החלטה בפני בקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ולחילופין למינוי מומחה רפואי נוסף. עילתה של התביעה העיקרית הולדה בעוולה. בין היתר, הגישו הצדדים חוות דעת רפואיות בתחום האולטרא סאונד המיילדותי. לאחר שמיעת עדויות המומחים בתחום האולטרא סאונד, הוריתי מיוזמתי ולמרות התנגדות הנתבעת, על מינוי מומחה רפואי בתחום זה מטעם בית המשפט. בהחלטה מיום 5/9/05 התבקשו באי כוח הצדדים להגיש רשימת מומחים המוצעים על ידם בהסכמה. מהודעתו של בא כוח התובעים מיום 21/9/05 עלה שהצדדים שקלו מינויים של שלושה מומחים שפורטו אך לא הצליחו להגיע להסכמה, ובקשו שבית המשפט יורה על זהות המומחה. בהחלטה מיום 22/9/05, מונה פרופ' הרמן, אחד מתוך שלושת המומחים שמינויים נשקל על ידי הצדדים, כמומחה מטעם בית המשפט. פרופ' הרמן הוא מנהל מחלקת נשים ויולדות מן המרכז הרפואי אסף הרופא. מינויו למרות הסתייגות ב"כ התובעים, אשר ציין שפרופ' הרמן שימש מומחה מטעם נתבעים בתיקים שעניינם רשלנות רפואית. בהחלטת המינוי קבעתי שאין בעובדה שהמומחה כתב בעבר חוות דעת בתיקים של רשלנות רפואית מטעם הנתבעים, כשלעצמה, כדי לפגוע במקצועיותו ליתן חוות דעת כמומחה מטעם בית משפט בצורה אובייקטיבית. חוות דעתו של פרופ' הרמן הוגשה ביום 15/3/06, ובעקבותיה הוגשה בקשה זו, ביום 6/11/06, במסגרתה מבקשים התובעים לפסול את חוות הדעת, או למנות מומחה נוסף בתחום האולטרא סאונד. בבקשה נטען כי בימים אלו התברר לב"כ התובעים שפרופ' הרמן מנהל "קשרי עבודה" עם המשיבה, וכי מתקיימים "קשרי הגנה הדדיים" (כך נכתב) בינו לבין פרופ' מייזנר, המומחה מטעם המשיבה, קשרים שנטען פרופ' הרמן טרח הסתיר למרות שנשאל אודותם. התובעים תומכים בקשתם באזכור מספר חוות דעת שכתב פרופ' הרמן מטעם המשיבה ומטעם מכון מור למידע רפואי בע"מ, שבבעלותה. כן נטען, שבתביעה משנת 1996 נתן פרופ' מייזנר חוות דעת מטעם הנתבעת, במסגרתה תמך בפעולות שננקטו על ידי פרופ' הרמן, שמאוחר יותר צורף כנראה כנתבע באותה תביעה. לטענת התובעים, "יחסי ההגנה והייצוג ההדדיים" בין שני המומחים יוצרת תלות של ממש ביניהם ומבססת חשש ממשי להיעדר אובייקטיביות, ודי בדבר כדי לפסול חוות דעתו, ולו משום שיקול של "מראית פני הצדק". הנתבעת מנגד מלינה על הגשת הבקשה בשלב זה, לאחר שהוגשה חוות הדעת, ולטענתה - לאור מסקנותיה. לגופו של עניין מוסיפה, שהעובדה שמומחה מצד בית המשפט שימש בעבר כמומחה מטעם צד למשפט אינה מצביעה על חוסר אובייקטיביות ואינה עילה לפסילתו. עוד נטען, שמינויו של מומחה נוסף יסרבל את הדיון שלא לצורך. בהתאם להחלטה מיום 26/2/07, הגיב פרופ' הרמן על בקשת הפסילה. לדבריו, בשנים 1985-1990 ביצע בדיקות אולטרא סאונד מיילדותיות במכון מור. מעבר לכך, לטענתו, אין לו ולא היו לו כל קשרי עבודה עם המשיבה. פרופ' הרמן הוסיף: "למותר לציין שחוות הדעת שהנני נותן הן מקצועיות וענייניות, הנסמכות על העובדות, הספרות הרפואית והפרקטיקה הרלבנטית למועד האירוע. ... העובדה שנתתי חוות דעת לטובת גופים שונים, ובכללם כאלה הקשורים למקרה הנוכחי, לא השפיעה על האובייקטיביות בעת הכנת חוות הדעת לבית המשפט." דיון הבקשה נדחית. כפי שציינתי בהחלטת המינוי מיום 22/9/05, אין בכך שפרופ' הרמן כתב בעבר חוות דעת עבור נתבעים כדי לגרום לפסילתו. ברפואה, כמו גם במקצועות אחרים, ישנם תחומים בהם מספר הרופאים שניתן למנותם כמומחים מטעם ביהמ"ש נמוך יחסית, ובוודאי במדינה כשלנו. על כן, לא מן הנמנע שמומחה פלוני שמונה על ידי בית המשפט נתן בעבר חוות דעת עבור התובעים או הנתבעים. פסילתו של מומחה על רקע זה תוביל לכך שיקשה למנות מומחים מתאימים. הלכה היא, שהצדקה לפסילת מומחה תקום רק מקום בו חשש ממשי לכך שזכויות בעל דין תפגענה עקב הקרבה הנטענת בין המומחה לבעל הדין האחר (ראו רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' רוז'ה חלפון תק-על 99(2) 920; רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכנר מריאן תק-על 2006(2), 568). לא השתכנעתי שכך בעניינינו. אין בהגשת מספר חוות דעת עבור הנתבעת או שלוחותיה, כמו גם בבדיקות שבצע בסוף שנות השמונים במסגרת מכון מור, כדי ללמד על יחסי עבודה קבועים בין פרופ' הרמן לנתבעת. חזקה על מומחה שמונה שינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה, וגם אם כתב בעבר חוות דעת עבור אחד מבעלי הדין. פסילת חוות דעת תיעשה רק במקרים קיצוניים בהן בקשת הפסילה נתמכת בראיות מוצקות שיש בהן כדי לבסס חשש למשוא פנים. ראיות שכאלו לא הוצגו על ידי התובעים המבקשים. מצאתי באופי הטענות שהועלו על ידי המבקשים ובמיוחד באופן ניסוחם טעם לפגם. הטענה בדבר "קשרי הגנה הדדיים" בין פרופ' הרמן לפרופ' מייזנר היא טענה חמורה שיש בה כדי לפגוע בשמו הטוב ובאמינותו של פרופ' הרמן. בביטוי "קשרי הגנה" יש כדי לרמוז על הטיות פסולות לגופם של דברים. הטענה נטענה ללא עיגון או בסיס כלשהם, וגם אינה עולה בקנה אחד עם תוכנן של חוות הדעת שהוגשו בעניין הנדון. חוות הדעת של פרופ' הרמן עוד תבחן בעתיד, אולם על פניו נראה כי פרופ' הרמן מציע הסבר אחר מזה שהציע פרופ' מייזנר לאי אבחונו של המום, ועל בסיס חוות דעתו אפשרתי לתובעים לתקן תביעתם. המבקשים ישלמו הוצאות טרחתו של פרופ' הרמן בהכנת תגובתו בסך 1,500 ₪. פסילת חוות דעתמומחהרפואהתביעות רשלנות רפואיתפסילת מומחהמומחה רפואיחוות דעת מומחהרשלנותחוות דעתחוות דעת מומחה רפואי