האם שלטי חוצות גורמים לתאונות דרכים ?

פסק דין 1. העותרת, עמותה ציבורית ללא מטרות רווח הפועלת לקידום ההגנה על איכות הסביבה בישראל ובכלל זה שמירה על בטיחות הנסיעה בדרכים, מלינה על הצבת 7 שלטי פרסום אלקטרוניים מוארים במקומות או צמתים מרכזיים בעיר תל-אביב. שלטי פרסום אלה, אשר באמצעותם מפרסמות המשיבות 2-3 כתוביות ותמונות פרסומת, מצליחים למשוך את תשומת ליבם ומבטיהם של נהגי כלי רכב החולפים על פניהם בנסיעתם ברחבי העיר, לפרקי זמן ממושכים, מעבר למקובל כאשר מדובר בשלטי פרסום "רגילים". לטענת העותרת, הסטת תשומת ליבם ומבטיהם של הנהגים מסכנת את הולכי הרגל ונוסעי כלי הרכב והיא מקור מועד לתאונות דרכים רבות. בעתירה שבפני עותרת העותרת לפסק דין שיצהיר על אי חוקיותם ובטלותם של הרשיונות להצבת השלטים שהעניקה המשיבה 1 - עיריית ת"א - למשיבות 2-3 ולהורות על הסרתם. 2. הרשיונות להצבת שלטי הפרסומות האלקטרוניים או מסכי הטלויזיה ניתנו ע"י עיריית תל-אביב מכח סמכותה על פי פקודת העיריות (נוסח חדש) והוראת חוק העזר לתל-אביב-יפו (שילוט) 1992. המוסמך ליתן רשיון או להתיר הצבת שלטים ברחבי העיר הוא ראש העירייה, או מי שהוסמך על ידו, לצורך כך (ראה סעיף 2 לחוק העזר הנ"ל). הוא אשר מוסמך לקבוע את גודל השלטים ומקום הצבתם ותנאים נוספים אחרים, על פי שיקול דעתו. לצורך הפעלת שיקול הדעת רשאי ראש העיר להיוועץ בועדה מקצועית שתבדוק את כל הנתונים הרלוונטיים בטרם תיתן המלצתה, לראש העירייה. חוק העזר (סעיף 10(א) שבו) אוסר על הצבת שלטים מוארים בחשמל או באמצעים אלקטרוניים, אלא באישור מפורש ומנומק של ראש העיר. עם התרבות הבקשות להצבת שילוט אלקטרוני בעיר גיבשה הועדה המקצועית לענייני שילוט, שהוקמה ע"י ראש העירייה מכח חוק והעזר הנ"ל, הנחיות כלליות להצבת שלטים אלקטרוניים על מסכי טלויזיה ברחבי העיר. על בסיס הנחיות אלה בחנה ועדה מקצועית את בקשת המשיבות 2-3 להצבת שלטים אלקטרוניים והמליצה על הצבת שבעה כאלה במקומות שונים בעיר. 3. טוענת העותרת, בסיכומיה, כי ראש העירייה הוא המוסמך להעניק את הרשיון להצבת השילוט האלקטרוני והוא בלבד. אין לועדה המקצועית לענייני שילוט סמכות לכך, אלא סמכות מייעצת בלבד. עוד טוענת העותרת, כי מעבר לעובדה כי הועדה חרגה מסמכותה, הרי שבהעניקה את הרשיונות למשיבות 2-3 חרגה היא מהנחיות, שהיא עצמה קבעה, על פיהן לא יוצבו "שלטי טלויזיה" באזורי מגורים, על בנייני מגורים, או באזורים מבונים צפופים, בהם אין מרחב פנוי. עוד הנחתה הועדה כי מסכי הטלויזיה והפרסומות המוקרנות עליהם לא יהיו מסנוורים או מרצדים. השלטים שהוצבו ברחבי העיר, או חלק מהם לפחות, אינם עומדים, לטענת העותרת, בדרישות אלה. 4. הסמכות להתיר הצבת שלט אלקטרוני מואר במקום ציבורי ברחבי העיר נתונה לראש העירייה לפי הוראות סעיף 10 לחוק עזר לתל-אביב יפו (שילוט) 1992, אך גם למי שראש העירייה הסמיך לצורך כך. (ראה הגדרת ראש עירייה בסעיף 1 לחוק העזר הנ"ל). מעיון בנספח ב' שצורף לסיכומי המשיבה 1 עולה כי ראש העירייה מינה ועדה מקצועית לשילוט, בת 9 חברים, ובראשה העמיד את סמנכ"ל העירייה לתפעול, כפי שהתיר לו סעיף 2 לחוק העזר הנ"ל. הסמכות שהוענקה לועדה זו על פי חוק העזר הנ"ל היא סמכות ייעוץ בלבד. ראש העירייה רשאי, אמנם, להיוועץ בה בבואו להעניק רשיון להצבת שלטים ובמקרים מסוימים הוא חייב בכך (ראה סעיף 2(ו) לחוק), אך אין היא מוסמכת להעניק את הרשיון או ההיתר עצמו, אף לא היתר להצבת שילוט אלקטרוני כאמור בסעיף 10 הנ"ל. סמכות זו נותרה בידי ראש העירייה ו/או מי שהוסמך לכך על ידו אף לאחר שהתייעץ עם הועדה. נספח ב' שצורף לסיכומי המשיבה 1 אינו מצביע על הסמכת, או האצלת סמכויות ע"י ראש העירייה, לועדה המקצועית לשילוט, או ליושב ראש שלה, להעניק רשיונות או היתרים להצבת שלטים, כפי שטוענת ב"כ העירייה, אלא על כינון ועדה מקצועית מייעצת, כאמור, לפי סעיף 2(ו) לחוק. כך, מכל מקום עולה מעיון בנספח. צודק, איפוא, ב"כ העותרת בטענתו כי לו הצבת השלטים האלקטרוניים עליהם מקרינות המשיבות 2-3 פרסומות, אושרה ע"י הועדה המקצועית לשילוט, ולא ע"י ראש העירייה, חרגה היא בכך מסמכותה. אלא שמהחומר והמסמכים שהוצגו בפני, במסגרת הדיון בעתירה, לא הוכח כדבעי כי אכן היתה זו הועדה המקצועית שהעניקה את ההיתר המבוקש. עיינתי בכתב העתירה על נספחיו ובשאר החומר שהוצג בפני במהלך הדיון, ולא מצאתי אסמכתא עובדתית (כמו למשל כתב ההיתר עצמו) שתצביע על מתן ההיתר להצבת השילוט האלקטרוני ע"י הועדה המקצועית ו/או ע"י יושב הראש שלה ולא ראש העירייה עצמו. מהדברים בסעיף 3 לסיכומי המשיבה, כפי שנוסחו, ניתן, אמנם, להבין כי הועדה המקצועית, או יושב הראש שלה, העניקו את הרשיון, או נתנו את ההיתר, אך אין בדברים אלה כדי לבסס, מבחינה ראייתית עובדה זו. מכל מקום, נספח ב' הנ"ל אינו מצביע על כך וראיות אחרות שיצביעו על כך לא הוצגו כלל. מאידך, לא עלה בידי העירייה להראות כי מאן דהוא הוסמך ע"י ראש העירייה להעניק ההיתרים. עולה, איפוא, מכל האמור לעיל, כי לא שוכנעתי בדבר קיומה של הסמכה של ראש העירייה להעניק את ההיתרים או הרשיונות המבוקשים, ובה בעת לא עלה בידי העותרת להראות כי את ההיתר העניק אדם או גוף בלתי מוסמך ולא ראש העירייה עצמו. לציין כי טענה בענין זה לא נטענה כלל בכתב העתירה, אלא עלתה לראשונה בכתב הסיכומים. כשאלה הם פני הדברים, לא ניתן לקבוע, בודאות הדרושה, כי עיריית ת"א, או ועדה מועדותיה, חרגו מסמכותן ופעלו שלא כדין בניגוד להוראות חוק העזר הנ"ל. 5. אף לטענתה של העותרת, לפיה חרגה הועדה המקצועית מהנחיותיה היא, לפיהן נאסר על הצבת שלטים אלקטרוניים באזורים צפופים, או מעל בנייני מגורים וכי קיים איסור על הצבת שלטים מרצדים או מסנוורים, לא הונחה תשתית עובדתית ראויה שניתן יהיה לבסס עליה ממצאים. בין שאר ההנחיות או הכללים שקבעה הועדה כלול, כאמור, איסור להתקנת השלטים על בנייני מגורים או באזורים מבונים וצפופים שבהם "אין מרחב פנוי פתוח בסביבת המבנה" (סעיף 2 להנחיות), וכן איסור על התקנת שלטים מרצדים או מסנוורים (סעיף 9 להנחיות). איסורים אלה הם כלליים באופיים וכלל לא ברור האם השלטים שהוצבו ברחבי העיר, או חלקם, מפרים אותם. לא ברור מה משמעות האיסור להתקין שלטים אלקטרוניים באזור מבונה, שבו אין מרחב פנוי ופתוח בסביבה. כך למשל, האם ניתן לראות בשטח הפתוח ממזרח לצומת הרחובות דרך נמיר - ארלוזורוב, שם מוצב אחד השלטים האלקטרוניים, כמרחב פנוי ופתוח העונה על ההנחיות הנ"ל והאם השלטים שהוצבו אכן מרצדים או מסנוורים. לא הובאו ראיות בענין זה ואף לא נתונים בסיסיים שעל פיהם ניתן לקבוע האם השלטים הוצבו בניגוד להנחיות הנ"ל, ומשכך לא ניתן לומר כי החלטת המשיבה 1 לוקה בחוסר סבירות קיצוני, המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטה. 6. העותרת הציגה בפני בית המשפט חוות דעת של פרופ' מהלל - מהנדס המתמחה בהנדסת תנועה ותחבורה, ממנה עולה כי קיים סיכון בהצבת שלטים אלקטרוניים בצידי הדרכים לבטיחות הנסיעה וכי הסיכוי לקרות תאונת דרכים גדל ככל ששלטים רבים מעין אלה יוצבו בצידי הדרכים או בצמתים. חוות דעת זו היא כללית ומבוססת על מחקרים ונתונים שנאספו בארה"ב בעיקר. אין בה כל התייחסות לנתונים או השלטים הספציפיים נשוא העתירה שבפני ולמידת השפעתם, אם בכלל, על הנהג הישראלי החולף על פניהם. הדעת נותנת כי השלטים האלקטרוניים נועדו "ללכוד את עיני הנהג" ולהפנות את תשומת ליבו למסרים המוצגים עליהם, כפי שמבהיר פרופ' מהלל, אך אף הוא אינו קובע בחוות דעתו, כי הצבת שלטים אלקטרוניים משפיעים לרעה על בטיחות התנועה, או התעבורה, יותר משלטים "רגילים", שאינם מוארים או מרצדים, המוצבים בצידי הדרכים. זאת ועוד: חוות דעת שהוגשה מטעם המשיבים, של פרופ' דוד שנער, שאף הוא עוסק בחקר הבטיחות בדרכים שנים רבות קובעת כי: "אין כיום כל בסיס מדעי למסקנה ששילוט חוצות בכלל ושילוט דיגיטלי בפרט עשוי להגדיל את מספר התאונות או את שיעור התאונות". עוד קובע המומחה כי ממחקרים שנעשו עולה כי "משך הסחת הדעת כפי שהוא מתבטא במשך הזמן הממוצע שנהגים מפנים לעבר שלטי החוצות... אינו שונה עבור סוגי השלטים השונים" וכי: "המבטים המופנים לשלטי חוצות אינם באים על חשבון מבטים לכביש ולתנועה אלא על חשבון מבטים שאינם משמעותיים לנהיגה...". קביעות אלה, שלא נסתרו, אינן מצביעות על מסוכנותם של השלטים האלקטרוניים, ודאי שאין בהן כדי לקבוע כי שלטים אלה מסוכנים יותר ו"בטיחותיים" פחות מהשלטים הקונבנציונליים והבלתי מוארים. חוות הדעת שהוצגו בפני, גם לא זו של העותרת, אינן מצביעות, איפוא, ברמה סבירה של ודאות, על מסוכנותם הבטיחותית של השלטים האלקטרוניים שהוצגו במספר מקומות בתת-אביב, במידה שתצדיק הטלת איסור על הצבתם, כפי שטוענת העותרת. משאלה הם פני הדברים ומשקיימת מחלוקת של ממש בין המומחים השונים בסוגיה זו, לא ניתן לקבוע כי המלצת הועדה המקצועית לשילוט ו/או החלטת ראש העירייה, להתיר הצבת מספר שלטים אלקטרוניים במקומות שונים בתל-אביב, לוקות בחוסר סבירות, ודאי לא בחוסר סבירות קיצונית שתצדיק התערבות של בית משפט זה. 7. סוף דבר: לא עלה בידי העותרת להראות קיומה של עילה שתצדיק התערבותו של בית משפט זה בהחלטת עיריית תל-אביב (ע"י הגופים המוסמכים לכך) להתיר הצבת שלטי פרסומת אלקטרוניים או "מסכי טלויזיה" בחוצות העיר. עתירת העותרת נדחית. בהתחשב באופיה הציבורי של העותרת, הפועלת שלא מתוך כוונת רווח, לרווחת הציבור ולהגנה על איכות הסביבה, אמנע מחיובה בהוצאות בעתירה זו. שלטתאונת דרכיםשאלות משפטיות