פיצויים על חשש הידבקות באיידס

פסק דין

1.     בפנינו 3 ערעורים על פסק דינו מיום 19.3.06 של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ת. שרון-נתנאל) בת"א 9922/01.

2.     מדובר בתביעה לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית.

     תמצית העובדות:

     במסגרת גיורם של עולים מארצות חבר העמים ומאתיופיה, הפנה משרד הדתות בגירים לבית החולים "אלישע" (להלן: "בית החולים") לצורך ניתוחי ברית מילה. במהלך ניתוח של עולה ממוצא אתיופי (להלן: "המנותח") שבוצע על ידי ד"ר צבי שקולניק (להלן: "הרופא"), בסיועה של המערערת שהינה אחות מוסמכת ועובדת מן המנין בבית החולים, היא נדקרה ממחט שהרופא החזיק בידו.

     לאחר סיום הניתוח הוברר, שהמנותח היה נשא של נגיף האיידס והיה חשש שמא המערערת נדבקה בנגיף ועלולה לחלות במחלת הכשל החיסוני הנרכש הנגרמת בשל זיהום.

המערערת קיבלה טיפול מונע במשך חודש ימים, אך רק כעבור חצי שנה התברר לה, לרווחתה שהוסר החשש מפני הדבקות במחלה האיומה.

תביעת המערערת לפיצויים בשל הסבל הנפשי שנגרם לה עקב החשש להדבקות בנגיף ובשל סבלה מתופעות הלוואי שנגרמו לה כתוצאה מהטיפול התרופתי, הוגשה לבית משפט השלום נגד בית החולים והרופא.

בית החולים שלח הודעת צד שלישי נגד הרופא, בטענה שהוא לבדו נושא באחריות לנזק שנגרם למערערת.

הרופא שלח הודעה לצדדים רביעיים, נגד בית החולים, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל") ומשרד הדתות.

משרד הדתות שלא ראה עצמו קשור לפרשה, הגיש הודעה לצד חמישי נגד בית החולים וכן נגד הראל.

זה המקום להבהיר שבמועד הרלבנטי לאירוע, ביטחה כלל את בית החולים בביטוח חבות מעבידים. לפי מהותה, מדובר בפוליסה למתן כיסוי ביטוחי לאלה הנמנים על עובדי בית החולים המועסקים אצלו באופן קבוע כשכירים.

הראל ביטחה את בית החולים וכן את הרופא בפוליסה משותפת לביטוח אחריות מקצועית.

3.     בית משפט השלום קבע את אחריותם של הרופא ובית החולים לאירוע.

החבות לפצות את המערערת בסכום של 27,000 ₪, הוטלה על הרופא ובית החולים, ביחד ולחוד. בנוסף, חוייבו הם לשלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,400 ₪ + מע"מ.

חברת כלל, חוייבה לשפות את הרופא ואת בית החולים בסכומים הנ"ל תוך שצויין שמקור החיוב נובע מהכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה לחבות מעבידים שהוצאה על ידה.

בית משפט השלום הורה על כך, לאחר שדן באופן בו הועסק הרופא על ידי בית החולים והגיע למסקנה שנתקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד.

בעיקרו של דבר, נימוקיו היו שהמנותחים היו "לקוחותיו" של בית החולים מכח ההסכם עם משרד הדתות, שחדר הניתוח על כל ציודו היה רכוש בית החולים, שתיק המנותח הוכן ע"י בית החולים שגם היה אמור לבצע בדיקות טרום ניתוחיות, ככל שהיה דרוש לבצע בדיקות מוקדמות. עוד צויין, שהתשלום שנתקבל ממשרד הדתות עבור הרופא שולם לו בפועל על ידי בית החולים.

4.     בהתייחסו לחבותה של חברת הראל, קיבל בית משפט השלום את טענת בא כוחה לפיה, סעיף 8 לפוליסה מחריג תביעות של עובדי המבוטח כנגד עובד אחר או כנגד בית החולים בגין תאונה שאירעה לעובד במהלך עבודתו בבית החולים. בפסק הדין נקבע, כי במצב שבו המערערת היתה עובדת של בית החולים, מדובר בתביעה של עובד נגד עובד אחר (הרופא) בגין אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בבית החולים ועל כן, דין ההודעה לצד רביעי שנשלחה להראל להדחות.

     גם ההודעה שנשלחה אל משרד הדתות נדחתה. לאחר דיון בענין זה נקבע, שאין להטיל עליו כל אחריות לאירוע. בהתאם, נדחתה ההודעה שנשלחה על ידו לצדדים החמישיים.

     הרופא ובית החולים חוייבו לשלם להראל ולמשרד הדתות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין דחיית ההודעות שנשלחו אליהם.

5.     המערערת מלינה על מיעוט הפיצוי שנפסק לה.

     ערעורם של בית החולים וכלל הוצג כמתייחס לסוגיה משפטית בעלת אופי עקרוני. לטענת בא כוחם, לא ניתן להשאיר על כנה את הקביעה לפיה, התקיימו בין הרופא לבית החולים יחסי עובד-מעביד.

     בערעור שכנגד שהוגש על ידי הרופא, הוא מלין על חיובו בהוצאות משפט עקב דחיית ההודעה לצד רביעי שנשלחה למשרד הדתות. לטענתו, משנקבע בצדק שהוא היה עובד של בית החולים ולאור החיוב שהוטל על כלל לשפותו, היה על בית משפט קמא להשית על כלל גם את החיוב הזה.

6.     במהלך דיון בערעור קיבלו הצדדים הצעתנו להגדיל את הפיצוי שנפסק למערערת, לקבל את ערעורם של בית החולים וכלל, הטוענים שהרופא היה "קבלן עצמאי" ולהטיל את החיוב לפיצוי המערערת על כלל והראל בחלקים שווים ביניהם.

     הסכמת הראל הותנתה בכך, שיובהר מפורשות שהיא מקבלת על עצמה לשאת בחיוב לפנים משורת הדין.

     בית החולים וכלל נתנו הסכמתם להסדר בתנאי שעמדתנו ביחס לערעורם העקרוני, תקבל ביטוי בפסק דין מנומק.

7.     ערעורם של בית החולים וכלל בדין יסודו. במהלך הדיון כבר עמדנו על כך שבא כוחם עו"ד זליכוב העלה בענין זה נימוקים כבדי משקל, המחייבים להגיע למסקנה שלא נתקיימו בין הרופא לבית החולים יחסי עובד-מעביד.

     אין לשלול אפשרות של פנייה למשפט העבודה כדי לקבוע אם במקרה מסויים המובא לדיון, נתקיימו יחסי עובד-מעביד.

     בית משפט קמא בחן את מערכת היחסים בין הרופא לבין בית החולים בדרך זו, אלא שבעשותו כן הוא נדרש רק למקצת מן המבחנים שנקבעו בפסיקה ולטעמנו, נתפס לטעות באופן יישומם לגבי המקרה הנדון, תוך התעלמות מנתונים מרכזיים הרלבנטיים לצורך הכרעה במחלוקת.

     כך, למשל, הופננו לפסיקה שקבעה כי מבחן ההשתלבות מחייב לתת את הדעת לשאלה, האם לאדם המשולב "במפעל" אין עסק עצמאי משלו המשרת, כמו בנדוננו, את "המפעל" כגורם חיצוני. עוד יש לתת את הדעת לשאלה, אם ההשתלבות ב"מפעל" נעשתה באמצעות קשר חוזי שבלעדיו, כמו במקרה הנדון, לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד (דנג"ץ 4601/05 סרוסי חי יוסף נ' בית הדין האצי לעבודה).

     כן הופננו לפסיקה שקבעה את סימני ההיכר המסורתיים לכינון קשר של יחסי עובד-מעביד:

א.     מבחן הכח לפטר את העובד, שלגביו נפסק שהוא בעל משקל מכריע ואין הוא מתקיים במקרה דנן, באשר אין מחלוקת שהרופא ביצע את הניתוחים על פי הסכם בין משרד הדתות לבין בית החולים הכולל, בין היתר, רשימה של רופאים המורשים לבצע עבורו ניתוחי ברית מילה.

ב.     מבחן שעניינו מיהות הגורם שהחליט לקבל אדם לעבודה - לבית החולים לא היה כל שיקול דעת אם לקבל את הרופא לעבודה. כאמור, משרד הדתות פנה לבית החולים על מנת שיספק את חדרי הניתוח לרופאים שנבחרו על ידו. בית החולים שימש רק אכסניה לפעולותיו של הרופא במתן שירותים עבור משרד הדתות.

ג.     משרד הדתות הוא שקבע את שכרו של הרופא, מבלי שהיתה לבית החולים כל מעורבות בענין, זולת ששמש "צינור" להעברת התשלום, שלא באמצעות תלוש משכורת. משרד הדתות, שהפנה את הנימולים לבית החולים גם קבע את מספר הניתוחים שהרופא יבצע.

     נוכח כל האמור, דעתנו היא שמדובר במקרה מובהק של העסקת "קבלן עצמאי". לא היה, אפוא, כל יסוד לקבוע שבין הרופא לבין בית החולים התקיימו יחסי עובד-מעביד.

8.     בל יתפרש מהדברים שבית החולים היה חף מרשלנות כלפי המערערת. בית משפט קמא עמד על כך בפסק דינו, בציינו כי בתיקו של המנותח שהוכן על ידי בית החולים, היה אישור רפואי שהוצא יומיים לפני הניתוח, לפיו המנותח נמצא במעקב במחלקה האימונולוגית בבית החולים רמב"ם ומקבל טפול תרופתי בשל מחלות מדבקות. אישור זה המעיד על טיפול במחלת איידס, נשמט מעיני צוות בית החולים בעת הכנת התיק הרפואי והוביל למחדל של אי נקיטת אמצעי זהירות קפדניים, כמתחייב כלפי המערערת בהיותה עובדת מן המנין בבית החולים.

     ענין לנו, אפוא, במעוולים במשותף שאחריותם לאירוע הנזיקי שווה, אלא שכאמור לא היה מקום להטיל על בית החולים אחריות שילוחית למעשיו של הרופא ולהחיל בעניינו את החיוב מכח פוליסה לביטוח מעבידים.

9.     לפי חישוב שנערך על ידי ב"כ הצדדים, על בסיס הצעתנו, תשולם למערערת תוספת פיצוי בסכום של 65,243 ₪ כולל שכ"ט עו"ד.

     כלל והראל ישאו בתשלום זה בחלקים שווים ביניהם. הראל תשלם לכלל מחצית הסכום שכבר שולם למערערת על ידי כלל בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא, לרבות סכומים ששילמו לה כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

לבקשת הראל מובהר בזאת, שהסכמתה לשאת בחלק מהפיצוי למערערת, ניתנה מבלי להודות בחבות ביטוחית כלפי הרופא ורק לפנים משורת הדין.
     החיובים הכספיים שהוטלו על בית החולים והרופא בגין הוצאות משפט של הראל ומשרד הדתות - מבוטלים.

אין צו להוצאות בערעורים.

כל פקדון יוחזר למפקידו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה מהמיטה בבית חולים

  2. תביעה נגד בית חולים קפלן

  3. זיוף מסמכים בבית חולים ?

  4. תביעה נגד בית חולים איכילוב

  5. ביטול פיטורים מנהל בית חולים

  6. קיוסק בבית חולים

  7. תביעה נגד בית חולים בילינסון

  8. שחרור מוקדם מבית החולים

  9. פיצויים על חשש הידבקות באיידס

  10. פיטורי רופא בבית חולים

  11. תאונה בבית חולים ברזילי

  12. תביעה נגד בית חולים אנגלי נצרת

  13. שחרור מוקדם מבית חולים – רשלנות

  14. ביטול פיטורים מעבודה בבית חולים

  15. אי זמינות רופא כונן - בית חולים

  16. תביעה נגד בית חולים איטלקי

  17. תאונה של עובדת ניקיון בבית חולים

  18. תביעה נגד בית חולים ברזילי

  19. אישור פיטורים של עובדי בית חולים

  20. תביעות נגד בית חולים פוריה

  21. תביעה נגד בית חולים הלל יפה

  22. תביעה נגד בית חולים בני ציון חיפה

  23. התאבדות בבית חולים - קפיצה מהחלון

  24. מכרז כיבוס וגיהוץ בתי החולים

  25. תביעה נגד בית חולים שערי צדק

  26. אחריות שילוחית צוות רפואי בית חולים

  27. תקנות הסמים המסוכנים בתי חולים

  28. סיבוכים בלידה בבית חולים סורוקה

  29. זיהום ברחם – תביעה נגד בית חולים הדסה

  30. ביטוח הוצאות תשלום בית חולים בניו יורק

  31. תקנות בריאות העם רישום בתי חולים

  32. נפילת אישה בהריון בשטח בית חולים

  33. תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים בפירוק

  34. כוח עזר בבית חולים - זכויות עובדים

  35. תביעה נגד בית חולים רמב"ם - ניתוח כיס מרה

  36. תביעה נגד בית חולים לניאדו - כישלון ניתוח

  37. רשלנות רפואית לידה בית חולים סורוקה

  38. תקנות בריאות העם צוות סיעודי בבתי חולים

  39. תביעה נגד בית חולים הדסה - ניתוח לקיצור קיבה

  40. קבלת מסמכים רפואיים מבית חולים בארה''ב

  41. תקנות בריאות העם עוסקים בסיעוד בבתי חולים

  42. תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים שערי צדק

  43. הסברים לפני שחרור מבית החולים - רשלנות רפואית

  44. ביטול מינוי מומחה בגלל טיפול בבית חולים בו עובד המומחה

  45. נהיגה בלי רישיון בדרך לבית החולים עם אישה בהריון

  46. תאונת עבודה של עובדת כח עזר בבית חולים בזמן רחיצת חולה

  47. חולה דיאליזה הנוסע לקבל טיפול בבית החולים יקבל החזר כספי מלא או חלקי

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון