פסק דין א. התובעת חברת מ.ש. מגנטיקס בע"מ נוסדה בשנת 1987 ע"י מנהלה מר מיכאל שטרן. מגנטיקס עוסקת בתחום מתן שירותי שיכפול ומכירה של מדיה מגנטית ואופטית, והיא גם משמשת כנציגה בישראל, של חברת ציוד ואביזרים בתחום אשר ידועים כתקליטונים, דיסקטים, קלטות גיבוי, סרטי גיבוי, תקליטורים "קומפק דיסק", CD-R, CD-ROM, DVD). כשביקשה התובעת להקים אתר באינטרנט ששם הדומיין שלו יהיה MAGNETICS הוברר לה כי השם MAGNETICS, וכן השם MAGNETIC נתפסו ונרשמו כשם דומיין בבעלות המשיבים, העוסקים אף הם בתחום מתן שירותי שיכפול ומכירה של מדיה מגנטית ואופטית, ומוכרים למבקשת כמתחרים שלה בשוק הישראלי. למשיבים אתרי אינטרנט פעילים הנושאים את השם DISCOPY.CO.IL, הנגזר משמה של המשיבה 1 ו- ASPAGUIL.CO.IL, הנגזר משמה של חברת אספגיל מדיה אופטית בע"מ חברה הפעילה בתחום הנזכר, המצויה אף היא בשליטת משיב 2. שמות הדומיין מגנטיק ומגנטיקס רשומים בבעלות המשיבים מבלי שנעשה בהם עד היום שימוש. פניות המבקשת למשיבים להעביר אליה את שמות הדומיין מגנטיק ומגנטיקס כדי שתוכל להקים אתר אינטרנט תחת שמות אלה נענו בשלילה, כשהמשיבים מנמקים את סירובם בטענה כי הם במושא ומתן לקבלת ייצוג חברה זרה בשם VIVA MAGNETICS ולצורך פעילות זו ירצו להקים אתר אינטרנט שיישא את שם הדומיין MAGNETICS או MAGNETIC, שהוא חלק משמה של החברה הזרה. אין חולק כי ככל שהתנהל משא ומתן בין המשיבים לחברה הזרה, הוא לא הניב הסכם ומכל מקום החברה הזרה האמורה יחדה לשימושה את שם הדומיין VIVA.COM.HK הרשום בבעלותה. בפני תביעה לצו מניעה המורה לנתבעים להעביר לתובעת את שמות המתחם MAGNETIC.CO.IL ו- NAGNETICS.CO.IL. התביעה מבוססת על העילות הבאות: 1. התערבות לא הוגנת, על פי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות תשנ"ט-1999. 2. עשיית עושר ולא במשפט, על פי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979. 3. גניבת עין, לפי סעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999. 4. הפרת סימן מסחרי מוכר וסימן מסחרי רשום (לכשירשם,מ בקשה לרישום תלויה ועומדת) לפי סעיף 1 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש)תשל"ג-1972. 5. שימוש בזכות משפטית בחוסר תום לב, לפי סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (בכתב התביעה נרשם בטעות תשל"ד-1972). 6. רשלנות, לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). ב. העילה של התערבות לא הוגנת - סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות התשנ"ט - 1999. 1. סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות תשנ"ט - 1999 מורה כדלקמן: "לא ימנע אדם ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסק, נכס או שירות של עוסק אחר" עוולה זו היא מחידושי חוק העוולות המסחריות. תכליתה לאסור על עוסק להפריע לפעילותו של עוסק אחר בדרך לא הוגנת, על ידי מניעת או הכבדת גישת לקוחות, עובדים או סוכנים לעסק, לנכס או לשירות של עוסק אחר. יסודות העוולה דנן הם: א. קיומם של שני עוסקים, התובע והנתבע. ב. הנתבע מונע או מכביד על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסקו או אל הנכס או בשירות של התובע. ג. פעולת הנתבע נעשית באופן לא הוגן. 2. היסוד הראשון, קיום של שני עוסקים, מלמדנו כי עניינה של העוולה בהתנהגות בחיי המסחר, שהרי הסעיף מחיל את עצמו אך ורק על עוסק ביחסו לעוסק אחר. מי שאינו עוסק, דוגמת לקוח לא מרוצה המבקש להטריד עוסק כנקמה או כדי לשכנעו" להיענות לדרישותיו לפיצוי או של הפרעה לגישה לעסק כדי לנסות "לשכנע" את בעליו ונוקט בפעולות של הפרעה לגישה לעסק כדי לנסות "לשכנע" את בעליו להעתיק את עסקו למקום אחר, לא יתפסו בגדרה של אותה עוולה. יסוד זה מתקיים ללא ספק בעניינו שהרי המבקשת והמשיבים פועלים באותו תחום ועסקיהם מתחרים זה בזה. 3. עניינו של היסוד השני מניעה או הכבדה על גישת לקוחות עובדים או סוכנים לעסק, לנכס או לשרות של הנתבע. היסוד דן במניעה או בהכבדה על גישה, ואינו מתעניין בדרך בה נגרמת המניעה או ההכבדה על הגישה. לפיכך, לצורך קיומו של יסוד זה אחת היא אם מדובר בפעולה או במחדל, בפעולה חד פעמית או מתמשכת, במניעה פיסית או בשימוש באמצעים אלקטרוניים או אחרים. גם המונח "גישה" לא הוגדר בסעיף. פשיטא ששביל המוביל מרשות הרבים לעסק ייחשב "גישה". האם גם קווי הטלפון של העסק, אתר מסחרי באינטרנט, תא דואר, שלטי הכוונה וכל היוצא באלו ייחשבו "גישה" לעניינו של היסוד השני? בתקופתנו, תקופת האינטרנט המחשב ושאר אמצעי הקשר האלקטרוני, הקשר בין עסק לבין לקוחותיו סוכניו ואף עובדיו מתבצע פעמים רבות באמצעים אלקטרוניים. הלקוח יושב בביתו ומבצע משם הזמנת מוצרים ושירותים בעסקים בכל רחבי תבל, אם באמצעות דואר אלקטרוני או פקסימיליה ואם בשיחת טלפון. מציאות זו יוצרת דרכי גישה שונות ומגוונות לעסק. הגשמת תכלית החקיקה מחייבת הכרה בכל אחד מאמצעי הקשר האלקטרוני באמצעותם עסק מקיים קשר עם לקוחות עובדים או סוכנים, כ"גישה" לעסק במובנו של סעיף 3 דנן. הקמת אתר באינטרנט לצורכי עסק ומסחר, הנה דרך מקובלת ונפוצה ליצירת קשר בין עסק ללקוחותיו. אתר כזה מחייב קביעת שם דומיין, וכדי שלקוחות לא יתקשו קשר עם שם הדומיין נגזר בדרך כלל מסימן המסחר לפיו העסק מוכר בציבור לקוחותיו או בציבור בכלל. הואיל ומשנרשם שם דומיין בשמו של אדם לא יוכל אחר לרשום אותו שם דומיין בשמו, ויהא עליו לבחור לעצמו שם דומיין אחר לאתר המיועד לשרת את עסקו. ראובן שרשם שם דומיין כשמו של סימנו המסחרי של שמעון, חסם בפני שמעון את הדרך להקמת אתר שיישא את שם סימן המסחר לפיו מכיר את הצבור את עסקו קשר באמצעות אתר האינטרנט יתקשו להגיע לאתר, שכן כשיפנו לאתר הנושא את שם סימן המסחרי של שמעון, יגיעו לאתר של ראובן. מעשה כזה מהווה הכבדה מצדו של ראובן על גישת הלקוחות לעסקו של שמעון. בעייננו נטלו הנתבעים לעצמם כשם שדומיין את סימן המסחר לפיו מוכר עסקה של התובעת. בכך מנעו מהתובעת הקמת אתר אינטרנט הנושא את סימן המסחר שלה לפיו היא מוכרת בציבור. התובעת תיאלץ, אם לא תיענה תביעתה, לבחור לעצמה שם שונה, ושם כזה יכביד על גישת לקוחות או סוכנים לעסקה. בכך התקיים בענייננו היסוד השני. 4. כאמור היסוד השלישי, היעדר הגינות. יסוד זה קשה להגדרה, אולם כשאנו נתקלים בו בדרך כלל איננו מתקשים לזהותו. אחת הדרכים לזהות העדר הגינות הנה התחקות אחר המניע למעשי הנתבע. מקום שהמעשה או המחדל לא נצרכו לנתבע לשם הגנה על אינטרס או צורך לגיטימי שלו, ותכליתו מניעת או הכבדה על דרכי הגישה לעסקו של התובע, אין ספק שבפנינו חוסר הגינות. החלת מבחן זה על ענייננו תעלה כי ההכבדה אותה יצרו הנתבעים על דרכם של לקוחות וסוכנים אל עסקה של התובעת על ידי מניעת האפשרות להקים אתר אינטרנט שיישא את סימן המסחר לפיו מוכרת התובעת, נגועה בעליל בחוסר הגינות. כאמור, התובעת והנתבעים פועלים ומתחרים ביניהם באותו תחום. לכשרשמו הנתבעים את שמות הדומיין מגנטיק ומגנטיקס בשמם היו מודעים לסימן המסחר של התובעת שהרי היו ביניהם קשרי מסחר, והתובעת הציגה חשבוניות שהונפקו על ידי הנתבעים המופנים ל"מגנטיקס". ניסיון הנתבעים להציע אינטרס לגיטימי לצעדם זה לא עלה יפה. התירוץ בדבר משא ומתן עם חברה זרה בשם ויוה מגנטיקס לא יצא מכלל תירוץ, שהרי לא הוצג שמץ ראיה למשא ומתן עם החברה הזרה, ובנוסף לכך האתר שנרשם בשמה נושא את השם VIVA ואין בו התייחסות לרכיב השני בשמה "מגנטיקס". הנתבעים מפעילים לצורך עסקיהם אתרי אינטרנט הנושאים את השמות "דיסקופי" ו"אספגיל", ואינם עושים שימוש כלשהו בשמות הדומיין "מגנטיקס" ו"מגנטיק". המסקנה המתבקשת היא שתכלית רישום שמות הדומיין "מגנטיק" ו- "מגנטיקס" היתה אחת בלבד, למנוע מהתובעת הקמת אתר אינטרנט שיישא את סימן המסחר לפיו היא מוכרת בציבור. מעבר לצורך אוסיף כי אי ההגינות של השתלטות הנתבעים על שמות הדומיין "מגנטיק" ו-"מגנטיקס" מעוצמת בכך שהקשת שמות דומיין אלו באינטרנט מובילה לקישור אל האתרים של הנתבעים. ג. הנתבעים טוענים כי השם אותו נטלה לעצמה התובעת הוא שם גנרי ועל כן אינו ראוי להגנה. הנתבעים מפנים בעניין זה לפסק הדין בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה ואח' נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות ואח' שניתן לאחרונה, בו סוקר כב' השופט חשין את סוגי השמות שיעור ההגנה הניתן לכל אחד מהסוגים. בהקשר זה מפנה הנתבעת לכך שבדקה ומצאה כי במחשבי רשם החברות רשומות 7 חברות בשמן משולב השם מגנטיק או מגנטיקס ולטענתה לפחות שתיים מהן עוסקות בתחום העיסוק המשותף לתובעת ולנתבעים. לנתבעים סימני מסחר משלהם וכאמור אתר האינטרנט שלהם נושאים את התיבה המרכזית בסימני המסחר שלהם. הנתבעים אינם עושים לצורך עסקם שימוש בסימן המסחר של התובעת, ולא נטען כי בכוונתם לעשות כך בעתיד. תביעת התובעים לא נסבה על זכות הנתבעים לאמץ לעסקם את סימן המסחר מגנטיק או מגנטיקס. לפיכך איני רואה צורך לדון במסגרת הדיון בעילת התביעה על יפ סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות בסיווג שמה המסחרי של התובעת. מאותו טעם העובדה ש-7 חברות שילבו בשמן את השם מגנטיק או מגנטיקס אינה רלבנטית לענייננו. המאמר מוסגר אציין כי טענת הנתבעים ששתים מתוך 7 החברות ששילבו בשמן את השם מגנטיק או מגנטיקס פועלות אף הן בתחום העיסוק המשותף לתובעת ולנתבעים פשוט אינה נכונה, כעולה מעיון בתדפיסי רשם החברות אליהן הפנה בא כוח הנתבעים. האחת עוסקת במסחר כללי והאחרת בשיווק מוצרי חשמל שונים. יצוין כי אילו הקדימה מי מבין 7 החברות ורשמה דומיין בשם הנדון, תביעת התובעת נגדה בעילה של הפרעה לגישה לעסק על פי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות תשנ"ט -1999, הייתה נדונה לכישלון, שכן לא היה מתקיים היסוד השלישי בעוולה - אי הגינות. הוא הדין אילו מאן דהוא הקדים ורשם בתום לב שם דומיין לצורך הקמת אתר אינטרנט עבור עסק אותו בכוונתו להקים ולהפעיל. לא כך בענייננו כשמטרת רישום שמות הדומיין מגנטיק ומגנטיקס נעשה כדי למנוע ממתחרה להקים אתר אינטרנט שיישא את שם הסימן המסחר לפיו עסקו מתנהל וכך להכביד על גישת לקוחות לעסקו של המתחרה - התובעת. ד. הנתבעים טוענים כי היענות לתביעה תגרום לפגיעה בחופש העיסוק שלהם. אין ממש בטענה. העברת שמות הדומיין הנדונים לא תפגע כלל ועיקר בעיסוקם של הנתבעים ואך תסכל את מזימתם לפגוע בדרך לא הוגנת בגישת לקוחות התובעת לעסקה. לא פגיעה בחופש העיסוק יש כאן אף לא פגיעה בתחרות חופשית הוגנת כי אם הגנה כנגד עוולה מסחרית. ה. לאו האמור לעיל אני מורה לנתבעים להעביר לבעלות התובעת את שמות הדומיין נושא התביעה ולחתום על כל מסמך ולבצע כל פעולה ככל שיידרש לביצוע ההעברה. ו. התובעת כללה בתביעתה עתירה לסעדים נוספים בהם מתן חשבונות וסעד כספי. בישיבת בית המשפט מ- 29.5.041 שזומנה לדיון בסעד הזמני הסכימה התובעת כי יינתן פסק דין על פי החומר שהונח בפני בית המשפט לצורך הסעד הזמני. אני מניח שבכך הביעה הסכמה לזנוח את הסעדים האחרים. אם הנחתי אינה נכונה בא כוח התובעת יודיע זאת לבית המשפט בכתב בתוך 7 ימים. הנתבעים, במאוחד ובנפרד, ישלמו לתובעת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ₪. מחשבים ואינטרנטהתערבות לא הוגנתדיני אינטרנט