החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, שהגיש המבקש בגין קנסות מינהליים שהוטלו עליו בגין העסקת עובדים זרים. 2. הרקע העובדתי 2.1 2.1 על המבקש הוטלו שני קנסות מנהליים בגין העסקת עובדים זרים, לפי חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (להלן-חוק עובדים זרים) ובהתאם לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן- חוק עבירות מנהליות), האחד ביום 4.12.2000 והשני ביום 12.12.2000. כמתחייב מסעיף 8(ג) לחוק העבירות המינהליות, הייתה למבקש אפשרות להגיש בקשות להישפט בתוך 30 יום מיום קבלת הקנסות. המבקש לא שילם את הקנסות ואף לא הגיש בקשה להישפט. 2.2 2.2 אין מחלוקת כי המבקש קיבל את ה"הודעה על הטלת קנס מינהלי קצוב" (להלן-ההודעה) ביום 21.12.2000 וביום 22.12.2000- כך שהמועד האחרון להודעה על רצונו להישפט בגין קנסות אלה היה ביום 21.12.2000 וביום 22.12.2000. יצויין כי בהודעה נאמר, בין השאר, כדלקמן:- "ג. אם ברצונך להישפט בבית המשפט על העבירה, עליך למלא את הספח המצורף להודעה זו מעבר לדף...לחתום ולשלוח אותו למשרד בו מנוהל תיקך...או למסור אותו לעובד במשרדי ולקבל אישור על המסירה, תוך המועד שנקבע לתשלום הקנס". 2.3 2.3 ביום 3.1.2001 התקבלה ביחידה לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה פנייתו של המבקש בה הוא מבקש לאור הנסיבות שתוארו במכתבו לבדוק מדוע הוטלו עליו הקנסות המינהליים. 2.4 2.4 ביום 18.1.2001 ניתנה תשובה למבקש. בתשובה האגף לאכיפת חוקי עבודה נאמר, בין השאר, כדלקמן:- " 1. פנייתך התקבלה במשרדנו. 2. 2. לאחר עיון בתיק לא נמצאה עילה לביטול הקנס המינהלי. 3. 3. תשומת-ליבך לאפשרות העומדת בפניך להישפט בבית הדין לעבודה". (ההדגשות לא במקור) 2.5 ביום 10.6.2001, כ- חמישה חודשים לאחר שניתנה למבקש האפשרות הנוספת להגיש בקשה להישפט בבבית הדין, הגיש המבקש "בקשה להארכת מועד ובקשה להישפט". 3. טענות המבקש: את בקשתו מנמק המבקש, שלטענתו הינו עולה חדש שמנהל לפרנסתו אולם אירועים קטן באזור התעשייה ברמלה, בין השאר, בכך כי לא הבין ולא ידע כי המחוקק העניק לו את האפשרות לפנות לערכאות שיפוטיות על מנת להגיש את הבקשה להישפט, ובמקום לפנות להליך המתאים, ביקש מחבריו העולים, ששליטתם בשפה העברית מעט טובה משלו, כי יכתבו בשמו מכתב אל המשיבה על מנת לבטל את הקנסות, ולאחר שהמשיבה סירבה להיענות בחיוב לפניותיו, פנה לקבל ייעוץ משפטי ורק אז גילה כי עמדה בפניו האפשרות להגיש בקשה להישפט תוך זמן קצוב. עוד טען המבקש, כי המשיבה במעשיה גרמה למבקש לעיכוב מיותר בפנייה לבית הדין והיא זו שגרמה לטעות בדין הפרוצדורלי, ובמקום להסביר למבקש, שאינו יודע קרוא וכתוב בעברית ושסומך בעיניים עצומות על הרשות, כי עליו לפנות לבית הדין, התעכבה המשיבה כשנה, וגם בתשובתה מיום 18.1.2001 המשיכה להטעות את המבקש. כן טען המבקש כי שיקול הדעת השיפוטי, חייב להיות מופעל ברוח חוקי היסוד - כך שהזכות הבסיסית לפנות לערכאות, מקבלת גם היא משקל רב יותר מאשר בעבר, ועל כן מן הדין ומן הצדק להענות לבקשה. 4. טענות המשיבה: המשיבה טענה, בין השאר, כי חוק העבירות המינהליות קובע זמן סטטוטורי לענין הקנסות המינהליים, ומשנקבע זמן קצוב כזה בחוק אין בסמכותו של בית הדין להאריכו. באשר לטענת המבקש, על פיה, הוא עולה חדש שאינו יודע קרוא וכתוב בעברית, הפנתה המשיבה לתדפיס מרשם האוכלוסין על פיו המבקש עלה ארצה עוד בשנת 1991. באשר לסמכות להארכת מועד, מטעם מיוחד, הדגישה המשיבה שהיא נועדה, בין השאר, להתגבר על מצבים שאליהם נקלע בעל דין ושבעטיים נבצר ממנו לעשות מעשה, כגון מצב בריאותי לקוי וכי "טעות אנוש" כשלעצמה - אינה בבחינת "טעם מיוחד". 5. המסגרת המשפטית: 5.1 סעיף 8(ג) לחוק העבירות המינהליות שכותרתו "הטלת קנס מינהלי קצוב" קובע לאמור: "הנקנס רשאי להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על העבירה; הודעה תומצא תוך שלושים ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הקנס המינהלי; הודיע כאמור יחולו הוראות סעיפים 13 ו-14". 5.2 על פי ההלכה הפסוקה, "בכל הנוגע למועדים להגשת תובענות לבית הדין לעבודה, שנקבעו בחוק או בתקנות, אין בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשתן, אלא אם הוסמך לכך במפורש בחוק או בחקיקת משנה, ובתנאים שנקבעו בהם" (דב"ע נו/ 156-0 יעקב זילברמן נ' המוסד לביטוח לאומי). 5.3 ולעניין סמכותו של בית הדין להאריך המועד להגיש בקשה להישפט על עבירה בגינה הוטל קנס מינהלי קצוב, נקבע במפורש על ידי בית הדין הארצי כי אין זה בסמכותו של בית הדין וכי ו"אי ההכרה בסמכותו של בית הדין מתיישבת עם תכליתו של חוק העבירות המינהליות, כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון כדלקמן:- 'חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו - 1985 (החוק), עניינו העיקרי הוא בהסבת הליכים פליליים להליכים מינהליים. הצורך ביצירתן של 'עבירות מינהליות - ובצידן 'קנסות מינהליים' - תחת עבירות פליליות רגילות הנדונות בבתי משפט מן המנין, משתית עצמו על כמה וכמה יסודות, ובהם: שיפור דרכי האכיפה של דברי חוק הקובעים עבירות ההופכות מעבירות פליליות רגילות לעבירות מינהליות; הקלה על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט; ומתן אפשרות למי שעברו עבירה מינהלית לשאת בעונש מתאים בלא שיוכתמו בכתם של מי שעברו עבירה פלילית, אלא בנסיבות מיוחדות...נותן סמכות בידי שר המשפטים לקבוע בתקנות כי עבירות פלוניות תהיינה 'עבירות מינהליות', ובתקנות אף אמור להיקבע לכל עבירה מינהלית קנס שניתן להטיל בדרך מינהלית - והוא קנס מינהלי...לביצוע החוק מתמנות רשויות מוסמכות ("מפקחים" ו"רשם"), והחוק מוסיף וקובע דרכים והליכים להטלתו של קנס מינהלי ולתשלומו. הוא שאמרנו: הליכים פליליים עוברים מעין הסבה להליכים מינהליים: "עבירה מינהלית " גוררת "קנס מינהלי ובהליכים מינהליים, לאמור, הליכים שלא בפני בית משפט. זו דרכו של החוק וזו מגמתו" (כבוד הנשיא אדלר בעפא 001004/01 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 1.12.2002 בעמ' 4 לפסק הדין). עוד מוסיף וקובע כבוד הנשיא אדלר כי "עיון בתוספת לחוק העבירות המינהליות מעלה שאחוז בלתי מבוטל מן העבירות הכלולות בו נוגע לענף העבודה. לאמור, אם נכיר בסמכותם של בתי הדין לעבודה ליתן הארכות מועד להגשת בקשות להישפט בגין עבירות אלה יגרור הדבר לעידוד התדיינויות וחשוב מכך, יעשה פלסתר את מטרת המחוקק בהפכו עבירות אלה לעבירות מינהליות. אוסיף, כי אל לנו לשכוח שהמחוקק לא מנע ממי שנקנס בקנס מינהלי לפנות לבית המשפט בבקשה להישפט אלא תחם את הדבר בזמן" (שם בעמ' 5 לפסק הדין). 6. מהכלל אל הפרט 6.1 כפי שעולה מהמסכת העובדתית, המבקש אכן פנה ביום 3.1.2001 ליחידה לאכיפת חוקי עבודה, אך לא בבקשה להישפט, כי אם על מנת לבדוק מדוע הוטלו עליו הקנסות המנהליים. גם לשיטתו של המבקש, אם עדיין לא הבין באותו שלב מהן זכויותיו, הרי שלאחר קבלת התשובה ביום 18.1.2001, בה נאמר כי אין מקום לבטל את הקנסות, אך עדיין עומדת לו האפשרות להגיש בקשה להשפט בבית הדין, במשך 30 הימים הקרובים, הוא אמור היה להבין את זכויותיו. אולם המבקש לא ניצל את ההזדמנות השנייה שניתנה לו ורק ביום10.6.2001, הגיש לראשונה את הבקשה לבית הדין. יצויין בהקשר זה, כי בפועל ניתנה למבקש האפשרות להודיע על רצונו להישפט תוך פרק זמן ארוך יותר מאשר 30 יום מיום קבלת ההודעה על הקנסות. יצויין כי טענותיו של המבקש באשר להיותו עולה חדש שאינו יודע קרוא וכתוב בעברית וכי המשיבה הטעתה אותו - כלל לא נתמכו בתצהיר. 6.2 משנקבע בהלכה הפסוקה כי אין לבית הדין סמכות להאריך את המועד להישפט על עבירות מינהליות - הרי שבכל מקרה דין הבקשה להידחות . 7. סוף דבר 7.1 הבקשה נדחית. 7.2 המבקש ישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך של 1500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. העסקת עובדים זריםקנס מנהליקנסעובדים זרים