החלטה 1. ביום 17/3/04 ניתן צו המופנה לרשות לניירות ערך, והמורה לה למסור לב"כ הנתבעים מסמכים מתיקה של קבוצת החברות אפקון הקשורים לתובע וכן מסמכים שעליהם חתום התובע. נקצבו 60 יום למסירת המסמכים. המסמכים דרושים לנתבעים, לטענתם, לצורך הוכחת הנסיבות אשר בגינן טוענים הם לשלילת הודעה מוקדמת מהתובע עם פיטוריו וכן להגנה מפני תביעתו לפיצוי בגין אופן פיטוריו. 2. ביום 23/5/04 הוגשה הודעה לפיה נבצר מהרשות מלבצע את החלטת בית הדין, שכן התיקים מצויים בשלבי חקירה ברשות לניירות ערך ולקראת גיבוש כתב אישום, ומהווים "חומר חקירה" אשר בשלב זה אין לנאשמים זכות לעיין בו. עוד נאמר שהצו הינו רחב וכי מדובר במאות ארגזים. 3. ב"כ התובע הגיב וטען כי יש להורות לנתבעים למסור תצהירי גילוי מסמכים עפ"י המסמכים שבידם כיום, ולקדם את ההליכים בתיק. 4. ב"כ הנתבעת הודיע כי משעוסקת הפרקליטות בגיבוש כתב אישום נגד התובע, הרי שיהיה בחומר החקירה ובעצם הגשת כתב אישום, משום חיזוק לטענות המועלות בכתב ההגנה כנגד התובע. לפיכך, טענה המשיבה, יש להורות על עכוב הליכים בתיק עד לאחר השלמת הראיות בהליך הפלילי. 5. התובע הגיב לבקשה לעכוב הליכים וטען: א. תחילתו של ההליך הוא בתביעת חוב שהוגשה לנאמן של הנתבעת בהליך הקפאת הליכים, שפיטר את התובע מיד עם כניסתו לתפקיד. ב. נטען כי הסכמה שניתנה בעבר לכך שנתבע 1 הוא משיב פורמלי, אין משמעה שהתביעה היא אך ורק כנגד הנתבעת 2. בידי נתבע 1 - המנהל המיוחד - לא היה במועד הפיטורים כל חשד מבוסס שיש בו להצדיק שלילת הודעה מוקדמת. 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, להלן החלטתי בבקשה לעכוב הליכים. 7. הליך בתיק זה נפתח ב"בקשה לשינוי החלטת המשיב בתביעת חובו של המבקש", שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א והועבר עפ"י החלטת השופטת אלשיך, לבית דין זה. בבקשה הנ"ל המשיב הוא רו"ח חן ברדיצ'ב (להלן - המנהל המיוחד), המנהל המיוחד של אפקון תעשיות בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן - החברה). בכתב התביעה נטען כי התובע פוטר ע"י המנהל המיוחד, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע, כי תביעת חוב שהגיש התובע למנהל המיוחד נדחתה, ולפיכך תבע פדיון חופש, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת, ריבית פיגורים בגין איחור בהעברת כספים לביטוח מנהלים, פיצוי על פיטורים שלא כדין. 8. כתב הגנה הוגש מטעם המנהל המיוחד ומטעם החברה ובו נטען למעשים שביצע התובע ולנזקים שגם לחברה בשיעור מיליוני שקלים, לכך שדין הסכם העבודה מיום 7/3/02 להתבטל, כן נטען שהמנהל המיוחד פיטר את התובע בשל ניגוד עניינים עם עבודה נוספת של התובע, לעניין חופש נטען לניצול, לעניין הבראה נטען שלא השלים שנת עבודה, לעניין ימי הודעה מוקדמת נטען שדין ההסכם שמכוחו יש לשלמה - להתבטל וכן שבנסיבות הפיטורים יש לשלול את הזכאות. לעניין פיצוי על פיטורים נטען שפיטוריו לא גרמו לנזק וכי בנסיבות הפיטורים, לא חלה חובה לערוך שימוע. עוד נטען לקיזוז והשבת 6 משכורות ששולמו לתובע. 9. לאחר הדיון מיום 17/3/04, הודיע ב"כ התובע כי ניתנת הסכמת התובע לכך שהמנהל המיוחד יהפוך לנתבע פורמלי וישוחרר מהתייצבות לדיונים. בהחלטתי מיום 15/4/04, אישרתי הודעה זו. 10. הסעדים העיקריים שבכתב התביעה אשר תלויים בשאלת האישום הפלילי, הם הזכאות לדמי הודעה מוקדמת והזכאות לפיצוי עקב פיטורים שלא כדין. אמנם נכון שלטענת התובע, לא פוטר ע"י החברה אלא ע"י המנהל המיוחד, אך לכך השיב המנהל המיוחד, ראשית כי עפ"י חוק נכנס הוא לנעלי החברה ושנית, כי פיטוריו של התובע היו על סמך חשדות שהתעוררו אצלו - אצל המנהל המיוחד. 11. על מנת להוכיח טענותיהם, נזקקים הנתבעים לחומר המצוי בידי הרשות לניירות ערך, והינו חומר חקירה לקראת הגשת כתב אישום. 12. בבתי המשפט נדונו סוגיות שבהן הוגש כתב אישום כנגד צד, ואותו צד נתבע גם בהליך אזרחי ומבקש לעכב ההליכים כנגדו בתביעה אזרחית, עד לתום ההליך הפלילי, להמנע מהפללה עצמית או על מנת לנצל את זכות השתיקה הנתונה לו בהליך פלילי ואינה נתונה בהליך אזרחי. שעה שזהו המקרה, נוטה הכף לטובת הנאשם/הנתבע, ונקבע: "אין בסיס לטענה לפיה כל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו עניין יש לעכב את ההליך האזרחי עד לתום ההליך הפלילי. הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות. מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי ... . השיקולים הנ"ל נסוגים אם ניצבת מולם זכות של מתדיין העלולה להפגע ..... הזכות שלא לחשוף קו הגנה ..... היא נגזרת מזכות השתיקה של הנאשם, אך מחוץ למסגרת המשפט הפלילי המסויים, אין עומד לנאשם זכות וכמוהו ככל אדם אחר". (ע"א 857/97 לופטין נ' ממשקה תכשיטים בע"מ, הובא בע"ש 1623/99 גלם ניסים נ' מנהל המכס והמע"מ ואח' , בבית המשפט המחוזי מיום 9/3/00). 13. בענייננו, המצב שונה. הצד שמבקש עכוב הליכים אינו הנאשם, אלא הנתבע בהליך האזרחי. האם במצב כזה יש לעכב את ההליכים? על כך אמר כב' השופט קלינג בבית המשפט המחוזי (תא 390/97 גולד ו- וחניש נ' מדינת ישראל (מיום 5/2/01), חוק הפניה לפסיקת בית המשפט העליון: "דיון צריך להתנהל תוך זמן סביר, אך אין הוא מרוץ נגד הזמן, והחובה לקיים כללים מקובלים של משפט הוגן גוברת על כך". 14. אמנם נכון שלתובע הזכות שתביעתו תבורר, אך מנגד הובהר כי לא יגרם לתובע נזק בלתי הפיך כתוצאה מדחיית הבירור המשפטי בעניינו. 15. שעה שהובהר כי הוכחת הגנת הנתבעים בתיק זה, תלויה במסמכים אשר בשעה זו לא ניתן לגלותם מחמת היותם חומר חקירה, הרי שיש בכך משום הצדקה לעכב את ההתדיינות בתיק זה. יחד עם זאת, ספק אם יש מקום לעכב ההליכים עד לתום ההליך הפלילי, או שמא יש לעכבם עד להגשת כתב אישום, שאז יהפוך חומר החקירה לגלוי. במאמר מוסגר יצויין כי גם לתובע בתיק זה יש אינטרס שתביעתו תבורר לאחר תום ההליך הפלילי, שכן זיכוי בהליך הפלילי יכול שיהיה בו כדי להשליך על ההליכים בתיק זה. 16. מכל מקום, בשלב זה אני מורה על עכוב הליכים בתיק, וזאת עד לאחר הגשת כתב אישום כנגד התובע בתיק זה. 17. לאחר הגשת כתב אישום, או היה ולא יוגש כתב אישום בתוך פרק זמן של 12 חודשים, רשאי התובע לבקש לחדש את ההליכים בתיק, ובקשתו תידון עפ"י הנסיבות. 18. סוף דבר, ההליכים בתיק זה מעוכבים. בשלב זה אין צו להוצאות. מסמכיםדיני חברותשוק ההון / ניירות ערךצווים