האם הקלטה קבילה בבית דין לעבודה ?

בית המשפט העליון חזר ופסק כי על-מנת שהקלטה תמצא קבילה, עליה לעמוד במספר תנאים מוקדמים וביניהם: [1] המכשיר או האמצעי האחר ששימש להקלטה פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט דברים שנאמרו; [2] האדם אשר טיפל בהקלטה ידע את מלאכתו; [3] ההסרטה או ההקלטה מהימנות ונכונות; [4] לא נעשו בסרט שינויים בצורת הוספות או השמטות; [5] זוהו הדוברים שקולותיהם נקלטו; (ראה בין היתר: ע"פ 331/88 חלובה ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד מד (4) 141, בעמ' 145-146). הכלל הוא, שבית המשפט לומד את תוכנו של סרט ההקלטה בהאזנה לסרט, כאילו היה מדובר בקריאה של מסמך. מנגד, התמליל הינו אמצעי עזר בלבד להצגת תוכנו של סרט ההקלטה (י' קמדי על הראיות (חלק שני תשנ"ט) 961), קרי, הוא נעדר משקל ראייתי לכשעצמו. אשר לדין כאשר בית המשפט אינו מצליח לפענח "במו אזניו" את ההקלטה, וסומך על עורך התמליל כעל "עד מומחה". נפסק, כי על אף שאכן ניתן לראות בעורך התמליל כמעין עד מומחה הרי שכל גבי כל עד מומחה - "השופט הוא המופקד על קליטתו של חומר הראיות, בו בזמן שעורך התמליל הוא תמיד רק מסייע ועוזר..." (ראה: ע"פ 323/84 שריקי ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד לט (3) 505 בעמ' 516). הקלטהשאלות משפטיותבית הדין לעבודהקבילות ראיות