פסק דין 1. זוהי תובענה על סך של 80,493 ₪ שעניינה דרישה לשכר עבודה. רקע עובדתי 2. התובעת עוסקת בתכנון ובייצור מערכות שקילה. 3. הנתבעים, חברה להנדסת בניין ומנהלה, הזמינו אצל התובע התקנת מערכת שקילה הכוללת מאזני גשר. 4. התובעת גורסת כי השקיעה שעות עבודה רבות בתכנון מאזני גשר עבור הנתבעים באמצעות מהנדסיה ואולם לא קיבלה שכרה. 5. הנתבעים גורסים כי לא הזמינו כלל העבודה לגביה הוגשה התובענה ולא חלה עליהם כל חובת תשלום. דיון 6. מטעם התובעת העיד מנהלה מר רונלד וינברגר בתצהירו ת/1 כי הנתבע מס' 1, מר בזיני אברהם, הזמין ביום 18.10.99 בהזמנה בכתב מאזני גשר. (להלן: "המאזניים"). 7. המאזניים נועדו להתקנה במפעל "עמגל" בקרית מלאכי. (להלן: "המפעל"). 8. בתאריכים 19-22 לחודש אוקטובר 1999 ביצע הוא ועובדיו את עבודת התכנון הנדרשת וזאת לאחר שביקר במפעל ביום - 19.10.1999. 9. ביום 22.10.1999 פגש את מר בזיני ומסר הסברים על תיק הייצור - וזה אישר בכתב קבלת התכניות. לאחר מכן, ביקש הנתבע שינוי בתכנה והתאמתה לדרישתו ע"י הפרדה בין ה"סוס" ו "העגלה" בזמן השקילה - ועבודה זו בוצעה בין התאריכים 28-25 לאוקטובר 1999. 10. בחודש פברואר 2000 ביקר פעם נוספת במפעל ואז התברר שתוואי המקום משופע במיוחד, דבר בעייתי המצריך יישור השטח, אשר דרש מן התובעת פתרון הנדסי. 11. התובעת המתינה להשלמת בניית המפעל ולהתקנת המאזניים - אך לא שמעה דבר מן הנתבע. בחודש יולי 2001 נתברר לה כי המוצר שהוזמן ותוכנן ע"י התובעת הותקן וסופק ע"י ספק אחר, מתחרה, בלא ידיעתה. 12. בפנייתו לנתבע לקבלת שכר עבור עבודתו ענה לו זה כי מעולם לא התקשר עימו בחוזה אלא ביקש לקבל "הצעת מחיר" בלבד. 13. לעדותו, המוצר שהוזמן אינו "מוצר מדף" והיה עליו לתכננו על פי תנאי השטח ודרישות הלקוח. 14. לאחר הגשת התביעה נאמר לו כי טענת מר בזיני הינה כי המוצר לא התאים לצרכיו, דבר בו כופר הוא, שכן טרם הגשת התביעה לא שמע טענה זו מפיו - אשר לא הועלתה אף במכתב מחודש אוגוסט 2001 שנכתב במענה לדרישה הכספית. 15. מספר שעות העבודה אשר הושקעו, לעדותו, הינן 203 כשעלות העבודה הינה לפחות 80 דולר לשעה - ובסך הכל דורש הוא שכר בסך של 16,240 דולר, בציינו כי זהו תעריף מקובל ורגיל בשוק ענף השקילה על בסיסו מוגשות הצעות מחיר אף למכרזים מוסדיים. 16. דברים דומים העידה מנהלת השיווק אצל התובעת, גב' ציפורה וינברגר, בתצהירה ת/2. 17. מנגד, הצהיר מנהל הנתבעת מס' 2, מר אבי בזיני בתצהירו נ/6, כי כל שביקש מן התובעת היה הצעת מחיר למאזני שקילה - והוא אשר קיבל - ותו לא. 18. לעדותו, לא הזמין את נציגי התובעת לאתר, לא הזמין תכנון מפורט, לא הזמין תיק ביצוע וכן מסר כי מידת הגשר הינה של 24 מטר, מידה שלא הצריכה שינוי בעריכת ההצעה. כן לא נתבקשה התובעת להכין תכנה - ובוודאי שלא נדרשה להכניס בה שינויים. 19. כל שביקש היתה הצעה - ומשקיבל אותה החליט שאינה מתאימה לדרישות הפרוייקט. 20. במקביל, פנה גם לחברה נוספת בשם "מאזני שקילה" לקבלת הצעת מחיר. 21. כן ביקש, כאמור, הצעת מחיר אף מהתובעת - וזו התקבלה על סך של 21,500 דולר בצרוף דמי מע"מ. בהמשך הזמינה אותו גב' ציפורה וינברגר לביקור במפעל התובעת - שם העלה השאלה כיצד יותקנו המאזניים באתר המשופע. 22. לדבריו, כל פועלה של התובעת הסתכם בהגשת הצעה סטנדרטית של מוצר הקיים אצלה לפי תכניות שקיימות במפעלה. 23. לאחר בדיקה אשר עשה לעניין מפרט המאזניים הגיע למסקנה כי המוצר אינו מתאים לפרוייקט המוקם וכן טיב המתמרים הדרושים לא נראה לו. לפיכך, החליט שלא לקבל את הצעת התובעת וניתק עימה מגע. 24. ביום 8.12.2000 התקשר עם "חברת כרכום מ.א.מ. 1988 בע"מ" בהסכם הזמנה במחיר של 21,000 דולר בצירוף דמי מע"מ ושילם סך של 2,250 דולר עם ההזמנה. 25. הנתבע גורס כי התביעה מופרכת מיסודה שכן בחודש אוגוסט 2001, מאז נותק הקשר בינו לתובעת, פנתה זו על מנת ליצור קשר מחודש וביקשה כשכר עבודתה הסך של 34,520 דולר בגין עלות הטיפול - ולאחר מכן הופחתה הדרישה לסך של 16,640 דולר בלבד. 26. בחקירתו הנגדית של מר וינברגר ציין הוא כי ברגיל ישנם מאזני בור של 18 מטר ושל 24 מטר - ואולם, האחרונים נדירים ביותר במידותיהם ובהזמנותיהם. 27. כן העיד כי מר בזיני הודיע לו בחודש פברואר 2000 כי קיימת בעיה מיוחדת של שיפוע באזורם וביקש "מאזניים עקומים" שעה שעל המאזניים להיות בקו ישר. לכך הקדיש תכנון מיוחד שהועלה על גבי סקיצות - אך תכנון סופי של המאזניים לא נעשה כי לא הגיע שלב הבצוע ואז, כדבריו, "מחכים" למזמין. (ראה: פרוטוקול עמ' 23 שורות 8-6). 28. כן הודה שהתובעת לא קיבלה כל סכום שהוא על חשבון ההזמנה - אף שנרשם עליה כי עם הוצאתה ישולם שליש המחיר. 29. הגב' צפורה וינברגר ציינה בחקירתה, בין השאר, כי סברה שהנתבעת הינה חברה "רצינית" - וזה לא היה המקרה הראשון או האחרון שעבדה התובעת בלא שקיבלה כל מקדמה. 30. בחקירתו הנגדית של מר בזיני, הודה זה כי חתם על הצעת המחיר ששלחה התובעת, אך לא נתכוון לקשור עצמו רק אליה. להלן דבריו לעניין זה: "ש. אתה מתחכם קצת, אבל זה בסדר. אני אשאל עוד פעם את השאלה, בא אדם, אני מציע לך מוצר, אני שואל אותך בפעם השלישית והרביעית, אני בתור מציע שולח לך הצעה, האם זה דבר רגיל, שאתה חותם על ההצעה ומחזיר לי אותה בחזרה? ת. כן. ש. אתה עושה את זה כל הזמן ? ת. אני עושה את זה לגופו של עניין. אני רציתי לדעת כמה יעלה לי המשקל. ש. ובגלל זה אתה חתמת ? ת. ואני חתמתי על המחיר שאנחנו סיכמנו עליו, ולאחר מכן, הרי אני לא קונה חתול בשק ואני לא כל כך מתמצא, היום קצר יותר, אבל אז לא כל כך ידעתי, אני מהנדס בניין ולא מהנדס מכונות, קיבלתי הצעה על מוצר מסויים, ידעתי כמה הוא יעלה לי והלכתי לבדוק אותו ולימים התברר, שהמוצר הזה לא מתאים לי ולכן, לא הזמנתי אותו". (ראה: פרוטוקול עמ' 51 שורות 24-12). 31. להסברו, זו לא היתה הזמנה אלא הצעת מחיר וברצונו היה לקבל עוד כשלוש הצעות, להשוות ביניהן, ולבחור ההצעה הטובה לו. 32. כן הודה כי קיבל מהתובעת תכניות - ועל מסמך הקבלה חתם - אך מעבר לכך לא ביקש ולא קיבל דבר. (ראה: פרוטוקול עמ' 53 שורות 18-9). 33. עוד הודה כי ביקר במפעל התובעת והגב' וינברגר ערכה לו סיור בסיומו חתם על ההזמנה, היא המוצג ת/5. 34. בנוסף ציין שרואה הוא דרישותיה הכספיות של התובעת ומנהליה כדרישה להוצאת כספים במירמה - ועל מנת שלא להיקלע להליך משפטי נאות להציע לגב' וינברגר תשלום "כלשהו". 35. בשקלי ראיות הצדדים, נראה הוא כי המדובר במשא ומתן אשר לא הסתיים והבשיל כדי חוזה. במה דברים אמורים ? המסמך עליו מסתמכת התובעת המהווה מסמך ההזמנה מיום 18.10.1999 - כולל פרטי המפרט המודפסים על נייר מותגה של התובעת, וכן תוספות בכתב יד על פיהן תנאי התשלום הם כדלקמן: א. שליש בהזמנה. ב. שליש באספקה. ג. שליש - 30 יום מהאספקה והוכחת ההפעלה. 36. כן צויין כי אחריות ניתנת ל - 12 חודשים מהאספקה. 37. המחיר נקבע על סך של 21,500 דולר בצרוף דמי מע"מ. 38. על טופס זה מופיעה חתימת הלקוח - בהטבעת חותמתה של "ה.י.ל. - הנדסה ובנייה בע"מ" בצרוף חתימת יד מר בזיני. 39. כן חתמה הנתבעת באמצעות מר בזיני על תעודת משלוח מ - 22.10.99 בה נאמר כי נתקבל: "סט תכניות הנדסיות להכנת בור למאזני גשר 24 מטר". (ראה: נ/5). 40. ביום 8.12.00 חתם מר בזיני בשם הנתבעת על הזמנה של חברת "כרכור מ.א.מ. 1988 בע"מ" ל "הכנת מאזני גשר בבור 24X3 מטר" שעלותה 21,000 דולר כשסך של 2,450 דולר בצרוף דמי מע"מ שולם עם החתימה על ההזמנה. (ראה: נספח ה' ל - נ/6). 41. משמע, הנתבעת הזמינה אצל שני גורמים, לפחות, "טופסי הזמנה" עליהם חתמה - ואולם, בחרה מטעמיה שלה להתקשר בקשר מסחרי-כלכלי עם חברת "כרכום" לעיל, אשר לה שולמו, בפועל, שליש דמי ההזמנה, כמוסכם ערב ההזמנה. 42. חתימתה של הנתבעת על טופס ההזמנה ת/5 מחייבת אותה - אולם היה על התובעת להמתין להשלמת המשא ומתן ולהבשלתו כדי חוזה עד לתשלום הראשון של שליש דמי ההזמנה הכוללת. 43. משלא קיבלה התובעת אגורה על חשבון טופס ההזמנה, הרי שבכך היה כדי להדליק "נורית אדומה" בכל הנוגע להמשך השקעתה ותכנונה במאזני הגשר - ובאמירת גב' וינברגר כי נוהגים הם לעבוד בלא דמי קדימה - לא סגי. 44. עם זאת, אף שהמשא ומתן לא הבשיל כדי חוזה משום העדר תשלום כלשהו, הרי שהנתבעת גרמה לתובעת להשקיע עבודה בהיקף מסויים המצדיק תשלום של "שכר ראוי" - ולו בלבד עבור תכנון התכניות דנן אשר קיבל מר בזיני ואישרן בחתימת ידו. 45. התובעת שלחה ביום 9.8.01 לעניין עלות עבודתה מכתב הנוקב ב - 208 שעות עבודה הכוללות תכנון מפורט למאזני גשר ושני ביקורים באתר - כשדרישתה הינה לתשלום 165 דולר לשעה בצירוף מע"מ, ובסך הכל דרשה 34,520 דולר כשכרה. 46. אין ספק כי המדובר בדרישה מופרזת ביותר הן לגבי היקף השעות והן לגבי המחיר לכל שעת עבודה - דבר שהביא לתחשיב מנופח בו שכר התובעת עולה כ - 60% מערך המוצר עצמו שעלותו 21,500 דולר. 47. התובעת הציגה דרישה כספית מופחתת בתביעתה על יסוד 203 שעות עבודה כששעת עבודה תומחרה בסך של 80 דולר בלבד, לאמור, תחשיב זה הביא לסיכום של 16,240 דולר בלבד, דבר האומר "דרשני". 48. תחשיב זה מציג אף הוא חישוב מוגזם לגבי משא ומתן שלא נסתיים בתשלום כלשהו, ונעדר אמינות שעה שקוצץ בלמעלה מ - 50% עם הגשת התביעה, ועדיין אינו עומד בפרופורציה הגיונית למחיר עלות כל המוצר - 21.500 דולר. 49. נוכח אלו, סבורה אנכי כי יש לפסוק לתובעת "שכר ראוי" בגין כך שסברה עם חתימת ההזמנה ת/5 כי עליה לבצע עבודה - ואכן, הכינה תכניות, ושכרה יועמד על פי אומדן גלובלי, על סך של 50 שעות עבודה על פי 80 דולר לשעה, דהיינו, 4,000 דולר בצירוף דמי מע"מ. 50. לעניין הדרישה לחיובו האישי של מר בזיני, הרי שעל פי המסמכים שהציגה התובעת חתמה הנתבעת בלבד על טופס ההזמנה ועל תעודת המשלוח - ולא ראיתי יסוד לחיובו האישי של הנתבע. לעניין זה ראה: ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פד"י נ"א (4) 769,788. 51. אשר על כן, תשלם הנתבעת מס' 2 לתובעת הסך של 4,000 דולר בצרוף דמי מע"מ כערכם בשקלים על פי השער היציג ליום התשלום. התביעה כנגד הנתבע מס' 1 נדחית ללא צו להוצאות. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪ בצירוף דמי מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הזמנת עבודה