך וותקו בעבודה (ע' 3, 20 - 22; ע' 4, ש' 1 - 5). 15.4. 15.4. לא הוסבר לעובד כי הפרשות בזק לתגמולים בשיעור של 6% יוחזרו לבזק (ע' 9, ש' 3 - 4). 15.5. 15.5. לא הוסבר לעובד, כי בשל העובדה שלדעת בזק הכספים שבקופות מהווים 100% מפיצויי הפיטורים, ובזק משלמת במישרין רק את התוספת לפיצויי פיטורים - 25%, משמעות העלאתו לדרגת 41 (+) היא רק לתוספת לפיצויי הפיטורים, ולא תגדיל את סכום פיצויי הפיטורים בעד שנים קודמות (ע' 9, ש' 5 - 7). 15.6. 15.6. הסכם הפרישה הובא מודפס לישיבה בה נחתם הסכם הפרישה, ותנאי הסכם הפרישה נדונו במקום. בין העובד לבין ציונה סעיד היה ויכוח על שיעור הפיצויים, כאשר העובד דרש פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 150% (עדות ציונה סעיד, ע' 6, ש' 19 - 25; עדות העובד, ע' 24, ש' 4 - 10). 16. 16. כידוע, על הצדדים ליחסי עבודה מוטלת החובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת. לעניין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה: חובת תום הלב מוגברת כאשר מדובר ביחסי עבודה. מדובר בחוזה יחס - Relational Contract - המתאפיין על ידי קרבה גדולה בין הצדדים והתמשכות היחסים במשך תקופה ארוכה. על כן דורש עקרון תום הלב נאמנות מוגברת ביחסים בין הצדדים, נאמנות בה כל צד דואג גם לאינטרסים של הצד השני, ולא רק נשמר מלפגוע בהם כפי שהדבר נדרש בחוזה מסחרי רגיל. ... (ההדגשה הוספה). ע"ע 300053/96 אסנת ניתאי נ' בית התפוצות, פד"ע לז 311, סעיף 7 לפסק הדין. 17. 17. בדב"ע נו/ 36 - 3 אחמד אבו רומי נ' חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ (עבודה ארצי כרך ל(3) 99) עמד בית הדין הארצי לעבודה על כך שבפיטורי עובד וביישום תוכנית הבראה על המעביד לנהוג בתום לב. סגן הנשיא (כתוארו דאז) אדלר עמד על כך שהמעביד חייב להודיע לעובדים בדרך יעילה המבטיחה קבלת פרטים על תכנית ההבראה, וכי הודעתו חייבת להיות בכתב ולפרט את תנאי התכנית. בעניין אבו רומי, נדון עניינו של עובד, אשר פוטר חודש לאחר תום תוקפה של תוכנית הבראה, במסגרתה שולמו לעובד שהתפטר פיצויי פיטורים מוגדלים. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המעבידה נהגה בחוסר תום לב בכך שלא העמידה את העובד על כוונתה לפטרו זמן קצר לאחר תום תוקפה של תוכנית ההבראה, ובכך שללה ממנו את האפשרות לפרוש מעבודתו במסגרת תוכנית ההבראה, תוך קבלת תשלום פיצויי פיטורים מוגדלים. בעניין אבו רומי נפסק לעובד פיצוי על הפרת חובת תום הלב, והוא - תשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור שנקבע בתוכנית ההבראה. 18. 18. אנו סבורים שניתן להקיש מעניין אבו רומי לענייננו, הן לעניין השאלה אם בזק הפרה את חובת תום הלב, והן לעניין הפיצוי הראוי לעובד עקב הפרת חובת תום הלב. 19. 19. על יסוד הראיות כמפורט לעיל, אנו סבורים כי התנהגות בזק במו"מ עם העובד על הסכם הפרישה נגועה בחוסר תום לב, מנימוקים אלה: 19.1. 19.1. כאמור לעיל, במועד החתימה על הסכם הפרישה העובד סבל מדיכאון, אשר השפיע לרעה על תפקודו וכושרו לקבל החלטות, ובשל מצבו הרפואי גם נעדר מהעבודה. בזק היתה מודעת למצבו הנפשי של העובד, שכן העובד נעדר מהעבודה בשל מצבו הנפשי, והומצאו לבזק אישורי מחלה. מצב דברים זה הטיל על בזק חובת תום לב מוגברת, כאשר היה עליה לדאוג לאינטרסים של העובד. 19.2. 19.2. היוזמה לכך שהעובד יפרוש מעבודתו היתה של בזק, וזאת בשל היעדרויותיו הרבות מעבודה. עובדה זו עולה בבירור מעדותה של גב' סעיד, על פיה נבדקה תחילה האפשרות "להוציא אותו [=העובד] על בסיס רפואי", ומשהתברר שדרך זו לא קיימת נקרא העובד לדיון בשל בעיותיו הרפואיות, ובדיון זה נחתם הסכם הפרישה (ע' 2 ש' 4 - 7; ש' 15 - 23). 19.3. 19.3. כעולה מהראיות שפורטו בסעיף 15 לעיל, לעובד לא ניתנה אפשרות להתייעץ בטרם חתם על הסכם הפרישה, שכן הסכם הפרישה הובא מודפס לישיבה ונחתם באותה ישיבה. כמו כן, לא ניתן לעובד הסבר מלא על האפשרויות העומדות בפניו ומשמעות הוראות הסכם הפרישה (השלכות העלאתו בדרגה על פיצויי הפיטורים המוגדלים שישולמו לו, כאשר לפי פרשנות בזק העלאתו בדרגה משליכה רק על התוספת בשיעור של 25%; העובדה שבזק תקבל חזרה את כספי התגמולים שהצטברו מהפרשותיה; זכויות עובד הפורש לפנסיה מטעמים רפואיים). 19.4. 19.4. כפי שנקבע בעניין אבו רומי, על מעביד לתת לעובד פרטים מלאים על תוכנית ההבראה, ולענייננו - פרטים מלאים על זכויות עובד פורש על פי הוראות ההסכם הקיבוצי. אנו סבורים, כי בנסיבות המקרה הנדון, בהן היה מדובר בעובד ותיק, שתקופת עבודתו הכוללת היתה בת למעלה מעשר שנים, ובהתחשב בעובדה כי פרישתו של העובד מעבודתו נבעה ממצבו הרפואי, היה על בזק לראות את העובד כמי שהשלים עשר שנות עבודה, למרות תקופת החל"ת, ולהעניק לו את התנאים שבהסכם הקיבוצי המגיעים לעובד שהשלים עשר שנות עבודה. ככל שהדבר לא התיישב עם הכללים המחייבים את בזק, היה על בזק, ביוזמתה, להעמיד את העובד על המשמעות של השלמת עשר שנות עבודה, ולאפשר לו להשלים ארבעה חודשי עבודה נוספים, במהלכם ינצל את חופשת המחלה שלו (המקנה ותק בעבודה), על מנת שישלים עשר שנות עבודה, וייהנה מתנאי הפרישה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי החלות על עובד שהשלים עשר שנות עבודה. 20. 20. כללו של דבר: אנו קובעים כי בנסיבות המקרה הנדון, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של העובד, בזק הפרה את חובת תום הלב כלפי העובד, בכך שהחתימה אותו על הסכם הפרישה לאחר שהשלים תקופת עבודה כוללת בת למעלה מעשר שנות עבודה (ללא ניכוי חל"ת), וכאשר חסרו לו כארבעה חודשים בלבד להשלמת תקופת עבודה בפועל בת עשר שנים, כאשר בהסכם הפרישה ניתנו לו תנאים נחותים מתנאי הפרישה המגיעים לעובד שהשלים עשר שנות עבודה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי. 21. 21. הסעד הראוי: אנו סבורים, כי בדומה לנפסק בעניין אבו רומי, הסעד הראוי בשל הפרת חובת תום הלב במקרה הנדון הוא החלת הוראות ההסכם הקיבוצי על העובד, כאילו השלים 10 שנות עבודה. זאת, כיון שההפרש בין הזכויות שניתנו לעובד על פי הוראות הסכם הפרישה לבין זכויותיו על פי הוראות ההסכם הקיבוצי משקף את הנזק שנגרם לעובד עקב הפרת חובת תום הלב. לאור האמור, העובד זכאי לתנאי הפרישה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי (נספח ד' לתצהירה של אירית פוסק). 22. 22. אנו דוחים את טענת העובד כי הוא זכאי לזכויות על פי האמור בהסדר הפרישה הקודם, בין בגרסה שבנספח א' לתצהירה של אירית פוסק ובין בגרסה שבנספח ב' לתצהירו של העובד, מנימוקים אלה: 22.1. 22.1. לא שוכנענו, כי העובד חתם על הסכם הפרישה תוך הסתמכות על המסמך נספח ב' לתצהירו. לעניין זה יש סתירה מהותית בין האמור בתצהירו, על פיו לא ידע כלל כי בזק יצאה בתוכנית פרישה לעובדיה, לבין דבריו בעדותו בחקירה נגדית, לפיהם הסתמך על מסמך זה במו"מ בינו לבין גב' ציונה סעיד. 22.2. 22.2. כמוסבר בהרחבה לעיל, תנאי פרישה אלה לא היו בתוקף במועד פרישתו של העובד. משמדובר בחברה ממשלתית, אשר חל עליה סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, לא ניתן לחייב אותה ליישם תנאי פרישה שלא אושרו על ידי הממונה על השכר. אישור הממונה על השכר היה מוגבל לשנים 1992 - 1994, ולפיכך תשלום תנאי פרישה אלה בשנת 1995 מהווה חריגה מאישור הממונה על השכר. 23. 23. לסיכום: אנו קובעים כי העובד זכאי לתנאי פרישה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, (נספח ד' לתצהירה של אירית פוסק). תשלומים שהגיעו לעובד וששולמו לעובד - האם בזק שילמה לעובד כספים ביתר? 24. 24. על מנת לקבוע אם שולמו לעובד כספים ביתר, יש לקבוע ראשית מה היו זכויותיו של העובד. כאמור לעיל, קבענו כי העובד זכאי לתנאי הפרישה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי. הוראת ההסכם הקיבוצי הרלבנטית לענייננו היא: פרישה מוקדמת במסלול פיצויים 5.1 עובד קבוע עד גיל 58 שהשלים 10 שנות עבודה לפחות ועובדת קבועה עד גיל 53 שהשלימה 10 שנות עבודה לפחות, יהיו זכאים לפיצויים מוגדלים, תוך ויתור מוחלט בכתב על זכויותיהם לפנסיה ופיצויים בקרן מקפת ובקופת כלל, בהתאם לתנאים כמפורט: שנות וותק אחוז פיצויים חודשי הסתגלות 10 - 14 150% 4 15 - 19 200% 5 20 ומעלה 230% 7 מכאן, כי העובד היה זכאי עם פרישתו לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 150% ו - 4 חודשי הסתגלות. 25. 25. כאמור, על פי פרשנות בזק, העובד מקבל 100% מפיצויי הפיטורים באמצעות שחרור הכספים על חשבון פיצויי פיטורים בקרן הפנסיה "מקפת" וכלל, ועל בזק לשלם במישרין רק את התוספת לפיצויי הפיטורים שמעל 100%. איננו מקבלים פרשנות זו של בזק, מנימוקים אלה: 25.1. 25.1. אנו סבורים, כי מנוסח הסעיף עולה כי העובד זכאי לקבל מבזק את מלוא סכום פיצויי הפיטורים המוגדלים, כאשר במקביל לכך הוא מוותר בכתב על הזכויות לפנסיה ולפיצויים בקרן מקפת ובקופת כלל, דהיינו הכספים שהצטברו בקופות מוחזרים לבזק. 25.2. 25.2. בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, תשלומים לקופת גמל או לקרן פנסיה לא יבואו במקום פיצויי פיטורים, אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי ובמידה שנקבע. לא נעלם מעיננו כי בסעיף 12 להסכם הפנסיה החל על הצדדים (נספח ג' לתצהירה של אירית פוסק), נקבע כי תשלומי בזק למקפת ולכלל באים במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לחוק. אולם, לדעתנו, כאשר מדובר בזכות לפיצויי פיטורים מוגדלים מכוח ההסכם הקיבוצי, ההוראה הקובעת היא ההוראה שבהסכם הקיבוצי. בהסכם הקיבוצי לא נקבע כי הסכומים שבקופות מהווים 100% מפיצויי הפיטורים, אלא נקבע שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים, תוך ויתור על הזכויות שהצטברו לזכותו בקרן הפנסיה "מקפת" ובקופת הגמל כלל. מכאן, כי העובד זכאי לתשלום מלוא פיצויי פיטורים מוגדלים מבזק, ובזק זכאית להשבת הסכומים שהצטברו לזכות העובד בגין פיצויי פיטורים במקפת ובכלל. דבר זה עולה גם מחוברת ההסבר לתכנית הפרישה לשנת 1994 (נספח ה' לתצהירה של אירית פוסק, ע' 14). 25.3. 25.3. חיזוק למסקנה זו אנו מוצאים בכך שבסעיף 7 להסכם הקיבוצי, הדן במסלול פרישה של הקפאת זכויות בקרן מקפת, יש התייחסות מפורשת לכספים שנצברו בקופת הגמל כלל. 26. 26. משכורתו האחרונה של העובד היא 4,479 ₪ (מוסכמה מס' 3). לפיכך, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, העובד היה זכאי לקבל מבזק סכומים אלה: 26.1. 26.1. פיצויי הפיטורים בשיעור של 150% - 67,185 ₪ = 1.5 X 4479 X 10. 26.2. 26.2. מענק ההסתגלות (4 חודשים) - 17,916 ₪ = 4479 X 4. 26.3. 26.3. סך הכל - 85,101 ₪. 27. 27. כאמור לעיל, במקביל לקבלת התשלום מבזק, היה על התובע לוותר על זכויותיו בכספי פיצויי הפיטורים שבקרן מקפת ובכלל. על פי חומר הראיות בתיק ורשימת המוסכמות, שולמו לעובד הסכומים הבאים מבזק, ממקפת ומכלל: 27.1. 27.1. מבזק - 53,573 ₪. 27.2. 27.2. ממקפת (בגין פיצויי פיטורים) - 20,252 ₪ (על פי טופס 161, נספח ב(1) לכתב התביעה). 27.3. 27.3. מכלל (סכומים אלה העובד לא משך בפועל, אולם בידו אישור למשיכתם) - 14,299 ₪. 27.4. 27.4. סך הכל - 88,124 ₪. 28. 28. מכאן, כי הסכום שבזק שילמה לעובד ביתר עומד על סך של 3,023 ₪ בלבד. 29. 29. בהתייחס לטענות הצדדים בעניין זה, ככל שלא התייחסנו אליהן באמור עד כה: 29.1. 29.1. אנו דוחים את טענת העובד כי בזק לא הוכיחה כי שילמה לו סכום כלשהו, מעבר לסכומים שקיבל ממקפת ומכלל. על פי רשימת המוסכמות, בזק שילמה לעובד סך של 53,573 ₪. משנכללה עובדה זו ברשימת המוסכמות, בזק לא היתה צריכה להביא ראיות להוכחתה. 29.2. 29.2. הסכום שקיבל העובד מקרן מקפת בסך של 38,451 ₪ כלל הן סכומים שהצטברו במרכיב פיצויי פיטורים והן סכומים שהצטברו במרכיב תגמולים מתשלומיו שלו לתגמולים. לכן, אין לקבל את טענת בזק כי יש להביא בחשבון את מלוא סכום זה בחישוב הסכומים ששולמו לעובד. כאמור, על פי טופס 161 החתום על ידי בזק, (נספח ב(1) לכתב התביעה), ולפיכך מהווה גם הודאת בעל דין, סכום פיצויי הפיטורים ששולם לעובד מקרן מקפת היה 20,252 ₪ בלבד. 29.3. 29.3. כמוסבר בהרחבה לעיל, אנו דוחים את טענת העובד כי הוא זכאי לזכויות על פי הסדר הפרישה נספח ב' לתצהירו, או על פי הסדר הפרישה נספח א' לתצהיר אירית פוסק. כפועל יוצא מכך, אנו דוחים את תחשיביו של העובד, המבוססים על הסדרי פרישה אלה, ואת טענתו כי הוא זכאי לכספים שהצטברו בגין פיצויי פיטורים במקפת ובכלל בנוסף לפיצויי הפיטורים המוגדלים. לעניין התביעה לשלושה חודשי הסתגלות נוספים (או שלושה חודשי הודעה מוקדמת) הרי העובד לא הוכיח מקור לזכאותו לחודשי הסתגלות נוספים/הודעה מוקדמת מעבר לקבוע בהסכם הקיבוצי. בהקשר זה יש לציין כי בהסכם הקיבוצי, בניגוד להסדר הפרישה משנת 1992, לא נאמר כי חודשי ההסתגלות לא כוללים את חודשי ההסתגלות על פי ההסכם הקיבוצי. 30. 30. כללו של דבר: אנו קובעים כי הסכום ששולם על ידי בזק לעובד ביתר עומד על סך של 3,023 ₪ בלבד. זכאות בזק להשבת הכספים ששולמו ביתר 31. 31. כעולה מחומר הראיות, בזק פנתה לראשונה לעובד בדרישה להשבת הכספים ששולמו לו ביתר ביום 28.5.1996. על פי טופס 161 (נספח ב(1) לכתב התביעה), בזק שילמה לעובד את סכום פיצויי הפיטורים ביום 1.5.96. מכאן, כי בזק לא השתהתה בדרישה להשבת הסכום ששולם ביתר. 32. 32. אולם, הסכום שבזק תבעה את השבתו גבוה במידה ניכרת מהסכום שהיא זכאית להשבתו, על פי פסק הדין, וכתוצאה מכך נגרר העובד להליכים משפטיים. בנסיבות אלה, נראה לנו כי מן הצדק שנפעיל את סמכותנו על פי 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979, ונפטור את העובד מחובת השבת הסכום ששולם לו ביתר. זכאות העובד לכספי התגמולים שהצטברו מהפרשות בזק לקרן מקפת 33. 33. על פי הוראת בזק (נספח ט לתצהירה של אירית פוסק), קרן מקפת השיבה לבזק את כספי התגמולים שהצטברו מתשלומי בזק בגין תגמולים. לטענת העובד, הוא זכאי לכספים אלה, ועל בזק להשיב לו את הסכומים שמשכה מקרן מקפת. 34. 34. ככל שתביעה זו של העובד מסתמכת על הסדר הפרישה, נספח ב' לתצהירו, הרי כמוסבר בהרחבה לעיל הסדר זה אינו ההסדר החל על תנאי הפרישה של העובד, ובכל מקרה נפלה בו טעות. משכך, הסדר זה אינו יכול לשמש מקור לתביעה כאמור. 35. 35. בהתאם לפסיקה, בהעדר הוראה מפורשת אחרת, כספי התגמולים שהצטברו מהפרשות המעסיק לקרן פנסיה או לקופת גמל בגין תגמולים שייכים לעובד. דב"ע נה/ 18 - 2 יגאל יצחקי נ' חברה ישראלית למובילים בע"מ (עבודה ארצי כט(3) 37). 36. 36. במקרה הנדון, בשני הסכמים החלים על העובד יש הוראה מפורשת אחרת: 36.1. 36.1. על פי ההסכם הקיבוצי - כנגד תשלום פיצויי הפיטורים המוגדלים, העובד מוותר על זכויותיו לפנסיה ולפיצויים בקרן מקפת ועל זכויותיו בחברת הביטוח כלל. 36.2. 36.2. על פי סעיף 7(א)(2) להסכם הפנסיה (נספח ג' לתצהיר אירית פוסק) במקרה של משיכת הכספים מקרן הפנסיה על ידי העובד, הוא זכאי לקבל חזרה רק את הכספים שהופרשו על ידו בגין תגמולים. כעולה ממכתבו של העובד (נספח ח' לתצהירה של אירית פוסק), העובד בחר שלא להקפיא את זכויות הפנסיה שלו, ולמשוך את הכספים מקרן מקפת. 37. 37. כללו של דבר: הן על פי הוראות ההסכם הקיבוצי והן על פי הוראות הסכם הפנסיה, בזק היתה זכאית לדרוש השבת הכספים שהצטברו במרכיב התגמולים מתשלומי בזק למקפת. לפיכך, תביעתו של העובד להשבת כספי התגמולים שהצטברו במקפת מהפרשות בזק נדחית. 38. 38. סיכום: 38.1. 38.1. תביעתה של בזק נדחית. 38.2. 38.2. תביעתו הנגדית של העובד לקבלת כספים נוספים מבזק נדחית. 38.3. 38.3. בהתחשב בתוצאה, וכן בכך שפטרנו את העובד מהשבת הסכום ששולם לו ביתר על ידי בזק, כל צד ישא בהוצאותיו. חוזההסכם פרישהפרישה