סימן מסחר גנרי


החלטה

1. זוהי בקשה לרישום סימן המסחר גלוקו-ג'ל, gluco-gel, בסוג 5 לגבי ג'ל לבליעה במצב היפוגליקמיה. ביום 4 בספטמבר נערך דיון בפני, ולאחר ששמעתי את טענות המבקשת דחיתי את הבקשה וקבעתי כי הסימן הוא גנרי וככזה אינו כשיר לרישום. למבקשת הובהר כי היא תוכל לעתור לשם קבלת נימוקי ההחלטה בהתאם להוראות תקנה 26(1) לתקנות סימני המסחר, 1940. בהתאם לכך עתרה המבקשת לקבלת הנימוקים ואלה הם:

2. בפי המבקשת שלוש טענות: האחת – הצירוף גלוקו- ג'ל אינו גנרי במידת התיאור שהוא מתאר את המוצר ג'ל גלוקוזה, זאת על שום שהצירוף המשמיט את סיומת המילה אינו מעלה בדעת הלקוח דווקא את המילה גלוקוזה אלא שאדם הנתקל בחלק המילה גלוקו, עשוי לחשוב שמדובר במילה 'גלו' – דבק, או גלוקוזומין שצורתו ג'ל. השניה – שמוצרה הוא מוצר ייחודי, דהיינו אין עוד גלוקוזה שנמכרת בצורת ג'ל ועל כן מחד, יש לו אופי מבחין, כי הוא המוצר היחיד בשוק, ומאידך מי שלא מכיר אותו לא יבין מה משמעותו גלוקוז הנמכר כג'ל. השלישית – בפנקס קיימים סימנים רבים המכילים את המילה גלוקו, או שיש בהם מידה דומה של תיאוריות.

3. אחל דווקא מטענה זו האחרונה. הדוגמאות שהוצגו לפני בדיון לסימנים שקובלו סימנים ונרשמו בפנקס, היו ברובן הגדול כאלה בהן היה צירוף מילים מרמז ולא מתאר. ודאי שלא סימן מתאר ברמת התיאור הגבוהה ביותר כגון סימן זה הרשום בפני, אולם איני נכנס לפרטיהם וזאת על שום הכלל הידוע לפיו רישומם של סימנים אחרים בפנקס או במדינות שונות, יהיו דומים ככל שיהיו, אינם רלבנטיים לשאלת כשירותו של סימן להירשם בפנקס. כבר נקבע בהחלטה בבקשה לרישום סימן מסחר מספר 162606 "יקבי עמק האלה" מיום 19 לדצמבר 2006 (סעיף 18):

"המבקשת ביקשה להפנות את תשומת ליבי למספר סימני מסחר בעלי אופי דומה לשלה אשר נרשמו בפנקס סימני המסחר, דוגמת הסימן 115198 "גולן" אשר נרשם עבור יין בסוג 33 על ידי יקבי רמת הגולן. אין חולק כי אכן סימן זה וסימנים אחרים המורכבים משם גיאוגרפי זכו להירשם בעבר. ואולם, עם כל החשיבות של עקרון השוויון, סימן שאינו כשיר לא ירשם רק משום העובדה שסימן אחר הדומה לו נרשם בעבר. אף אם מסה קריטית של סימנים רשומים יכולה להצביע על מדיניות מסוימת שהונהגה בעבר, כאשר הרשם בא לפסוק בנוגע לכשירות סימן לרישום, עליו להסתמך על החלטות ופסקי-דין מנומקים. והוא אינו יכול להשתית את פסיקתו על פנקס סימני המסחר המשקף תוצאה מנהלית, ולא הליך שיפוטי מנומק ומבורר.

בידוע הוא שסימן מסחר, יכול להירשם לתקופה שאינה מוגבלת, ממילא אך יובן כי הפנקס על רישומיו השונים ישקף את התמורות שחלו בדין, בנוהג, במסחר הרלבנטי, ובתפיסת הציבור את הסימנים והמושגים המשמשים בכל ענף וענף שבמסחר, זאת לצד שינויי מדיניות המושפעים מכל הפרמטרים האמורים ובתורם אף משפיעים עליהם.

אמור מעתה, שדווקא בשם עיקרון השוויון, מצווה הרשם לאפשר תחרות הוגנת, ולשכלל את התחרות שבשוק על ידי הותרת סימן תיאורי כ"יקבי עמק האלה" פתוח לשימוש גם למתחריה של המבקשת."

4. כמו כן נכתב לעניין זה ב- Kerly's –Law of Trade Marks and Trade Names 14th. Edition London Sweet & Maxwell 2005, בעמ' 200:

…Applicants rely on the state of the register: they cite the existence of registration for the same type of mark in support of their own application. For example, the objection raised is that the mark is descriptive, contrary to s.3(1)(c). The applicant responds by citing registrations of marks which it believes are as or more descriptive. In these circumstances, the other registrations are rightly regarded as irrelevant. The principal reason is because one has no idea of the circumstances in which the other marks achieved registration – extensive evidence may have been required to achieve registration, alternatively the relevant examiner may have made a mistake.

5. ובהמשך מובאים דברי השופט JACOB בפרשת British Sugar (שם, עמ' 201):

"It has long been held under the old act that comparison with other marks on the register is in principal irrelevant when considering a particular mark tendered for registration… and the same must be true under the 1994 act".

6. מכאן אפנה לדון בטענותיה האחרות של המבקשת. הטענה השניה, לפיה המוצר הוא ייחודי, אינה מובנת לי כלל ועיקר. האם רשאי עוסק שהוא ראשון במסחר לתפוס את המילים התיאוריות ולמנוע בדרך זו מהבאים אחריו את השימוש בהן? דומני כי התשובה לכך שלילית היא. יפים לעניין זה דבריו של המלומד זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן תשל"ג בעמ' 21 , בחלקו את הסימנים שהינם חסרי אופי מבחין לשני סוגים:

" א. אופי מבחין חסר לכל סימן שהינו מקובל או משותף למסחר- Common to the trade ב. הסימן מחוסר אופי מבחין אם הוא צריך להישאר פתוח למסחר – Open to the trade . אותה אבחנה נתקבלה ע"י בית המשפט העליון שלנו בפסקי הדין הבאים: חברת "קיי דיי אומית" נגד רשם סימני המסחר, בג"ץ 44/49, פסקים על. ג' 51 (מפי השופט ד"ר זילברג) ופסה"ד "דה קוקה קולה קומפני" נגד "ויטה פלוטקין ובניו", בג"ץ 197/51 (מפי השופט לנדאו".

ובהמשך, בעמ' 22 מסביר:

"סימנים הצריכים להיות פתוחים למסחר שייכים לסוג אחר לחלוטין. פה אין המדובר בסימנים בהם משתמשים במסחר בפועל, אלא בסימנים שהשכל או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתירו מתן זכות ייחודית בגינם, או לא ישאירום לשימוש הכלל... מלים או ציורים שמהווים את הכינוי ההכרחי או הטבעי לסחורות מסוימות או לשירותים מסוימים. אלה הם בד"כ סימנים "מתארים" ".


7. משמעותם של דברים היא, כי גם אם בשלב זה אין תחרות במסחר הרלבנטי, והמוצר הוא ייחודי, הרי שרשם סימני המסחר מצווה שלא להתיר רישום של שם גנרי, המתאר את טבע הטובין, באופן שימנע בעתיד ממתחרים להשתמש בו, וזאת גם אם הסימן עדיין אינו מקובל במסחר.

8. באשר לטענה הראשונה בדבר יצירתיות שבסימן המשולב אותו מתבקש אני לרשום, יצירתיות המקנה לו משמעות שניה העולה כדי אופי מבחין אינהרנטי, אביא ככתבם וכלשונם מדברים שנפסקו כבר בהחלטה בבקשות מתחרות לרישום סימן המסחר קירטונג שם נסקרה התפתחות הדין האירופי באשר לסימנים משולבים:

הסימן "קירטונג" הוא למעשה סימן משולב. מדובר בשילוב המילים "קיר", ו"טונג", אשר לשמען האסוציאציה המיידית נוצרת במוח הצרכן הממוצע היא שמדובר בקיר העשוי איטונג. אי לכך, לכאורה, מדובר בשילוב של מילה מתארת מאד כ"קיר", עם סיומת סימן מסחר לגביו נטען שהוא מוכר היטב. השאלה אם שילוב מילים זה, כפי שקיים במקרה שלנו, בו כל אחת מן המילים אינה כשרה לרישום כשהיא בפני עצמה, מצמיח מעצם שילובן של המילים, סימן מסחר כשיר רישום (להלן נעמוד גם על ההבדל שבין סימן משולב מתאר וסימן כגון הסימן דנן). שאלה זו התעוררה ונידונה בשנים האחרונות בפני בית המשפט האירופי לצדק, בשלושה תיקים שונים. המקרה הראשון הוא פסק הדין בעניין BabyDry, Case T-163/98 Procter & Gamble v. OHIM (BABYDRY) [1999] ECR II-2383 והחלטת הערעור עליו, Procter & Gamble v. OHIM (Intellectual Property) [2001] EUECJ C-383/99 (20 September 2001). בפרשה זו ביקשה חברת Procter & Gamble (להלן:"חברת Procter") לרשום את הסימן BabyDry עבור חיתולים חד פעמיים העשויים מנייר או תאית, ועבור חיתולים העשויים מטקסטיל. בהליך הבחינה בפני משרד סימני המסחר האירופי, ה-OHIM, סורב הסימן לרישום. הסיבה לסירוב הרישום הייתה העובדה שהסימן מורכב ממילים המשמשות במסחר כדי לתאר את הטובין, ובשל כך הוא חסר אופי מבחין ואינו ראוי לרישום. הערכאה הראשונה של בית המשפט האירופי, ה-Court of First Instance, קבעה כי מדובר בסימן שלא יכול לאבחן את הטובין של חברת Procter מטובין של חברות אחרות. כיוון שמטרת החיתולים היא לספוג נוזלים על מנת לשמור את התינוקות יבשים הרי שהביטוי BabyDry כפשוטו מסמל עבור הצרכנים את המטרה של הטובין.

בערעור על ההחלטה, קבעה הערכאה העליונה של בית המשפט האירופי לצדק כי סימנים שאינם אלא דרך התיאור הרגילה של הטובין או השירותים שאותם הם נועדו לסמן לא יכולים למלא את תנאי הכשירות לרישום כסימני המסחר. לעומת זאת, סימנים אשר מורכבים מסימנים מתארים כשלעצמם לא יסורבו לרישום במידה והסך הכל הכללי שנוצר משילוב המרכיבים המתארים שונה הוא מהתיאור הרגיל של הטובין; ההלכה שנקבעה היא כי הסכום אמור להיות גדול ממרכיביו ולא שווה לו. בנוגע לסימן משולב המורכב ממילים יש לבחון את תיאוריות המרכיבים של כל אחד מהחלקים המרכיבים את הסימן, אך גם את התיאוריות הכללית של הסימן. כך בבחינת הסימן המשולב BabyDry יש להיכנס לנעליו של הצרכן הממוצע, הדובר אנגלית כשפת אם, ולשאול האם זו דרך התיאור הרגילה של אותם הטובין אשר הסימן מייצג. במקרה זה קבע בית המשפט כי אף אם כל אחת מן המילים הינן בשימוש יומיומי בהקשר לאותם החיתולים הרי שלא מדובר בסמיכות מילים שהיא בבחינת ביטוי שגור בשפה האנגלית, שכן שם העצם קודם לתואר השם. לא מדובר באופן בו מתארים חיתולים או את תכונותיהם באופן רגיל, ומדובר למעשה בהמצאה לקסיקלית, לשונית. אי לכך, בית המשפט האירופי לצדק קיבל את הערעור וקבע כי הסימן BabyDry כשיר לרישום באירופה. ניתן להסיק מהחלטה זו, שאילו היה הסימן המבוקש מורכב הפוך, דהיינו DryBaby או בדומה לכך, עבור חיתולים, היה בית המשפט מאשר את הסירוב לרשמו, וקובע שמדובר בתיאור מטרת הטובין בדרכם הרגילה, ושילוב המילים בצורתן זו אינן בבחינת "המצאה לשונית".

פסק דין נוסף ניתן ביום 12 בפברואר 2004, בעניין 'הסימן', PostKantoor, Case C-363/99 Koninklijke KPN Nederland NV v. Bene1ux-Merkenbureau, פסק דין זה עוסק ברישום הסימן PostKantoor (שיכול להיות מתורגם לאנגלית כ-Post Office), בסוגים 16,35-39,41,42 עבור מוצרי נייר, פרסום, ביטוח, בולי דואר, מבנים, בזק, תעבורה, חינוך, מידע וייעוץ טכני. משרד סימני המסחר של בנלוקס BTMO דחה את רישום הסימן המבוקש בטענה שהסימן מתאר בנוגע לטובין המבוקשים לרישום.

בית המשפט האירופי לצדק קבע כי בעת שקילת כשירותו של הסימן לרישום, כל העובדות והנסיבות צריכות להילקח בחשבון. בין הנסיבות החשובות לעניין זה גם אופי השימוש שנעשה בסימן, ומידתו. סימנים שצריכים להישאר בנחלת הכלל, לא יירשמו על שם מבקש מסוים. ובכלל זה גם סימנים המתארים את תכונות הטובין, כפי שהן נתפסות בעיני הצרכנים הרלוונטיים. כאשר חלקי הסימן מתארים, כך גם הסימן עצמו בכללותו יהיה מתאר, אך בית המשפט צריך להגיע למסקנה זו בבחנו את התיאוריות של הסימן בכללותו. בית המשפט צריך לבחון האם חלקי הסימן אשר הובאו ביחד יוצרים וריאציה מיוחדת, בבחינה לשונית, או מבחינת המשמעות הנוצרת. כאשר המשמעות הנוצרת היא רחוקה מהצירוף הפשוט של המילים הסימן המשולב לא יהיה מתאר. כאשר בוחנים סימן המורכב ממילים, הרי שהצירוף צריך להיבחן גם במראה וגם בהגייה. במילים אחרות, כאשר המשמעות הנוצרת גדולה מסך החלקים ורכשה משמעות משלה בשונה מהמשמעות של צירוף פשוט של המילים, או לפחות בנוסף לאותה משמעות, או אז לפנינו סימן כשיר רישום.

פסק הדין השלישי בעניין זה הוא זה שעסק ברישום הסימן BioMild, (החלטה מספר C-265/00,CAMPINA MELKUNIE BV v. BENELUX MERKENBUREAU). פסק דין זה,שניתן אף הוא ביום 12 בפברואר 2004. הנימוקים שעמדו בבסיס פסק דין זה זהים לאלו ששימשו בעניין PostKantoor; חברת Campina המייצרת מוצרי חלב ביקשה לרשום את סימן המסחר BioMild בנוגע לטובין מסוג 29, 30 ו-32 לגבי מוצרי מאכל וחלב. המוצר המשווק בהולנד תחת סימן זה הוא יוגורט עדין טעם(Mild Flavoured Yoghurt). ה-BTMO סרב לרשום את הסימן המבוקש תחת הטיעון כי המוצרים בסוגים המבוקשים לרישום הם ביולוגיים (טבעיים), ואף עדיני טעם; אי לכך מדובר למעשה בסימן מתאר. השאלה הגיעה עד לבית המשפט העליון של הולנד, אשר העביר את שאלת רישום סימנים המשולבים לפתחו של בית המשפט האירופי לצדק. בית המשפט האירופי לצדק הדגיש שוב את האינטרס הציבורי שבאי-רישום סימנים מתארים, ובהותרתם פתוחים למסחר. הניתוח של בית המשפט זהה גם במקרה זה ומושתת על העיקרון לפיו המשמעות הנוצרת משילוב המילים צריכה להיות שונה בצורה משמעותית מצירוף החלקים כפשוטם.

נראה כי בית המשפט האירופי עשה כברת דרך מפסיקתו בעניין BabyDry, פסיקה ליברלית בנוגע לרישום סימנים מתארים, אשר לוותה בביקורת רבה, ועד לשתי פסיקות אלו המחמירות יותר בגישתן לרישום שילוב סימנים מתארים. כעת כל המבקש לרשום סימן מורכב ייאלץ להוכיח כי לצירוף המילים יש משמעות שונה או שהצירוף מיוחד מבחינה לשונית תחבירית. הגישה כיום היא שלא כל שוני מצירוף מילים רגיל יתקבל (הגישה ב-BabyDry), אלא שנדרש שוני מהותי.

דברים אלה שיצאו זה לא מכבר תחת מכבשו של בית המשפט האירופי, אינם חדשים כל עיקר. כבר לפני שלושה עשורים ומחצה סיבר את עינינו המלומד זליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", הוצאת שוקן ,בעמ' 37, שם התייחס לסימן המורכב משתי מילים, כיצד אנו אמורים לבחון האם הסימן הוא תיאורי אם לאו:

"מה הדין לגבי סימנים המורכבים משתי מילים? לגבי מילים אלה קיים הבדל בין החוק הישראלי לבין החוק האנגלי. לפי סעיף 9 לחוק האנגלי מכשירים סימן שהוא 'פרי אמצאה' לכן סגולה זו מספיקה כדי להצדיק את הרישום. לעומת זאת, לא קיימת אצלנו הוראה דומה. לכן אמר השופט זילברג בבג"ץ 44/49 פד"י ע.109, עמ' 114:

"תכונת האמצאה בלבד אינה מעניקה, על כל פנים כאן בארץ, שום חסות מיוחדת לסימן המסחר. היא פועלת רק בעקיפין, אם ועד כמה, עקב החידוש המיוחד והבלתי רגיל, היא חדלה למעשה לתאר."

על אבחנה זו הצביע הרשם בהחלטות רבות... נראה לי כי המילה 'חדלה' בפסק הדין של השופט זילברג עלולה לגרום אי הבנה. אין בכוחו של סימן 'מורכב' כזה להפסיד במרוצת הזמן ועקב שימושו במסחר את המשמעות הרגילה של המילים מהן הוא מורכב, אלא הקומבינציה צריכה לגלות מלכתחילה כל כך הרבה מן הדמיון, שהאלמנט התיאורי אינו גלוי כלל וכלל."

דברים אלה מתיישבים היטב עם הסברו לגבי מהותם של סימנים מתארים, שם, בעמ' 40:

"הפסול של סימנים מתארים מתייחס לסימנים המתארים ישירות את אופי או האיכות של הסחורה. אם החלק המתאר כולל רק רמיזה, אין הוא הופך את הסימן למתאר. אנו מבחינים, אפוא, בין סימנים מתארים לבין סימנים רומזים, (Suggestive Marks). בפועל יהיה זה תמיד קשה להבחין בין שני סוגי הסימנים, אך המבחן העיקרי הוא: האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לפחות לרגע קט עד אשר קשר זה יוברר לו. "

האלמנט אותו מכנה כב' השופט זילברג 'המצאה', ובית המשפט האירופי מתייחס אליו כאל צירוף 'מיוחד מבחינה לשונית', אינו נפרד מן האלמנט השני, דהיינו רכישת משמעות שניה הנפרדת מזו המקורית. רוצה לומר: ההמצאתיות, אותה חדשנות ההופכת שתי מילים מוכרות ומתארות לביטוי שלישי אשר בתורו מרמז או אף מתאר את משמעותן המקורית, נבחנת לא רק בכך שיש בו בביטוי דבר מה נוסף, אלא שדבר נוסף זה צריך שיקנה לביטוי משמעות נוספת שתהיה הראשונה לצוץ במוחו של המתבונן, ולהאפיל בכך על אותה משמעות ראשונה, ושאך במחשבה שיחשוב יוברר לו ההקשר לאותה משמעות הראשונה. יאמר כבר עתה, עצם חיבורן של שתי המילים למילה אחת, ואפילו בהשמטת אות כזו או אחרת, אינה ערובה לכך שהתקיימה בה, באותה המילה החדשה, ההמצאתיות האמורה."

9. ממש כשם שבקירטונג, מקושרת הסיומת טונג דווקא למילה איטונג, למרות קיומן של מילים נוספות, וכשם שהתחילית ביו בסימן ביו-מיילד מקושרת למילה ביולוגי, למרות קיומן של מילים נוספות המתחילות ב'ביו' כך בכלל בקרב הציבור ובמיוחד בקרב הצרכן הרלבנטי, חולה הסוכרת, משויכת התחילית גלוקו למילה גלוקוז או גלוקוזה.

10. צירופה של זו למילה ג'ל, רק משלימה את התיאור של המוצר גלוקוז הנמכר בצורת ג'ל.

11. זה תיאור הנוגע במישרין לטבע הטובין, אין בו כל שינוי אשר עשוי להסיט את דעת הלקוח ולגרום לו להרהר רגע נוסף בטרם יבין את משמעותו המילולית.

12. לאור האמור הבקשה נדחית.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סימן מסחר גנרי

  2. סימן מסחרי מטעה

  3. סימן מסחר תלת מימדי

  4. סימן מסחר מוכר היטב

  5. הפרת סימן מסחר רשום

  6. דמיון בין סימני מסחר

  7. סימן מסחר אופי תיאורי

  8. סימני מסחר דומים

  9. תקנות סימני המסחר

  10. הפרת סימן מסחר לא רשום

  11. אופי מבחין - סימן מסחר

  12. סימן מסחר - אריזה

  13. דומיין - הפרת סימן מסחר

  14. סימן מסחר – בקבוק וודקה

  15. הפרת סימני מסחר באינטרנט

  16. סימן מסחר - תרופות

  17. פנקס כינויי מקור - מחיקה

  18. סעיף 41 לפקודת סימני מסחר

  19. חוזה מכר - הפרת סימן מסחר

  20. השוואה בין שני סימני מסחר

  21. ערעור על רישום סימן מסחרי

  22. סעיף 29 לפקודת סימני המסחר

  23. העתקה של רעיון - סימן מסחר

  24. סימן מסחר - שימוש שם של אדם

  25. החלטה בבקשה לרישום סימן מסחר

  26. סימן מסחר דומה עד כדי הטעייה

  27. סימן מסחר דומה במראה ובצליל ?

  28. סימני מסחר - משפט משווה

  29. הפרת סימן מסחר - תביעת פיצויים

  30. תפיסה של המכס - הפרת סימן מסחר

  31. שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר ?

  32. דמיון בין סיומת של שם סימן מסחר

  33. דחיית התנגדות לרישום סימן מסחרי

  34. פקודת סימני מסחר נוסח חדש

  35. ערעור על החלטת פוסק - סימני מסחר

  36. רישום סימן מסחר תלת מימדי

  37. החלטה של רשם סימני המסחר - דוגמא

  38. פגיעה בזכות הקניין - הפרת סימן מסחר

  39. הפרה בוטה של סימני מסחר רשומים

  40. שימוש בסימן מסחר במשך שנים בלי רישום

  41. הפרת סימני מסחר - סמכות עניינית

  42. צו סימני המסחר אמנות נכסי תעשיה

  43. רישום אותו סימן מסחר ע"י שני אנשים שונים

  44. צירוף שתי מילים גנריות – רישום סימן מסחר

  45. קניית דומיין כדי למנוע שימוש ע"י חברה אחרת

  46. שומת הוצאות בתביעת הפרת סימן מסחר הרשום

  47. עיכוב הליכים בבקשה לביטול רישום סימן מסחר

  48. פוסק קניין רוחני - ערעור על החלטה של פוסק קניין רוחני

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון