אי ניכוי משכורות בגלל עיצומים - ארגון המורים

החלטה 1. בפנינו "בקשת צד בסכסוך קיבוצי - בקשה דחופה לסעד זמני ולסעד קבוע" אשר הגיש המבקש, ארגון המורים, בה התבקשנו להורות "כי לא ינוכה משכר עבודתם של עובדי ההוראה, חברי המבקש, המועסקים ע"י המשיבות וע"י הבעלויות כל סכום שהוא בגין העיצומים בהם נוקט המבקש כדין". כן התבקשנו ליתן סעדים זמניים בהתאם. יצויין, כי הבקשה הוגשה לאור מכתבו של הממונה על השכר מיום 03.05.04, לפיו "במשכורת חודש מאי 2004 ינוכו כל שעות ההיעדרות של מורים שנטלו חלק בעיצומים ובשביתות חלקיות של ארגון המורים בחודשים האחרונים. במשכורת חודש יוני 2004 ינוכו 4% משכר כל עו"ה, בגין השתתפות בעיצומים בפעילות חוץ בית ספרית (טיולים, אי השתתפות במועצות פדגוגיות, ישיבות הורים ומורים וכו')". המשיבים הגישו תשובותיהם לבקשת הצד לעיל. כן הגישו הצדדים השלמות נדרשות לכתבי בי - הדין מטעמם בהמשך להחלטתנו, לפיה "תגיש המדינה הודעה הנתמכת בתצהיר, ובה התחשיב המפורט עליו התבססה הנחייתו של הממונה על השכר בדבר ניכוי כולל חד - פעמי של 4% משכרם של המורים אשר השתתפו בפועל בעיצומים". 2. במהלך הדיון בהליך ניתנו על ידינו צווים זמניים. בהחלטתנו מיום 30.05.04, קבענו כי "לא ינוכה שכר ממשכורות חודש מאי המשולמות לחברי ארגון המורים... הניכוי יותר אך ורק לגבי שכר מורים שדווחה היעדרותם בפועל משעות הוראה...". בהחלטתנו מיום 13.06.04 קבענו, כי "עד למועד הדיון בבקשה לא תיעשה הפחתת שכר של 3% - 4%, או הפחתת שכר אחרת, לאותם מורים שנטלו חלק בעיצומים". 3. ביום 30.06.04 טענו הצדדים בפנינו בעל פה. באת כח ארגון המורים חזרה על בקשת הארגון, כי נאסור על המשיבים לנכות משכרם של המורים בהתאם להנחיית הממונה על השכר שלעיל. באת כח המדינה והממונה על השכר טענו, כי מדובר בניכוי סביר מן השכר בגין עיצומים שבוצעו בפועל, בעטיים לא ביצעו המורים חברי הארגון חלק מן המטלות הכרוכות בתפקידם. בסיום הדיון הודיעה באת כח המדינה, כי המדינה אינה מתנגדת לכך שהצו הזמני, שעניינו איסור על ניכוי 4% משכר חודש אחד בגין העיצומים, ימשיך לעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת. עם זאת, עתרה המדינה לביטול על - אתר של הצו האוסר עליה שלא לשלם שכר בגין העדרות בפועל של מורים משעות הוראה. 4. לאחר שבחנו את כלל החומר שבפנינו ונתנו דעתנו לטענות הצדדים, הרינו מורים כדלקמן: א. א. אשר לאי תשלום שכר בגין העדרות בפועל - מורה אינו זכאי לשכר עבור שעות עבודה או ימי עבודה בהם נעדר מעבודתו בשל שביתה מלאה או חלקית. משכך, רשאים המשיבים שלא לשלם את שכרם של המורים שנעדרו בפועל משעות וימי עבודה. הצו מיום 13.06.04, ככל שעניינו אי תשלום שכר בגין העדרות בפועל משעות הוראה, בטל בזאת. ב. ב. אשר להנחיית הממונה על השכר לנכות 4% משכר כל מורה בגין השתתפות בת חודש וחצי בעיצומים בפעילות חוץ בית ספרית (טיולים, אי השתתפות במועצות פדגוגיות, ישיבות הורים ומורים, וכו') - כאשר מתקיימים עיצומים במקום העבודה רשאי המעסיק לשלם רק חלק משכרם של העובדים הנמנים על הקבוצה הנוקטת בעיצומים. שיעור השכר הראוי במקרה זה יהא בהתאם לעיצומים הננקטים, כאשר נטל ההוכחה באשר לגובה השכר הראוי רובץ לפתחו של המעסיק. תשלום שכר ראוי כאמור יכול שיעשה במספר דרכים, הכל בהתאם לנסיבות וכמפורט להלן: 1. 1. ככל שהעיצומים הינם בגדר שביתה חלקית בלתי מוגנת - הניכוי ייעשה בהתאם להוראת סעיף 37ג' לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957. 2. 2. ככל שהעיצומים הינם בגדר שביתה מוגנת, יש בידו של המעסיק לפנות לבית הדין לעבודה במהלך העיצומים, או במועד סמוך לאחר מכן, בבקשה לפסק דין הצהרתי אודות התקיימותם של עיצומים וביחס לשיעור השכר הראוי אשר יש לשלם בנסיבות העניין. לעיתים, יתן בית הדין צו זמני בלבד באשר לשכר הראוי. זאת, עד לשמיעת הטיעונים בסיום העיצומים, בנוגע להיקף העיצומים שננקטו בפועל וסך השכר הראוי שיש לשלם עבור כל תקופת העיצומים; לחלופין, יכול המעסיק לשלם רק חלק יחסי משכר העובדים בגין העיצומים. במקרה כזה יוכל עובד לפנות לבית הדין, בטענה כי השכר המופחת אשר שולם לו אינו השכר הראוי עבור עבודתו בפועל בתקופת העיצומים. נטל הראיה להוכחת השכר הראוי יהא בכל מקרה על המעסיק, כאמור לעיל. ג. ג. במקרה דנן בחרו המעסיקים, הם המשיבים 1 ו- 2, לפעול לפי הנחייתו של הממונה על השכר, ולנכות משכרם של המורים סכום בשיעור 4% משכר חודש אחד, בגין עיצומים שנמשכו במצטבר כחודש וחצי. זאת, מבלי שפנו קודם לכן לבית הדין לעבודה ומבלי שניתן פסק דין הצהרתי, בהתאם. ד. ד. במהלך הדיון בפנינו, לא עלה בידי המדינה להראות כיצד הגיעה לשיעור ניכוי שכר בגובה 4% בגין חודש וחצי של עיצומים (ניכוי בשיעור של כ - 2.7% לחודש). אף לא עלה בידה לנקוב בתאריכים המדוייקים בהם חלו עיצומים אלה (יוטעם, כי העיצומים החלו בחודש ינואר 2004 ונמשכו לסירוגין עד לסיומם בחודש מאי 2004, בעקבות דיון בבית דין זה). משכך, הרינו מורים כי הצו הזמני האוסר על ניכוי 4% משכר חודש אחד בגין העיצומים ימשיך, לעת הזאת, לעמוד בתוקפו. ה. אשר לדיון בבקשה העיקרית - ככל שהמשיבים מבקשים להגיש ראיות נוספות ובהן הנתונים שעמדו בבסיס החלטתם על שיעור הניכוי, הם רשאים לעשות כן בהודעה הנתמכת בתצהיר. להודעה יצורפו כלל המסמכים הנוגעים לאמור בה. ארגון המורים יהא רשאי להשיב לאמור בהודעת המדינה ולהביא ראיות מטעמו, בהודעה הנתמכת בתצהיר כאמור לעיל. ו. הודעת המדינה תוגש לא יאוחר מיום 19.07.04. הודעת ארגון המורים תוגש לא יאוחר מיום 26.07.04. למען הסר ספק, ימי הפגרה יבואו במניין הימים. ז. לאחר השלמת הבאת הראיות כאמור, תנתן החלטתנו באשר לאופן המשך הדיון בבקשה העיקרית. דיני חינוךמשכורתמורים