פסק דין מבוא: 1. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 193,905 ש"ח עבור היטל חבר ברשות נחל הקישון, היא התובעת בתביעה. 2. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, ניתן פסק דין מנומק בתביעה, ללא הגשת תצהירים וחקירות ולאחר שכל צד סיכם את טענותיו בתביעה. עובדות מוסכמות והמצב המשפטי: 3. התובעת הוקמה מכח חוק רשויות נחלים ומעיינות, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הנחלים") וזאת על-פי צו רשויות נחלים ומעיינות (רשות הקישון), תשנ"ה-1994 (להלן: "צו הקישון"). 4. תפקידי התובעת נקבעו בסעיף 3(א) לחוק הנחלים וסעיף 4 לצו הקישון ועיקרם שמירה על נחל הקישון ומימיו, מניעת והסרת מפגעים ומזהמים ממנו ומסביבתו ועוד. 5. סעיף 5 לחוק הנחלים קבע את הרכב רשות נחל אשר תוקם מכוחו והוראות הסעיף נקלטו בסעיף 6 לצו הקישון. ויודגש, עם חקיקת צו הקישון מונתה הנתבעת כאחת מנציגי רשות נחל הקישון וזאת בהתאם לסעיף 5(3) לחוק הנחלים ומקבילו סעיף 6(3) לצו הקישון. 6. בהתאם לסעיף 18(א) לחוק הנחלים, נקבע כי, בהתקיים תנאים, רשאית רשות נחל, כתובעת, להטיל היטל כספי על שתי קבוצות מחבריה לצורך מימון תקציבה, והן, רשויות מקומיות ותאגידים שנציגיהם חברים בה או כשרים להיות חברים בה ואשר התמנו מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים, וזאת לצורך מימון תקציבה. הואיל ונציגי הנתבעת מונו כחברים ברשות התובעת מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים, היא נדרשה לשאת בהיטל המתחייב ממנה לשנים 1998-2004 בגובה סכום התביעה. הנתבעת לא שילמה את ההיטל, כולו או בחלקו, ומכאן התביעה. 7. לסוף פרק זה אפנה לשני תיקוני חקיקה הרלוונטיים למחלוקת נשוא התביעה, ואלה הם: א. חוק רשויות נחלים ומעיינות (תיקון), תשס"ב-2002, אשר פורסם ביום 18.6.02, לפיו הוספו בסעיף 5 לחוק הנחלים נציגים של שתי קבוצות כחברים ברשות נחל, האחת שלושה נציגי ציבור בעלי השכלה או ניסיון בתחום מתחומי התפקידים והפעולות שעליהם מופקדת רשות הנחל לפי חוק הוראות הנחל, והשנייה - נציג של קרן קיימת לישראל (להלן: "תיקון תשס"ב"). ב. חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2002, לפיו הוספה סיפא לסעיף 5(5) לחוק הנחלים לעניין הרכב רשות הנחל, ונקבע כי אחד משלושת נציגי הציבור יהיה נציג אחד של "גופים ציבוריים שעניינם שמירה על איכות הסביבה". זהותם של אותם גופים נקבעה בתוספת לתיקון הנ"ל והיא כוללת, בין היתר, את הנתבעת (להלן: "תיקון תשס"ג"). יודגש כי הן תיקון תשס"ב והן תיקון תשס"ג נקלטו בצו הקישון. טענות הצדדים: 8. לטענת התובעת, הנתבעת נטלה חלק בהצבעות לאישור התקציב והסכימה לו מתוך ידיעה לגבי גובה ההיטל שיידרש ממנה לצורך מימונו, וכן, השתתפה באופן פעיל בכל תהליכי קבלת ההחלטות אצל התובעת. התנהגותה הנ"ל של הנתבעת יצרה התחייבות מצידה לשאת בהיטל נשוא התביעה. לעניין טענת הנתבעת בדבר העדר חוקיות הכרזתה כחברה ברשות נחל הקישון, עליה יורחב הדיבור בהמשך, טענה התובעת כי הנתבעת מעולם לא העלתה כל הסתייגות לעניין זה ולראשונה ביקשה להפסיק את חברותה אצל התובעת ביום 26.12.05. בהתאם לכך, הטענה מועלית בהעדר תום לב ודינה להידחות על הסף. התובעת מבקשת להתיר לה פיצול סעדים בתביעה על מנת כי יתאפשר לה להגיש נגד הנתבעת תביעה נוספת בגין ההיטלים המתחייבים ממנה לשנים 2005-2007. 9. לטענת הנתבעת מינויה כחברה בנחל הקישון על-פי סעיף 5(3) לחוק הנחלים לא היה כדין ונעשה על-ידי השר הממונה, השר לאיכות הסביבה, בחריגה מסמכות. שני טעמים לדבר. ראשית - נציגי התאגידים הכשרים להתמנות כחברי רשות התובעת צריכים להיות תאגידים סטטוטוריים, בעוד כי היא תאגיד פרטי לכל דבר ועניין, ושנית - נחל הקישון או מקור המים אינם משמשים גורם במילוי תפקידיה או בשימוש בסמכויותיה, כדרישת סעיף 5(3) לחוק הנחלים. רק עם כניסתו לתוקף של תיקון תשס"ג הוענקה סמכות לשר לאיכות הסביבה למנות את נציגי הנתבעת כחברים ברשות נחל הקישון, וזאת מכוח סעיף 5(5) לחוק הנחלים. הפעלת סמכות זו מותנית בהסכמת הנתבעת והסכמה כאמור מעולם לא התקבלה. בנסיבות העניין, כך לטענת הנתבעת, לא יעלה על הדעת לחייבה בהיטל משלא התקבלה הסכמתה לכהן כנציגה ברשות נחל הקישון. מכל מקום, גם באם תאמר כי הנתבעת חברה ברשות נחל הקישון מכוח סעיף 5(5) לחוק הנחלים, אזי אין לחייבה בהיטל, שכן, בסעיף 18(א) לחוק נקבע כי רק חברים ברשות הנחל שהתמנו מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים חייבים בתשלום ההיטל. ד י ו ן: 10. סמכות התובעת להטיל היטלים על חלק מחבריה מעוגנת בסעיף 18(א) לחוק הנחלים, בו נקבע כדלקמן: "...רשאית רשות נחל, באישור השרים, להטיל תשלומי כסף על הרשויות המקומיות שבתחומה ועל התאגידים שנציגיהם הם חבריה או כשרים להיות חבריה, לפי מכסות שתקבע, למימון תקציבה...". הוראת החוק, כמצוטט לעיל, נקלטה בסעיף 5(7) לצו הקישון. סעיף 5 לחוק הנחלים עוסק בהרכב חברי רשות נחל ובס"ק 5(3) נקבע כי בין יתר חברי רשות הנחל יהיו "נציגים של תאגידים שהנחל או מקור המים משמש גורם במילוי תפקידיהם או בשימוש בסמכויותיהם". הואיל ובהתאם לסעיף 18(א) לחוק הנחלים, רשות נחל רשאית להטיל היטל על תאגיד שנציגיו התמנו כחברי רשות מכוח סעיף 5(3) לחוק, נשאלת אם כן השאלה האם הנתבעת ממלאת אחר שני התנאים הקבועים בו. 11. טענת הנתבעת כאילו סעיף 5(3) לחוק הנחלים עניינו בתאגידים סטטוטוריים, אין לה כל אחיזה בלשון החוק ולא מצאתי כל מקור שבדין התומך בטענה זו. חזקה היא כי אילו התכוון המחוקק בסעיף 5(3) לחוק הנחלים למינוי נציגים של תאגידים סטטוטוריים בלבד, הוא היה נוקב בלשון זו ולא נמנע מהשמטת המונח המתחייב. אין לקרוא לתוך הוראת החוק ביטוי שאין בו כל זכר, מה גם וקבלת עמדת הנתבעת לעניין משמעותה מבחינה מעשית תהא להגביל באופן ניכר מינוי נציגים לרשות נחל ובכך להכשיל את כוונת המחוקק אשר ביקש להעניק לנציגי תאגידים שעיסוקם בדבר אפשרות לכהן באותו תפקיד. 12. המסקנה המתחייבת, לפיה, גם נציגי תאגיד פרטי זכאים לכהן כחברי רשות נחל מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים מתחזקת מדברי ההסבר לאותו חוק וכן מדברי ההסבר לתיקון תשס"ב, כמפורט להלן: א. בדברי ההסבר להצעת חוק הנחלים הובהר הצורך בחקירת חוק הנחלים ומדוע ידי החוק הקיים, חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957, אין בו די, וזאת כדלקמן: "לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957, אפשר להקים רשות ניקוז המורכבת מנציגי ממשלה ונציגי רשויות מקומיות, אך אין לצרף לה נציגי חברות או יחידים..." (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.). הנה אם כן, חוק הנחלים נועד לאפשר ייצוג לחברות, לאו דווקא תאגידים סטטוטוריים, ובאם תאמר כי יש לפרש סעיף 5(3) לחוק הנחלים כמכוון לתאגידים סטטוטוריים בלבד, יכשיל הדבר את כוונת המחוקק וימנע ייצוג תאגידים פרטיים, מה גם ורק על-פי החלופה הקבועה בסעיף 5(3) לחוק הנחלים, ניתן למנות נציגיהם כחברי רשות הנחל. ב. בהמשך דברי ההסבר קיימת התייחסות לסעיף 15 להצעת חוק הנחלים (הדומה בניסוחו לסעיף 18(א) לחוק בנוסח הסופי שלו), בזו הלשון: "מימון מפעלי רשות הנחל תהא בדרך של הטלת מכסות על הרשויות המקומיות ועל החברות לתועלת הציבור שבתחומה" (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.). שוב נאמר "חברות" ולא נאמר תאגידים סטטוטוריים, ללמדך כי המחוקק לא ביקש להגביל חברות ברשות הנחל על-פי סעיף 5(3) לחוק הנחלים רק לנציגי תאגידים סטטוטוריים. ג. בדברי ההסבר לתיקון תשס"ב התייחס המחוקק להרכב רשות הנחל על-פי המצב המשפטי הקיים בזו הלשון: "הרכב רשות הנחל, כפי שהוא מפורט בחוק, כולל נציגים של הממשלה, נציגי רשויות מקומיות שתחומן או חלק מתחומן נמצא בתחום רשות הנחל, נציגי תאגידים בעלי עניין, וכן נציגים של בעלי מקרקעין הגובלים עם הנחל" (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.). שוב נאמר "תאגידים" ולא נאמר תאגידים סטטוטוריים, כפרשנות הנתבעת. 13. לא זאת אלא זאת, בהמשך סעיף 5(3) לחוק הנחלים נדרש כי התאגידים אשר נציגיהם חברים ברשות הנחל יהיו כאלה "שהנחל או מקור המים משמש גורם במילוי תפקידיהם או בשימוש בסמכויותיהם". מהנוסח הנ"ל עולה כי המחוקק הבחין בין "מילוי תפקידים" לבין "שימוש בסמכויות" (ודי באחד משני אלה) כאשר רק למונח השני קונוטציה של גוף סטטוטורי המרכז סמכויות על-פי דין בעוד כי המונח הראשון נעדר הקשר זה. 14. טענת הנתבעת כי הסיפא לסעיף 5(3) לחוק הנחלים אינו מתמלא לגביה באשר הנחל או מקור המים אינו משמש גורם במילוי תפקידיה או בשימוש בסמכויותיה, אינה מדוייקת, בלשון המעטה. בספר החוקים קיימים לפחות שני חוקים המעניקים לנתבעת תפקידים וסמכויות בקשר לנחל הקישון או מקור המים שלו, ואלה הם: א. חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב-1952, ואשר בהתאם לסעיפים 2 ו-6 שבו נקבע כי הנתבעת מוסמכת להגיש תביעה אזרחית בקשר למפגע סביבתי. בהתאם לסעיף 1 לחוק הנ"ל הוגדר "מפגע סביבתי", ככולל זיהום מים בהתאם להגדרתו בחוק המים, תשי"ט-1959. ב. בהתאם לסעיף 20 כה(א)(3) לחוק המים, הנתבעת מוסמכת להגיש קובלנה פלילית על-פי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, בקשר לעבירות המנויות בסימן א 1 לחוק המים ואשר עניינו במניעת זיהום המים. מהאמור לעיל מתחייבת המסקנה כי לנתבעת הוענקו סמכויות להגשת תביעות אזרחיות וקובלנות פרטיות בקשר עם מפגעים סביבתיים וזיהומי מים, בין היתר לעניין נחל הקישון, ועל כן יש לומר כי "הנחל או מקור המים משמש גורם במילוי תפקידיה ובשימוש בסמכויותיהם". 15. נשאלת כעת השאלה, באם נציגי הנתבעת כיהנו כחברים ברשות נחל הקישון מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים וסעיף 6(3) לצו הקישון, על שום מה היה צורך לקבוע במסגרת תיקון תשס"ג כי נציגיה רשאים להתמנות כנציגי רשות נחל מכוח סעיף 5(5) לחוק הנחלים? והאם אותו תיקון מאושש טענות הנתבעת כי מינוי נציגיה מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים על-ידי השר הממונה היה בחריגה מסמכות ומבלי שהיא מקיימת אחר התנאים הקבועים בו. אכן, המצב המשפטי שנוצר בעקבות תיקון תשס"ג הינו מוזר במקצת, שכן, ממנו מתחייבת התוצאה, לפיה, חיוב הנתבעת בהיטל מכוח סעיף 18(א) לחוק הנחלים נגזר רק על-פי הדרך בה בחר השר הממונה למנות נציגי הנתבעת כחברים ברשות נחל הקישון, אם השר בחר במינוי מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים, אזי הנתבעת תחויב בתשלום ההיטל ואם בחר במינוי מכוח סעיף 5(5) לאותו חוק, אזי היא תהיה פטורה מתשלום ההיטל. יתירה מכך, ההכרזה על הנתבעת כאחד מנציגי הציבור בהתאם לתיקון תשס"ג וסעיף 5(5) לחוק הנחלים הינו מיותר בהקשר לאותו חוק, כאשר ממילא נציגי הנתבעת מכהנים ברשות נחל הקישון מכוח סעיף 5(3) לחוק. בנסיבות העניין יתכן ויש מקום לשקול הכרזה על תאגיד אחר תחתיה ותיקון חקיקה המתחייב מכך. 16. על אף האמור לעיל, לא שוכנעתי כי הכרזת הנתבעת כנציג ציבור בהתאם לתיקון תשס"ג ומינוי חבריה לרשות נחל על-פי סעיף 5(5) לחוק הנחלים, שוללת את המסקנה אליה הגעתי לעיל, ולכל היותר ניתן לומר כי על-פי המצב המשפטי שלאחר תיקון תשס"ג, נציגי הנתבעת כשרים להתמנות כחברים ברשות נחל הן מכוח סעיף 5(3) והן מכוח סעיף 5(5) לחוק הנחלים. דא עקא, הואיל וגם לאחר פרסום תיקון תשס"ג, המשיכו נציגי הנתבעת לכהן כחברים ברשות נחל הקישון מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים, וזאת כעולה מסעיף 6(3) לצו הקישון, אזי התיקון אינו שולל חיוב הנתבעת בהיטל. 17. בסיכומיה עתרה התובעת לפיצול סעדים על מנת כי יתאפשר לה הגשת תביעה נוספת נגד הנתבעת ביחס להיטל עבור השנים 2005-2007. דומה כי בקשה זו מיותרת, שכן אין מדובר באותה עילת תביעה הנדונה בפניי, היטל עבור השנים 1998-2004, אלא בעילה/עילות חדשות ובהתאם לכך אין צורך במתן היתר לפיצול סעדים. יחד עם זאת, על מנת כי תנוח דעתה של התובעת, ובהעדר התנגדות הנתבעת לבקשה, אני נעתר לה. 18. לסיכום, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 193,905 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 29.11.04, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתם ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל. קביעת גובה שכ"ט עו"ד לעיל הינו בהתחשב בעובדה כי פסק הדין ניתן ללא שמיעת ראיות הצדדים וכן מאחר ומדובר בסוגייה משפטית חדשנית. הסכומים כאמור לעיל ישולמו תוך 30 יום. נחלים