פסק דין 1. המערער מלין על כך, כי חישוב השכר הקובע לצורך הפנסיה אינו מחושב כדין. בית הדין האזורי מפי השופט הראשי יעקב נויגבורן ונציגי הציבור מר עדן ומר גולן (תב"ע עב 1171/98) דחה את התביעה. 2. המערער עבד במשיבה כיועצה המשפטי בתקופה 1.9.1996 - 7.1.1974. על פי המוסכם בין הצדדים פרש המערער לפנסיה מוקדמת לבקשתו, כאשר הוסכם שהמערער יקבל 70% פנסיה. 3. השאלה שבמחלוקת היא מהו השכר הקובע לצורך חישוב הגמלה. לטענת המערער תוספות שונות הן תוספות קבועות מן הטעם שהן שולמו לו בקביעות. הקרן הקיימת לישראל תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. 4. ההלכה פסוקה היא מימים ימימה, כי על מנת לקבוע מהו השכר הקובע לצורך חישוב הגמלה, יש לקבוע כל תוספת על פי מהותה ולאור המהות לבחון האם אכן היא חלק משכר היסוד או האם תוספת מסוימת תלויה בתנאי. (ראו: דב"ע מד/30-3 באום עזרת נשים לא פורסם; דב"ע לד/3-7 ביטמן נ. מדינת ישראל, פד"ע ה', 421). 5. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ובחנו את חומר הראיות הגענו למסקנה, כי התוספות כולן מלבד תשלומי גילום, הן תוספות התלויות בתנאי או החזר הוצאות, ולכן אינן מהוות חלק מהשכר הקובע. 6. מה הן התוספות להן טוען המערער: א. תוספת בגין נהיגה עצמית - התוספת גם לפי טענת המערער, משתלמת בגין העובדה שהמערער נהג בעצמו במכונית שקיבל מהמעבידה תחת לקבל נהג. על כן זו תוספת המשתלמת בתנאי. ב. תוספת דמי שתיה - תוספת זו ניתנה, גם לדברי המערער, בגין העובדה שהמעבידה הפסיקה להגיש תה ועל כן שילמה דמי שתיה תחת התה המוגש. ג. תשלומי אש"ל - אלו שולמו תמורת הוצאות ריאליות. ד. לא כן באשר לתוספת גילום בגין שווי טלפון ושווי שימוש במכונית צמודה. עובד המקבל רכב וטלפון, התוספות נחשבות כהטבה החייבת במס הכנסה. המעבידה גילמה את מס ההכנסה בגין ההטבה ובכך הגדילה את שכרו של המערער. זוהי תוספת לשכר (ראה דב"ע כב/19-3 מרקוס בן יפלח - פולגת תעשיות בע"מ, פד"ע כה', 489). 7. אי לכך מתקבל הערעור בחלקו באופן שהגילום של הרכב והטלפון יהוו חלק מהשכר הקובע לצורך תשלום הגמלה. הקרן הקיימת לישראל תכלול סכומים אלו בגמלה החודשית המשתלמת למערער. כמו כן תחזיר הקרן הקיימת לישראל למערער את הסכומים הללו מיום פרישתו של המערער, כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מן המועד שבו קמה זכאותו של המערער לגמלה לגבי כל חודש ועד לתשלום המלא בפועל. אין צו להוצאות. פנסיהשאלות משפטיותהשכר הקובע / משכורת קובעת