מה ההבדל בין סימן מסחר לבין מדגם ?


תכלית סימן המסחר לאפשר ליצרנים פיתוח סימן בלעדי לפיו יזהה ציבור הצרכנים את מוצריהם. צרכן המבקש לרכוש מוצר המשווק על ידי בעל הסימן לא יצטרך לבדוק את המוצר עצמו ולברר אם אמנם זה המוצר בו חשקה נפשו. מבט חטוף בסימן יספיק כדי לוודא שאמנם בידו המוצר המבוקש. בין השאר מאפשרת הגנת סימן המסחר לבעל הסימן ליהנות מהמוניטין של הסימן לצורך החדרת מוצרים לשוק, תוך הסתמכות על המוניטין של הסימן.
בצד התועלת לבעל הסימן, גם הציבור אמור לצאת נשכר מהגנת הסימן, שכן זו מאפשרת לו להסתמך בבחירת מוצריו על המוניטין של בעל הסימן, בלי שיצטרך לבדוק את איכות המוצר.


דיני הסימן המסחרי נועדו להסדיר את תחום סימני המסחר, ולהעניק לבעל הסימן את ההגנה הראויה על זכותו לבלעדיות בשימוש בסימן שבבעלותו, ולמנוע הטעיית הציבור על ידי שימוש לא מורשה או מטעה בסימן, ראה בבג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ואח', פ"ד מב (1), 309 בע' 323.


כמתחייב מתכלית סימן המסחר הדרישה המרכזית מסימן לצורך רישומו היא היותו מסוגל לשמש כסימן מבחין, שהרי נועד לזהות את המוצרים המשווקים על ידי בעליו ולאפשר להבחין ביניהם לבין מוצרים של משווקים מתחרים.
לאור תכלית הגנת סימן המסחר, בעליו של סימן יוכל לשמר את זכותו ללא הגבלת זמן.


שונה היא תכליתה של הגנת המדגם. זו נועדה ליתן בידי יצרן בלעדיות על יצור ושיווק מוצר בעל עיצוב חדשני שעוצב על ידו. האינטרס הציבורי בהענקת הגנת מדגם הוא עידוד יצרנים להשקיע בפיתוח ועיצוב מוצרים. ללא הגנת המדגם לא תהיה ליצרנים מוטיבציה להשקיע בפיתוח ועיצוב מוצרים, שכן יהיה עליהם לחשוש כי מעתיקים זריזים יקצרו את פרי השקעתם. בדומה להגנת הפטנט, הגנת המדגם מוגבלת בזמן (ר' סעיף 33 לפקודת הפטנטים והמדגמים 1936).


להלן פסק דין בנושא:

פסק דין

רקע

תובעת 1, חברה המאוגדת בגרמניה הינה יצרנית של מוצרי מתיקה ובהם שוקולד קרמל המשווק מזה שנים רבות בארץ ובעולם תחת סימן המסחר Toffifee. לאחרונה, ביום 15.4.03, נרשם בבעלותה סימן מסחר נוסף מס' 163894 (להלן: "הסימן").


נתבעת 1 מייבאת ומשווקת בישראל ממתק שוקולד קרמל דמוי בלוט שצורתו דומה לדמות חצי הכדור הקעור המופיעה בסימן. לטענת התובעות בכך מפרים הנתבעים את הסימן.
עוד טוענות התובעות, כי אריזות המוצר המפר Chocodaan's מפירות אף הן את הסימן.


בתביעה שבפני תבעו התובעות את הסעדים שלהלן:


א. לאסור על הנתבעים לייבא, להפיץ, לשווק, למכור, לייצא, לייצר, לפרסם ו/או להציג על גבי אריזות בכל דרך שהיא, ממתק בעל חוזי זהה לסימן המסחר או ממתק בעל חוזי דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר, ובפרט ממתק שוקולד הקרמל של הנתבעות הנראה בנספח ב'.


ב. להורות לנתבעות להעביר לתובעות את כל יחידות המוצר המפר שברשותן ו/או בחזקתן ו/או בשליטתן הישירה ו/או העקיפה, וכן לאסוף מכל סיטונאי ומכל קמעונאי את המוצר המפר ולהעבירו לתובעות.


ג. להורות לנתבעות למסור לתובעות את כל המסמכים, לרבות, אך לא רק, חשבוניות, קבלות, תעודות משלוח ומסמכי יבוא, הקשורים ביבוא, הזמנה, החזקה, מכירה, פרסום ו/או שיווק של המוצר המפר.


ד. להורות לנתבעות למסור לתובעות דוח מאומת בידי רואה חשבון, המפרט את כמויות המוצר המפר שייבאו, שיווקו והפיצו ואת ההכנסות, ההוצאות והרווחים שהיו להן משיווק, מכירה ויבוא שלו, לרבות כל טובת הנאה אחרת שהנתבעות הפיקו במישרין ובעקיפין.


ה. להורות לנתבעות לפצות את התובעות בסך של 750,000 ₪ בגין הנזקים שגרמו הנתבעות לתובעות כתוצאה מהפרת זכויותיהן של התובעות ו/או לצוות על הנתבעות לשלם לתובעות סך השווה לרווחים ו/או כל טובת הנאה אחרת שהופקו על ידי הנתבעות מייבוא ומכירה של המוצר המפר, על פי חשבונות שיתקבלו מידי הנתבעות.


טענות הצדדים



לטענת התובעות, בשימוש שעושים הנתבעים במוצר המצולם בנספח ב' הזהה לסימן המסחר הרשום מפרים הנתבעים את סימן המסחר הרשום. ועוד, באריזה המצולמת בנספח ח', מופיע מוטיב של כוסית קרמל במילוי שוקולד הזהה לסימן המסחר הרשום באופן שיש בו משום הפרה של סימן המסחר הרשום.


לטענת הנתבעים, המוצר אותו מייצרות התובעות (להלן: "המוצר") אינו יכול לשמש הוא עצמו כסימן מסחר מהטעם שסימן צריך שישמש לעניין הטובין ולא כטובין עצמו.


ועוד, עיצובו של המוצר הוא גנרי, בעל קוים פשוטים המקובלים בתחום ייצור הממתקים ואינו ייחודי למוצר של התובעות. צורה זו נגזרת מתבנית היציקה אותה רכשו התובעות מיצרן תבניות היציקה והמכונות אשר אינו מוגבל למכור את תבנית היציקה גם ליצרני ממתקים אחרים.


עוד טוענים הנתבעים, כי הצורה של המוצר היא תוצאה של בחירת הצורה היעילה ליציקת השוקולד הנוזלי לתוך כוסית הקרמל. לכן, יש לראות בצורת המוצר צורה פונקציונאלית שאינה ראויה להירשם כסימן מסחר.


עוד נטען על ידי הנתבעים, כי התובעות נהגו שלא בתום לב כאשר רשמו את סימן המסחר במטרה להגן על המוצר ו/או החוזי שלו. לטענתן, אילו היו התובעות בוחרות לרשום את המוצר כמדגם, לא היה רשם המדגמים מאשר את הרישום מפני שהמוצר התפרסם בישראל קודם להגשת הבקשה לרישום המוצר.


לעניין הדמיון בין המוצרים טוענים הנתבעים, כי השוואה בין האריזה בה משווקים הנתבעים את הממתקים מתוצרתם לאריזה בה משווקות התובעות את המוצר מצביעה על הבדלים השוללים כל חשש שהצרכנים יטעו לחשוב שהמוצר של הנתבעים הוא המוצר של התובעות ו/או כי יש קשר כלשהו בין המוצרים.


ב. מהות הסימן נושא התביעה



מכתב התביעה עולה כי התובעות סבורות כי סימן המסחר עליו מבוססת התביעה הינו סימן תלת ממדי, כשהדמות המוגנת הינה דמותו של הממתק המיוצר על ידן (להלן: "הממתק").
לטענת התובעות הסימן הינו דמות הממתק כשהוא מצולם מ - 3 זויות שונות כך שהסימן מדגים את הממתק מכל צדדיו.


אכן, יכול וסימן מסחר יהיה תלת ממדי, אולם הסימן דנן אינו תלת ממדי כי אם דו ממדי.


אישור הרשם ניתן לסימן דלהלן:



איו בסימן זכר להיותו תלת ממדי.


זאת ועוד, שלא כסברת התובעות הסימן אינו מתייחס לממתק, שכן אין בו התייחסות למוצר מסויים או לחומר ממנו עשוי המוצר.
ההגנה ניתנה לצורה הגרפית המוצגת בתעודת הסימן כמות שהיא, כשהסימן נועד לשמש את בעליו כמעין דגל שבעזרתו מזהה הצרכן את מקור המוצר או המוצרים המשווקים על ידי בעל הסימן, ומבחין בינו ובין יצרנים מתחרים, בין אם הם משווקים מוצרים זהים בצורתם ובתכונותיהם (מאותו הגדר) לאלו של בעל הסימן ובין אם לאו.


לפיכך הקישור אותו עושות התובעות בין הסימן ובין הממתק, וראייתן את הסימן כבא להגן על בלעדיות בייצור הממתק אינם מקובלים עלי.


אף שהגדרת המונח "סימן" בפקודה כוללת אפשרויות ביטוי רחבות ביותר הכוללות, אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה, ולכאורה אין כל מניעה שהמוצר עצמו ישמש כסימן, נראה לי, כי אין להרחיב את ההגנה המוקנית לסימן מסחר רשום גם למוצר עצמו.


ג. הפרת הסימן



סעיף 1 לפקודה, קובע:



"הפרה" - שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך -

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לעניין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

... "



כדי להוכיח הפרה של סימן מסחר רשום נדרש להראות שהנתבע משתמש בסימן הנטען להיות מפר כדי לסמן בו את המוצר מתוצרתו באופן שהלקוחות הנחשפים לסימן המסחר עלולים לטעות ולחשוב שהמוצר המשווק קשור לתובע. גישה זו מתיישבת עם התכלית לשמה נועדו סימני המסחר הרשומים, ראה בג"צ 144/85 לעיל, והיא אף מתיישבת עם התיקון לסעיף 60 לפקודה מיום 3.11.02 (ס"ח 1867), הנוקט באופן ברור בלשון "מסמן לשם מסחר" בקובעו את העבירה על פי סעיף 60 (א) (1) לפקודה.


בענייננו, אין מחלוקת שהנתבעים אינם עושים שימוש במוצר המצולם בנספח ב' כדי לסמן את המוצרים שלהם. גם התובעות מתייחסות לנספח ב' כאל מוצר המשווק על ידי הנתבעים ולא כסימן. זאת ועוד, אין מחלוקת, שלצורך סימון המוצר שלהם משתמשים הנתבעים בסימן המסחר שעל האריזה בנספח ח' ולא במוצר המצולם בנספח ב'. לפיכך, אין בעצם השימוש במוצר המופיע בסימן ב' כדי להוות הפרה של סימן המסחר הרשום.


ד. האם נספח ח' מפר את זכות התובעות בסימן המסחר



ברע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ ואח', פ"ד נז (2) 438, בע' 450, נקבע:



"בדומה לתכליתן של הוראות אחרות המונעות שימוש בשמות בעלי דמיון לשמות קיימים, אף תכליתו של ההסדר בעניין הפרת סימני מסחר הינה כפולה: הגנה על הציבור מפני הטעיה, מחד, והגנה על היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש, מאידך... לפיכך, אף בתביעות הפרה נדרש התובע להוכיח כי הסימן האחד דומה לשני עד כדי הטעיית הציבור. הבחינה תיעשה ביחס לאנשים בעלי היגיון רגיל, הנוהגים בשקידה סבירה..."



לצורך הדיון בשאלה אם נספח ח מפר את הסימן הרשום יועיל להציג באופן גרפי, זה ליד זה, את הסימן הרשום, את אריזת מוצרי התובעות (נספח ו'), ואת אריזת מוצרי הנתבעים (נספח ח'):


השוואה זו מעלה כמה מסקנות:


א. על אריזת מוצרי התובעות אמנם מופיעים צילומים של חצאי כדור קעורים ששפתם מכוסה בעיגול, אולם אולם אלו אינם מופיעים שם כדרך הופעתם בסימן המסחר הרשום.
ב. סימנם האחר של התובעים Toff1fee מופיע באופן בולט ובאותיות גדולות בחלק העליון של חזות האריזה.
ג. באריזת מוצרי הנתבעים, נספח ח', במקום הסימן Toff1fee מופיע בהבלטה ובאותיות גדולות הסימן Chocolan's, והשימוש באלמנט של חצאי הכדור באריזה זו שונה לחלוטין מזה שבסימן ומזה שבאריזת מוצרי התובעות.
ד. החוזי הכללי של האריזות שונה, ואינו דומה כלל ועיקר לסימן.


בנסיבות אלה אני סבור שאנשים בעלי הגיון רגיל הנוהגים בשקידה סבירה לא יטעו על ידי השימוש בצורות המופיעות בסימן לחשוב שאריזת הנתבעים הינה אריזת התובעים.


איני סבור שדי בכך שעל האריזה המצולמת בנספח ח' מופיע חצי כדור הדומה לזה הנראה בסימן, כדי לשוות לחזית האריזה דמיון המגיע עד כדי חשש להטעית ציבור הצרכנים לחשוב שהאריזה המופיעה בנספח ח' היא של התובעות. חזית האריזה כוללת מרכיבים נוספים, ובמיוחד כיתוב בדבר שם המוצר, באופן השולל לדעתי חשש לטעות של ציבור הצרכנים.


מסקנה זו מתחייבת לדעתי גם מהעובדה שהתובעות אינן משתמשות בסימן, והוא אינו מופיע באריזת המוצרים שלהן. באריזת מוצרי התובעות (נספח ו) נעשה אמנם שימוש בחצי הכדור, אולם לא כהופעתו בסימן המסחר הרשום.


סוף דבר



לדעתי בענייננו רישום סימן המסחר לא יכשר למניעת יצור ושיווק המוצר המתחרה על ידי הנתבעים, מה גם שהנתבעים החלו משווקים את המוצר זמן רב בטרם רישום הסימן בשם התובעות, והאריזה בה משווקות הנתבעים את המוצר הנטען להיות מפר, אינה מפרה את זכות התובעות בסימן המסחר הרשום.


לפיכך החלטתי לדחות את התביעה.


התובעות ביחד ולחוד ילשמו לנתבעים הוצאות משפט וכ"ט עו"ד בסך -.30,000 ₪.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון