זיהום אויר - מפעלים

פסק דין המסגרת המשפטית - זיהום אויר ממפעלים בית המשפט ציין בפסיקתו כי החקיקה למניעת זיהום האוויר מחולקת לשני ענפים, לפי מקורות הזיהום. ענף אחד עוסק במקורות ניידים והענף השני עוסק במקורות נייחים. דבר החקיקה המרכזי העוסק במניעת זיהום אוויר ממקורות נייחים הינו "חוק כנוביץ", החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, המטפל במפגעי זיהום אוויר, רעש וריח. סעיף 4(א) לחוק קובע איסור כללי על גרימת זיהום אוויר: "לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי סביר של האויר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". החוק מספק שני נתיבים עיקריים למניעת זיהום אוויר ממקורות נייחים: הראשון, אוסר על פליטת עשן שחור כמפורט בתקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), תשכ"ב-1962 (להלן- התקנות), והשני מעניק אפשרות ליתן הוראות ספציפיות למניעת זיהום האוויר במסגרת הוראה אישית הניתנת מכוח סעיף 8 לחוק. עשן שחור מזהם בניגוד לתקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים), התשכ"ב-1962 הוראות החוק למניעת מפגעים לא קבעו אמות-מידה ספציפיות להגדרת המונחים "זיהום חזק או בלתי סביר של האויר" בסעיף 4 לחוק. בהתאם לגישה של מניעת זיהום על ידי מתן הוראות מסוג 'הוראה ושליטה' (Command and Control Regulations) יושמו שני סוגים של תקנים במסגרת התקנות שהותקנו מכוח החוק: תקנים סביבתיים למדידת הימצאות מזהמים באוויר כאשר חריגה ממפלס מסויים תיחשב כזיהום אויר בלתי סביר בסביבה, ותקני פליטה לקביעת רמות פליטה אסורות ממקור זיהום (לתקני סביבה ראו: תקנות למניעת מפגעים (תקנות למניעת מפגעים (איכות אויר), התשנ"ב-1992)). תקני פליטה למקורות נייחים נקבעו בתקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), תשכ"ב-1962. תקנות אלו קובעות סידרת כללים פשוטה: עשן מזהם בניגוד לדין מוגדר כעשן שחור המזוהה בעזר טכני פשוט המכונה לוח רינגלמן; חל איסור על פליטת עשן שחור - עשן בגוון מספר 2 בלוח או עשן כהה ממנו- לרשות הרבים ונקבע כי פליטתו תהווה זיהום אוויר בלתי סביר כאשר הפליטה נמשכת יותר משש דקות בשעה עגולה: הגדרות 1 "עשן" — לרבות אפר, פיח, אד, גאז ואבק הנוצרים על ידי שריפה, או שריפה בלתי שלמה, באש פתוחה, בתנור או בכל מיתקן לשריפה; "עשן שחור" — עשן בגוון מספר 2 בלוח למדידת עשן "רינגלמן" או "מיקרו-רינגלמן" או עשן כהה הימנו. 2. פליטת עשן שחור לרשות הרבים או לרשותם של אחרים היא זיהום אויר בלתי סביר. עשן שחור 5. לא יגרום אדם ולא ירשה לגרום פליטת עשן שחור מחצריו לרשות הרבים או לרשותם של אחרים. תחולה 6. הוראות תקנה 5 לא יחולו על המדליק תנור או דוד במשך לא יותר משש דקות בכל שעה. לוח רינגלמן שיטת רינגלמן למדידת עשן פותחה בסוף המאה ה- 19 על בסיס רעיון של המדען הצרפתי שהמציא את הלוח. רינגלמן הבין כי פליטת עשן שחור מדוודים המופעלים על ידי פחם נבעה משריפה בלתי שלמה (המייצרת גם זיהום אוויר). הוא הרכיב לוח בעל ארבעה גוונים של שחור על רקע לבן מדרגות 1-4. בכל מספר הגוון שחור יותר בעשרים אחוזים מהקודם. ממרחק מדוד ממקור העשן ניתן לבצע באמצעות הלוח בדיקה ויזואלית פשוטה על ידי השוואת הגוונים בלוח לגוון העשן. ניתן לקבוע על ידי כך יעילות השריפה, או לחלופין, מידת זיהום האוויר בהתאם לגוון המתקבל. ככל שהגוון כהה יותר הזיהום חמור יותר. לוח רינגלמן אומץ על ידי ה- U.S. Bureau of Mines בשנים המוקדמות של המאה ה- 20 והשימוש בו הפך למקובל כאמצעי לבדיקת זיהום אוויר ומניעתו גם לצורך הליכים משפטיים. יתרונו של לוח רינגלמן הינו פשטות הפעלתו וחסרונו בכך שקיים מרכיב סובייקטיבי בבדיקה ומיגבלות אחרות המונעות ביצוע בדיקה בתנאים מסויימים. בשנים האחרונות הוחלף השימוש בלוח רינגלמן במקומות רבים על ידי אמות-מידה אחרות המודדות עוצמת זיהום האוויר ללא מרכיב סובייקטיבי הנתון לשקול-דעת הבודק והמאפשרות ביצוע בדיקה בכל שעות היום והלילה ותנאי מזג אוויר (F. Uekoetter, The Strange Career of the Ringelman Smoke Chart, Environmental Monitoring and Assessment, (2005) Vol. 106-11-26). יחד עם זאת, מדובר בבדיקה הנחשבת לאמינה ויעילה הנמצאת בשימוש עד היום במקומות רבים, לרבות ישראל (ראו: "האמנה ליישום תקנים בדבר פליטת מזהמים לאוויר", בין המשרד לאיכות הסביבה לבין התאחדות התעשיינים משנת 1998). זיהום אווירמפעל