הטעייה של צרכנים לגבי תווית בגב המוצר

להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה העוסק בנושא הטעייה של לקוחות לגבי תווית בגב המוצר תביעה בגין הטעיית צרכנים : לטענת התובע - חזה בפרסומת בטלויזיה בה הציגו מעדן "תות רימון" המיוצר ביד מרדכי ומופץ על ידי הנתבעת, כאשר הודע כי המעדן מכיל 100% פרי. התובע כטבעוני, הצורך מוצרי בריאות ללא חמרים נוספים, ניגש למרכול על מנת לרכוש את המוצר האמור. על תווית המוצר נרשם "100% פרי" אולם עיון ברשימת המרכיבים לימדו כי המוצר מכיל גם חומר מונע הקצפה מבוסס שמן סויה. משכך, אליבא דתובע, אין מדובר בפרי והתובע כצרכן מוצרי בריאות אינו מעונין בחומרים שכאלה. גורס התובע, כי הנתבעת מטעה את ציבור הצרכנים בניגוד לדיני הגנת הצרכן. התובע עותר לפצותו בסכום של 10,000 ₪ למען "יראו ויראו". התובע צירף לכתב תביעתו עותק צילומי של צנצנת המוצר, לרבות התווית, וכן צילום התווית הנמצאת בחלק האחורי של הצנצנת, בה נרשם, כי המוצר מכיל חומר מונע הקצפה מבוסס שמן סויה לטענת הנתבעת - המעדן האמור כלל אינו מיוצר על ידה אלא על ידי "מכוורת יד-מרדכי שטראוס בע"מ" העוסקת גם בשיווקו. יחד עם זאת, מצאה לנכון הנתבעת להתגונן כדבעי בפני התביעה. נטען, כי תכלית החקיקה המתייחסת למעדן פרי המוגדר כ - "100% פרי" על פי התקינה הישראלית, היא להדגיש כי אסורה תוספת פחמימות (סוכרים) ו/או ממתיקים מלאכותיים המותרים במוצרים אחרים ולמנוע תוספת חומרים שמטרתם לגרום לתחושת פרי ולהחליף פירות "אמיתיים", כגון חמרי טעם, ריח, צבעי מאכל ודומיהם. המעדן/מוצר מושא הדיון, אכן מיוצר ממאה אחוז פירות, בתוספת חומר קרישה המותר בהתאם לתקן הישראלי. המעדן אינו מכיל כל חומר מהחמרים שאינם מותרים, לרבות כל חומר משמר או חומר אחר המפחית מערכו של המוצר. החומר אליו מתייחס התובע, הנו חומר מונע הקצפה ומצויין על תווית המעדן כחומר מסייע ייצור כהגדרתו בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א - 2004 (להלן:"תקנות הבריאות"). החומר הוסף למוצר בזמן ייצורו על מנת למנוע הקצף הנוצר בעת בישול פרי. איזכור החומר על התווית, נעשה לפנים משורת הדין ולמען הגילוי הנאות, שכן בהתאם לתקנות הבריאות אין כלל חובה לציינו על תווית המוצר אלא את תוספי המזון המרכיבים את המוצר, כהגדרתם בתקנות הבריאות. אזכורו של החומר נעשה באופן ראוי ע"י הנתבעת לתת גילוי לאפשרות שעשויות להימצא במוצר שאריות חומר זה. עוד נטען, כי כמות החומר במוצר הינה זניחה עד אפסית (0.03%) ומעבר לכך לא נגרם לתובע כל נזק בדיון שהתקיים בפני התייצבו והעידו התובע ושתי נציגות מטעם הנתבעת. התובע הגיש מכתב ששלח למנהל מכוורת יד-מרדכי, בגדרו ביקש פיצוי על סך 5,000 ₪ וחזר על טענותיו באופן מקיף ונרחב. כן הגיש כתבה עיתונאית על פיה רשת מסחרית חוייבה לפצות צרכן בשל עיגול סכום מוצרים הנמכרים בסניפיה כלפי מעלה באמצעות הקופה הרושמת. נציגות הנתבעת הבהירו והסבירו, הן לבית המשפט ובפרט לתובע, את האמור בכתב ההגנה. עיינתי בכתבי הטענות, בצרופות כתב התביעה ובמסמכים שהוגשו על ידי התובע במהלך הדיון . שקלתי את טענות הצדדים, ובסופו של יום סבורני, כי הדין עם הנתבעת. הנתבעת השתמשה בחומר מונע הקצפה המבוסס על שמן סויה שהינו "חומר מסייע ייצור" כהגדרתו בתקנות הבריאות בהתאם לתקן ולדין תקנות הבריאות : על פי תקנות הבריאות "הרשימה" - רשימה של תוספי מזון המותרים בשימוש במזון, כמותם המרבית והוראות השימוש בהם, שערך מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, והמעודכנת מזמן לזמן, שהופקדה לעיון הציבור בשירות המזון הארצי, בלשכות המחוזיות של משרד הבריאות ובספריה; "חומר טעם וריח" - חומר המוסף למזון והנועד להקנות לו טעם או ריח מסוימים, למעט חומרי המתקה, חומצות מאכל וחומר טעם מלוח שאינו מלח (נתרן כלורי); "חומר מסייע ייצור" - חומר המוסף למזון למטרה טכנולוגית הנוגעת לזמן ייצור המזון בלבד, אשר שאריות שלו עלולות להימצא במזון, ושאינו מפורט ברשימה; "ייצור" - לרבות אריזה; "מטרה טכנולוגית" - מטרה הקשורה לייצור, עיבוד, הכנה, טיפול, אריזה, הובלה או אחסון של מזון, לרבות שיפור מראהו, ריחו, מרקמו, טעמו או צבעו; "תוסף מזון" - חומר המוסף למזון למטרה טכנולוגית, שאינו נועד לצריכה כשלעצמו כמזון או כרכיב בו, ולמעט חומר מסייע ייצור, תוסף תזונה וחומר טעם וריח; כאמור בתקנה 2 - לא ייצר אדם מזון המכיל תוסף מזון, לא ייבאו, לא ישווקו ולא יחסינו, אלא אם כן יש בשימוש בתוסף המזון מטרה טכנולוגית במזון המיוצר או ברכיב שלו, אשר לא ניתן להשיגה באמצעים סבירים אחרים. כאמור בתקנה 3 - לא ייצר אדם תוסף מזון או מזון המכיל תוסף מזון, לא ייבאו, לא ישווקו ולא יחסינו אלא אם כן תוסף המזון הוא אחד מן המפורטים ברשימה והתקיימו לגביו שאר הוראות תקנות אלה. על פי תקנה 6 - (א) מזון ארוז מראש המכיל תוסף מזון מן המפורטים בתוספת הראשונה, יסומן ברשימת הרכיבים שבו, בשם תוסף המזון וכן באחד משמות הקבוצות המפורטות בתוספת השניה בהתאם למטרתו הטכנולוגית העיקרית. (ב) מזון ארוז מראש המכיל תוסף מזון שאינו מן המפורטים בתוספת הראשונה יסומן, ברשימת המרכיבים במזון, בשם תוסף המזון או מספר ה-E שלו וכן באחד משמות הקבוצות המפורטות בתוספת השניה בהתאם למטרתו הטכנולוגית העיקרית. (ג) מזון לא יסומן במילים "בלא" תוסף מזון או קבוצת תוספי מזון כמפורט בתוספת השניה, זולת אם המזון אמנם אינו מכיל את תוסף המזון או תוסף מזון מאותה הקבוצה כאמור, לרבות בתסחיב הנה כי כן, בהתאם לרשימה שבתוספות לתקנות, אין עסקינן בתוסף מזון המחייב רישום כי אם בחומר מסייע ייצור אשר כטענת הנתבעת אינו מחייב רישום והודעה. עם זאת, מצאה הנתבעת לנכון ליידע את קהל צרכניה בדבר קיומו של חומר מסייע ייצור במוצר, הגם שכמותו מזערית עד כי הינה זניחה לחלוטין הנתבעת לא הטעתה את התובע כי אם שיקפה את מלוא פעולתה וציינה מפורשות כי המוצר אותו רכש כולל את אותו חומר. לא בהטעיה עסקינן כי אם בנסיון לשלול כל אפשרות הטעיה או כל טענה בדבר הטעיה. לו חפצה היתה הנתבעת בהטעיה נמנעת היתה מליידע את קהל הרוכשים בדבר קיומו של החומר, בפרט שאינה מחוייבת ביידוע כאמור בתקנות הבריאות שוכנעתי, כי מדובר בחומר אשר כמותו מזערית ביותר ואינו חומר הבא להחליף פירות אמיתיים כגון תוספים אסורים, ממתיקים מלאכותיים, חמרי טעם, ריח וצבעי מאכל. משום כך, לטעמי אין מקום למצוא הטעייה בהגדרת המוצר המבוסס על 100% פרי, ואם חשובה לתובע בריאותו, משראה באופן ברור לחלוטין כי המוצר אותו רכש מכיל גם את אותו חומר, היה עליו להימנע מרכישתו תכלית דיני הגנת הצרכן : תכלית דיני הגנת הצרכן הינה פירוט מלא, שקיפות מלאה ומתן מידע ללא סייג, על מנת שהצרכן יוכל לכלכל צעדיו בהתאם למלוא המידע המצוי ברשותו. הנתבעת בחרה ליידע את צרכניה בדבר כמות מזערית של חומר המשמש בייצור המוצר ונראה כי אין מדובר בהטעיה כי אם בשקיפות מלאה בהתאם לדיני הגנת הצרכן. דומה, כי יש לעודד מהלכים כגון אלה בהם נקטה הנתבעת. ירצה התובע ירכוש את המוצר לאחר שקילת כל נתוניו, לא ירצה ישאירו על מדף המרכול. מפורט בע"א 3613/97 דליה אזוב נ' עירית ירושלים, "מטרתו של חוק הגנת הצרכן היא להגן על הצרכן מפני מעשי מרמה, עושק והטעיה ולהבטיח כי בעשותו עסקה יעמוד לרשות הצרכן מידע, מלא ככל האפשר, על טיב העסקה ועל פרטיה. ההנחה העומדת בבסיסו של החוק הינה כי בהינתן מידע מלא והוגן, יוכל הצרכן לכלכל את צעדיו ולהתקשר בעסקה מטיבה ורצויה. לשם כך נכללה בחוק חובת הגילוי הרחבה, נקבע בו האיסור על כל דבר "העלול להטעות את הצרכן", איסור על ניצול מצוקתו של הצרכן, חולשתו הגופנית או הנפשית או אי ידיעתו את השפה, וכן איסור על הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו הכרעת בית המשפט : להתרשמותי הבלתי אמצעית, התובע הוא אדם משכיל ואכפתי, המסוגל לתכנן צעדיו בהתאם לרצונותיו, בהתאם לנתונים שבפניו ועל פי אורח חייו הבריא החשוב לו מאד. ככל שניסיתי לא השכלתי הבן, בהינתן כלל הנתונים שבפניו, מדוע מצא לנכון התובע לרכוש את המוצר, אם סבר כי אינו עונה על צרכיו משכך, איני סבור כי עומדת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת. סוף דבר - התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך של 500 ₪ . הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יוםעמוד השדרהצרכנותהטעיהכאבי גב / בעיות גבמוצר