החלטה 1. בפני בית דין זה בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה, הקונגרס העולמי (ישראל), המורה על ביטול הודעת הפיטורים שנמסרה למבקשת, והמורה על המשך עבודתה של המבקשת אצל המשיבה עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית או עד למתן החלטה אחרת. 2. הקונגרס היהודי העולמי הודיע על התנגדותו לבקשה בתגובתו לבקשה לצו מניעה, תגובה זו הוגשה בלא תצהיר תומך. 3. המבקשת הגישה בקשה למחיקת התגובה ובי"ד זה נתן החלטתו ביום 4.3.04 בדבר הותרת כתב התגובה על כנו, אף בלא התצהיר. 4. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן אלו: א. המבקשת עבדה במשיבה 17 שנה לשביעות רצון ממוניה. בתאריך 4.2.04 הוזמנה המבקשת למר בראון מטעם המשיבה אשר הודיע לה על פיטוריה בשל קיצוצים. בתאריך 10.2.04 הוזמנה המבקשת בשנית למר בראון אשר הודיע לה כי החלטת פיטוריה התגבשה סופית. בתאריך 11.2.04 קבלה המבקשת מכתב פיטורים ע"י מר בראון, בהנמקת השינויים הארגוניים שהוחלט לבצעם במשרד. המכתב נוקט לשון זו: "כך שנוכחותך במשרד איננה נדרשת יותר החל ממסירת מכתבי זה לידיך". ב) הלכה למעשה, לא נסתר תצהירה של המבקשת ולו בפרט אחד הן בשל העדר תצהיר כשלהו מטעם המשיבה והן בחקירה הנגדית ממנה עלו אותן עובדות עצמן. ב"כ המשיבה לא פירט בסיכומיו ולו סתירה אחת. בנוסף הוגש נ/1 אותו צירפה המשיבה וממנו עולה כי בתאריך 9.8.02 חתם ד"ר א. בקר בסמכות, לדברי ב"כ המשיבה, על מכתב שבו הועלה שכרה של המבקשת, לרבות הוצאות הטלפון, ובנוסף נאמר בו: "המינוי והקידום הם ביטוי להצלחתך בעבודה במשך תקופה ארוכה, תוך הפגנת כשרון, ידע, מסירות, ואחריות במשימות מגוונות שנדרשו ממך. אני מקווה כי גם במעמד החדש נשמור על יחסי עבודה והבנה כפי שגיבשנו במשך השנים ברכת הצלחה מכל הלב, ". ג) כאמור, ב"כ המשיבה הדגיש את סמכות החותם (פרו' עמ' 3 ש' 23-27 עמ' 4 ש' 1-2). לפיכך, ואף שמטרת הצגת נ/1 מטעם המשיבה הינה שונה, תוכנו מדבר בעד עצמו. בסעיף 6.3 לתצהיר המבקשת נאמר כי ד"ר א. בקר המנכ"ל שפרש, כיהן שנים רבות כמנכ"ל הן של המכון והן של המשיבה. ד) מטרת המשיבה בהגשת נ/2 הודגשה במילים "הקונגרס/המעביד רשאי לבצע שינויים בתנאי העבודה בכל עת, בהתראה של חודש ימים", על מנת להצביע על ידיעה מוקדמת של המבקשת בדבר סמכות המעביד לערוך שינויים בתנאי העסקתה ולפטרה. ואולם נוסח המכתב הנו על "שינויים", ולא פיטורים. 5. אלו הם עיקרי טענת המבקשת לתמיכה בבקשה: א. א. בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד תקופה של 17 שנה, המבקשת הינה בגיל 57, לשתי עובדות אלו משמעות רבה בבוא ביה"ד לשקול מתן הצו. טענה זו נתמכה בפסקי הדין שצורפו לבקשה. ב. ב. עבודתה של המבקשת היתה ראויה ומקצועית ולא ניתנה כל הנמקה לפיטוריה, ולחילופין ניתנו הנמקות שונות וסותרות שאינן מבוססות כלל. המבקשת סמכה טענותיה על נסיונה הרב וכישוריה כפי שפורטו בתצהיר ולא נסתרו, וכתנא דמסייע אף נסמכה בסיכומיה על נ/1. המבקשת טענה כי פיטוריה נבעו מהיותה שבויה בין " הפטיש לסדן" כהגדרתה וכי לא ניתנה לה כל הזדמנות להוכיח כישוריה למנכ"ל החדש, ולא נתנה לה הזדמנות כלשהי לעבוד במחיצתו כדי שיוכל להתרשם מיכולתה אף לא שוחחו עמה בעניני עבודה מקצועיים כלל. ג. ג. למבקשת לא נתנה הזכות הבסיסית לטיעון ולשימוע, היא הועמדה בפני עובדה מוגמרת בלא שניתן לה זמן להערך ו/או להגיש טיעוניה בפני מר בראון או בפני ההנהלה העולמית. המבקשת סמכה טיעוניה על תצהירה, ועל נוסח מכתב הפיטורים. ד. ד. המבקשת טוענת כי פיטוריה נעשו ממניעים פסולים ומאבקי כח שאינה נוגעים לה כלל, וכי המשיבה לא היתה רשאית להפסיק את עבודת המבקשת מטעמים אלה ובאופן שהופסקו. ה. ה. לענין מאזן הנוחות טענה המבקשת: (1) בשל גילה וותקה יגרם נזק בלתי הפיך למבקשת, שכן אם תתקבל תביעתה בסוף ההליך העיקרי ויקבע כי פיטוריה יבוטלו, לא ניתן יהיה לאכוף את פסה"ד בחלוף התקופה. (2) כי וודאי תאויש משרתה בנתיים. (3) כי פסק הזמן עד להחזרתה יגרום לניתוקה מהעבודה ומהגורמים עמם עמדה בקשרי עבודה ותאבד את מעמדה וקשריה עם לקוחות בחו"ל. ו. ו. לסיכום, טענה המבקשת כי כל הפעולות שנעשו ע"י המשיבה, נעשו שלא בתום לב ובאופן שהכריח אותה הלכה למעשה לעשות שימוש באמצעי ההקלטה על מנת שלא תמצא עצמה, בדיוק היכן שהיא ניצבת היום מבחינת השתלשלות הארועים דהיינו, מפוטרת. כן טענה כי פיצוי כספי לא יענה לנזק שיגרם לה גם בשל העבודה עצמה אותה חפצה לבצע וגם בשל גילה וויתקה, והפגיעה האישית הנגרמת לעובדת במעמדה. מאזן הנוחות לפיכך לטענתה נוטה לטובת המבקשת. 6. עיקרי טענות המשיבה הן אלו: א. א. המשיבה הנה גוף פרטי ולא גוף ציבורי או דו מהותי ומשכך הדבר, כפי שהוכח מתצהיר המבקשת ופרוטוקול הדיון (עמ' 10 ש' 20-25) אליבא דגרסת המשיבה, אין היא חייבת בהענקת זכות הטיעון, והיא רשאית כפררוגטיבת מעביד לנהוג כפי שנהגה. ב. ב. שירות המבקשת, הינו שירות אישי במשרת אימון, ולטענת המשיבה משהפירה המבקשת אמון זה, אין מקום להשיבה לעבודתה, וכן אין מקום לאכיפת העסקתה. ג. ג. זכות הקניין של המעביד כעולה מנ/1 היא לשנות את תנאי העבודה של המבקשת בכל עת, בהתראה של חודש מראש וזאת נעשה. ב"כ המשיבה כלל בכך גם את זכות הפיטורים בשל צמצום מאילוצי תקציב וארגון מחדש. ד. ד. הוצעה למבקשת פשרה כספית נדיבה הן במכתב הפיטורין והן לאחריו, ב"כ המשיבה ציין זאת בהסתמכו על ההלכה לפיה במקרה כזה של פיטורים על הסעד, להיות סעד כספי ולא סעד המעניק אכיפה. ב"כ המשיבים סמך טענותיו על שורת פס"ד אליהם הפנה בסיכומיו, בהדגישו כי זוהי עמדת בית הדין הארצי בהקשרים אלו, אל פסקי הדין נתייחס בהכרעת הדין. ה. ה. לטענת ב"כ המשיבה, אין המבקשת באה בנקיון כפיים הנחוץ לסעד זה, משני טעמים: (1) המבקשת האזינה ואף הקליטה את מי שעימו שוחחה, עובדה אשר יוצרת חוסר אמון בסיסי בה ע"י מי שאמור לעבוד במחיצתה. (2) המבקשת מחקה קבצי מחשב שהיו בחזקת המעביד ביום עזיבתה ובכך פעלה שלא כדין. ו. ו. עוד לנקיון הכפים טוען ב"כ המשיבה כי המבקשת עבדה בעבודה פרטית בלא אישור המעביד. ז. ז. לטענת המשיבה, גם אם נפלו פגמים בסיום עבודתה, הרי שכדי להשתמש בסעד החזרתה לעבודה, עליה להוכיח כי פיטוריה בלתי חוקיים, וגם אז יהא הסעד כספי, מענה הולם ולא השבתה לעבודה. ח. ח. המשיבה הצהירה כי שריינה את המקורות הכספיים לצורך תשלומים שיקבעו בפס"ד ככל שייקבע. ט. ט. לענין מאזן הנוחות הצביע ב"כ המשיבה על אי נוחות רבה, ואף חוסר אפשרות להחזיר את המבקשת שעה שבמקום קטן עסקינן (6 עובדים ועוד 2 במשרה חלקית) ובאנשים אשר אמונם נפגע בגין העובדה כי הוקלטו. במצב זה סבר ב"כ המשיבה יגרם נזק רב בהשבת המבקשת לעבודתה. בכך סמך ב"כ המשיבה על פס"ד של ביה"ד האיזורי לעבודה בירושלים, וכן אבחן את פסקי הדין מטעם המבקשת. לפיכך טען כי אין לאכוף על המשיבה להעסיק את המבקשת מאחר שאכיפת יחסי העבודה בפיטורים, הנה חריג לכלל, ובנסיבות אלו קשה במיוחד. לפיכך, לטענת המשיבה מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. הכרעת הדין: 7. בית הדין נדרש לשקול הענין שבתיק זה במאזניים רגישות, כדי להסיק על פי מצבור הטיעונים לכאן ולכאן, להיכן נוטה הכף. נדון לגופן בטענות הצדדים כפי שהן עולות מעובדות המקרה שבפנינו, ביחס לפסיקה ולהלכות בית הדין הן לענין עצם מתן הסעד הזמני והן לנסיבות הספציפיות של התיק שבפנינו כלהלן: 7.1 עובדות המקרה - בראי הפסיקה עבודת המבקשת היתה תקינה, ונ/1 מצביע על כך בנוסף לתצהירה. המשיבה לא חלקה על כך. לפיכך יש לאבחן את פסק הדין 300128/98 בענין דוד ביבס נ' שופרסל בע"מ (להלן: פס"ד ביבס), בנוגע לנסיבות הספציפיות של המבקשת, שכן בפס"ד ביבס דובר בעובד שסרח לכאורה. כן ניתן לאבחן את פסקי הדין שהובאו מטעם המשיבה, בענין בש"א 2803/02 יוסי קורנוייץ נ' רשות השידור תקדין ע"ב 2003 (1) 26, לא הוכיח העובד כי ניתן היה לשבצו כלל בעבודה בשל זמניות ההעסקה וטיבה "לפי תכניות" ועונות בטלויזיה. בענין ע"ב 1854/01 בשא 2665/01 עדות אלי נ' התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, דובר בעובד שפעל בניגוד להוראות המעביד ובאופן מהותי עבד במקום עבודה אחר העומד בניגוד אינטרסים מובהק לעבודתו. נסיונו של ב"כ המשיבה להקיש מפס"ד בדבר עבודה נוספת של המבקשת, קבלה הבהרה (בפר' בעמ' 10 ש' 10-20) לפיה עבודתה היתה בידיעת המשיבה ובלא קשר או ניגוד אנטרסים כלשהו ובהיקף מזערי. יש לאבחן את פסקי הדין עליהם סמכה המשיבה, לענין הנסיבות האישיות שכן מדובר בתיק זה בעובדת ראויה. נתייחס בענין הנסיבות הקונקרטיות לתיק כפי שהובאו בפסקי הדין ע"י ב"כ המבקשת כלהלן: בפס"ד בשא 000811/03 בענין דוד וינטראוב נ' איבריה ליניאס (טרם פורסם) (להלן: פס"ד איבריה), נאמר מפורשות כי מדובר בעובד טוב, וותיק ומבוגר כנשוא המקרה שלפנינו. כך בעובדות של פס"ד ע"ע 1163/00 ד"ר חליל עבוד נ' בי"ח המשפחה הקדושה נצרת פד"ע לה' 440(1). בשני פס"ד נתן בית הדין את הצו המבוקש. לפיכך, בבואנו לשקול במאזן העובדות והפסיקה בהמשך הדברים, את יישום ההלכות, שומה על בית הדין לקחת בחשבון את גילה וותקה של העובדת ואת העובדה כי היתה עובדת טובה, טרם נכנס המנכ"ל החדש, ואת הפסיקה המאפשרת אכיפה בנסיבות עובדתיות דומות. 7.2 7.2 זכות הטיעון - השימוע: גרסת המבקשת אשר לא הופרכה, מעלה כי לא נתנה לה כל הזדמנות להשמיע טענותיה, וכי הועמדה בפני עובדה מוגמרת. לפיכך, הטענה כאמור בסע' 5 לתגובת המשיבה לא הוכחה, ומשקל הטענה אפסי בהעדר כל תימוכין לה. המשיבה אף לא טענה לשימוע אלא ציינה כי פגמים אלו בתהליך, לא מקימים סעד של אכיפה. כב' השופט לובוצקי, בענין פס"ד איבריה מצטט מפי כב' השופטת נילי ארד בענין ע"ע 001027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל בסע' 14 כדלקמן: "14. הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר - עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובי בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה. ודוק. זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה "טקס" גרידא, שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו, או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא, מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו (לענין זה ראו: דבע מח3-148/שק"ם בע"מ-אפרים גרינברג, פדע כ-141,143). עד כאן הזכות וממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד - להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת, בפתיחות, בהגינות ובתום לב מבלי לכחד דבר מן העובד. דרכי קיומו של השימוע נקבעו זה מכבר. יכול שייעשה בכתובים ויכול שיתקיים בפני מי שהוסמך לכך. עיקרו של דבר בחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת לגביו". (דגש שלי ש.ש.). הדברים יפים ביותר אף לענייננו. מדובר במי שמונתה לסמנכ"ל לאחר 17 שנות עבודה במקום קטן, ונטלה חלק חשוב בפעולות העמותה, ואף היתה בעלת זכות חתימה בעניני הכספים. אף שבסעד הזמני ביה"ד לא ינקוט כל עמדה מהותית לגבי זכות הטיעון ביחס להפסקת עבודתה הרי שלכאורה בלבד וכפי שהוצג בהליך זה לא ניתן להתעלם מדברי השופטת נילי ארד דלעיל בבואנו ליישם את זכות הטיעון בדבר החובה המוטלת על המעביד להיות פתוח להשפעה משכנעת של העובד. ממה שהוצג, ולכאורה בלבד, בפני בי"ד זה, ההחלטה במשיבה גמלה עוד בטרם נבחנו כישורי המבקשת או עמדתה, ולא הופעל שקול דעת כלשהו בטרם גמלה ההחלטה, ב"פתיחות, הגינות ותום לב" הנדרשים, הכל לכאורה ממה שבא לביטוי בגרסה שהונחה בפני בי"ד זה בסעד הזמני. עוד נאמרו הדברים לענין דרישת מראית העין לפחות בע"א 1068/00 זוסלין גולדאפר נ' קופת חולים כללית תק.אר 2000(2) 17 בסע' 6(ב) לפסה"ד, (להלן: פס"ד זוסלין). מהעולה, אכן נפל פגם לכאורה בפיטורי העובדת הנוגע לזכות הטיעון באופן שעל ביה"ד לצרף לשיקוליו בעת מתן הסעד הזמני. 3.7 3.7 נימוקי הפיטורין: למבקשת ניתנו שלושה נימוקים שונים, צמצום, תקציב וארגון מחדש, שאינם עולים בקנה אחד זה עם זה ולא עם עבודתה. 4.7 גוף דו מהותי או גוף פרטי: כעולה מדברי כב' השופט לובוצקי בפסה"ד איבריה, קיימת כיום בפסיקת בית הדין לעבודה מגמה לחייב גם "גוף פרטי" ולא רק גופים "ציבוריים" או "דו מהותיים" לקיים את זכות הטיעון קודם לפיטורי העובד. יפים אף דבריו שם בענין אורך תקופת עבודת העובד כלהלן: "אנו מתחזקים בדעתנו זו בשים לב לכך שלא מדובר כאן בעובד שעבד תקופת מה, אלא בעובד שעבד 19 שנים. אובדן מקום עבודה בגילו של התובע הוא למעשה אובדן של סיכוי מעשי להשתלב מחדש במעגל העבודה". אף בעניינו מדובר במיומנות שנרכשה 17 שנים וספק אם ניתנת ליישום כלשהו במקום אחר, לרבות לענין הגיל, לכך משקל בבואנו לבדוק מהות הגוף המחליט. לענין מהות הגוף, נראה לבית הדין, כי גם אם מדובר בעמותה פרטית של הקונגרס היהודי העולמי, אשר איננה גוף הנתמך ע"י כספי רשויות בישראל, והגם שאיננו מופקד על חיובים מכח חוק, הכל כעולה מטיעוני המשיבה, עדיין, תפקידי הקונגרס, והיותו גוף ציבורי ברמה הערכית מחייבו בכללים בסיסיים לפחות של גוף ציבורי או גוף "דו מהותי". יחד עם זאת גם אם נראהו כגוף פרטי תחולנה עליו החובות בענין זכות הטיעון כמפורט בפס"ד ביבס בדברי כב' השופטת א. ברק בדעת מיעוט כאמור להלן: "אמת, כאשר בית דין ישקול האם לאכוף יחסי עבודה על גוף פרטי, יהיו האיזונים שלו שונים מאלו שישקלו לגבי גוף ציבורי או לגבי גוף הביניים, הגוף הדו-מהותי. אין בכך לשלול אפשרות של אכיפת יחסי עבודה על גוף פרטי. בית הדין הארצי פסק לאחרונה כי יהיו מקרים בם הוא יאכוף יחסי עובד-מעביד על מעביד פרטי. כך פסק הנשיא מנחם גולדברג בענין מפעלי תחנות (דב"ע נ/3-209 מפעלי תחנות בע"מ ישראל יניב ואברהם שטיינברג, פד"ע לג, 289). באותו עניין פוטרו עובדים בשל היותם חברי ועד עובדים (ראה גם מאמרה של פרופ' פרנסיס רדאי “Status and contract in the employment relationship”, שפורסם ב: vol. 23 I.L.R 77 פרופ' פרנסיס רדאי, ארבעים שנה לדיני עבודה, משפטים יט, 787,792: Blancing and individual Rights in the Israeli “Sehreiber, Bargining: Reinstalement of job security and the wrongfully dismissed employees I.L.R vol. 29,459,484 כאשר פיטורין נעשו שלא כדין על בית הדין, בשיקוליו אם להצהיר על בטלות הפיטורין או להסתפק בפסיקת פיצויים כאשר מדובר בכל מעביד שהוא, לעשות את האיזון הנכון בכל מקרה. יש לקחת בחשבון את מהות המעביד, את נימוקי הפיטורין, את העובדה שהפסד מקום עבודה הוא בדרך כלל תופעה קשה לעובד, את גילו של המפוטר ואת סיכויו של העובד למעבידו, והאם על ידי אכיפת יחסי העבודה יש משום אכיפה של עבודה אישית או שירות אישי בניגוד לסעיף 2) 3) לחוק התרופות עצם קיום יחסי עובד-מעביד עדיין אין בה אינדיקציה שמדובר בשירות אישי מהותי ולא רק פורמלי, שאכיפתו תסתור את תכליתו של סעיף 2)3) הנ"ל. אחת ממטרות משפט העבודה המודרני היא הגנה על מקום העבודה של העובד, הגנה על זכותו לעבוד. המטרה היא לתת לעובד ביטחון בעבודה באופן שפרנסתו ופרנסת משפחתו כמו גם האפשרות של עובד להיות בעל תעסוקה לשם סיפוק צרכיו הנפשיים והרוחניים, ולא רק החומריים, יקבלו הגנה ראויה. המטרה היא, שעובד לא יצטרך חדשות לבקרים לחפש לעצמו עבודה חדשה". בפס"ד ביבס כב' הנשיא ס. אדלר בדעת רוב אכן מקנה פרורגטיבה רחבה יותר ויותר גמישות למעסיקים פרטיים לפטר עובדים שאבד להם האמון בהם, ואולם מדבר הוא שם על קידום המשמעת במפעל ומציין כי "ניתן לאכוף יחסי עובד מעביד במגזר הפרטי, גם כאשר אין מדובר בפיטורים הנוגדים זכות חוקתית או הוראה מפורשת בחוק", אף שלדבריו ימצא לכך ביה"ד טעם מיוחד. בסקירת טעמיו לגישתו של כב' הנשיא ס. אדלר כמפורט שם נוכל לאבחן את המקרה שלפנינו מהכללים הננקטים בטעמיו. טעמו הראשון - רוויחיותו של המפעל, שמא יצטרך לסגור שעריו. הקונגרס היהודי העולמי איננו "עסק" רווחי וגם אם עליו להצטמצם לא הוכח בפני בי"ד זה ע"י המשיבה כי לא היתה דרך אחרת להגדלת רווחיו או לצמצום הוצאותיו. טעמו השני -נוגע למפעל מאורגן ברובד קולקטיבי לפיכך אינו רלוונטי לעניננו. טעמו השלישי - גמישות הניתנת למפעלים פרטיים תואמת את מציאות השוק התחרותי המודרני. הפעלת המפעל ביעילות נובעת אם קיימת במפעל רמה סבירה של משמעת. בתיק שלפנינו עולה מהמסמכים שהממונים של המבקשת הם אלו שהעמידוה לכאורה בסיטואציה זו, ומצידה לא נתקיימה כל הפרה ומכל מקום לא ב"שוק תחרותי" עסקינן. עוד מדגיש הנשיא, כפי שציינו לעיל, שמדובר ב"סופרסל" שהוא גוף רווחי עסקי מובהק, ובעובד שהוגשה נגדו תלונה במשטרה. לפיכך אף פס"ד ביבס על דעת מיעוט שבו ואף על דעת הרוב כאמור לעיל מצביע על החובה לעמוד בנורמות ראויות עת מדובר במתן זכות הטיעון גם כשמדובר בגוף פרטי עסקי. קל וחומר בעניננו שמדובר בגוף פרטי אך בעל היבט ציבורי עמוק ומהותי ביותר. לסיום פרק זה, נפנה לע"ע 001349/01 בענין ופא אסחאק נ' מ.י. (בעמ' 17 לפסה"ד בכותרת "הליכי השימוע) (טרם פורסם), שם נאמר כי מדובר בזכות יסוד הנובעת מכללי הצדק הטבעי גם מקום שאין חובת מתן זכות טיעון עולה מדברי חקיקה, תקשי"ר הנחיות פנימיות או הסכם. לפיכך, גם אם המשיבה הנה גוף פרטי חלה עליה חובת הענקת זכות טיעון. 5.7 5.7 נקיון כפיים בסעד זמני המשיבה מצביעה על אי נקיון כפי המבקשת בנוגע לסוגיות שונות ונפרטן: א) לענין ההקלטות, ביה"ד מוצא כי אין בהקלטות כשלעצמן לפגוע בנקיון כפיה של המבקשת עת במבוי סתום מצאה עצמה. תיאור השתלשלות העניינים כעולה מתצהירה, לא נסתר בכתב הטענות או בדרך אחרת, וממנו עולה כי אין בעצם ההקלטות כדי למנוע החזרתה לעבודה ואין לקבל שהמטען שנוצר ע"י המוקלטים הינו כזה שאין להתגבר עליו במקום קטן. כל הנוגעים בדבר וותיקים הם ולכולם ברור כי נקלעו באותה עת לסחרור. נראה כי יוכלו עתה להתעלות מעל נושא ההקלטה עת בינם לבין עצמם הגיעו להבנות בענין ההיררכיה הנוהגת עתה. לפיכך ענין זה כשלעצמו לא פוגם בנקיון כפיה, ואף לא במאזן האנטרסים לנזק בהשבתה. בנוסף, המנכ"ל החדש כלל לא מכיר אותה ולא ניתנה לה הזדמנות להוכיח עצמה, ובידיו היכולת לאפשר חזרה זו בלא להתייחס להקלטות. ב) לענין מחיקת הקבצים: לא הוכח בפני בי"ד זה כי נגרם נזק לעבודה במחיקת הקבצים וכי לא נתקיימו הקבצים על השרת באופן אחר. לפיכך, תקפה גרסתה לפיה מחקה עניינים וקבצים אישיים שלה שאף שנעשו במסגרת העבודה נעשו לנוחיותה האישית, לא כצורך מהותי בעבודה ולא כתוצאה מדרישת הממונים, לא הוכח כל נזק בכך. לאור האמור אין ביה"ד מוצא במחיקת הקבצים חוסר נקיון כפיים העולה כדי דחית הסעד ואף לא במצטבר לאמור לעל. ג. ג. העבודה הנוספת: לא הוכח בפני בי"ד זה כי העבודה לא היתה ידועה למעביד, לא באישורו ולא בניגוד אינטרסים לו כנטען ע"י המשיבה, ההיפך, הוכח כי היתה מזערית, וכי היתה ידועה למעביד. העלאת טענה זו, שזכרה לא בא בכתב הטענות, לא תלקח בחשבון לענין נקיון הכפיים ואף לא לענין מאזן האינטרסים. 8. מאזן האינטרסים: בנוסף כי לכאורה נפל פגם בענין זכות הטיעון, אשר לכאורה מאיין פיטורים, על ביה"ד לשקול במאזן האינטרסים לגבי השבתה של המבקשת לעבודה, את העובדה שמדובר במעביד קטן. אולם מדובר בקבוצה בוגרת של אנשים המכירים זה את זה זמן רב ואשר זמן רב רחשו אמון זה לזה. לא מן הנמנע כי משנתייצבה המערכת בראשות מנכ"ל חדש ניתן יהיה להוסיף ולתפקד עם שובה של עובדת שאין מחלוקת על כישוריה. נזקי המבקשת עולים לאין ערוך על מבוכת העובדים המוקלטים, בשל גילה, וותקה הרב והדרך שבה עליה לחוות את השתלשלות הדברים אף כלפי גורמי חוץ שונים עמם עמדה בקשר רב שנים. ניתוקה ממקום העבודה לזמן ממושך עלול לפגום ביכולתה המקצועית ולפגוע אישית במבקשת. (פס"ד זוסלין ס' 6). סוף דבר: בנסיבות תיק זה , ואף שחריג הוא לדרך המלך הקובעת פסיקת פיצויים במקרה פיטורים ולכלל הנותן סעד כספי, סבור בית הדין כי ראוי ליתן בו את הסעד המבוקש ע"י המבקשת. העובדת פוטרה לכאורה בלא זכות טיעון ובנסיבות שלא היתה לה כל שליטה על התרחשותן. לטעמנו יש מקום להשיב את העובדת לעבודתה החל מיום העבודה הראשון שלאחר שפסק דין יומצא לה וכך אנו מחליטים. יחסי עובד ומעביד ימשכו, ומאחר ומכתב הפיטורין נוקט עצמו לשון "אנו נשלם לך את שכרך במלואו עד ליום 31.5.04 וביום זה ינותקו ביננו יחסי עובד ומעביד", הרי שיודגש כי העסקתה תמשך אף לאחר 31.5.04 ועד למתן כל החלטה אחרת. למותר לציין כי האמור מתייחס לבקשה לסעד הביניים בלבד, ואין באמור להקיש לגבי התוצאה הסופית אליה יגיע בית הדין האזורי בהליך העקרי. לתיק העקרי אשר הוגש לבית הדין יקבע מועד לדיון בהקדם האפשרי וייעשה מאמץ לסיימו בהקדם. המשיבה תשלם למבקשת סך של 1,500 ש"ח בצרוף מע"מ, הוצאות שכ"ט עו"ד בקשר לבקשה הנוכחית ללא קשר עם תוצאות המשפט בתיק העיקרי. פיטוריםיהדות