צו איסור פרסום באינטרנט


החלטה

מבקשת 1 (להלן: "המבקשת") מספקת ללקוחותיה מידע אודות נכסי מקרקעין ובבעלות מבקש 2 (להלן: "המבקש") סימן מסחר מס' 164243 בסוג 36 "בדק-בית שירותי מידע סביבתיים לרוכשי דירה" (להלן: "סימן המסחר").



לטענת המבקשת, המשיבות עושות שימוש בקישורית בשם "בדק-בית" באופן הגורם לפרסומים אודות אתרי האינטרנט של המשיבות להופיע כאשר גולשי אינטרנט המקלידים את השם "בדק-בית" במנועי החיפוש באינטרנט. עוד טוענת המבקשת, כי המשיבות מציגות עצמן כבדק-בית בפני לקוחות המתקשרים אליהן.



בת.א 2806/07 תבעו המבקשים צו מניעה ופיצוי כספי.



בבקשה שלפני עותרים המבקשים לסעד זמני כדלהלן:



א. א. צו האוסר על המשיבות לפרסם עצמן ברשת האינטרנט ו/או בכל מדיה פרסומי אחר, תחת שמה המסחרי המוכר היטב של המבקשת, "בדק בית", שהינו גם סימן מסחר רשום בבעלות המבקש ולהורות למשיבות להסיר את כל הפרסומים המופיעים כיום וכוללים את הסימן "בדק-בית".



ב. ב. לאסור על המשיבות להציג עצמן כמבקשת במסגרת פניות טלפוניות ו/או לציין כי מתקיים בינן לבין המבקשת שיתוף פעולה כלשהו.



ג. ג. צו המורה למשיבות להגיש דין וחשבון בקשר עם היקף מכירותיהן בשנים 2005 – 2007.


דיון



החלטתי לדחות את הבקשה ללא חקירת מצהירים מהטעמים שיפורטו להלן:



א. א. בתעודת הרישום של סימן המסחר, נרשם:



"רישום סימן זה לא יתן זכות לשימוש ייחודי בכל המילים המופיעות בסימן בנפרד, אלא בהרכב הסימן".



אין ספק שהמונח "בדק-בית" בו לטענת המבקשת עושות המשיבות שימוש, אינו מופיע באופן בו מופיע סימן המסחר שאושר לרישום. לפיכך ובהתאם להחרגה הקבועה בתעודת רישום סימן המסחר, אין המבקש ו/או המבקשת רשאים למנוע מאחרים שימוש במילים "בדק-בית", מכוח רישום סימן המסחר.



ב. ב. המונח "בדק-בית" הינו מונח מילוני ו/או גנרי המתאר את שירות הבדיקה שמבצעות המבקשת והמשיבות בקשר עם נכסי מקרקעין, ומונח זה שגור בפי הציבור בכלל ובוודאי בפי הציבור העוסק בתחום בו עוסקת המבקשת. לפיכך, לא ניתן לרכוש מוניטין במונח זה באופן שימנע מהציבור לעשות בו שימוש, ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" ואח' נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה" ואח', פ"ד נה (3) 933, (להלן: "ע"א 5792/99") בע' 943 – 944.



ג. ג. לטענת המבקשים, המונח "בדק-בית" רכש אופי מבחין בתחום ביקורת המבנים באופן שהציבור מקשר את המונח בדק-בית עם המבקשת.



אפילו ניתן לראות במונח "בדק-בית" כמונח תיאורי בקשר עם תחום ביקורת נכסי מקרקעין, איני סבור שהמונח "בדק-בית" נקשר עם המבקשת דווקא. בע"א 5792/99, נקבע (שם בע' 945):



"ואולם, שם תיאורי יוכל בכל –זאת לזכות להגנה בגניבת עין, והוא, אם יעלה בידי העוסק לשכנע את בית-המשפט כי אותו שם תיאורי רכש לעצמו אופי מבחין, משמעות משנית המייחדת אותו ומקשרת אותו עם הטובין של אותו עסק.

...

הנטל להוכחתה של משמעות משנית אינו קל כל-עיקר, וככל שהמילה המתארת שכיחה יותר בשפה לתיאור הטובין נושא הדיון, כן יכבד וילך הנטל...

על משמעות משנית ילמדו משך השימוש בשם, אופי הפרסום והיקפו ואמצעים אחרים שננקטו ליצירת קשר בתודעת הצרכנים בין השם התיאורי לבין הטובין המסוימים."



המבקשת החלה לפעול בתחום ביקורת נכסי מקרקעין בשנת 2003 ובעת רישום סימן המסחר הסכים המבקש שהשימוש במונח בדק-בית לא יהיה ייחודי למבקש ו/או למבקשת. בכך, ויתר המבקש על האפשרות שהציבור יקשר את המונח "בדק-בית" דווקא עם המבקשת וממילא לא יכול היה המונח "בדק-בית" לרכוש אופי מבחין.


ד. ד. טענת המבקשת, לפיה היא אשר החדירה את המשמעות הניתנת למונח "בדק-בית" בקשר עם שירותי בדיקה ומידע אודות נכסי מקרקעין, אינה מקובלת עליי. אולם אפילו הייתי מקבל טענה זו לא היה בכך כדי לסייע למבקשים מקום שהמבקש הסכים לסייג את זכותו לשימוש בלעדי במונח "בדק-בית" בעת רישום סימן המסחר.



ה. ה. מעיון בתמלילי השיחות שלכאורה נוהלו עם נציגי משיבות 1 ו – 2 (נספח יד), נמצא שבחלק מהשיחות הזדהו נציגי משיבה 1 כנציגים של משיבה 1 באופן עצמאי או כתשובה לשאלה. בשיחות אחרות נשאלו הנציגים האם מדובר ב"בדק-בית" ואישרו זאת תוך מתן הסבר שמדובר בביקורת מבנים ו/או כי מדובר במשיבה 2. לפיכך, ונוכח האמור לעיל ביחס לזכות השימוש במונח "בדק-בית", איני סבור שיש בשיחות המתוארות בתמלילים האמורים כדי ללמד על כך שהמשיבות ניסו להטעות את ציבור הלקוחות המתקשר אליהן באמצעות הטלפון.



ו. ו. אוסיף, כי המבקשים פעלו בחוסר ניקיון כפיים עת "הבליעו" את רישום סימן המסחר במסגרת סעיף העוסק בפעילותו של המבקש (סעיף 8 לתצהירו של צחי ברדוגו ביום 27.12.07), ללא כל התייחסות לנסיבות רישום סימן המסחר ו/או לסייג המופיע בתעודת הרישום של סימן המסחר ובכך יש כדי להצדיק את דחיית הבקשה.



ז. ז. המבקשים לא הראו כי הנזק הכרוך בהגבלת חופש העיסוק של המשיבות נופל מהנזק (הנזק לא פורט בתצהירו של צחי ברדוגו ואף לא נתמך בראיות) שלטענת המבקשים ייגרם למבקשים אם לא ינתן הסעד הזמני.

מאזן הנוחות נוטה נגד מתן הסעד הזמני המבוקש.


סוף דבר

הבקשה נדחית.

המבקשים ביחד ולחוד ישלמו למשיבות את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪.


מוצע למבקשים להסכים, כי בכפוף לזכותם לבקש רשות לערער על החלטתי ובכפוף לתוצאות הליך כזה אם יינקט תדחה תביעתם ללא חיוב נוסף בהוצאות.




רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון