חוק החניכות

חוק החניכות, תשי"ג-1953

פרק ראשון : מבוא

1. פירושים (תיקון: תשל"ב)

(א) בחוק זה -

"נער" פירושו - מי שעדיין לא הגיע לגיל 18;

"מקצוע" פירושו - משלח-יד שהוכרז בצו כמקצוע שיירכש בדרך-חניכות;

"חניך" פירושו - נער העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי-מקצוע מאושרים לפי חוק זה; לרבות בבית-ספר תעשייתי שעל יד המפעל שבו הוא עובד והממונה על החניכות אישר את בית הספר לענין חוק זה;

"בית-ספר מקצועי" פירושו - בית ספר שאושר לענין חוק זה על ידי שר החינוך והתרבות באכרזה שפורסמה ברשומות.

(ב) לענין חוק זה, רואים נער כמועבד, ואת מי שהנער עובד אצלו - כמעבידו, אם הנער עובד -

(1) אצל הוריו לצורך עסקם או משלח-ידם; או

(2) בכל מפעל שהוא, אף אם העבודה אינה לשם עסק או לשם ריווח, ובכלל זה מקום שהוכרז על ידי שר העבודה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית, אך להוציא בית-ספר מקצועי.

פרק שני : עיקרי החניכות

2. אין להעביד נער אלא כחניך (תיקון: תשס"ז)

(א) לא יועבד נער במקצוע אלא כחניך; יוצא מכלל זה נער שקיבל על פי סעיף 22 תעודה לאותו מקצוע, או שעמד בבחינה וקיבל תעודת-גמר באותו מקצוע מבית-ספר מקצועי.

(ב) הממונה על החניכות רשאי להתיר העבדת נער במקצוע שלא כחניך באחד המקרים האלה:

(1) (בוטלה)

(2) אם לדעתו, ובשים-לב לסגולות הנער, יהיה זה לטובתו שיועבד שלא כחניך;

(3) אם הנער עובד אצל הוריו.

3. תכנית חניכות

שר העבודה, אחר התייעצות בשר החינוך והתרבות, יקבע לכל מקצוע תכנית-חניכות לשלביה השונים. הודעה על קביעת תכנית חינוכית תפורסם ברשומות והתכנית גופה תפורסם בדרך שהשר ימצא לנכון.

4. תקופת החניכות (תיקון: תשל"ב)

(א) שר העבודה יקבע בתקנות את תקופת החניכות, בין בדרך כלל ובין למקצוע מסויים.

(ב) הממונה על החניכות רשאי, בתנאים שיקבע, לקצר את תקופת החניכות של חניך פלוני בהתחשב בידיעותיו המקצועיות ובהשכלתו הכללית של החניך.

 

 

 

 

 

(ג) עבד נער במשלח-יד לפני שהוכרזה כמקצוע, רשאי הממונה על החניכות, בהתחשב בידיעותיו המקצועיות של הנער, להורות שתקופת-עבודתו באותו משלח-יד לפני האכרזה תיזקף, כולה או מקצתה, לזכות תקופת החניכות, בתנאים שיקבע.

(ד) הממונה על החניכות רשאי לקצר את תקופת החניכות של חניך בפרק זמן שאינו עולה על ששה חדשים, בהתחשב במועד גיוסו של החניך לצבא-הגנה לישראל.

(ה) לענין חוק זה, "תקופת חניכות" - אף תקופת חניכות מקוצרת לפי סעיף זה במשמע.

5. גיל והשכלה

שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, בין בדרך כלל ובין למקצוע מסויים, את הגיל המינימלי ואת ההשכלה המינימלית שיידרשו ממי שעומד להיות חניך בתנאים מוקדמים לחניכות, ואת דרכי הוכחתם.

6. מספר החניכים

(א) שר העבודה רשאי, בהתחשב בסיכויי התעסוקה, לקבוע את מספר-החניכים המועט ביותר שבעל מפעל פלוני, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים, יהא חייב להעביד במפעלו.

(ב) שר העבודה רשאי לקבוע את מספר-החניכים הרב ביותר שבעל-מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים, יהיה רשאי להעביד בהתחשב בסיכויי התעסוקה, וכן בתהליכי הייצור באותו מפעל, במספר בעלי-המקצוע שבו, בצידו ובתנאי-עבודתו.

(ג) שר העבודה רשאי כאמור לקבוע, בתקנות, לענין מקצוע מסויים, את מספר-החניכים המועט ביותר שכל בעל-מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים ולא נקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יהא חייב להעביד במפעלו ואת מספר-החניכים הרב ביותר שיהא רשאי להעביד.

7. איסור להעביד חניכים ונערים

הממונה על החניכות רשאי לאסור על אדם להעביד חניכים, אם לדעתו, אין באפשרותו להבטיח לחניך את ההדרכה הדרושה למטרת החניכות; איסור כזה אינו גורע מן האיסור שבסעיף 2.

8. איסור תשלום

לא ידרוש אדם ולא יקבל כל תשלום או פרס בעד חניך, או בעד מי שעומד להיות חניך, בקשר לחניכותו.

9. (בוטל) (תיקון: תש"ם)

10. עידוד חניכות

(א) שר העבודה רשאי לתת תעודת-הוקרה, בנוסח שיקבע, לאדם שחניכיו הצטיינו בהתקדמותם במקצוע ובבחינות או לאדם שבהדרכתו עבד חניך כאמור.

(ב) בקביעת ההכנסה החייבת במס של אדם שהוציא, באישור השר, בשנה שקדמה לשנת-שומה מסויימת, הוצאת-הון לרכישת-ציוד בקשר להעבדת חניכים במפעל, ינוכה מאותה הכנסה כל שנה, במשך חמש שנים מאותה שנת-שומה ואילך, סכום של 20% מן ההוצאה האמורה.

פרק שלישי : דרך החניכות

11. הודעה לממונה (תיקון: תשל"ב)

מעביד יודיע לממונה על החניכות על כל חניך שהתחיל לעבוד אצלו, תוך 15 יום מיום שהתחילה עבודתו, ויכלול בהודעה פרטים לפי טופס שנקבע בתקנות.

12. (בוטל) (תיקון: תשל"ב)

13. פנקס החניכים (תיקון: תשל"ב)

הממונה על החניכות ינהל פנקס שייקרא "פנקס החניכים" וירשום בו את הפרטים שנכללו בהודעה שנמסרה לפי סעיף 11. הפנקס יהיה פתוח לעיון ללא כל אגרה לכל אדם בכל עת המתקבלת עת הדעת.

14. חובות המעביד

(א) המעביד חייב -

(1) להעביד את החניך עד תום תקופת-החניכות;

(2) להעביד את החניך לפי תכנית-החניכות;

(3) להבטיח לחניך הדרכה מתאימה ושיטת-עבודה שיש בה כדי להקנות את המקצוע תוך תקופת-החניכות שנקבעה לו; אם אין המעביד מפקח במישרין על עבודת החניך ואינו מדריך אותו, חייב הוא להטיל חובה זו על אדם אחר במפעל, ומשהסכים אותו אדם לקבל על עצמו את החובה, חייב הוא למלאה כאילו היה המעביד. אולם הטלת חובה כאמור אין בה כדי לפטור את המעביד עצמו מאחריות למלאה;

(4) לשחרר את החניך מעבודה, בלי ניכוי משכרו, כדי לאפשר לו לבקר בשיעורי-מקצוע מאושרים, במידה שהחניך חייב לעשות כן על פי סעיף 16(ג), ולהיבחן כמוטל עליו לפי סעיף 22.

הוראה זו באה להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד-חובה, תש"ט-1949, ולא לגרוע מהן.

(ב) לא יעביד מעביד את חניכו בעבודה שאינה קשורה למטרת-החניכות.

15. שכר עבודה לחניך

(א) המעביד חייב לשלם לחניך שכר-עבודה שלא יהיה פחות משכר-המינימום שקבעה לאותו מקצוע ועדת-השכר לחניכים (להלן - ועדת-השכר), בהתאם לסעיף קטן (ג).

(ב) שר העבודה רשאי למנות, לכל המקצועות או למקצוע מסויים, ועדת-שכר שסדרי-עבודתה ייקבעו בתקנות, ובלבד שבכל ועדת-שכר יהיו מיוצגים, שווה בשווה, ארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני-מעבידים רפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר. הודעה על מינוי כל ועדת-שכר ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

(ג) (1) על פי הוראות שר העבודה, תקבע ועדת השכר בהחלטה את שיטת

השכר בשים-לב להתקדמותו של החניך במקצוע, את שיעורו המינימלי

ואת אופן-תשלומו;

(2) החלטת הועדה כוחה יפה לא פחות משנה אחת ולא יותר משלוש שנים, הכל כפי שנקבע בהחלטה, אך רשאית ועדת-השכר לפני תום התקופה להאריך אותה מזמן לזמן לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.

(ד) העתק של החלטת ועדת-שכר לפי סעיף קטן (ג) יימסר לממונה על החניכות ולארגוני העובדים והמעבידים המיוצגים בועדה. הממונה על החניכות יביא, בדרך שימצא לנכון, את החלטת ועדת השכר לידיעתם של המעבידים ושל החניכים הנוגעים בדבר.

(ה) אין הוראות סעיף זה חלות כשהחניך עובד אצל הוריו או במפעל המפורש בפסקה (2) לסעיף 1(ב).

16. חובות החניך

החניך חייב -

(1) לעבוד אצל מעבידו עד תום תקופת החניכות;

(2) לשקוד על עבודתו כדי לרכוש את המקצוע תוך התקופה שנקבעה כתקופת החניכות לאותו מקצוע ויעמוד בבחינות בהתאם לסעיף 22;

(3) לבקר באופן סדיר בשיעורי-מקצוע מאושרים, כפי שיקבע שר העבודה, בתקנות, לאותו המקצוע, אם הממונה על החניכות לא פטר אותו לחלוטין או בשיעורין מחובה זו;

(4) להישמע להוראות מעבידו ולהוראות האדם שבפיקוחו ובהדרכתו הוא עובד, בכל הנוגע לעבודה ולסדריה.

17. התרת הקשר

(א) (בוטל)

(ב) ואלה המקרים והדרכים בהם אפשר להתיר את הקשר בין המעביד ובין החניך -

(1) על ידי כל אחד מהצדדים -

(I) בפרק זמן של ששה שבועות מיום שהתחיל החניך לעבוד אצל אותו מעביד,

((II אם הממונה על החניכות אישר את התרת הקשר,

((III מכל סיבה אחרת שתיקבע בתקנות;

(2) על ידי המעביד - אם החניך הפסיק את עבודתו, ללא סיבה שאושרה על ידי המפקח על החניכות כסיבה מספקת, ולא חזר לעבודתו תוך 14 יום;

(3) על ידי החניך -

((I אם העביר המעביד את המפעל לישוב אחר או אם הורי החניך העתיקו את מקום-מגוריהם לישוב אחר.

((II אם החניך רוצה לעבוד כחניך אצל מעביד אחר והממונה על החניכות אישר בכתב שהדבר הוא לטובת החניך.

((III אם הופסקה העבודה במפעל לתקופה העולה על חודש ימים.

18. הפסקת החניכות

לא נדחה צאתו של חניך לשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, על מנת לאפשר לחניך לסיים את תקופת החניכות, והחניך יצא לשירות סדיר כאמור, תופסק החניכות לתקופת השירות.

19. חובת הודעה

הותר הקשר בין המעביד ובין החניך לפי סעיף 17 או שהופסקה החניכות לפי סעיף 18 או שסיים החניך את תקופת החניכות - ימסור מעבידו הודעה על כך בכתב לממונה על החניכות, בטופס שנקבע בתקנות.

20. יישוב סכסוכים

(א) התעוררו חילוקי-דעות או סכסוך בין מעביד ובין חניך בשאלה אם אפשר להתיר את הקשר בהתאם לסעיף 17 - יכריע הממונה על החניכות, או מי שמונה לכך על ידיו, לאחר ששמע את הצדדים או את נציגי ארגון העובדים ונציגי ארגון המעבידים שהצדדים חברים בהם.

(ב) (1) סכסוך שלא יישבו אותו בדרך מוסכמת, תוך תקופה שנראית

לממונה על החניכות, ייושב בדרך שתיקבע בתקנות;

(2) בסעיף קטן זה "סכסוך" פירושו - סכסוך, או חילוקי-דעות, בקשר לתנאי-עבודה של חניך שנתגלעו בין מעביד ובין חניך, או בין מעביד ובין ארגון-עובדים שהחניך חבר בו, או בין ארגון-מעבידים שהמעביד חבר בו ובין ארגון-עובדים שהחניך חבר בו, והסכסוך או חילוקי-הדעות גרמו או עלולים לגרום להפסקת-עבודתו של החניך, להוציא חילוקי-דעות או סכסוך הנובעים מסעיף 17.

(ג) אין הוראות סעיף זה חלות כשהחניך עובד אצל הוריו, או במפעל המפורש בפיסקה (2) לסעיף 1(ב).

21. שיעורי מקצוע מאושרים

(א) שיעורי מקצוע מאושרים הם שיעורים במקצוע ובהשכלה כללית הקשורה לכך, שאושרו על ידי שר העבודה לענין חוק זה.

(ב) שר העבודה רשאי לארגן ולקיים שיעורי-מקצוע מאושרים ולעודדם בכל דרך אחרת שימצא לנכון.

(ג) שר העבודה יקבע, לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות, תכנית-לימודים מינימלית אחידה בשיעורי-מקצוע מאושרים, בין למקצוע אחד ובין למספר מקצועות; אולם קביעת תכנית כאמור לא תפגע בזכות להוסיף שיעורים על הקבועים בתכנית.

(ד) שיעורי-מקצוע מאושרים יהיו נתונים לפיקוחו של שר העבודה או של מי שנתמנה על ידיו; האחראי למעשה להנהלתם של שיעורים אלה חייב להגיש לו, במועדים שידרוש, דין-וחשבון לפי טופס שייקבע בתקנות.

(ה) חניך לא יידרש לשלם כל תשלום בעד שיעורי-מקצוע מאושרים; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחמרי-לימוד.

22. בחינות ותעודת מקצוע

(א) חניך חייב בבחינות-ביניים ובבחינות סופיות.

(ב) שר העבודה יקבע בתקנות את דרכי הבחינות, את תכניתן ואת סדריהן.

(ג) בעד בחינות סופיות ישלם הנבחן אגרה שתיקבע בתקנות.

(ד) מי שעמד בבחינות-ביניים יקבל תעודה המאשרת זאת, ומי שעמד בבחינות סופיות יקבל תעודת-מקצוע; כל תעודה תיחתם בידי הממונה על החניכות ובידי יושב-ראש ועדת-הבחינות. צורת התעודה ואופן נתינתה ייקבעו בתקנות.

(ה) הממונה על החניכות ינהל פנקס בשם "פנקס חניכים שהוסמכו", ובו ירשום את הפרטים שנקבעו בתקנות.

23. הוראת מעבר

מי שעמד בבחינת-ביניים שנערכה לפני תחילת תקפו של חוק זה מטעם המוסד שהיה ידוע כמועצת השוליאות מיסודה של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התאחדות בעלי התעשיה וההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, דינו כדין מי שעמד בבחינות-ביניים על פי חוק זה.

פרק רביעי: ביצוע ועונשין

24. מינויים (תיקון: תשל"ב)

שר העבודה ימנה את הממונה על החניכות, ממונים מחוזיים על החניכות ומפקחים על חניכות.

25. מועצת החניכות וסמכויותיה

תוקם מועצת החניכות (להלן - המועצה) שתייעץ לשר העבודה בהתקנת תקנות לפי חוק זה ובענינים אחרים הנוגעים לו.

26. הרכב המועצה

(א) המועצה תהיה מורכבת מבאי-כוח הממשלה שיתמנו על ידי שר העבודה, ומאנשי-ציבור שיתמנו על ידי שר העבודה כנציגיהם של עובדים, של נוער עובד, של מעבידים וכן של מוסדות ציבוריים שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובלבד ונציגי העובדים, הנוער העובד והמעבידים יהוו שני שלישים מחבריה.

(ב) נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, נציגי הנוער העובד יתמנו לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, ונציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.

(ג) מספר חברי המועצה לסוגיהם ייקבע על ידי שר העבודה בהודעה שתפורסם ברשומות ובלבד שמספר נציגי העובדים והנוער העובד יחד יהיה כמספר נציגי המעבידים.

(ד) שר העבודה, ובהעדרו - מי שנתמנה על ידיו לכך, ישב ראש במועצה.

(ה) הודעה על מינוי המועצה ועל הרכבה תפורסם ברשומות.

27. ועדת חניכות מקצועית (תיקון: תשל"ב)

(א) שר העבודה ימנה ועדות-חניכות מקצועיות (להלן - ועדה)

(ב) ועדה יכולה להיות לכל הארץ (להלן - ועדה ארצית) או לאזור מסויים, למקצוע אחד או למספר מקצועות שלדעת השר הם קרובים זה לזה. ועדה למקצוע או למספר מקצועות יכול שתמונה גם לפני שאותו מקצוע או אחד המקצועות, לפי הענין, הוכרז כמקצוע שיירכש בדרך חניכות.

(ג) כל ועדה שאינה ארצית היא של שלושה או של חמישה, כפי שיחליט שר העבודה, ומהם - אחד שנתמנה על ידי שר העבודה להיות יושב-ראש והיתר אנשים בני-סמך באותו מקצוע, שנתמנו לאחר התייעצות בארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, ובארגון הגדול ביותר של נוער עובד ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, וכן בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שהם, לדעת השר, נוגעים בדבר, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.

(ד) כל ועדה ארצית היא של ששה, כפי שיחליט שר העבודה, והרכבה יהיה כשל ועדה שאינה ארצית, אלא שיהיה בה גם נציג שר החינוך והתרבות; הודעה על מינוי ועדה ארצית ועל הרכבה תפורסם ברשומות.

28. סמכויות הועדה

(א) שר העבודה יתייעץ בועדה ארצית בטרם -

(1) יקבע את תכנית החניכות;

(2) יאשר שיעורי-מקצוע לפי סעיף 21(א);

(3) יקבע את תכנית הלימודים בשיעורי-מקצוע מאושרים לפי סעיף 21(ג);

(ב) שר העבודה יבקש את חוות-דעתה של הועדה הארצית ויביאה בפני המועצה בטרם יבוא להתייעץ במועצה בדבר -

(1) קביעת תקופת החניכות;

(2) קביעת הגיל המינימלי וההשכלה המינימלית לפי סעיף 5;

(3) תכנית לבחינות-ביניים ולבחינות סופיות.

(ג) שר העבודה יתייעץ בועדה הארצית בטרם ישתמש בסמכותו לפי סעיף 6(ג) ובועדה האזורית הנוגעת בדבר, בטרם ישתמש בסמכותו לפי סעיף 6(א).

(ד) הממונה על החניכות יתייעץ בועדה אזורית הנוגעת בדבר בטרם ישתמש בסמכויותיו על פי הסעיפים 2(ב), 4(ב), 4(ג), 7 ו-16 (3).

29. תקופת הכהונה

שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, או תקופת-כהונתם של נציגי הציבור במועצה ושל חברי ועדות, ואת הסיבות להפסקת חברותם.

30. סדרי העבודה

המועצה והועדות יקבעו בעצמן את סדרי-עבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

31. פיקוח

(א) מפקח על חניכות רשאי להיכנס לכל מקום שבו עובדים נערים, או שיש לו יסוד להניח שעובדים בו נערים, ולחקור כל אדם הנמצא באותו מקום, בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה להפלילו.

(ב) מפקח על חניכות רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.

(ג) מפקח על חניכות רשאי לדרוש שהחניך יבצע בנוכחותו עבודה מסויימת, וכן רשאי הוא לפקח על דרכי העבודה של החניך ועל ההדרכה הניתנת לו במקום העבודה.

(ד) מפקח על חניכות רשאי להיכנס לכל מקום שבו מתקיימים שיעורי-מקצוע מאושרים ולהיות נוכח בשיעורים.

32. עבירות ועונשין (תיקון: תשל"ב)

(א) מי שעבר אחת העבירות אלה:

(1) העביד נער שלא כחניך בניגוד לסעיף 2;

(2) סירב או נמנע להעביד חניכים במספר שהוא חייב להעביד לפי סעיף 6 או העביד חניכים במספר העולה על המספר שהוא רשאי להעביד לפי

סעיף 6;

(3) העביד בניגוד לאישור על פי סעיף 7;

(4) קיבל תשלום או פרס בניגוד לסעיף 8,

דינו- קנס חמש מאות לירות, על כל נער או חניך שהועבד או שלא הועבד כאמור או שבקשר אתו נעברה העבירה, או מאסר חודש אחד או שני העונשים כאחד.

(ב) מי שעבר אחת העבירות האלה: -

(1) הפריע למפקח על חניכות להשתמש בסמכויותיו;

(2) סירב להשיב למפקח על חניכות על שאלה שהוא חייב להשיב עליה,

דינו - קנס חמש מאות לירות או מאסר שני שבועות או שני העונשים כאחד, אך לא יוטל על נער מאסר או קנס העולה על עשרים וחמש לירות ולא ייאסר נער על אי-תשלום קנס.

(ג) מעביד שעבר אחת העבירות האלה: -

(1) לא מילא אחרי הוראות סעיף 11;

(2) לא שלח הודעה בהתאם לסעיף 19,

דינו - קנס מאה וחמישים לירות על כל חניך שבקשר אתו נעברה העבירה.

33. אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים

חברה, אגודה שיתופית וכל חבר בני-אדם אחר, שנמצאו אשמים בעבירה על סעיף 32, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר-הנהלה. מנהל, שותף או פקיד של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שנקט בכל האמצעים הנאותים, כדי להבטיח שיקויימו הוראות חוק זה.

34. בית המשפט המוסמך (תיקון: תשי"ד)

שופט של בית-משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה על פי חוק זה ורשאי להטיל את העונשים שבסעיף 32.

35. המדינה כמעביד

לענין חוק זה דין המדינה כשהיא מעבידה כדין כל מעביד אחר.

36. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ב)

שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר דרכי הפיקוח על החניכות.

37. העברת סמכויות (תיקון: תשל"ב)

(א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 3, 6 - במידה שאין הפעולה נעשית בתקנות - ו-21; הודעה על כל העברת-סמכויות תפורסם ברשומות.

(ב) הממונה על החניכות רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לממונים המחוזיים על החניכות.

38. חלות חוקים על חניכים

לענין כל חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו יראו חניך כעובד אלא אם חלה עליו הוראה אחרת בחוק זה או בחוק האמור או בכל חוק אחר.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הים

  2. חוק הרצל

  3. חוק בגין

  4. חוק גנדי

  5. חוק מד"א

  6. חוק הטיס

  7. חוק כבאים

  8. חוק הגיור

  9. חוק הליבה

  10. חוק מחזור

  11. חוק הגליל

  12. חוק שילוט

  13. חוק טיפים

  14. חוק המרעה

  15. חוק הפרווה

  16. חוק הזרעים

  17. חוק הספרים

  18. חוק כנוביץ

  19. חוק טכנאים

  20. חוק הפרוות

  21. חוק דלקנים

  22. חוק דרכונים

  23. חוק נהג חדש

  24. חוק המילוות

  25. חוק הקולנוע

  26. חוק היפנוזה

  27. חוק החניכות

  28. חוק האריזות

  29. חוק חמרי נפץ

  30. חוק קרן וולף

  31. חוק נגד הסתה

  32. חוק דם טבורי

  33. חוק ארכיונים

  34. חוק צ'רנוביל

  35. חוק הווטרנים

  36. חוק הלוביסטים

  37. חוק דגל ישראל

  38. חוק בן גוריון

  39. חוק עזר עירוני

  40. חוק ז'בוטינסקי

  41. חוק המוזיאונים

  42. חוק הזמנת טכנאי

  43. חוק שירותי הסעד

  44. חוק גנים פרטיים

  45. חוק בית העצמאות

  46. חוק איגודי ערים

  47. חוק לייצוב המשק

  48. חוק דחיית שירות

  49. חוק גנים בוטניים

  50. חוק רשות העתיקות

  51. חוק ליקויי למידה

  52. חוק שירותי הובלה

  53. חוק נתיבים מהירים

  54. חוק ביקורת פנימית

  55. חוק מקורות אנרגיה

  56. חוק מילווה המדינה

  57. חוק למניעת מפגעים

  58. חוק אנרגיה סולארית

  59. חוק שידורים מזיקים

  60. חוק מטבע השקל החדש

  61. חוק התרבות והאמנות

  62. חוק ההגנה על חוסים

  63. חוק התובלה האוירית

  64. חוק הפיקוח על המטבע

  65. חוק הפריה חוץ גופית

  66. חוק ספריות ציבוריות

  67. חוק בנימין זאב הרצל

  68. שינוי חוקת ההסתדרות

  69. חוק מאבחנים דידקטיים

  70. חוק רישוי בעלי מלאכה

  71. חוק אזורי נמל חפשיים

  72. חוק הפיקוח על מעונות

  73. חוק הרשות לפיתוח הנגב

  74. חוק המטה לביטחון לאומי

  75. חוק הרשות לפיתוח הגליל

  76. חוק מאבק בארגוני פשיעה

  77. חוק ארוחה יומית לתלמיד

  78. חוק שירות הציבור מתנות

  79. חוק הגימלאות לנפגעי ספר

  80. חוק לעידוד הסרט הישראלי

  81. חוק רישוי שירותי התעופה

  82. חוק מעונות יום שיקומיים

  83. חוק להסדרת תוצרת אורגנית

  84. חוק פיצוי נפגעי אסון טבע

  85. חוק להגנת מעגלים משולבים

  86. חוק עסקאות גופים ציבוריים

  87. חוק אנטנות טלוויזיה ורדיו

  88. חוק רשויות נחלים ומעיינות

  89. חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים

  90. חוק הרשות לקידום מעמד האשה

  91. החוק הירדני - אי קיום התראה

  92. חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים

  93. חוק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

  94. חוק לעידוד הפקת סרטים בישראל

  95. סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים

  96. הכנסה נוספת חוק ההסדרים

  97. חוק המוסד העליון ללשון הערבית

  98. חוק האגודות העותומניות מס 121

  99. סעיף 4 לחוק שירות הציבור

  100. חוק הרשות הלאומית לתרבות יידיש

  101. חוק הרשות הלאומית לתרבות לאדינו

  102. חוק עידוד התעשיה (מסים) - הטבות

  103. חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל

  104. סעיף 29 לחוק יסודות התקציב

  105. סעיף 42 חוק שירות המדינה (גמלאות)

  106. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

  107. חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים

  108. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב

  109. חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור

  110. חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם נגיף איידס

  111. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה

  112. חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל

  113. חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים

  114. חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים

  115. חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית

  116. חוק עזר לחיפה - שמירת הסדר והניקיון

  117. חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה לשנת הכספים 1998

  118. חוק למרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון

  119. סעיפים 2א ו-3 לחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005

  120. סעיף 79 לחוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004

  121. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון