תביעה נגד אורנג' - מספר מיוחד

החלטה 1. האם המשיבה רשאית לגבות מלקוחותיה תשלום בעבור הקצאת "מספר מיוחד"? זוהי השאלה העיקרית הצריכה הכרעה בבקשת האישור שלפניי. רקע עובדתי ודיוני 2. המשיבה מספקת שירותי רט"ן מכוח "רישיון כללי לפרטנר תקשורת בע"מ למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן)", שניתן לה על-ידי שר התקשורת (להלן: "הרישיון"). 3. המבקש והמשיבה התקשרו ביניהם בעסקאות לקבלת שירותי רט"ן. בין השנים 1999-2003 שילם המבקש למשיבה סכום של 800 ש"ח בעבור כל אחד מה"מספרים המיוחדים" שלהלן: 0542220222, 0542223222, 0542221222 ו-0547772777; וסכום של 700 ש"ח (לא כולל מע"מ) בעבור כל אחד מה"מספרים המיוחדים" שלהלן: 0544646464, 0544202020 ו-0544505050. יוער כי המשיבה חלקה על הסכומים שפירט המבקש, וטענה כי המבקש חויב בתשלום בסך 350 ש"ח בעבור "מספר מיוחד" אחד בלבד. 4. לטענת המבקש, המשיבה גבתה ממנו את התשלום בעבור "מספר מיוחד" בלא שקיימת לכך הסמכה ברישיונה, ואף בניגוד לחוק התקשורת ול"תכנית המספור" האוסרים סחר במספרי טלפון. לפיכך חייבת המשיבה להחזיר למבקש ולכל מנוייה את התשלומים ששילמו בעבור "מספר מיוחד" וכן לפצותם בפיצוי נוסף. מכאן בקשת האישור שבה עותר המבקש לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. 5. המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה הן בהעדר עילה והן משום שהתביעה אינה מתאימה להתברר בהליך של תביעה ייצוגית. 6. באי-כוח הצדדים הסכימו לוותר על חקירות נגדיות של המצהירים, ובהמשך לכך הגישו את סיכומיהם. באה העת להכריע בבקשה. התוספת השנייה לחוק כבסיס לבקשת הייצוג 7. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע: לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. 8. בקשת האישור שלפניי מכוונת לפרט 1 לתוספת השנייה, הקובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית בקשר ל"תביעה כנגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". המשיבה לא חלקה על התקיימותו של תנאי סף זה, ולפיכך לא אעסוק בו. עילת תביעה אישית וסיכויי ההצלחה של הקבוצה 9. על פי סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, על המבקש לשכנע בקיומה של עילת תביעה אישית "במידת הסבירות הראויה - ולא על פי האמור בכתב התביעה בלבד" (ע"א 458/06 עו"ד יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ, בעמ' 10). לתנאי סף זה מתקשר סעיף 8(א)(2) לחוק, המטיל על המבקש לשכנע כי "יש אפשרות סבירה" שהשאלות המשותפות העולות בתובענה תוכרענה לטובת הקבוצה. להלן אבחן תנאים אלו במאוחד. (1) מספר מיוחד 10. המשיבה מאפשרת ללקוחותיה לקבל מספר טלפון בשתי דרכים: האחת, שליפה אקראית של מספר המבוצעת על-ידי המערכת באופן אוטומטי; השנייה, בחירה של מספר מתוך מאגר המספרים הפנויים העומדים לרשות המשיבה (להלן: "שירות בחירת מספר"). כאשר מנוי מקבל מספר שנשלף באופן אוטומטי (בדרך הראשונה), או כאשר הוא בוחר ב"מספר רגיל" (במסגרת הדרך השנייה של שירות בחירת מספר) - אין הוא מחויב בתשלום. לעומת זאת, כאשר מנוי בוחר ב"מספר מיוחד" - נגבה ממנו תשלום (זולת במקרים שבו מחליטה המשיבה לפטרו מתשלום כמחווה שירותית). 11. מהו "מספר מיוחד"? "מספר מיוחד", כהגדרתה של המשיבה, הוא מספר בעל מאפיינים ייחודיים ההופכים אותו למספר שיש לו דרישה רבה. המשיבה הנהיגה שלושה סוגים של מספרים מיוחדים: "מספר זהב", "מספר כסף" ו"מספר ארד". בעבור כל אחד מסוגי המספרים המיוחדים גובה המשיבה תשלום נפרד, כמפורט ב"טופס תנאי ההתקשרות לרשת orange". אין למעשה מחלוקת, כי מקור המונח "מספר מיוחד" הוא בסיווג פנימי שערכה המשיבה ואין מדובר במונח סטטוטורי. (2) טענות הצדדים 12. לטענת המבקש, בחירתו או הקצאתו של מספר מיוחד אינם נכללים ברשימת השירותים שלמשיבה הותר לספקם על-פי הרישיון. גביית תשלום עבור מספר מיוחד אף נאסרה בתכנית המספור, הקובעת כי מספרי הטלפון הם משאב לאומי אשר על בעל הרישיון לאפשר למנוייו גישה אליהם. המבקשת גבתה אפוא מהמבקש וממנוייה תשלום בגין מספר מיוחד בניגוד לרישיונה ולתכנית המספור. הסכם ההתקשרות שמכוחו גבתה המשיבה את התשלום נסוג מפני הוראות הרישיון. על המבקשת להחזיר אפוא את הכספים ללקוחותיה ולפצותם. 13. המשיבה טוענת כי תכנית המספור או הרישיון אינם אוסרים עליה להקצות מספרים מיוחדים כנגד תשלום. אדרבא, הדבר הותר ברישיון. אף אם השירות אינו כלול ברישיון, הרי אין איסור על המשיבה לגבות תשלום בעבורו שכן אין מדובר ב"שירות בזק", שרק עליו חלות המגבלות ברישיון. בכל מקרה הפרת הרישיון לא מקנה עילת תביעה למבקש. (3) הרישיון ותכנית המספור 14. סעיף 7.2 לרישיונה של המשיבה קובע, כי המשיבה אינה רשאית לספק אלא את שירותי הרט"ן והבזק שהותר לה במפורש לספקם במסגרת הרישיון. וזו לשון הסעיף: בעל הרישיון אינו רשאי לספק כל שירות רט"ן או שירות בזק אחר שלא הותר לו במפורש לספקו במסגרת רישיון זה או רישיון אחר שהוענק לו בידי השר. עיקרון זה נובע גם מסעיף 107 לרישיון: זכויותיו של בעל הרישיון חובותיו וסמכויותיו בכל הנוגע להקמתה, קיומה והפעלתה של מערכת הרט"ן ומתן שירותים באמצעותה, מקורן ברישיון זה והן נובעות ממנו ועל פיו בלבד. 15. סעיף 7.1 לרישיון קובע: בעל הרשיון רשאי, לפי רישיון זה ובכפוף לכל הוראותיו ותנאיו, להקים, לקיים לתחזק ולתפעל מערכת רט"ן, ולספק באמצעותה שירותי רט"ן; לשם כך רשאי בעל הרישיון לעשות את אלה: ... (ט) לספק למנוייו שירותים אלה: (1) שירות טלפון בסיסי אלחוטי נייד; 16. בסעיף 60.1 לרישיון נקבעה חובת המשיבה להעמיד לרשות המנוי את כל השירותים המופיעים בתוספת הראשונה לרישיון: בעל הרישיון יעמיד לרשות מנוייו את כל השירותים המפורטים בתוספת הראשונה, בהתאם לתנאים המפורטים בתוספת ... סעיף קטן 17 של סעיף 2.2 לתוספת הראשונה לרישיון קובע שירות של "בחירת מספר" כשירות נלווה, ומגדירו כך: המנוי יוכל לבחור את מספר הטלפון שלו בהתאם לתכנית המספור בישראל, במסגרת ההקצאה של בעל הרישיון. 17. סעיף 74 לרישיון המשיבה מתיר למשיבה לגבות תשלום ממנוייה בעבור שירותי רט"ן, וזו לשונו: בעל הרישיון רשאי לגבות ממנוייו תשלום בעבור שירותי רט"ן, כלהלן: (א) דמי התקנה חד פעמיים בעד חיבור ציוד קצה נייד או נישא, שברשות המנוי אל מערכת הרט"ן, כולל הנפקת כרטיס חכם (SIM) למנוי או דמי רישום חד פעמיים (להלן - דמי חיבור); (ב) תשלום קבוע; (ג) תשלום עבור זמן אויר כמפורט בסעיף 75.10; (ד) תשלום עבור השלמת שיחה כמפורט בסעיף 75א; (ה) תשלום בעד שירותים בסיסיים, שירותים נלווים ושירותי ערך מוסף, המפורטים בתוספת הראשונה לרישיון. 18. הוראות נוספות הרלבנטיות לענייננו קיימות ב"תכנית מספור לשירותי טלפוניה, שירותים נלווים ושירותי ערך מוסף בישראל" מיום 4/6/2006 (מהדורה 2.00) (נספח ד לתגובת המשיבה, להלן: "תכנית המספור"). יצוין כי לפי סעיף 30ו לרישיון המשיבה, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14, מהווה תכנית המספור חלק מהרישיון ("בעל הרישיון יפעל בהתאם לתכנית המספור, ובהתאם להוראות המנהל בדבר הפעלת תכנית המספור ויישומה"). סעיף א' בפרק המבוא לתכנית המספור קובע: מאגר מספרי הטלפון הנו משאב לאומי, מוגבל. הועדה והקצאה של מספרי טלפון הוגבלו בסעיף 5א בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן החוק) לשימוש בלבד, ללא העברת זכויות קנייניות... ואילו סעיף 5.1 לתכנית המספור קובע, כי על בעל רישיון לאפשר למנוייו גישה לכל טווחי המספרים שיוקצו לפי תכנית המספור: כל בעל רישיון כללי וכללי ייחודי יפעל בהתאם לכללים הקבועים בתכנית זו ויראו אותם כחלק בלתי נפרד מרשיונו. בלי לגרוע מכלליות האמור, יאפשר כל בעל רישיון כללי למנוייו גישה לכל טווחי המספרים שיוקצו לפי תכנית המספור ולכל השירותים הארציים (המפורטים בנספח), בהתאם לכללים המפורטים בתכנית זו וככל שייקבעו ע"י המנהל והוראות רישיונו. (4) האם הקצאת מספר מיוחד וגביית תשלום עבורו מעוגנים ברישיון? 19. השאלה הראשונה שיש להכריע בה נוכח סעיפים 7.2 ו-107 לרישיון היא: האם הקצאת מספר מיוחד וגביית תשלום עבורו מעוגנים ברישיונה של המשיבה. אקדים ואומר, כי הרישיון מתיר למשיבה לבצע פעולות אלו. להלן יובאו הנימוקים לעמדתי זו. 20. הקצאתו של מספר הנכלל בתכנית המספור היא פעולה הכרחית לצורך מתן שירות רט"ן, כהגדרתו ברישיונה של המשיבה. מסקנה זו מתחייבת לא רק מהגדרתם ברישיון של המונחים: "שירות רט"ן","שירות בזק", "פעולת בזק" ו"בזק", אלא גם מהגדרת המונח: "מספר טלפון" בסעיף 5א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982: "קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים". קשה לתאר אפוא מתן שירותי רט"ן ללא מספרים שהוקצו למנויים. הדבר פשוט אינו אפשרי. 21. הקצאת מספרים למנוייו של בעל הרישיון מעוגנת אפוא כדבעי כבר בהוראתו הבסיסית של סעיף 7.1 לרישיון, אשר התיר למשיבה להקים ולקיים מערכת רט"ן ולספק באמצעותה שירותי רט"ן לרבות שירות טלפון בסיסי אלחוטי. 22. סעיף 2.2 (סעיף קטן 17) לתוספת הראשונה לרישיון מוסיף וקובע, כי על בעל הרישיון להעניק שירות של "בחירת מספר" כשירות נלווה: "המנוי יוכל לבחור את מספר הטלפון שלו בהתאם לתכנית המספור בישראל, במסגרת ההקצאה של בעל הרישיון". הווי אומר, בד בבד לסמכותו להקצות למנוייו מספרים באופן חד-צדדי בדרך של שליפה אוטומטית על-ידי המערכת, חייב בעל הרישיון למנויים שיהיו מעוניינים בכך לבחור לעצמם מספרים מתוך מאגר המספרים שהוקצה לו. 23. המבקש אינו חולק על כך שעל פי סעיף 74 לרישיון רשאית המשיבה לגבות תשלום הן עבור הקצאת מספר והן עבור האפשרות לבחור כל מספר פנוי מהמאגר (ראו סעיפים 3 ו-10 לבקשת הייצוג, שבהם מודה המבקש בסמכותה של המשיבה לגבות תשלומים כאלו). בהינתן שגם "מספר מיוחד" הוא מספר טלפון מן הדין להוסיף ולקבוע, כי המשיבה רשאית לגבות תשלום הן עבור הקצאתו והן עבור מתן האפשרות לבחור אותו מהמאגר. 24. אף על פי שלדידה של המשיבה אין כל הבדל בין השירותים הניתנים למנוי הבוחר מספר רגיל, לבין אלו הניתנים למנוי הבוחר מספר מיוחד (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 22/6/09), הרי בפועל גובה המשיבה תשלום רק ממנויים שבחרו מספר מיוחד. מסקנת הביניים העולה מכל מה שנאמר עד כה היא, כי השאלה האמיתית הצריכה הכרעה אינה האם המשיבה רשאית לגבות תשלום עבור מספר מיוחד, אלא השאלה היא: האם המשיבה רשאית לערוך דיפרנציאציה בין התשלומים הנגבים על ידיה בגין הקצאת מספרים. במילים אחרות: את טענותיו של המבקש בדבר חוסר הלגיטימיות שבגביית תשלום בעבור מספר מיוחד יש להבין כהשגה על ההבחנה שעורכת המשיבה בין התעריף שהיא גובה בעבור הקצאת מספר רגיל (תשלום שגם לשיטת המבקש היא רשאית לגבות, אך הלכה למעשה המשיבה אינה גובה תשלום ממנוייה) לבין התעריף שהיא גובה בעבור הקצאת מספר מיוחד. בהקשר זה העלה המבקש שתי טענות: האחת, כי גביית תשלום עבור מספר מיוחד מפרה את תכנית המספור; השנייה, כי לצורך עריכת דיפרנציאציה בגובה התשלומים בעבור מספרים נדרשה הסמכה מפורשת ברישיון. נפנה ונבחן טענות אלו, אחת לאחת. (5) האם גביית תשלום עבור מספר מיוחד מפרה את תכנית המספור? 25. לטענת המבקש תכנית המספור מחייבת את המשיבה לאפשר למנוייה גישה לכל טווחי המספרים שהוקצו למשיבה, רגילים או מיוחדים, ועל כן המשיבה אינה רשאית לגבות תשלום נוסף בעבור בחירת מספר מיוחד. אקדים ואומר, כי לא מצאתי ממש בטענה זו. 26. תכנית המספור נערכה בהתאם לסעיף 5א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1983, הקובע: לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר - (1) (1) להורות לבעל רישיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג; (2) (2) להכין ולנהל תבנית מספור וכן להורות לבעל רישיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור. "הועדה" הוגדרה בסעיף 5א לחוק: ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים. "הקצאה" הוגדרה בסעיף 5א לחוק: אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רישיון אחד לאחר. 27. לאישוש הטענה כי המשיבה אינה רשאית לגבות תשלום עבור מספר מיוחד מסתמך המבקש על סעיף 5 לתכנית המספור, שלפיו חייבת המשיבה לאפשר למנוייה גישה לכל טווח המספרים שיוקצו לפי תכנית המספור. לטענת המבקש, התניית הקצאתו של מספר מיוחד בתשלום פוגעת בזכות הגישה אליו. אולם הקשרם הכולל של הדברים מלמד, כי סעיף 5 אינו עוסק כלל בסוגיית בחירתם של מספרי הטלפון, אלא בחובתו של בעל הרישיון לאפשר למנוייו גישת חיוג לכל המספרים הנכללים בתכנית המספור. אסביר את דבריי: לפי סעיף 5 לתכנית על בעל הרישיון לאפשר למנוייו גישה ל"כל טווחי המספרים שיוקצו לפי תכנית המספור...". הן על-פי פשוטם של דברים והן על-פי הגיונם, הכוונה לגישה לכל טווחי המספרים שהוקצו לכלל בעלי הרישיונות, היינו, לגישת חיוג. מסקנה זו מתחזקת נוכח הסיפא לסעיף 5 הקובעת, כי יש לאפשר למנויים גישה גם "לכל השירותים הארציים המפורטים בנספח..". "שירות ארצי" הוא "שירות טלפון מיוחד הניתן לכל מנויי בעלי הרישיונות הכלליים בארץ" (סעיף 1.3 לתכנית המספור), כגון: קוד גישה לשירות משטרה (100) או למד"א (101) (ראו את הנספח לתכנית המספור). ברור כי מדובר בגישת חיוג. קבלת פרשנות המבקש שלפיה "גישה" למספר הנה הזכות לבחור באותו מספר תוביל לאבסורד, שלפיו תכנית המספור מחייבת את המשיבה לאפשר למנוייה לבחור לעצמם מספר שהוקצה לשירות ארצי, כגון: את המספר 100, או מספר בטווח שהוקצה לבעל רישיון אחר, ואף מספר שכבר הוקצה למנוי אחר של המשיבה. זאת ועוד אחרת: סעיף 5 לתכנית המספור קובע כי אפשרות הגישה לכל טווחי המספרים שיוקצו תעשה "בהתאם לכללים המפורטים בתכנית זו". והנה הכללים המפורטים בתכנית עוסקים כולם בגישה, חיוג, הועדה והקצאה לבעל הרישיון, ואין בנמצא ולו כלל אחד הנוגע להקצאת מספרי טלפון למנוי עצמו. 28. המבקש מפנה לפרק המבוא לתכנית המספור, שבו נקבע כי מאגר מספרי הטלפון הוא "משאב לאומי מוגבל", וכי הועדה והקצאה של מספרי טלפון מוגבלות "לשימוש בלבד ללא העברת זכויות קנייניות". אלא שגם דברים אלו אינם מכוונים לאסור גביית תשלום בגין הקצאתו של מספר מיוחד: ראשית, תכליתה של תכנית המספור היא להגדיר לבעלי הרישיון את המספרים המיועדים לשימושים שונים ואת טווח המספרים שהוקצה להם. התכנית אינה עוסקת כלל בבחירת מספרים על-ידי המנוי; שנית, גם מספר רגיל הוא "משאב לאומי" ואף על פי כן לא חולק המבקש על זכותה של המשיבה לגבות עבור הקצאתו תשלום. במה נשתנה מספר מיוחד לעניין זה?! שלישית, המשיבה הבהירה בתשובתה כי אינה מעבירה למנוייה זכות קניין במספרים, ונראה כי גם מהיבט זה אין כל הבדל בין הקצאת מספר רגיל לבין הקצאתו של מספר מיוחד. בשני המקרים כאחד מדובר במתן זכות שימוש גרידא במספר, הכפופה לאילוצים טכניים ורגולטוריים (וראו את ההוראות שנקבעו בעניין זה בהסכם שבין המשיבה לבין המנוי). גביית תשלום עבור הקצאת מספר אינה גורעת אפוא מהיותו "משאב לאומי מוגבל" ואף אינה מקנה למנוי זכות קניין במספר. 29. המבקש טען עוד כי מאחר שמדובר ב"משאב לאומי" לכל מנוי צריכה להיות הזדמנות שווה לקבל מספר מיוחד ולא ניתן לגבות מחירים שונים בעבור אותו מוצר. בהקשר זה הפנה בסיכומיו לסעיף 60.2 לרישיון המשיבה הקובע כי "בעל הרישיון יספק שירות רט"ן וסל שירותים, כהגדרתו בסעיף 73א, לכל מבקש בתנאים שווים ובלתי מפלים ובתעריף בלתי מפלה". דא עקא שטענת הפליה הנסמכת על סעיף 60.2 לא הועלתה במסגרת בקשת הייצוג, ואין מקום לאפשר למבקש להרחיב עתה את חזית המחלוקת. למעלה מן הדרוש אוסיף כי בטענה אין ממש גם לגופה: ראשית, בדיון מיום 22/6/09 הדגיש המבקש כי הוא אינו מוכן להחזיר למשיבה את המספרים המיוחדים שבהר לעצמו, וזאת אף אם תוחזר לו התמורה ששילם עבורם. כיצד מתיישבת עמדה זו עם הטענה כי מדובר במשאב לאומי שלכל מנוי מגיעה הזדמנות שווה לקבלו? אתמהה! שנית, עמדתו של המבקש כשלעצמה מלמדת כי שווי זכות השימוש במספר מיוחד גבוה משווי זכות השימוש במספר רגיל. גביית תשלום עבור הקצאתו של מספר מיוחד אינה מהווה אפוא הפליה שרירותית, כי אם גביית מחיר עבור נכס או שירות (זכות שימוש במספר) בהתחשב בשוויו. אכן, באותה מידה לא נאסר על המשיבה לגבות תעריפים שונים בעבור שירותים נוספים כגון מידע ובידור, שהיא נדרשת לספק למנוייה על פי הרישיון, בהתאם לסיווג פנימי שעליו החליטה, מן הסתם על יסוד שיקולים של ביקוש, איכות, היקף המידע המועבר וכיוב'. בהקשר זה יצוין, כי גם הרגולטור (משרד התקשורת) לא ראה לנכון להתערב בתעריפיה של המשיבה הנוגעים למספרים המיוחדים (סעיף 75 לרישיון המשיבה, נספחים ב-ג לתגובת המשיבה). שלישית, סעיף 60.2 לרישיון מחייב את המשיבה להעניק לכל מנוייה אפשרות לקבל שירות בתנאים שווים. מטרת הסעיף היא למנוע הפליה בין אנשים ולא בין שירותים. במקרה שלפנינו, המשיבה מחויבת להעניק לכל מנוייה אפשרות לקבל מספר מיוחד באותו תעריף הנהוג אצלה. לא הוכח כי המשיבה אינה מעניקה הזדמנות שווה לכל מנוי לשלם סכום כסף על מנת לקבל מספר מיוחד. 30. סיכומה של נקודה זו הוא כי גביית תשלום עבור מספר מיוחד אינה מפרה את תכנית המספור. (6) האם דיפרנציאציה במחיר המספרים טעונה הסמכה מפורשת ברישיון? 31. לא מצאתי ממש גם בטענתו הנוספת של המבקש, שלפיה עריכת דיפרנציאציה בגובה התשלומים הנגבים עבור מספרים טעונה הסמכה מפורשת ברישיון. סעיף 74 לרישיון מתיר למשיבה לגבות ממנוייה תשלום עבור השירותים המסופקים להם ובכללם בחירת מספרים והקצאתם, ולא הובא על-ידי המבקש כל טעם מבורר מדוע אין המשיבה מוסמכת לקבוע מדרגות מחיר שונות בעבור קטגוריות שונות של מספרים. יצוין כי גם מעמדתו של הרגולטור, שלפיה אין הוא מטיל הגבלה כלשהי ביחס לקביעת התעריפים הנגבים על-ידי בעל הרישיון (נספח ג' לתגובת המשיבה), עולה, כי אין מניעה שהמשיבה תקבע הבחנה כזו. 32. המסקנה כי המשיבה רשאית לקבוע תעריפים דיפרנציאליים מתחייבת גם מהגיונם של דברים: כך, לדוגמא, לפי התוספת הראשונה לרישיון נדרשת המשיבה לאפשר למנויי ה"דור השלישי" גישה ל"משחקים סלולריים" במסגרת "שירותי מידע ובידור", וכן הנה נדרשת ליתן למנויים "שירותי מידע ותוכן על פי צרכי המנוי". עמדה פרשנית, שלפיה חייבת המשיבה לגבות תעריף אחיד בעבור כל המשחקים ובעבור כל שירותי התוכן, נראית בלתי הגיונית לחלוטין. בדומה לכך קשה למצוא הגיון בטענה כי המשיבה חייבת לגבות תעריפים אחידים עבור כל סוגי המספרים. מספר מיוחד עשוי להיות חסר ערך עבור מנוי פלוני, אך בעל ערך רב עבור מנוי אלמוני, כגון: בעל עסק שלקוחותיו נוהגים להתקשר אליו בטלפון, אשר המספר המיוחד משמש עבורו אמצעי שיווקי. אין סיבה שלא לאפשר למשיבה לקבוע עבור המספר המיוחד תעריף מיוחד, אשר יהווה סנן של מנויים כדוגמת פלוני שאינם זקוקים למספר זה, וכך יאפשר לאלמוני לרכשו ולהפיק ממנו ערך, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר". התוצאה 33. המסקנה העולה מן האמור לעיל היא, כי הדין והרישיון מתירים למשיבה לגבות תשלום עבור בחירתם של "מספרים מיוחדים" והקצאתם. תביעתו של המבקש להחזר התשלומים ששילם מרצונו עבור המספרים שבחר בהם משוללת עילה, וממילא שלא ניתן לקבוע כי ל"קבוצה" יש סיכויי הצלחה סבירים לזכות בתובענה. בכך די כדי לחייב את דחייתה של בקשת האישור. 34. הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 40,000 ש"ח ומע"מ. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)