הכרעת דין 1. אני מורה על זיכוי נאשמים 3 ו - 4 מחמת הספק. 2. כנגד הנאשמים 3 ו- 4 (להלן - "הנאשמים") - דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (להלן - "דלק") ומי ששימש אצלה מנהל חטיבת הדלק החל ממחודש ספטמבר 1998 והמנכ”ל החל מאוגוסט 1999 ועד לחודש יוני 2000 (להלן - "המנכ”ל") - הוגש כתב אישום בו יוחסו להם עבירות על הוראות חוק המים, תשי"ט - 1959 (להלן - "חוק המים"), עבירות על הוראות תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנת דלק), תשנ"ז 1997 (להלן - "תקנות המים") ועבירות על הוראות חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד 1984 (להלן - "חוק הניקיון") והכל כמפורט בכתב האישום. 3. לפי עובדות כתב האישום הנאשמים לא נקטו באמצעים הנדרשים בכדי למנוע דליפת דלקים מתחנת הדלק ברחוב דרך נמיר 170 בתל - אביב (להלן - "תחנת הדלק") וכן כי במעשיהם ובמחדליהם הפרו את חובתם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים ובכך לכלכו את רשות הרבים. 4. למען הסדר הטוב יצויין כי כתב האישום במקור הוגש אף כנגד נאשמים 1 ו- 2 - תחנת הדלק והבעלים של תחנת הדלק, אשר במסגרת הסדר טיעון הודו בעבירות המיוחסות להם ונגזר עונשם. 5. הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום. 6. טענתם המרכזית של הנאשמים הינה, כי דלק איננה בגדר "מפעיל" כהגדרתו בתקנות המים וכי כל הקשר של דלק עם תחנת הדלק הינו קשר מסחרי כספק מוצרי דלקים ושמנים ונותן שירות . 7. משכך טוענים הנאשמים, כי לא ניתן לייחס להם חובות ו/או אחריות בגין המעשים ו/או המחדלים המפורטים בכתב האישום, שכן אלו חלים על מי שחב בהם עפ"י התקנות דהיינו - "המפעיל" ובמקרה דנן "תחנת הדלק". 8. טענתם החלופית של הנאשמים הינה, כי בכל מקרה המאשימה נכשלה בהוכחת יסודות העבירות המיוחסים להם. 9. בנוסף טוען המנכ”ל, כי מאחר והאישומים נגדו הנם מכח הוראות החוק הנוגעות לאחריות נושא משרה בתאגיד, הרי שבהעדר הרשעת דלק אין להרשיעו. 10. כמו כן טוען הוא, כי גם במקרה בו דלק תמצא אחראית בעבירות נשוא כתב האישום, אזי אין להרשיעו מאחר וכיהן במשרתו תקופה קצרה ולא הוכח, כי העבירות בוצעו שעה שכיהן במשרתו, כמו גם לא הוכח שהיה אחראי לעניין שבנדון . 11. השאלה המקדמית בה יש לדון ולהכריע הינה: האם דלק הינה "מפעיל" כהגדרתו בתקנות המים? 12. הגדרת מפעיל בתקנות המים מצוייה בסעיף 1 כדלקמן: "מפעיל - כל אחד מאלה: (1) בעל רשיון העסק של תחנת הדלק ; (2) האדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בהנהלתו פועלת תחנת הדלק ; " 13. בענייננו הגדרת דלק כמפעיל תבחן לפי החלופה השנייה בהגדרה דהיינו, עלינו לבחון האם תחנת הדלק פעלה בהשגחתה, בפיקוחה או בהנהלתה של דלק. 14. יצויין כבר מלכתחילה כי שאלה זו ביסודה נגזרת מבחינה עובדתית של מהות יחסי הגומלין בין תחנת הדלק ודלק. 15. עם כל הכבוד נראה לי כי טענתה של דלק בסעיף 1 לסיכומיה לפיה הינה אך ורק "ספק דלקים" על כל המשתמע מכך לגבי היותה בגדר "מפעיל", איננה מדוייקת כלל ועיקר. 16. דומה כי אין חולק והדברים אף עולים מחומר הראיות שמעבר להיותה של דלק ספק הדלקים לתחנת הדלק, שימשה זו גם בתפקידי אחזקה ותיקון של תחנת הדלק והדברים יפים גם באספקט של התאמת התחנה לדרישות המשרד לאיכות הסביבה. 17. על כן הניתוח המשפטי המובא בסעיף 1 לסיכומיה של דלק תחת הכותרת "שיקולי מדיניות משפטית" איננו רלבנטי במקרה דנן והדברים יבחנו במישור העובדתי באשר להגדרת מפעיל. 18. טענה נוספת שעניינה במדיניות משפטית עולה מסע' 2.3 , 2.4 לסיכומי הנאשמת 3 לפיה, כל אימת שקיים גורם בעל זיקה ישירה אשר מפקח, משגיח ומנהל את תחנת הדלק - קרי - תחנת הדלק אזי יש להטיל לפתחו את האחריות הפלילית ודי בכך כדי לנתק קשר סיבתי לביצוע עבירה עם גורמים נוספים הבאים במגע עם תחנת הדלק כנותני שירותים כגון דלק. 19. סבורני כי גם טענה זו דינה להדחות. 20. בהגדרת "מפעיל" נתנו שתי אפשרויות ונאמר במפורש "כל אחד מאלה" כלומר מעבר לעובדה, כי המחוקק לא רצה להתפס אך לצד הטכני של מפעיל, קרי בעל רשיון העסק אלא רצה גם ליתן הגדרה מהותית וזאת בצד ובנוסף להגדרה הטכנית . 21. מעבר לאמור לעיל, אציין כי לדידי בענייננו לא מתעוררת כל בעיה של הרחבת מעגל האחראים במשפט פלילי. להיפך ככל שניתן ללמוד מהגדרת "מפעיל" נראה, כי המחוקק עצמו ביקש להכליל "כל אחד מאלה" העונה על ההגדרה. 22. המאשימה אף מתייחסת למספר טענות הגנה אפשריות ככל שאלו יכולות להלמד מעמדת הנאשמים במהלך ניהול ההליך כדלקמן: א. לעניין טענתה של דלק לפיה "שחרור" התחנה בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים פגעה ביכולת הפיקוח וההשגחה שלה על תחנת הדלק טוענת המאשימה, כי דלק לא הציגה כל מסמך ממנו ניתן ללמוד, כי נדרשה ו/או פנתה לתחנת הדלק לקבלת אישור כזה או אחר לביצוע פעולות, כפי שבוצעו, כאמור לעיל: בדיקת אטימות, שיקום קרקע וכיוצ"ב. ב. המנעותה כאמור לעיל מהשמעת עדים ו/או הבאת ראיות יש לזקוף כנגדה. ג. המאשימה גם טוענת כי הנאשמים לא הצליחו להוכיח טענתם כי כל ההתחייבויות כלפי תחנת הדלק בתחום השירות וההשקעה באיכות הסביבה נבעה מאינטרסים עסקיים גרידא, אלא שיש לראות בפעולותיה של דלק כמפקחת/משגיחה על תחנת הדלק. 23. כפי שניתן לראות המאשימה בסיכומיה פורשת את התשתית הראייתית כפי שהובאה לפני בית המשפט, ואשר ממנה ניתן ללמוד על כך, כי עובדתית דלק הינה בגדר "מפעיל" . 24. הנקודות המרכזיות אותן מעלה המאשימה הינן כדלקמן: א. הוכח כי דלק איננה רק "ספקית הדלקים" לתחנת הדלק אלא נמצא, כי היא האחראית הבלעדית על כל מערכות המיכלים, הצנרת, התיקונים, החלפות מיכלים וצנרת וביצוע בדיקות אטימות, וכן כי בכל מקרה של דליפת דלק היא היחידה שיכולה לתקן אותה. ב. הוכח כי לחברת דלק היו סמכויות פיקוח והשגחה בכל עת ובכל מקום בתחנת הדלק. לרבות ובמיוחד תחזוקה ותיקון מיכלי וצנרת הדלק. ג. דלק לא מביאה כל ראיה לסתור את הראיות הנ"ל ולבסס טענתה לפיה מאז "שחרור" תחנת הדלק במסגרת החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים נפגעה יכולת ההשגחה ו/או הפיקוח שהייתה לה על התחנה, העדות שבחרה להשמיע אינה מוסיפה ו/או מחזקת במאומה את טיעוניה באשר העד מר יוסי צדיק אינו בקיא בפרטי תחנת הדלק ואך מוסר הסבר כללי על המצב לפני ואחרי החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשחרור תחנות הדלק. 25. לצורך ביסוס האמור לעיל מפנה המאשימה לראיות הבאות: ת/1 ס' 5 , ת/2 ס' 3(ד) - הסכמים - לעניין סמכויות הפיקוח וההשגחה. פרוטוקול מיום 21.3.06 עמ' 5 ש' 1-9 -עדותו של עת/ 1 ממנהלי תחנת הדלק ת/10 מכתב מיום 13.9.00 בו מדווחת דלק למשרד לאיכות הסביבה על בדיקת האטימות שביצעה והדליפה שהתגלתה. פרוטוקול מיום 5.6.06 עמ' 4 ש' 12, עמ' 5 ש' 2-3 - לגבי עובדת היותה של דלק זו שהזמינה את סקרי הקרקע לצורך ביצוע עבודות שיקום קרקע לאחר שהתגלה הזיהום, הוצאת המיכל הדולף על ידה, תשלום בעבור כל הפעולות ועריכת התיאומים ההנדסיים. נספח 1 לת/29 , נספח א לת/ 31 מהם ניתן ללמוד, כי דלק ולא תחנת הדלק נדרשה על ידי נציב המים בצו לפי סעיף 20 ז לחוק המים לתיקון המעוות. וכן: ת/19 סיכום שימוע מיום 22.5.00 במסגרתו לקחה דלק על עצמה את הטיפול בשדרוג התחנה ובביצוע ההוראות המחייבות בתקנות המים. ת/37 מכתבה של דלק למשרד לאיכות הסביבה המחזק את העובדה, כי היא זו שלקחה על עצמה את ביצוע פעולות השדרוג בתחנה כעולה מת/19. פרוטוקול מיום 7.11.06 עמ' 4 ש' 2-6 - עדותו של עת/ 4, וכן ת/1 ס' 8(ד) בכל הקשור ללקוחות ה"דלקן" שלהם הסכמים ישירים עם דלק - גם בתקופה שלאחר שחרור התחנה על כל המשתמע מכך לגבי מעורבותה ואחריותה של דלק. 26. הטענות המרכזיות אותן מעלים הנאשמים וזאת מעבר לטענות שבמדיניות אליהן התייחסתי כבר לעיל, הינן כמפורט להלן. 27. דלק לכל היותר היתה ספק דלקים ושירותים נלווים: א. כל שהוכח הן מהראיות הוא, כי פעילות דלק הסתכמה, בזמנים מסויימים, באספקת דלקים לתחנת הדלק ומתן שירותים נלווים כחלק ממכלול השירותים והשיקולים המסחריים המאפיינים חוזה מסחרי בין ספק דלקים ובין מפעיל, זאת ניתן ללמוד מת/2. ב. המפעיל היומיומי - תחנת הדלק, הוא הגורם היחיד המסוגל ואף חייב לוודא, כי תחנת הדלק פועלת בהתאם לכל דין ובהקשר זה מחוייב לוודא, כי הציוד הינו תקין ואין חשש לזיהום. נותן השירותים אשר מתקשר עם המפעיל בהסכם למתן שירותי תחזוק איננו נכנס לנעליו של המפעיל, בין היתר משום שאין לו אפשרות ממשית לעשות כן. ג. לשם ביצוע התיקונים והתחזוק על המפעיל ליתן הודעה לנותן השירות וכך גם היה בעניין שבין דלק לתחנת הדלק. (בעניין זה ראה עדותו של יוסי צדיק - פרוטוקול מיום 12.11.6 עמ' 4 ש' 24-25). ד. אשר על כן טוענת דלק בסיכומיה, כי אין ללמוד מהאמור לעיל על היותה של דלק "מפעיל" שאחרת נמצאנו למדים, כי כל התקשרות חוזית בין הגורם הנדרש לבצע פעולות מכוח דין ובין גורם שמתחייב לספק שירותים כאלה - מעביר את האחריות הפלילית לכתפי נותן השירותים. ה. יצויין כבר עתה כי טענה זו אינה מדוייקת. ו. נקודת המוצא הינה, כי בית המשפט לא יכריע ו/או יקבע חבות בפלילים על סמך הסדרים כאלו או אחרים שעוגנו בחוזה בין הצדדים, אלא שהינו מחוייב להוראות החוק הרלבנטי הקובעות את מעגל האחראים והגדרתם. ז. כפי שנאמר כבר לא אחת עד כה בחינת הגדרת "מפעיל" תעשה על בסיס עובדות שהוכחו בראיות כנדרש בהליך פלילי. ח. אשר על כן ולמען הסר ספק, בית המשפט אינו גוזר אחריות ו/או חבות על דלק, משום היותה נותן שירותים על פי הסכם כזה או אחר, אלא שהוא יעזר בהוראות ההסכם, הנוגעות להסדרת היחסים בין דלק לתחנת הדלק על מנת לבסס המסקנה לגבי מהות היחסים שבין דלק לתחנת הדלק לאור מכלול הראיות וזאת לצורך ההכרעה הנדרשת בכל הקשור לניהול, השגחה ופיקוח. 28. ההסכם משנת 1989 - ת/2 - ממנו למדים על נושא מתן שירותי האחזקה והתיקון לא היה בתוקף בזמנים הרלבנטים לכתב האישום דנן: א. עיון בת/2 ובסעיף 13 (ח) שבו, מלמד, כי התחייבויות דלק, הנוגעות למתן שירותי אחזקה ותיקון הציוד יחולו כל עוד שמדיניות דלק לא תשתנה, וכי במקרה של מדיניות חדשה, תחול מדיניות זו על היחסים בין הצדדים. ב. לפני בית המשפט הוצגו ראיות המוכיחות, כי ת/2 בוטל ו/או הסתיים בדצמבר 1997 וכי ממועד זה חלו בהסדרים שונים בין הצדדים. בנושא זה העידו המנכ”ל, ומר יוסי צדיק ואף צורפו מסמכים המאשרים זאת - נ/10 , נ/11 - עיון באלה מלמד, כי דלק הפסיקה ליתן שירות ואחזקה למתקני הדלק למעט המשאבות העיליות הנמצאות על איי התדלוק. 29. כל זכויות הבעלות במתקני התדלוק עצמם (למעט המשאבות) שייכים לתחנת הדלק: א. כעקרון לא ניתן ללמוד מבעלות בציוד על יכולת שליטה, פיקוח או ניהול. ב. אין חולק כי בשנת 1989 היו שייכים מתקני התדלוק לדלק, ואולם בהתאם להסכמות מסחריות, שהושגו בין דלק לתחנת הדלק הועברה הבעלות בציוד לתחנת הדלק. ג. בעניין זה מפנים לת/1 - הסכם מחודש יולי 2000, וכן לעדותו של מר צבי דגן עת/1 פרוטוקול מיום 21.3.06 עמ' 7 ש' 1-7. ד. מאחר שאין חולק, כי הבעלים של הקרקע עליה בנוייה תחנת הדלק הינה בבעלות תחנת הדלק (הנאשמת 1) וממילא הצנרת שהותקנה במקרקעין הינה חלק בלתי נפרד. לכך גם מתייחס מר צבי דגן בעדותו ראה ההפנייה דלעיל. ה. משהוכח כי דלק אינה הבעלים של צנרת התדלוק, אזי נותרה השאלה של תחזוקה ותיקון הצנרת. ו. בעניין זה מפנה דלק לסעיף 5 (ה) בת/1 ממנו ניתן ללמוד, כי התחייבותה של דלק ליתן שירותי אחזקה ותיקון הינה בכפוף לדרישת המפעיל וקבלת הודעה ממנו, וכל עוד זו לא פנתה בעניין לא היתה לדלק כל אפשרות לדעת אודות הדליפה ו/או הצורך בתיקון המפגע. ז. יוצא איפה כי דלק לא שימשה ולא יכלה היתה לשמש כמשגיחה ו/או מפקחת על ציוד התדלוק ו/או תקינותו. 30. במישור המשפטי אין כל זיקה בין דלק לתחנת הדלק שיכולה להקים לדלק זכויות המבססות את היסודות הנדרשים בהגדרת "מפעיל" דהיינו פיקוח, השגחה או ניהול. עיון בנסח של רשם החברות מלמד למשל, כי אין לדלק ולו מניה אחת בתחנת הדלק על כל המשתמע מכך לגבי יכולת שליטה/פיקוח. 31. לא ניתן ללמוד מההסכמים ת/ 1 ו/או ת/2 לגבי סמכויות הפיקוח וההשגחה של דלק בשטח תחנת הדלק: א. השימוש במינוח "פיקוח" או "השגחה" בסע' 3(ד) להסכם משנת 1989 התייחס לנושא אכיפת הבלעדיות ומהילת הדלקים בלבד. על כוונת הצדדים ניתן ללמוד מעדותו של מר יוסי צדיק פרוטוקול 12.11.06 עמ' 5 ש' 15-19. ב. בנוסף כאמור לעיל ההסכם ת/2 בוטל עם החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בשנת1997, על כל המשתמע מכל זכות ו/או חובה הנגזרת ממנו, כפי שניתן ללמוד מעדותו של המנכ”ל (פרוטוקול 7.11.06 עמ' 17 ש' 1-4) ראיה זו לא נסתרה. ג. לאחר ביטול ת/2 ועד לחתימת הסכם חדש (ת/1) פעלו הצדדים מכח הסדר, שבא לידי ביטוי במכתבו של מר קלמן אליסון נ/10. ד. על פי הסכם ת/1 אין לדלק כל זכויות במיכליות ו/או בצנרת אלא הינה הבעלים של הציוד העילי בלבד. ה. כמו כן אין ללמוד מסע' 13 (י) לת/1 על יכולת פיקוח/שליטה בתחנה, שכן המדובר בהתחייבות מסחרית בלבד, ולא רק זאת אלא שזו אינה נוגעת לתקנות המים ועל כן גם איננה רלבנטית. 32. לא ניתן ללמוד מהתחייבות דלק לביצוע הוראות המשרד לאיכות הסביבה במסגרת השימוע שנערך ביום 22.5.2000 (ת/19) לגבי היותה של דלק "מפעיל" מבחינת סמכויות השגחה ו/או ניהול ו/או פיקוח כך גם לא ניתן ללמוד מבדיקות האטימות למיכלים של התחנה ו/או מביצוע סקרי הקרקע ועבודות השיקום: א. קודם לשימוע שמתועד לכאורה בת/19, נשלח מכתב התראה מהמשרד לאיכות הסביבה מיום 13.2.00 (ת/3), ובעקבותיו מכתב תגובה של דלק מיום 23.3.00 (ת/12) בו מובהרת עמדת דלק באופן חד משמעי לפיה אינה "מפעיל" של תחנת הדלק. א. כפי שעולה מהראיות וכן מעדותו של המנכ”ל, המשרד לאיכות הסביבה לא טען בחצי פה נגד עמדתה של דלק. (ראה פרוטוקול 7.11.06 עמ' 8 ש' 6-8). ב. לגבי ת/19 סיכום השימוע נערך על ידי גב' גלי סלומון, אשר לא העידה. בעניין זה יצוין כי ההגנה לא התנגדה להגשת המסמך על כל המשתמע מכך. ג. עיון בת/19 הגם שנרשם בצורה לא ממצה יכול ללמד על כך, כי עמדת דלק לפחות הייתה, כי אינה המפעיל - כך נרשם "נציגי דלק לקחו על עצמם..." לשון בחירה ולא כפיית הדין כפי המתחייב כלפי "מפעיל". ד. חיזוק לאמור לעיל ניתן למצוא במכתבו של מר קלמן אליסון אל המשרד לאיכות הסביבה (ת/37) ממנו ניתן ללמוד, כי בהמשך לשימוע במסגרתו "בעלי התחנה" ולא דלק, התחייבו בביצוע הדרישות של המשרד לאיכות הסביבה באמצעות קבלן מבצע הוא דלק. ה. באותו מכתב אף חוזר מר קלמן אליסון על עמדת דלק לפיה כל הפעולות מצידה אינן מהוות הודאה בחבות דלק או אחריותה לביצוע העבודות דהיינו דלק אינה המפעיל. 33. לא ניתן ללמוד ממעורבותה של דלק הלכה למעשה בביצוע פעולות כמו בדיקת אטימות, הזמנת סקרי קרקע ועבודות שיקום על כך כי דלק הינה בגדר "מפעיל": א. פעולותיה של דלק היו בבחינת אינטרס כלכלי מובהק וזאת בשל היותה של תחנת הדלק במיקום אסטרטגי בצד החשש לאיבוד תחנות על רקע החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. ב. הדברים עולים הן מעדותו של המנכ”ל והן מעדותו של מר יוסי צדיק. ראה הפניות בסעיפים 2.93 - 2.100 לסיכומי דלק. ג. בנוסף לדלק ניסיון רב בתחומי איכות הסביבה ורק טבעי, כי היא זו שתבצע את הפעולות. בעניין זה ראה הפניות בסע' 2.103 - 2.104 לסיכומי דלק. ד. ביצוע העבודות בשטח תחנת הדלק דרש תיאום מול תחנת הדלק. ראה הפניה בסע' 2.105 לסיכומי דלק. מסקנות: 34. אין חולק וכך גם עלה מחומר הראיות, כי דלק לא שימשה רק כספקית דלקים לתחנת הדלק. 35. בצד היותה של דלק ספקית דלקים לתחנת הדלק, ביצעה פעולות שונות של אחזקה ותיקון בתחנת הדלק וביחוד הדברים אמורים בכל הנוגע לפעולותיה בתחום התאמת התחנה לדיני איכות הסביבה ודרישות המשרד לאיכות הסביבה. 36. בנוסף בין דלק ותחנת הדלק מערכת יחסים עסקית רבת שנים המבוססת על יסוד הסכמים והסדרים שונים. 37. אין חולק כי החלטות הממונה על ההגבלים על העסקיים וההסדרים מולו בנוגע לשחרור תחנות דלק מהסכמי בלעדיות מול חברות הדלק , השפיע גם על מערכת היחסים שבין דלק לתחנת הדלק. (פרוטוקול 12.11.06 עמ' 5 ש' 20-24 , עמ' 6 ש' 1-13). 38. יחד עם זאת כפי שעולה מחומר הראיות מעורבותה של דלק בתחנת הדלק לא הצטמצמה לאספקת דלק בלבד, אלא שנראה שדלק המשיכה ליתן שירותי אחזקה ותיקונים וביחוד ניתן לראות את מעורבותה בתחום התאמת תחנת הדלק לדרישות המשרד לאיכות הסביבה. 39. דלק נתנה ליווי פיננסי ומקצועי בכל הנוגע לשדרוג תחנת הדלק מבחינת דרישות המשרד לאיכות הסביבה. 40. השאלה הנשאלת היא האם דלק עונה על הגדרת "מפעיל" בתקנות המים. דהיינו האם הוכח וניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר, כי בפעולותיה של דלק כאמור לעיל יש משום פיקוח, השגחה או ניהול תחנת הדלק?. 41. נקודת המוצא לטעמי הינה, כי מערכת החובות והזכויות שבין דלק לתחנת הדלק ככל שזו מעוגנת בהסכמים ו/או הסדרים שהיו קיימים מעת לעת בין הצדדים - אינה זו המכריעה לצורך הגדרת ה"מפעיל" על פי תקנות המים. 42. אשר על כן אין משמעות של ממש לתקפותם של ת/1 ות/2 ו/או להגדרת מעמד הצדדים על פיהם. 43. יחד עם זאת ככל שאלו תואמים באופן כזה או אחר את מצב הדברים העובדתי כפי שהיה בין הצדדים בפועל יש באלו כדי לחזק את הממצאים הללו. 44. הוכח כי פעילות דלק בכל הקשור לשירות שנתנה בתחזוקה ותיקון לתחנת הדלק היה לפי קריאה של תחנת הדלק. כמפעילה היומיומית הישירה של תחנת הדלק היתה תחנת הדלק מקיימת בדיקה של הציוד באופן שוטף. (פרוטוקול 21.3.2006 עת/1 , צבי דגן , עמ' 5 ש' 9-10 , עמ' 11 ש' 9-18). (פרוטוקול 12.11.2006, יוסי צדיק, עמ' 3 ש' 1015, עמ' 4 ש' 24-25, עמ' 5 ש' 1-5, עמ' 12 ש' 25-26, עמ' 13 ש' 1). עובדות אלו מתיישבות ומקבלות חיזוק גם למקרא סעיף סעיף 5 (ה) ב-ת/1 - ההסכם בין הצדדים. עובדות אלו יש בהן כדי ללמד על כך כי בשירותי התחזוקה והתיקון, שניתנו על ידי דלק לתחנת הדלק אין סממנים של ניהול, פיקוח או השגחה על תחנת הדלק. 45. התחייבות דלק לביצוע עבודות שדרוג תחנת נדלק והתאמתה לדרישות המשרד לאיכות הסביבה מוצאות ביטויין בת/19 שהינו סיכום שימוע שערך המשרד לאיכות הסביבה בנוכחות נציגי דלק ותחנת הדלק. כהמשך להתחייבות זו ניתן לראות כי דלק אכן ביצעה פעולות רבות בהשקעה של סכומים נכבדים. לכאורה היה ניתן להסיק על מעורבות של דלק שיש בה משום סממן מובהק של השגחה/פיקוח או ניהול בתחנת הדלק. יחד עם זאת שוכנעתי כי כל הפעולות הללו שנעשו על ידי דלק היו משום אינטרסים כלכליים מובהקים, ועל כן אין לראות בהם סממן שמבסס ניהול, פיקוח או השגחה של דלק בתחנת הדלק. בעניין זה העידו המנכ"ל ועד ההגנה מר יוסי צדיק ראה ההפניות בסע' 2.98 בסיכומי דלק. כמו כן כפי שעלה מעדותו של עת/6, אורי עמית, תיאום העבודות דה פקטו בשטח תחנת הדלק, נערך מול תחנת הדלק בלבד, דבר זה גם הוא מעמיד בספק את ייחוס יסודות ניהול, פיקוח או השגחה של דלק בתחנת הדלק. (פרוטוקול מיום 5.6.06 עמ' 4 ש' 22-23). 46. עיון בסעיף 3(ד) להסכם משנת 1989 (ת/2) מעלה, כי יש שימוש בלשון "לפקח" או "השגחה", יחד עם זאת, ומבלי להתייחס לתקפות ת/2, לא מן הנמנע, כי ההסבר שנתן עד ההגנה מר יוסי צדיק, לכוונת הצדדים בצדדים, יש בה הגיון רב. כפי שניתן לראות על כוונת הצדדים בנוגע לסעיף 3 (ד) ועל האופן בו נהגו הצדדים בפרקטיקה ניתן ללמוד מעדותו של מר יוסי צדיק ממנה עולה, כי נושא הפיקוח וההשגחה התייחס לנושא אכיפת הבלעדיות, ומהילת הדלקים בלבד. (פרוטוקול מיום 12.11.06 עמ' 5 שו 15-19). יתרה מכך, ספק גדול בעיני אם ת/2 היה תקף בזמנים הרלבנטים לכתב האישום. (עדותו של המנכ"ל פרוטוקול מיום 7.11.06 עמ' 17 ש' 1-4). (עדותו של מר יוסי צדיק פרוטוקול מיום 12.11.06 עמ' 5 ש' 8-24, עמ' 6). עניין תקפותם של ההסכמים כאמור לעיל אינו מכריע, ואולם במקרה זה, הדבר מחזק את הספק שבהגדרת פעולותיה של דלק כנופלות בגדר הגדרת "מפעיל". 47. כפי שניתן לראות בסיכומי דלק בסעיף 2.67, כל עוד אין לה זכות ו/או סמכות ניהול פיקוח או השגחה על תחנת הדלק, הן מההיבט בו לא היה לה כל "שליטה" במובן הפורמלי בתחנת הדלק לדוגמא מניות, והן מההיבט בו לא הוקנו לה זכויות הסכמיות המאפשרות זאת - אזי אין היא יכולה לבוא בגדר "מפעיל" אני דוחה טענה זו, וחוזר ומדגיש כי בחינת הגדרת מפעיל, אינה דורשת "זכות" "סמכות" שליטה ניהול או השגחה, אלא שזו תופסת ברשתה כל גורם שניתן לקבוע לגביו שהיה בפועל משגיח, מנהל או מפקח על התחנה. יחד עם זאת אני סבור כי אף אם ניתן היה לקבוע, כי בכל הקשור לתחזוקה ותיקון ו/או התאמתה של תחנת הדלק לדרישות המשרד לאיכות הסביבה פעלה דלק באופן שיש בו כדי ללמד על היותה מנהלת, מפקחת או משגיחה - עדיין אין זו נתפסת בהגדרת "מפעיל". מסכים אני עם הטענה המועלית בסיכומי ב"כ נאשם 4, לפיה את המילים "השגחה" "פיקוח" או "ניהול" יש לקרוא עם המילים "פועלת תחנת הדלק". כמו כן, מסכים אני כי מילה "פועלת" צריכה לקבל את המשמעות היומיומית השוטפת. כעולה מחומר הראיות, דלק לא פיקחה, השגיחה או ניהלה את פעילות תחנת הדלק בכללותה. קרי, דלק לא תפעלה את התחנה, לא גבתה כסף, לא ניהלה את מלאי הדלקים, לא העסיקה עובדים, לא קבעה את שעות הפעילות וכיוצ"ב. 48. מכל האמור לעיל עולה כי קיים ספק באשר להיותה של דלק במקרה דנן בגדר "מפעיל", שכן לא ניתן לקבוע בוודאות, כי סיווג פעולותיה השונות של דלק ו/או מעורבותה בתחנת הדלק יש בהן כדי ללמד על היותה בעקיפין ו/או לצד תחנת הדלק מפקחת, מנהלת או משגיחה על התחנה. 49. אציין, כי העמדתו לדין של נאשם 4 הינה אך מכח היותו נושא משרה בתאגיד. לאור זיכויה של נאשמת 1 אני מורה גם על זיכוי נאשם מס' 4. 50. אשר על כן אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. זכות ערעור תוך 45 יום. תחנת דלקדלק