ניתוח PRK – סיכונים


לדברי התובע, בשיחה מקדימה שערך עם הנתבע, הבהיר לו הנתבע לגבי ניתוח PRK - טיפול בלייזר להורדת משקפיים לצמיתות, כי לא קיימים כל סיכונים, מידיים או ארוכי טווח, שכן כלל אין מדובר בהתערבות כירורגית, אלא בהליך המבוצע באמצעות מכונה ובמהלכו אין מגע ישיר של הרופא המטפל עם העין.

להלן פסק הדין בנושא:


פסק דין

1. בפני כתב תביעה אשר הוגש על ידי מר התובע כנגד הנתבע וכן כנגד המרכז.

העובדות הצריכות לענין

2. התובע, יליד 1967, הרכיב משקפי ראיה מאז היותו בן 10 שנים.

התובע התעניין באפשרות ביצוע טיפול בלייזר "להורדת משקפיים לצמיתות" (סעיף 3 לכתב התביעה) ו"בעקבות פרסומים והמלצות שונות פנה התובע אל בית החולים לקבלת ייעוץ רפואי בנושא טיפול בלייזר להסרת המשקפיים בכלל, ולמידת התאמתו לתובע בפרט" (סעיף 4 לכתב התביעה).

בהתאם לבקשת התובע, תואמה לוֹ פגישה עם הנתבע, ולטענתו "לשאלותיו אודות קיומם של סיכונים כלשהם בביצוע ההליך, השיב לוֹ הנתבע במהלך הייעוץ כי לא קיימים כל סיכונים, מידיים או ארוכי טווח, שכן אין כלל מדובר בהתערבות כירורגית, אלא בהליך המבוצע באמצעות מכונה, ובמהלכו אין מגע ישיר של הרופא המטפל עם העין..." (סעיף 6 לכתב התביעה). התובע זומן לביצוע הניתוח ביום 30/7/95, ועובר לביצועו נדרש לחתום על כתב הסכמה סטנדרטי "אשר לא מפורטים בו סיכונים כלשהם" (סעיף 9 לכתב התביעה), ובעקבות הסבריו של הנתבע, ואמירתו כי "אין כל סיכונים", "חתם כלאחר יד על כתב ההסכמה" (סעיף 10 לכתב התביעה). בסופו של דבר, נותר התובע עיוור "כמעט לחלוטין" (סעיף 34 לכתב התביעה) בעינו השמאלית - היא העין המנותחת.

זה המקום לציין כי בדיון שנערך בבית המשפט ביום 25/3/03 הבהיר ב"כ התובע כי "אנו לא טוענים להתרשלות רפואית במהלך הניתוח או לאחר מכן" (עמו' 1 שורה 6), ובישיבת ההוכחות מיום 2/11/03 שב והבהיר ב"כ התובע כי "... התביעה הוגשה בגין אי מתן הסכמה מדעת ולא בגין התרשלות בהליך הרפואי" (עמו' 1 שורה 6), ובסיכומיו מתייחס למעשה ב"כ התובע לנזק שנגרם בגין אי מתן הסכמה מדעת, והעוולות המתבקשות: עוולת התקיפה, פגיעה באוטונומיה ורשלנות.



גדר המחלוקת

3. חשוב לציין מהי המחלוקת שבין הצדדים, שכן בכתב התביעה מייחס התובע לנתבע, בין היתר, רשלנות בביצוע ההליך הרפואי נשוא כתב התביעה, אלא שבמהלך הדיונים הבהיר ב"כ התובע כי אינו טוען לרשלנות בביצוע ההליך הרפואי או לאחריו, ולמעשה בפיו טענה אחת ויחידה - אי מתן הסבר מספיק, ובלשון משפטית: אי מתן הסכמה מדעת לטיפול הצפוי. במה דברים אמורים? התובע פנה לנתבע לצורך ביצוע טיפול/ניתוח בלייזר להסרת משקפיים. לדבריו, בשיחה מקדימה שערך עם הנתבע, הבהיר לו הנתבע כי "לא קיימים כל סיכונים, מידיים או ארוכי טווח, שכן כלל אין מדובר בהתערבות כירורגית, אלא בהליך המבוצע באמצעות מכונה ובמהלכו אין מגע ישיר של הרופא המטפל עם העין... (סעיף 6 לכתב התביעה) הא ותו לא.

בתצהירו הוסיף התובע אינפורמציה באומרו "...עם זאת ציין הנתבע, כי קיימת תמיד האפשרות שגם אחרי הטיפול אזדקק לתיקון אופטי קל... זה למעשה "הסיכון" היחידי שנזכר בפגישתנו" (סעיף 7 לתצהיר). בחקירתו בבית המשפט הוסיף התובע אינפורמציה נוספת, וסיפר כי "פלוני אמר שיש טיפול חדשני, באמצעות מכשיר לייזר שבא להחליף את הניתוחים הקודמים שבהם השתמשו בסכין וחתכו את הקרנית, והטיפול הזה מתקן את הקרנית ללא התערבות כירורגית" (עמ' 17 שורות 20-18). התובע הכחיש כי הנתבע "הסביר לי שעושים מן פצע כזה בקרנית" וטען כי נמסר לו על ידי הנתבע כי הניתוח הינו "בלי תהליך החלמה, או תהליך החלמה קצר של כמה שעות". מתצהירו של התובע עולה כי בפגישת ההסבר נכח גם אביו, והוא העיד כי היות ולא היה בידיו מידע כלשהוא על הטיפול הצפוי בעיני בנו, הוא הצטרף לפגישה, על מנת ללמוד מהם הסיכויים ומהם הסיכונים הכרוכים בטיפול הצפוי (עמוד 20 שורה 15), ולדבריו "את כל הדברים האלה רצינו לבדוק ולברר במהלך הפגישה. אני בהחלט שאלתי שאלות בפגישה הזאת. המילה שיוף לא עלתה, ולא גירוד ולא שום דבר מהסוג הזה" (עמוד 20 שורות 4-2). עוד הבהיר האב כי הנתבע הבהיר כי אין מדובר בניתוח אלא בטיפול (שורה 7, שם). לדברי האב, הבהיר לו הנתבע כי "...לא קיים שום סיכון...". מהאמור עולה כי התובע ואביו קיבלו מאת הנתבע אינפורמציה לפני הניתוח, ומאינפורמציה זו הבינו כי לא קיים סיכון או סיבוך צפוי כתוצאה מביצוע הטיפול.

לעומתם טען הנתבע כי אינו זוכר היום את ההסבר הספציפי שניתן לתובע בשנת 1995, אולם "אני אמרתי לכל אחד את המילה שיוף..." (עמוד 22 שורה 14) וכן הבהיר כי לאחר הטיפול ייתכנו כאבים, והעין תהיה חבושה במשך מספר ימים, ותטופל במשחה אנטיביוטית (עמוד 22 שורות 25-22), ומדבריו עולה כי למעשה לא הזהיר את התובע מפני סיבוכים אפשריים או חוסר הצלחה של הטיפול.

כאמור, בפועל נכשל הניתוח, והשאלה העובדתית היא האם היתה במקרה זה הסכמה מדעת, אם לאו.



דיון

4. בע"א 3108/91 נועם רייבי ואח' נ' ד"ר קורט וייגל ואח', פ"ד מ"ז (2) 497, 509) קבע כב' הנשיא שמגר:



"יש לגלות לחולה את כל הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם חשיבות בהחלטתו להסכים לביצוע הטיפול".



ובמה דברים אמורים? בענייננו מדובר בניתוח אלקטיבי אשר אינו מחויב המציאות מבחינה רפואית, ולגבי ניתוח כזה קבעה הפסיקה (כב' השופטת דורנר בע"א 6153/97 יובל שטנדל נ' פרופ' יעקב שדה, פ"ד נ"ו (4) 746, 758-757) כי:



"ההסבר הנדרש להסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי - שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל - נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים. זאת, גם אם סיבוכים אלה נדירים...".



בענייננו, הסביר הנתבע מהו הסיבוך שהתרחש, ולדבריו "אם אני נשאל מה היה הסיבוך בניתוח של התובע, אני מסביר שהיתה פה איזה שהיא תופעה מוזרה של בצקת, של אסטרומה של הקרנית, אני לא ראיתי תופעה כזאת לא לפני הניתוח שלו, ולא אחרי הניתוח שלו, עד היום, לא נתקלתי בתופעה כזו..." (עמ' 1 שורות 16-15) ומיהו האומר? רופא אשר "עד שנת 1995 צברתי כמה מאות ניתוחים כאלה" (עמוד 21 שורה 15) וכן "מאז האירוע נשוא כתב התביעה אני צברתי כמה עשרות אלפים של ניתוחים" (שם, שורות 18-17), ודוק, מדובר ברופא בעל ניסיון רב מאוד בניתוחי לייזר להסרת משקפיים.

פרופ' טרייסטר, המומחה מטעם התובע חולק על קביעתו של הנתבע, ולדבריו "אני נתקלתי במאות מקרים כמו המקרה הזה..." (עמוד 11 שורה 20) אלא מאי? "אבל לא בטיפולי לייזר" (שם), או אז התברר מפי פרופ' טרייסטר כי "אני עצמי לא מבצע ולא ביצעתי אף פעם ניתוחי לייזר מהסוג הזה..." (עמוד 12 שורה 3) ואם כך, ספק בעיני האם פרופ' טרייסטר - מרשים ומיומן ככל שיהיה - הוא הוא המומחה אשר לדבריו יש ליתן את המשקל הראייתי הגבוה ביותר. יובהר מיד כי התרשמתי מאוד מעדותו המלומדה של פרופ' טרייסטר, אלא שעדותו עוסקת מבחינתו בענין היפוטתי שכן הוא עצמו לא ביצע ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. אלא מאי? מעדותו עולה כי גם הוא עסק בהורדת האפיתל במסגרת ניתוחי PRK, אם כי לא באמצעות הלייזר, ולדבריו "הבעיה היא זה הריפוי או חוסר הריפוי של אפיתליום הקרנית אחרי הגירוד, שזהו הסיבוך או השכיח ביותר או בין השכיחים ביותר בניתוחי PRK. הבצקת היא משנית כאן, הבעיה היא מה שנקרא עיכוב בריפוי האפיתל, ולא חשוב איך הורידו אותו, עם לייזר או בלי לייזר" (עמוד 12 שורות 19-15), והוא ממשיך וקובע "...ולדעתי זה הדבר השכיח ביותר... או בין ארבעת הסיבוכים השכיחים ביותר של PRK" (עמוד 12 שורות 29-27). מעדויות הרופאים עולה בבירור כי יש להבחין בין ניתוח PRK שנעשה באמצעות סכין, לבין ניתוח PRK שנעשה באמצעות לייזר. בעוד שבניתוחי PRK שנעשים באמצעות סכין, ידוע ואף שכיח סיבוך חוסר ריפוי האפיתליום והיווצרות בצקת, כפי שהסביר פרופ' טרייסטר, הרי שבניתוחי PRK הנעשים באמצעות לייזר, לא ידועה תופעה זו, כפי שהבהיר הנתבע "אם אני נשאל אם אני מכיר את התופעה הזאת ברפואה אני אומר ניסיתי, חיפשתי בספרות, במנגנוני חיפוש רחבים, על ידי החלפת דיעות בכינוסים בינלאומיים שאני משתתף בהם פעמיים בשנה, ולא נתקלתי בסיבוך כזה, ושוב לא ראיתי לא עד לניתוח שלו, ולא מהניתוח ועד עצם היום הזה, שאני ממשיך בניתוחים הללו, אני מומחה בהם..." (עמוד 2 שורות 4-1) וכן "לא ראיתי מקרה כמו התובע, לא לפניו ולא לאחריו עד היום, ואני עושה PRK כל שבוע עד היום" (עמוד 25 שורות 24-23). מהאמור עולה כי לא רק שמדובר בסיבוך נדיר מאוד, אלא בסיבוך שכלל אינו ידוע, ומכל מקום, הנתבע שעשה עשרות אלפי ניתוחים מסוג זה, לא נתקל בו מעולם, ועל כן לכאורה, אי נזכרת הסיבוך באוזני התובע אינה מהווה פגיעה באוטונומיה שלו, וממילא אינה פוגעת בטיב הסכמתו לעריכת הטיפול, אלא מאי? לכאורה בלבד, ואבאר: הנני מקבלת את דברי הנתבע על פיהם לא נתקל מעולם בסיבוך כמו זה שארע אצל התובע לפני או אחרי הניתוח שביצע בו, אולם זאת בהתייחס לניתוחי PRK שבוצעו באמצעות לייזר בלבד. בענייננו, התכוון הנתבע לבצע את הטיפול הרפואי באמצעות לייזר בלבד, אולם משלא הצליח ללטש ולשייף את הקרנית של התובע באמצעות הלייזר, הוא עבר לליטוש או שיוף הקרנית באמצעות סכין (עמוד 22 שורה 26). מעדויות הצדדים, לרבות עדות הנתבע בעצמו עולה כי במועד ההסבר על הניתוח הצפוי, לא רק שהנתבע לא הזכיר את המילה "ניתוח" - עובדה שאיננה שנויה במחלוקת - והתייחס בדבריו למילה "טיפול" בלבד, אלא שהוא התייחס לביצוע הפרוצדורה הטיפולית באמצעות לייזר בלבד, ולא התייחס לאפשרות שלא יהיה די בפעולת הלייזר, והוא ייאלץ להסתייע גם בפעולת סכין, דבר אשר מגדיל את הסיכון להופעת בצקת, סיכון אשר ידוע היטב בספרות הרפואית לדברי פרופ' טרייסטר, ואשר אינו קיים למעשה - או לא ידוע על קיומו - בביצוע הפרוצדורה הניתוחית באמצעות לייזר בלבד.

האפשרות שבמהלך ניתוח באמצעות לייזר ייאלץ הרופא להשתמש גם בסכין אושרה על ידי המומחה מטעם הנתבע - פרופ' מרין, אשר אישר כי לעיתים יש צורך להסתייע בסכין כאשר האפיתליום אינו מוסר במלואו באמצעות הלייזר, והיות והסיכון להופעת בצקת לאחר הסרת האפיתליום באמצעות סכין הינו סיבוך מוכר וידוע, הרי שאין כל ספק שהיה על הנתבע להסביר לתובע כי קיימת אפשרות שלא ניתן יהיה לבצע את הפרוצדורה הרפואית באמצעות לייזר בלבד, ויתכן שיהיה צורך להסתייע בסכין או בכל כלי רפואי אחר, דבר אשר עלול לגרום לסיבוך כזה או אחר. משנמנע הנתבע מלהבהיר ענין זה לתובע ולאביו, והתמקד בעובדה שהטיפול נעשה באמצעות לייזר בלבד, ומשכך אין בו כל סיכון, הרי שאין מנוס מהקביעה כי הנתבע לא מסר לתובע את מלוא האינפורמציה הרלבנטית הנוגעת לטיפול אותו הוא עומד לבצע.

זה המקום להבהיר כי אינני סבורה שעל רופא מנתח ליתן לחולה אינפורמציה הנוגעת לאופן ביצוע הטיפול, למשל, הכלים הרפואיים בהם הוא עומד להשתמש לצורך ביצוע הטיפול, ובכלל זה - סכין למשל, אולם במקרה אשר בפני, חזר וטען התובע כי הנתבע הסביר מספר פעמים כי מדובר בטיפול שנעשה באמצעות הלייזר מכשיר שהינו "מכונה", ובמהלכו אין מגע ישיר של הרופא המטפל עם העין (סעיף 6 לתצהיר התובע וכן עמוד 17 שורות 21-18) קרי, היות ומדובר ב"מכונה" והיות ואין כל מגע ישיר בין הרופא לבין המטופל, לא קיימים לכאורה סיכונים. דומני כי במקרה כזה, נכון וראוי היה לציין כי במקרים מסוימים לא ניתן להשלים את שיוף האפיתליום באמצעות מכשיר הלייזר, או אז ממשיכים את השיוף בדרך אחרת. ודוק: אין מדובר במצב נדיר, כי אם בפעולה אשר קורה והיא מתרחשת במהלך הניתוח מן הסוג שבוצע בתובע, ולראיה, גם פרופ' מרין - המומחה מטעם הנתבע - הבהיר כי גם הוא ביצע ניתוחים כאלה (עמוד 27 שורה 27), ולוּ הוא היה הרופא המנתח במקרה של התובע "... אני הייתי עושה בדיוק אותו הדבר..." (עמוד 28 שורה 3).

מהאמור עולה כי הצורך בביצוע השיוף באמצעות כלי אחר - סכין למשל - במהלך ניתוח המבוצע באמצעות הלייזר, אינו נדיר, הוא ידוע, ועל כן חובה היתה על הנתבע להבהיר זאת לתובע, ולא להסתפק בהסבר חלקי המתייחס ללייזר בלבד.



פגיעה באוטונומיה

5. לעניות דעתי, בהימנעותו מהצגת מלוא האינפורמציה, פגע הנתבע באוטונומיה של התובע, קרי: מנע ממנו לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים האם ברצונו לבצע את הניתוח הצפוי.

נשאלת השאלה האם היה התובע מבצע את ההליך הרפואי ביודעו את כל הסיכונים הכרוכים בביצועו. בתצהירו טוען התובע כי "ברי כי לוּ ידעתי על הסיכונים ו/או הסיבוכים האפשריים, הייתי נמנע מביצוע ניתוח אלקטיבי אשר כל ייעודו היה לתקן קוצר ראייה "קל" יחסית" (סעיף 25 לתצהיר) אלא שאינני משוכנעת שכך הם פני הדברים.

התובע הבהיר כי הוא מרכיב משקפי ראייה מאז היותו בן 10 שנים, ובהיותו כבן 27 התחיל "... להתעניין באפשרות ביצוע טיפול בלייזר "להורדת משקפיים" לצמיתות" (סעיף 3 לתצהיר).

מתצהירו ומדבריו של התובע, וכן מאופן הצגתו את הדברים בבית המשפט, עלה כי הורדת המשקפיים "בערה בעצמותיו" ונראה לי כי גם אם היה מודע לסיבוך הספציפי, לא היה מוותר על תכניתו לבצע את הניתוח להורדת המשקפיים. זה המקום להבהיר כי על פי עדויות הרפואים, מרביתם המכריע של הניתוחים מסוג זה, הינם ניתוחים מוצלחים, וכן יש לזכור כי התובע נועץ בשניים מחבריו לעבודה אשר "... עשו את זה... אותו הדבר שאני עשיתי, שניים אחרים מהעבודה גם עשו את הניתוח אצל פרופ' קרמר, וגם איתם דיברתי, והם הסבירו לי את התהליך" (עמוד 17 שורות 30-28), כלומר, התובע היה נחוש בדעתו לבצע את הטיפול הניתוחי, והוא גמר אומר בנפשו לא רק לבצעו, אלא לבצעו אצל אותו מנתח אשר ניתח את חבריו לעבודה, ועל פי עניות דעתי, נחישותו של התובע היתה בדרגה כזאת, שהיה מבצע את הניתוח גם אם היה מובא לידיעתו הסיבוך שאירע לו בפועל. עוד ניתן ללמוד על נחישותו של התובע מכך שבמהלך השנים ניסה להרכיב עדשות, משמע, קיומם של המשקפיים הפריע לו, ומן הסתם היה מבצע את הניתוח, כאמור, גם אילו קיומם של הסיבוכים הצפויים היה מובאים לידיעתו.

זה המקום לציין כי התובע, להבדיל מאביו ומכל העדים האחרים, לא השאיר רושם חיובי. במספר מקרים במהלך עדותו לא אמר אמת, שינה גרסאות, והגזים במכוון בתיאור הנזק שנגרם לו. אלא מאי? פגיעה באוטונומיה הוכרה כראש נזק עצמאי אשר תובע רשאי לזכות בפיצוי בגינה, ואשר על כן, בשוקלי את מכלול ההתרחשויות, הנני בדיעה כי התובע זכאי לפיצוי בסך 50,000 ₪.



הסכמה מדעת

6. דומני כי לא ניתן לקבוע כי לא היתה הסכמה מדעת בחתימתו של התובע על טופס ההסכמה, ואבאר. התובע קיבל הסברים מפורטים אודות הניתוח אותו עמד לעבור. הנני מקבלת את הקביעה על פיה הנתבע לא הבהיר לתובע כי קיימת אפשרות שבשלב כלשהוא של הניתוח ייאלץ להשתמש בסכין או בכל כלי אחר, אלא מאי? דומני שאין זה נכון ליתן למנותח פוטנציאלי הסבר מפורט ברמת פירוט כזאת הכוללת את שמות המכשירים בהם עומד המנתח להשתמש.

לעניות דעתי קיבל התובע פירוט מספיק באשר לאופן הניתוח, ודי בכך על מנת לקבוע כי היתה הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.



תקיפה

7. אינני סבורה כי בשום שלב "הותקף" התובע על ידי הנתבע, נהפוך הוא, הנתבע ביצע את הפרוצדורה הניתוחית במיומנות ובמומחיות, ועובדה היא שהתובע לא טען לרשלנות כלשהיא במהלך הטיפול או לאחריו. העובדה שהמנתח נקט במהלך הניתוח בשיטה ניתוחית שונה - שימוש בסכין - לעומת השיטה בה התכוון להשתמש - לייזר בלבד - אין בה כדי לקבוע שמדובר בתקיפה המזכה בפיצוי.



רשלנות

8. התובע מעלה טענה מעניינת על פיה עצם הפגיעה באוטונומיה מהווה רשלנות, אלא שאינני רואה הדברים עין בעין עם התובע, שכן עוולת הרשלנות מכוונת לביצוע או הימנעות מביצוע של פעולה מסוימת, ומשמצאתי לנכון ליתן לתובע פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה, אינני סבורה כי נכון או ראוי לפצותו פעם נוספת בגין רשלנות, שכן יש לזכור, לא היתה רשלנות בביצוע הפעולה הרפואית, ולמעשה עותר התובע לפיצוי כפול בגין אותו ענין בדיוק, בבחינת "אותה הגברת - בשינוי אדרת".



9. סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה, דהיינו 19/8/02 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף הוצאות אגרה ושכ"ט מומחים על פי קבלה, וכן בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ כחוק.



10. הנני מתנצלת בפני בעלי הדין ובאי כוחם על העיכוב במתן פסק הדין, עיכוב שנבע מהיותי בחופשת שבתון.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ניתוח באשכים

  2. ניתוח מיתרי הקול

  3. ניתוח קטרקט בעין

  4. סקוליוזיס - ניתוח

  5. לפרוטומיה – ניתוח

  6. חוב כספי על ניתוח

  7. עקירת עין - ניתוח

  8. פוליפים באף - ניתוח

  9. ניתוח PRK – סיכונים

  10. ניתוח קיסרי סיכונים

  11. וריקוצלה ניתוח

  12. ניתוח קיסרי שני

  13. אינטובציה ניתוח קיסרי

  14. החזר הוצאות ניתוח דחוף

  15. זיהום בגלל ניתוח

  16. עקרות בגלל ניתוח קיסרי

  17. מנגנון קרישת דם - ניתוח

  18. הסכמה מדעת לניתוח

  19. ניתוח בכף היד - סיכונים

  20. ניתוח סינוסים - סיכונים

  21. ניתוח מעקפים ביטוח לאומי

  22. הסברים לפני הסכמה לניתוח

  23. ניתוח להגדלת חזה - זיהום

  24. ניתוח לב ילדים - סיכונים

  25. ניתוח טרכאוסטומיה

  26. ניתוח קיסרי - פיגור שכלי

  27. השארת חפץ בגוף אחרי ניתוח

  28. ניתוח לסת - סיכונים

  29. ניתוח באיבר מין – פיצויים

  30. ניתוח הגדלת חזה - סיכונים

  31. ניתוח כריתת רחם - סיכונים

  32. ניתוח קיסרי סיבוכים

  33. פיטורים לפני ניתוח

  34. אין אונות לאחר ניתוח

  35. ניתוח לפרוסקופיה – סיכונים

  36. ניתוח קיסרי - הרדמה

  37. ניתוח קיצור קיבה - סיכונים

  38. היפרדות רשתית העין - ניתוח

  39. מרפק טניס – ניתוח – סיכונים

  40. ניתוח לאסיק - סיכונים

  41. ניתוח קטרקט - סיכונים

  42. ניתוח באשכים - סיכונים

  43. טופס הסכמה לניתוח גוויה

  44. ניתוח לייזר בעיניים - סיכונים

  45. ניתוח כריתת בלוטת התריס

  46. ניתוח לייזר - הסכמה מדעת

  47. דימום תוך מוחי - ניתוח ביופסיה

  48. תביעה נגד פרופורציה - ניתוח אף

  49. השארת גוף זר במהלך ניתוח

  50. ניתוח שלפוחית השתן - דליפת שתן

  51. ניתוח בבטן עקב תאונת דרכים

  52. הסבר על סיכונים לפני ניתוח

  53. ניתוח אלקטיבי - הסכמה מדעת

  54. ניתוח בלוטת התריס - סיכונים

  55. עובר במצג עכוז - ניתוח קיסרי

  56. הוצאת אבן מכיס המרה - צהבת חסימתית

  57. ניתוח לייזר בעיניים - עיוורון

  58. וריד השער – ניתוח - כמה אחוזי נכות ?

  59. ניתוח כתוצאה מאבחון שבר במרפק

  60. פי הטבעת - ניתוח להוצאת גוף זר

  61. השתלת כליה בחו"ל - החזר הוצאות

  62. פציעת ירי קליע - ניתוח להוצאת רסיסים

  63. ניתוח לייזר להסרת משקפיים לאסיק

  64. אפילפסיה בתינוקות - ניתוח קיסרי

  65. ניתוח יישור מחיצת האף - סיכונים

  66. ניתוח לסגירת מעבר הוושט – תביעת נזיקין

  67. ניתוח לייזר להסרת משקפיים - סיכונים

  68. השארת גוף זר לאחר ניתוח – תביעה נגד סורוקה

  69. סיכון לעיוורון והפרדות רשתית בניתוח

  70. ניתוח מעיים / ניתוח קיבה - כמה אחוזי נכות ?

  71. בדיקת זיאופטיקס - ניתוח לייזר להסרת משקפיים

  72. האם חברת ביטוח לא מסכימה לכסות ניתוח בחו"ל ?

  73. נטען שרופא החתים על טופס הסכמה לניתוח ללא הסבר

  74. חובת הרופא להסביר לחולה את הסיכויים והסיכונים בניתוח

  75. ניתוח כריתת האפנדיקס בוצע בידי שני מתמחים, ללא נוכחות, או השגחת כירורג בכיר.

  76. מצב אחר ניתוח מניסקוס ללא הפרעות ונכותו הינה בשיעור 1% נכות בהתאם לסעיף 48 (2) ז'III למבחני הנכות

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון