עידוד פרישה - רשות הדואר

פסק דין השופט עמירם רבינוביץ 1. העובדות הנוגעות לתביעה מושא ערעור זה הן אלה: א. המערער עבד במשיבה מס' 1 (להלן - המדינה) במסגרת משרד התקשורת החל מיום 11.12.1967 ועד ליום 31.3.1987. ב. בתאריך 1.4.1987 הוקמה המשיבה מס' 2 (להלן - רשות הדואר) כתאגיד סטטוטורי הפועל על פי חוק רשות הדואר, התשמ"ו - 1987 (להלן - חוק רשות הדואר). ג. עם הקמת רשות הדואר הועברו חלק מעובדי המדינה במשרד התקשורת לעבוד בה. המערער היה גם הוא בין העובדים המועברים ועבד בה עד ליום 31.3.1988, מועד בו התפטר מעבודתו (תקופת עבודת המערער מיום 11.12.1967 ועד ליום 31.3.1988 תכונה להלן - התקופה הראשונה). ד. פרישתו של המערער מעבודתו ברשות הדואר נעשתה במסגרת תוכנית של רשות הדואר לעידוד הפרישה, בה אמור היה המערער לפרוש כעובד מתפטר מתחת לגיל 50 בפיצויים מוגדלים, ובתקופת הסתגלות ארוכה, אולם המערער בחר בדרך של הקפאת זכויות לגמלה לגבי התקופה הראשונה. ה. עם פרישתו מרשות הדואר עבד המערער ב"משען". ו. בתאריך 6.12.1992 התקבל המערער לעבוד שוב ברשות הדואר לאחר תקופת נתק של ארבע שנים וכשמונה חודשים (להלן - תקופת הנתק). תקופת עבודת המערער ברשות הדואר החל מתאריך 6.12.1992 ואילך תכונה להלן - התקופה השניה. ז. תנאי עבודתו של המערער בתקופה השניה היו שונים מתנאי עבודתו בתקופה הראשונה, בין השאר, בשל העובדה, שבתקופה השניה התקבל לרשות הדואר במעמד של עובד ארעי, בעוד שבתקופה הראשונה היה עובד קבוע. בתקופה הראשונה, היה המערער מבוטח בקרן פנסיה תקציבית לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות), בעוד שבתקופה השניה היה מבוטח בקרן פנסיה צוברת - היא קרן "מקפת". תפקיד המערער בשתי התקופות היה שונה. המערער התקבל בתקופה השניה עם ותק של 10 שנים, מתוך ותק של 21 שנים שעמדו לזכות המערער בגין התקופה הראשונה. ח. ביום 23.8.1996 פנה המערער אל רשות הדואר בבקשה שהתקופה הראשונה תובא בחשבון לצורך חישוב גמלתו. הבקשה נענתה בשלילה, בנימוק שהמערער התקבל לעבוד ברשות הדואר בתקופה השניה כעובד חדש. ט. ביום 17.11.1996 פנה המערער אל נציב שירות המדינה בבקשה לצירוף התקופה הראשונה לתקופה השניה לצורך חישוב הגמלאות. הבקשה נדחתה, בנימוק שהמערער אינו עונה בתקופה השניה על הגדרת עובד שבחוק הגמלאות. 2. א. בתביעה, שהגיש המערער לבית הדין האזורי בירושלים (עב 300449/97 ; השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור ה"ה כספי וברעם) עתר המערער למתן פסק דין הצהרתי לצירוף תקופת עבודתו הראשונה אל השניה לצרכי גמלאות ולצורך מימוש שאר הזכויות הנובעות מחזרתו לעבודה ברשות הדואר, לרבות דרגה וותק. ב. המערער הסתמך בתביעתו זו על סעיפים 33 ו-110 לחוק רשות הדואר ועל ההסכמים הקיבוציים הבאים: הסכם קיבוצי מיוחד (תקופת מעבר) מיום 23.3.1987, הסכם קיבוצי מיוחד (מעבר) מיום 23.3.1987 והסכם קיבוצי מיוחד מיום 14.4.1988 (להלן ביחד - ההסכמים הקיבוציים). ג. לטענת המערער, על פי סעיפים אלה לחוק רשות הדואר ועל פי ההסכמים הקיבוציים, זכויותיהם של עובדי המדינה שעברו לרשות הדואר כמוהן כזכויותיהם של עובדי המדינה לכל דבר ועניין, לרבות הזכות לצירוף תקופות לעניין גמלאות, ותק ודרגה כנתבע בתביעה מושא ערעור זה. 3. רשות הדואר והמדינה ראו במערער בתקופה השניה לאחר תקופת הנתק עובד חדש, שאינו זכאי להנות עוד מזכויות של עובד מדינה שעבר לרשות הדואר (להלן - עובד מועבר), ולכן בקשו לדחות את תביעת המערער. 4. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער הן לגבי העתירה לצירוף התקופות הראשונה והשניה לשם חישוב הגמלה, והן לגבי העתירה לקבלת דרגה גבוהה מדרגתו ברשות הדואר על בסיס הוותק שצבר בשתי התקופות גם יחד. בית הדין האזורי קיבל בהסכמה את תביעת המערער לגבי הכרה במלוא תקופת הוותק הקודם של המערער, אך לא לעניין הקידום בדרגה ולא לעניין הזכות לגמלאות. 5. התביעה לצירוף תקופות לשם חישוב הגמלה א. בדחותו את תביעת המערער לצירוף התקופות לשם חישוב הגמלה הסתמך בית הדין האזורי על סעיף 33 לחוק רשות הדואר ועל הוראות ההסכמים הקיבוציים וקבע את הדברים הבאים: "ראשית, אין חולק כי 'עובד' שלגביו מותר להביא בחשבון את תקופת שירותו שלפני ההפסקה שחלה בה הנו מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים). תנאי זה התמלא בתובע באשר לתקופת עבודתו הראשונה בשירות המדינה, לרבות המעבר לרשות הדואר, אך לא בתקופת עבודתו ברשות החל ב-1992. בנוסף, אף על פי כללי הרציפות, מדובר בעובד שפסק לשרת במדינה 'ושב לשירות' (המדינה), מה שאינו מתמלא לגבי התובע. הן סעיף 8א להסכם הקיבוצי המיוחד (תקופת מעבר) והן סעיף 7א להסכם הקיבוצי המיוחד (מעבר), שניהם מ-23.3.87, שעל הוראותיהם סומך התובע יתדותיו, קובעים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הרשות תפעל לגבי עובדיה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) 'כל עוד לא יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי בין הרשות וההסתדרות'. בהסכם הקיבוצי משנת 88, אשר ביטל את תוקפם של הסכמי המעבר משנת 87, נקבע 'ברחל בתך הקטנה' שינוי מהאמור בסעיפים 7א ו-8א להסכמים האמורים (בהתאמה), כך שלגבי עובדים המועסקים מכוח הסכמי המעבר ימשיכו לחול הוראות חוק הגמלאות ואילו לגבי 'עובדים חדשים המתקבלים לעבודה ברשות לאחר מועד חתימתו של הסכם זה' - יחול הסדר לביטוח פנסיוני בקרן פנסיה. יודגש עוד כי הסכם 88 עצמו קובע כי: 'בכפוף ובהתאם לאמור בהסכם זה כל זכות שצבר בשירות המדינה עובד שהועבר לשירות, תקוים ותמומש בידי הרשות...'. וכן נקבע כי כל הוראות התקשי"ר אשר חלו על הצדדים ועל עובדי הרשות ערב חתימתו של הסכם זה, ימשיכו לחול על הצדדים להסכם זה ועל עובדי הרשות 'זולת אם הוסכם אחרת בהסכם זה' (או בהסכם קיבוצי אחר שייחתם בין הצדדים). עולה איפוא כי הסכם 88 יצר בעניין הגמלאות נורמה הסכמית - משפטית חדשה, אשר שינתה מהמוסכם קודם לכן ועל פיה שורטט קו מבחין ברור בין עובדים 'המועסקים' (לשון הווה) במועד חתימתו של ההסכם, מכוח הסכמי המעבר, לבין מי שיתקבל לעבודה ברשות 'לאחר מועד חתימתו של הסכם זה'. השינוי אף מצא את ביטויו בתיקון שהוסף לסעיף 33 לחוק רשות הדואר, ואף בו נעשתה אבחנה ברורה, לעניין הגמלאות בלבד, בין מי שהיה לעובד הרשות לפי ההסכם להעברת עובדים לבין עובדים אחרים. אין חולק כי לאחר מועד חתימתו של הסכם 88, שב והתקבל התובע לעבודה ברשות. ככזה, חלה עליו בבירור הוראת סעיף 6(ג) להסכם. עוד אין חולק כי במועד קבלתו החוזרת לשירות עמד הסכם 88 בתוקפו ואילו הסכמי המעבר בוטלו (בתוקף עוד משנת 88). בנוסף אין חולק כי קבלתו החוזרת לשירות לא נעשתה עוד מכוח הסכמי המעבר. כבר נפסק כי מעמדו של עובד נקבע על פי מסמכי ההעסקה וההסכמים הקיבוציים בעת תחילת עבודתו (דב"ע נו/71-3דורית עירון ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל, פד"ע ל' 193). במקרה זה הן הוראות החוק הרלבנטיות והן ההוראות ההסכמיות כפי שהיו בתוקף בעת קבלתו החוזרת של התובע לעבודה בשנת 1992 (בכל זאת, לאחר מספר שנות נתק לא מבוטלות), עומדות לתובע לרועץ בבקשתו לצירוף תקופות על פי חוק הגמלאות. משכך - שוכנענו כי דין רכיב תביעה זה להדחות" (ההדגשות במקור - ע.ר.). ב. עיקר טיעון המערער בערעורו הוא, כי הינו עובד מועבר ולא עובד חדש וכעובד מועבר חלות עליו כל הוראות חוק הגמלאות, כפי שעולה במפורש מחוק רשות הדואר ומן ההסכמים הקיבוציים. ג. רשות הדואר והמדינה תמכו בפסק דינו של בית הדין האזורי. ד. השאלה המתעוררת בערעור זו היא, האם יש לראות את המערער בתקופה השניה עדיין כעובד מועבר למרות תקופת הנתק, או שמא יש לראות אותו כעובד חדש. ה. עיון בסעיפים הרלוונטיים של חוק רשות הדואר ובסעיפי ההסכמים הקיבוציים מגלה, כי אכן התכלית החקיקתית של סעיפים אלה בחוק רשות הדואר ואומד דעת הצדדים בהסכמים הקיבוציים הייתה להשוות את זכויותיהם של העובדים המועברים מן המדינה לרשות הדואר בכל דבר ועניין לזכויותיהם של עובדי המדינה. ו. אם אכן אלה פני הדברים, אזי זכאי המערער כעובד מועבר, שדינו שווה בכל דבר ועניין לעובד מדינה, לבחינת זכאותו לצירוף תקופות על פי הוראות לסעיף 10(4) לחוק הגמלאות. מאידך, אם המערער הוא עובד חדש - לא חל עליו חוק הגמלאות. ז. הסעיפים הרלוונטיים בחוק רשות הדואר ובהסכמים הקיבוציים, כפי שהובאו בפסק דינו של בית הדין האזורי, הם אלה: "סעיף 10 לחוק הגמלאות עניינו: 'חישוב תקופת השירות'. סעיף 10(4) לחוק קובע: '(4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות'. 'עובד' מוגדר בסעיף 1 לחוק הגמלאות, לענייננו, כמי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט -1959. הכללים בענין חישוב תקופת שירות שאינה רצופה לענין גמלאות נקבעו בכללי הרציפות ועל פיהם: '1.(א) עובד שפסק לשרת במדינה ושב לשירות, מותר, לשם קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי החוק, להביא בחשבון את תקופת שירותו לפני ההפסקה אם - (1) הגיש העובד בקשה על כך באמצעות הנהלת משרדו תוך שנים עשר חודשים מיום ששב לשירות... באישור נציב השירות או מי שהסמיך לכך מותר לקבל בקשה שהוגשה אף לאחר המועד האמור אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן; (2) ראה נציב השירות טעמים סבירים לכך; (3) פיצויי פיטורין ומענק שקיבל העובד עקב הפסקת השירות הוחזרו לאוצר במועד ובאופן שהורה החשב הכללי'. סעיף 33 לחוק רשות הדואר, ששאלת תחולתו על תקופת העסקתו השניה של התובע ברשות היא בליבה של התדיינות זו, קובע: (א) תנאי עבודתם של עובדי הרשות שכרם, גימלאותיהם ותקניהם יהיו כשל עובדי המדינה בהתחשב בתפקידים המיוחדים של הרשות ובהתייעלותה, וייקבעו בהסכם בין הרשות לבין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות; ההסכם טעון אישור השר ושר האוצר. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לענין היות גימלאותיהם של עובדי הרשות כשל עובדי המדינה תחול רק על עובדים שהיו לעובדי הרשות לפי ההסכם להעברת עובדים כאמור בסעיף 110; עובדים אחרים של הרשות יהיו זכאים לגמלאות במסגרת קרן פנסיה שתקבע לכך הרשות, בתיאום עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות. עולה איפוא כי החוק הבחין באופן ברור ומכוון בין כלל תנאי העבודה, השכר והתקנים אשר יהיו כשל עובדי המדינה (בהתחשב בתפקידים המיוחדים ובהתייעלות הרשות), לגבי כלל עובדי הרשות, לבין נושא הגמלאות, אשר לגביו נעשתה הבחנה ברורה בין העובדים אשר היו לעובדי הרשות לפי ההסכם להעברת עובדים, לבין 'עובדים אחרים'. (ראה גם דברי ההסבר להצעת חוק, מיום 22.1.90, הצ"ח 1968). סעיף 110 לחוק רשות הדואר, אשר סעיף 33(ב) לחוק מפנה אליו, מדבר על הסכם להעברת עובדים ועל פיו, עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים שנחתם בין המדינה לבין רשות הדואר לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות, 'יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר'. ... סעיף 8א להסכם הקיבוצי המיוחד (תקופת מעבר) מיום 23 במרץ 1987 קובע: 'מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מוסכם בזה שהרשות תפעל לגבי עובדיה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) והרשות תהיה אחראית שכל הזכויות והוותק אשר העובדים צברו מכוח חוק זה, עקב היותם עובדי המדינה - יכובדו. הרשות תמשיך לנהוג ברציפות לפי החוק האמור, כאילו לא חל שום שינוי במעסיקם של העובדים העוברים לשירותה רשות כל עוד לא יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי בין הרשות וההסתדרות. כאמור, הרשות תתן לעובד הזכאי, מלוא זכויותיו לפי החוק האמור, הן בגין תקופת שירותו ברשות והן בגין תקופת שירותו במדינה'. סעיף 7א להסכם הקיבוצי המיוחד (מעבר) מיום 23.3.87 קובע: 'מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מוסכם בזה שהרשות תפעל לגבי עובדיה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) והרשות תהיה אחראית שכל הזכויות והוותק אשר העובדים צברו מכוח תיק זה, עקב היותם עובדי המדינה - יכובדו. הרשות תמשיך לנהוג ברציפות לפי החוק האמור, כאילו לא חל שום שינוי במעסיקם של העובדים העוברים לשירות הרשות, כל עוד לא יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי בין הרשות וההסתדרות. כאמור, הרשות תיתן לעובד הזכאי מלוא זכויותיו לפי החוק האמור, הן בגין תקופת שירותו ברשות, והן בגין תקופת שירותו במדינה'. ביום 14.4.88 נחתם בין הרשות להסתדרות הכללית הסכם קיבוצי מיוחד, ועל פיו הוסכם כי: '3. בכפוף ובהתאם לאמור בהסכם זה, של (צ.ל כל - ע.ר.) זכות שצבר בשירות המדינה, עובד שהועבר לרשות תקוים ותמומש בידי הרשות כאילו תקופת שירותו של העובד בשירות המדינה הייתה תקופת שירות ברשות לכל דבר ועניין. 4. מבלי לגרוע מכלליות האמור בהסכם זה, ימשיכו לחול על הצדדים להסכם זה ועל עובדי הרשות, כל הוראות התקשי"ר אשר חלו על הצדדים ועל עובדי הרשות ערב חתימתו של הסכם זה, כפי שיעודכנו מעת לעת, זולת אם הוסכם אחרת בהסכם זה או בהסכם קיבוצי אחר שייחתם בין הצדדים'. ועוד: '6.א. מוסכם בזאת בין הצדדים, כי הרשות תהא אחראית לכיבוד כל הזכויות והוותק על פי האמור בחוק שירות המדינה, (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל-1970 (להלן חוק הגמלאות), שצברו העובדים שהועברו לרשות ממשרד התקשורת בהיותם עובדי מדינה, וכי הרשות תמשיך לנהוג ברציפות לפי החוק האמור כך שלעובדים אלו יינתנו מלוא הזכויות לפי החוק האמור הן בגין תקופת שירותם במדינה והן בגין תקופת שירותם ברשות. ב. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה, וכהסדר המבוקש על ידי הרשות לנוחיותה, ישלם אוצר המדינה לעובדים אשר עברו משירות המדינה לרשות ואשר יפרשו ממנה בתקופת תוקפו של הסכם זה, את כל הגמלאות המגיעות לעובדים אלו על פי חוק הגמלאות וזאת הן בגין תקופת שירותם במדינה והן בגין תקופת שירותם ברשות. תקופת עבודתם של העובדים כאמור הן במדינה והן ברשות תובא בחשבון לצורך קביעת משכורתם הקובעת לעניין חישוב זכויותיהם לגמלאות או פיצויי פיטורין. הטיפול בתביעות העובדים או שאיריהם יהיה בידי הרשות ומנהל הרשות יפעל לעניין זה במסגרת חוק הגמלאות. ג. עובדים חדשים המתקבלים לעבודה ברשות לאחר מועד חתימתו של הסכם זה, יבוטחו לעניין הגמלאות כדלקמן: היו העובדים החדשים מבוטחים בקרן פנסיה הסתדרותית לפני קבלתם לעבודה ברשות, תמשיך הרשות לבטחם בפנסיה מקיפה באותה הקרן. לא היו העובדים החדשים מבוטחים בקרן פנסיה הסתדרותית לפני קבלתם לעבודה ברשות, תבטח אותם הרשות בקרן פנסיה שתקבע בידיה. מוסכם בין הצדדים, כי האמור לעיל כפוף לביצוע תיקון מתאים לחוק הרשות, אשר הצדדים יפעלו להעברתו וכי כל עוד לא תוקן חוק הרשות כאמור, יבוטחו העובדים החדשים כשאר עובדי הרשות'. (בעקבות חתימת הסכם זה תוקן חוק רשות הדואר והוסף סעיף 33(ב) לחוק, שנוסחו הובא לעיל). בסעיף 17א להסכם נקבע: 'הצדדים מסכימים כי הסכם המעבר והסכם תקופת המעבר (להלן - ההסכמים הקודמים) בטלים מיום 1.4.88 (להלן - היום הקובע), וכי מיום זה ואילך יחול על הצדדים ועל העובדים הסכם קיבוצי זה בלבד. כדי להסיר ספק, מצהירים הצדדים כי ביטול ההסכמים הקודמים אין בו כדי לפגוע או לגרוע מכל זכות או חובה שנוצרו לטובת עובד או לטובת הרשות לפי הסכמים אלה עד היום הקובע. כמו כן, כדי להסיר ספק מצהירים הצדדים, כי ההסכמים הקודמים לא יקנו ולא ייצרו שום זכות או חובה לגבי התקופה שלאחר היום הקובע, אם הזכות לא הייתה קיימת לפני היום הקובע, והכל בכפוף לאמור בהסכם זה" (ההדגשות במקור - ע.ר.). ח. אין מחלוקת, שסעיף 10(4)לחוק הגמלאות חל על עובד מדינה השב לשירות המדינה לאחר תקופת שירות שנפסקה, אך לטענת המערער, כעובד מועבר דינו לעניין זה כדין עובד מדינה באותן נסיבות, ולכן ניתן להחיל גם עליו את הוראת סעיף 10(4) לחוק הגמלאות, כאשר הוא שב לרשות הדואר. ט. אין גם מחלוקת, שהמערער התקבל בתקופה השניה כעובד חדש של רשות הדואר בתנאים חדשים. השאלה הנשאלת היא, האם מן הדין היה לנהוג כלפיו כעובד חדש, בה בשעה, שלטענתו, הוא היה זכאי למימוש כל זכויותיו כעובד מועבר. י. על פי טענת המערער "עובד מועבר" לעולם יסווג כעובד מועבר, גם אם הפסיק לעבוד תקופה מסוימת ברשות הדואר. לדידו של המערער, הפסקה זו אינה פוגעת במעמדו כעובד מועבר - מעמד אותו הוא נושא באמתחתו לתמיד. יא. מאידך, נקודת מבט שונה של הדברים גורסת, ש"זכות קיומו" של מעמד העובד המועבר קיימת אך ורק כל עוד הוא עובד ברשות הדואר. משנסתיימו יחסי עובד ומעביד בין העובד המועבר לרשות הדואר, פוקעות לתמיד כל הזכויות הנובעות ממעמד זה, ולא ניתן לגרור אותן לעת בה ישוב העובד המועבר לשעבר לעבוד ברשות הדואר. יב. את נקודת מבט זו אפשר ליישב עם פרשנות לסעיף 33(ב) לחוק רשות הדואר, לפיה גמלאותיהם של עובדי רשות הדואר יהיו כשל עובדי המדינה רק כל עוד יהיו עובדי רשות הדואר ולא לאחר שחדלו לעבוד ברשות הדואר, גם אם כעבור זמן התקבלו מחדש כעובדים ברשות הדואר. משחדל עובד מועבר לעבוד ברשות הדואר, גם אם שב אליה כעבור זמן, הוא בבחינת "עובד אחר" של הרשות כנוסח סעיף 33(ג) לחוק רשות הדואר הזכאי לגמלאות רק במסגרת קרן פנסיה שתקבע לכך הרשות, ולא במסגרת חוק הגמלאות. יג. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 8א להסכם הקיבוצי המיוחד (תקופת מעבר) מיום 23.3.1987 וסעיף 7(א) להסכם הקיבוצי המיוחד (מעבר) מאותו תאריך, המשווה את זכויות העובדים המועברים לזכויות עובדי המדינה, כל עוד לא יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי בין רשות הדואר וההסתדרות. יד. לכאורה, הוסכם אחרת בסעיף 6ג להסכם הקיבוצי מיום 14.4.1988, בו נכתב כי: "עובדים חדשים המתקבלים לעבודה ברשות לאחר חתימתו של הסכם זה" יבוטחו בקרן פנסיה צוברת. טו. ברור שעובד מועבר אינו עובד חדש, אך פירוש, לפיו עובד מועבר, שחדל לעבוד ברשות, אינו עוד עובד מועבר - מתקבל בהחלט על הדעת, ומתיישב עם כל מבחן של סבירות. שובו של העובד המועבר לעבודה ברשות לאחר תקופת נתק, אין בכוחה להחיות את מעמדו הקודם כעובד מועבר. על פי המציאות הוא אכן עובד חדש שחל עליו חוזה חדש. במילים אחרות : עובד מועבר הוא עובד רשות הדואר ומשעה שעזב וחזר הוא שב להיות עובד חדש של רשות הדואר ולא עובד מועבר. לגבי מצב דברים זה מתבקשת השאלה, במה שונה עובד זה מכל עובד אחר שהתקבל לעבוד ברשות הדואר באותה עת בה התקבל המערער לעבוד מחדש. התשובה היא שאכן בין השניים אין הבדל, זה וגם זה הם עובדים חדשים לכל דבר ועניין. על פי זוית ראיה זו זכויותיו של המערער מהתקופה הראשונה אינן נשמרות לאחר שסיים את עבודתו ברשות הדואר. בהקשר זה יש לציין, כי כאשר ביקש המערער לשמר זכויות מהתקופה הראשונה, עשה זאת במפורש כדת וכדין בהקפאת הזכויות לגמלה בתקופה זו. טז. להרמוניה הפרשנית, שהצגנו עד כה, מפריעה הוראת סעיף 10(4) לחוק הגמלאות. סעיף זה דן במצב, בו עובד מדינה עזב את שרות המדינה וחזר לשרות המדינה לאחר מכן לפי חוק הגימלאות. חרף הפסקה זו, אשר עלולה לנבוע מפיטורים או התפטרות (סעיף 9 לחוק הגמלאות) מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט על כך נציב השירות המדינה לפי כללים שקבעה ועדת השירות (סעיף 10(4) לחוק הגמלאות). אין מחלוקת, שסעיף זה חל על עובדי המדינה. מדוע, איפוא, לא יחול סעיף זה על עובד הרשות שהושווה לעניין חוק הגמלאות לכל דבר ועניין לעובד המדינה? אם יאמר האומר שסעיף זה לא יחול על עובד רשות הדואר שהפסיק את עבודתו, תהא התשובה לכך, שכל עניינו של סעיף 10(א)(4) לחוק הגמלאות הוא עובד מדינה שחדל לעבוד בשירות המדינה ושב אל שירות המדינה, מדוע, איפוא, לא יחול אותו סעיף בהתאם על עובד הרשות שחדל לעבוד ברשות ושב לעבוד בה? אם לא תאמר כן, תגיע למסקנה, שאומד דעתם של הצדדים היה שכל הזכויות של העובדים המועברים לגבי גמלאות תהיינה כשל עובדי המדינה, למעט אותו סעיף 10(4) לחוק הגמלאות הדן בעובד מדינה שפרש מן השירות ושב לעבודתו במדינה. מסקנה זו כשלעצמה טעונה דיון והתייחסות. יז. נראה לי שהמפתח להבחנה בין עובד מדינה שחל עליו סעיף 10(4) לחוק הגמלאות ובין העובד המועבר שחל עליו חוק הגמלאות נובע מן השוני בין מקור הזכות של עובד המדינה לתחולת סעיף 10(4) לחוק הגמלאות לעומת מקור הזכות של העובד המועבר, לתחולת חוק הגמלאות. בעוד שמקור הזכות של עובד המדינה להחלת סעיף 10(4) לחוק הגמלאות הוא חוק הגמלאות עצמו, החל על עובד המדינה מכוח היותו עובד מדינה, מקור הזכות של העובד המועבר להחלת חוק הגמלאות הם ההסכמים הקיבוציים והוראת סעיף 33 לחוק רשות הדואר. על פי פירוש זה, כאמור, הזכות לתחולת חוק הגמלאות על העובדים המועברים קיימת רק כל עוד קיימים יחסי עובד ומעביד בין העובד המועבר לרשות הדואר, אך משנותקו יחסי עובד ומעביד בין העובד המועבר לרשות הדואר - פקעה הזכות לתחולת חוק הגמלאות על העובד המועבר, ובכלל זה הזכות הקיימת על פי סעיף 10(4) לחוק הגמלאות, ואין היא קמה לתחייה עם קבלתו מחדש לעבוד ברשות הדואר. אשר על כן, בנסיבות אלה צדק בית הדין האזורי כשדחה את התביעה בנושא זה. 6. דרגת המערער א. בכתב התביעה טען המערער, כי הוא זכאי בתקופה השניה לדרגתו התואמת גם את הוותק שצבר בתקופה הראשונה. ב. בפלוגתאות לא נזכרה, משום מה, פלוגתה מפורשת לעניין הדרגה, אך עניין זה זכה להתייחסות בדיונים בבית הדין האזורי. ג. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער לעניין עדכון דרגתו בתקופה השניה במילים הבאות: "כעולה מתצהירו של מר מוצפי, התובע התקבל לעבודה בשנת 1992 בדרגה 13 בדירוג המנהלי (סעיף 5 לתצהירו) ואילו דרגתו של התובע עם סיום עבודתו ברשות הייתה ט"ז בדירוג האחיד, כעולה מנספח ג(2) לתצהירו של מר מוצפי. יצויין כי על פי התקשי"ר דרגה ט"ז בדירוג האחיד שווה לדרגה 13 בדירוג המנהלי. על פי סעיף 4 להוראות הסכם 88, ימשיכו לחול על עובדי הרשות כל הוראות התקשי"ר אשר חלו ערב חתימתו של הסכם זה, זולת אם הוסכם אחרת בהסכם זה או בהסכם קיבוצי אחר שייחתם בין הצדדים. בעניין דרגה לא נאמרה בהסכם 88 כל הוראה אחרת (כפי שנאמר בבירור בנושא הגמלאות) מכאן - שיש לפנות להוראות התקשי"ר הרלבנטיות ועל פיהן אין חובה לשבץ עובד באותה דרגה, הן על פי סעיף 11.832 והן על פי סעיף 11.834 עליהם נסמך התובע. סעיף 11.832 לתקשי"ר קובע כי עובד שחזר לשירות ייחשב כעובד "חדש לכל דבר", אולם אם הוכרה תקופת שירותו הקודמת בהתאם לפסקאות 83.713 - 83.716, או ששירותו צורף כאמור בפסקה 85.756, תוכר תקופת שירותו הקודמת גם לצורך העניינים הבאים: א. מכסת חופשת מנוחה לפי סעיף 33.12. ב. ניצול ימי חופשת מחלה צבורה שעמדו לזכות בעת סיום שירותו הקודם. ג. תוספת וותק. ד. חישוב תקופת השירות הקודמת לצורך העלאה בדרגה. אולם, לגבי התובע הוראות סעיפים 83.713 - 83.716 וכן 85.756 לתקשי"ר אינן רלוונטיות, ומשכך - לא חלה לגביו גם הוראת סעיף 11.832 ד' לתקשי"ר. סעיף 11.834 לתקשי"ר קובע כי עובד שפרש לגמלה משירות המדינה והתקבל לעבודה על פי חוזה מיוחד, כעובד ארעי או בכל צורת העסקה אחרת, יקבל את משכורתו 'בצירוף כל שנות הותק שצבר טרם פרישתו', היינו - אין מדובר כלל על דרגה ובוודאי שלא על השוואה 'אוטומטית' של הדרגה הנקבעת עם חזרתו לשירותו לדרגה שערב הפרישה. מכל מקום, בפועל שובץ התובע באותה דרגה בה היה מדורג ערב סיום תקופת עבודתו הראשונה, בהתאמה לדירוג המנהלי". ד. המערער טען, כי משהכיר בית הדין האזורי בזכות המערער לצירוף תקופות עבודתו לעניין הוותק, היה עליו ליישם את קביעתו זו גם לעניין הדרגה. ה. רשות הדואר תמכה בעניין זה, בעיקרו של דבר בפסק דינו של בית הדין האזורי. ו. טענת המערער, לפיה יש ליישם לגביו את הוראות התקשי"ר לעניין צבירת ותק בגין תקופה קודמת לגבי עובד שפרש משירות המדינה וחזר אליה, גם לגבי חישוב תקופת השירות הקודמת לצורך העלאה בדרגה, דינה להידחות. סעיף 11.832 לתקשי"ר הקובע את הזכות להתחשבות בתקופת השירות הקודמת לצורך העלאה בדרגה מתנה את מימושה של זכות זו בתנאים מסוימים, שלא התקיימו לגבי המערער. לא כן הדבר ביחס לצירוף שנות ותק שנצבר טרם פרישה מן המדינה על פי סעיף 11.834 לתקשי"ר, שאינו מותנה בתנאים הקבועים בסעיף 11.832 לתקשי"ר. ז. לא למותר לציין, כי המערער קיבל ביום 1.12.1994 דרגה 14 בדירוג המנהלי, ואילו ביום 1.4.1996 קיבל דרגה 15 באישור מיוחד למרות שהיה צריך לקבלה רק ביום 1.12.1996. ח. מסקנת הדברים היא, שגם בעניין זה לא טעה בית הדין האזורי, וערעור המערער נדחה. 7. ערעור רשות הדואר ביחס לפסיקת הוצאות משפט א. רשות הדואר טענה, כי המערער לא זכה בעיקר תביעתו, ולכן לא היה נכון לפסוק לזכותו הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח. ב. בפריט הוותק זכה המערער, למרות התנגדות רשות הדואר לסעד זה עד למועד בו הגישה רשות הדואר את סיכומיה. ג. בנסיבות אלה, אין אנו מוצאים לחרוג מן הכלל, לפיו ערכאת ערעור לא תתערב, בדרך כלל, בפסיקת הוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית. ד. ערעור רשות הדואר בנושא זה נדחה. 8. עוללות א. הצדדים טענו טענות נוספות, שאין בהן חשיבות ממשית לפסיקת הדין בערעור זה. ב. למעלה מן הצורך נציין, כי לא הונחה תשתית משפטית מוצקה לטענת המערער להבטחה מחייבת מוסמכת של רשות הדואר לצירוף התקופות הראשונה והשניה לצורך חישוב הגמלה. ג. על פי חומר הראיות חפץ המערער לפרוש מעבודתו ברשות הדואר בעת שפרש. יחד עם זה, רצון זה זכה לעידוד והמרצה על ידי רשות הדואר, אך לא ניתן לראות במערער בנסיבות אלה עובד שפוטר. 9. סוף דבר א. שני הערעורים נדחים. ב. בנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו. ג. טוב שהצעת רשות הדואר להסדר שיביא לידי ביטוי את צירוף תקופת הפנסיה התקציבית לתקופת הפנסיה הצוברת תיבחן במבחן הכדאיות למערער. אין באמור בפסק דין זה דבר וחצי דבר המונע מן הצדדים להגיע להסכם בעניין זה. פרישהדוארדואר ישראל / רשות הדואר