פסק דין זוהי תביעה להעדפת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 על- פני הוראות התקשי"ר להלן עובדות המקרה: 1. התובעים, 11 במספר , עובדים כמדריכים חינוכיים במעונות לנערים עבריינים, השייכים לרשות חסות הנוער. (להלן: "המעונות לעבריינים"). 2. הנתבעת אחראית על הפעלת המעונות לעבריינים, וכן על תשלום שכר התובעים. 3. התובעים עובדים בהיקף משרה של 130 שעות חודשיות. שעות עבודתם של התובעים הנן, כדלקמן: א. א. פעמיים בשבוע, באמצע השבוע: מהשעה 15:30 ועד למחרת היום בשעה 08:30. ב. פעם עד פעמיים בחודש, בסופי שבוע: מיום ו' בשעה 13:00 ועד יום א' בשעה 08:30. 4. יום העבודה של התובעים מסתיים ,בצורה רשמית, בשעה 22:00. יחד עם זאת מטפלים התובעים בין השעה 22:00 ועד השעה 24:00 של אותו יום עבודה בפניות של חניכים או לחלופין מבצעים מטלות שונות, אשר עליהם לבצע במסגרת תפקידם. 5. כמו- כן בין השעות 24:00 בלילה ועד השעה 06:00 למחרת בבוקר, לא מוטל על המדריכים כל תפקיד, פרט למקרים חריגים. 6. הנתבעת משלמת את שכר התובעים על- פי הוראות התקשי"ר. 7. התובעים טענו, כי הוראות התקשי"ר מפלות אותם לרעה ביחס לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 (להלן: "החוק"), ולפיכך על הנתבעת לשלם את שכרם התאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, דלעיל. לטענתם- חוק שעות עבודה ומנוחה מקנה להם תשלום , כדלקמן: • • גמול שעות נוספות בימי ו' ושבת, בנוסף לתשלום גמול עבודה בשבת בימים הללו. • • תשלום תוספת בגין משמרת שנייה ביום שבת, בנוסף לתשלום גמול עבודה בשבת. • • תשלום שכר של 175% בגין עבודתם בשעות הלילה ביום שבת, ולא שכר רגיל כפי שמשולם בגין עבודתם בשעות הלילה, בימי חול. • • תשלום גמול שעות נוספות בהתאם למכסת השעות היומית הקבועה בחוק ללא קשר ל- 30 שעות העבודה השבועיות שהנן המכסה השבועית לעבודה. 8. הנתבעת טענה לעומת זאת , כי הוראות התקשי"ר גוברות על הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, היות והתקשי"ר מיטיב עם עובדי המדינה, ביחס לחוק שעות עבודה ומנוחה. 9. כן טענה הנתבעת לעניין שהייתם של התובעים בעבודתם בין השעות 22:00 ועד השעה 06:00 בבוקר, בליל שבת , כי המדובר בשהייה בלבד, אשר אינה בגדר עבודה. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: 10. סעיף 2 (ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "החוק") קובע , כי עובד יעבוד בימי ו' סך של 7 שעות, למעט אם נקבע בחוק , הסכם או נוהג המורים אחרת. להלן נוסח הסעיף: "בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום העבודה על 7 שעות עבודה". 11. סעיף זה אינו קובע כל תמורה מיוחדת בעבור עבודה בשעות הלילה. כל אשר החוק קובע, הנו, כי ככלל , הגם שמדובר בעבודת לילה, אזי לא יעלה יום העבודה של עובד על סך של 7 שעות. (ראה לעניין: דב"ע מח/ 13-2 עזרא לוי נ' שירותי תעופה בע"מ, פד"ע כ' 103). 12. סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 , קובע לעניין תשלום גמול שעות נוספות, כדלקמן: "הועבד עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ- 1/4 1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ- ½ 1 מהשכר הרגיל". 13. הרעיון הטמון מאחורי קביעת המחוקק לתשלום שכר גבוה יותר לעובד , בגין עבודתו בשעות הנוספות היא להטיל על המעביד עומס כלכלי, רב יותר ועל- ידי כך להפוך את העבודה בשעות הנוספות לבלתי כדאית למעביד. כמו- כן מטרה נוספת הטמונה בחיוב המעביד בתשלום יתר לעובד בגין השעות הנוספות הנה, בכדי לפצות את העובד על עבודתו בשעות הנוספות. (ראה לעניין: דב"ע מט/ 7-2 מישל רבות נ' הורמון שירותי אחזקה (אילת) בע"מ, פד"ע כא 117). 14. סעיף 17 (א) הנ"ל קובע לעניין גמול עבודה במנוחה השבועית, כדלקמן: "הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן : (1) ישלם לו המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ- 1/2 1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-1 1/2 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות..." . 15. כן יש לציין את סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה אשר קובע , כדלקמן: "לעניין הסעיפים 16ו-17 "שכר רגיל" כולל כל התוספות שמעביד משלם לעובדו". 16. בע"ע 300175/97 דניאל כהן נ' עיריית נהריה, פד"ע לז, 49 (להלן: "פרשת דניאל כהן") נקבע, כי את חישוב שכר העבודה בשעות הנוספות, במנוחה השבועית יש לערוך, בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 , כדלקמן: א. א. בגין כל אחת משתי שעות העבודה הנוספות במנוחה השבועית- 175%. ב. בגין השעה השלישית הנוספת ואילך, במנוחה השבועיות- 200%. 17. מהסעיפים השונים בחוק שעות עבודה ומנוחה , התשי"א- 1951 ומהפסיקה נובע, כי על התובעים לקבל תשלום מצטבר , של כל התוספות המגיעות להם, מכוח עבודתם, בימי ו' , וימי שבת. לשון אחר: על הנתבעת לשלם לתובעים על- פי חוק זה, כדלקמן: שכר עבודה רגיל בצירוף כל התוספות המשולמות ע"י המעביד לעובדיו ובתוספת שעות נוספות של 175% ו- 200% בהתאם לכמות השעות הנוספות. 18. מנגד קובעות הוראות התקשי"ר, כי על הנתבעת לשלם לתובעים תוספת אחת בלבד, הגבוהה ביותר, מבין התוספות להן, הנם זכאים. להלן סקירה של הוראות התקשי"ר: 19. סעיף 27.213 לתקשי"ר קובע את אופן חישוב שכרם של עובדי מדינה. בין השאר קובע סעיף 27.213 הנ"ל, כי עובד קבוע יקבל 175% שכר בעבור כל שעת עבודה במנוחה השבועית. עובד ארעי המקבל שכר סטודנטים יקבל 150% בלבד משכרו הרגיל בעד כל שעת העסקה ביום ובלילה. " השכר הרגיל בעד כל שעה של העסקה כנ"ל שאינה בלילה, ול- % 100 משכרו הרגיל בעד כל שעה של העסקה כנ"ל בלילה. עובד ארעי, המקבל שכר סטודנטים (ראה סעיף 24.15), זכאי לתשלום % 50 בלבד משכרו הרגיל בעד כל שעת העסקה כנ"ל, בין ביום ובין בלילה. בכל המקרים, זכאי עובד כנ"ל, נוסף לתשלום האמור, לשעת חופשה אחת בעד כל שעה שבה הועסק כאמור; חופשה זו תינתן לעובד בהתאם לאמור בהיתר להעסקתו על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. (החוק הנ"ל, ס' 17 (א)(2) דוגמאות: 1. עובד קבוע ביחידה משרדית, שהועסק בשבוע מסוים כל הימים למעט ביום רביעי, הועסק ביום המנוחה השבועי שמונה שעות בשעות העבודה הרגילות ובסך הכל הועסק באותו שבוע « 42 שעות לפי מכסתו הרגילה, יקבל: (1) את משכורתו החודשית הרגילה, הכוללת % 100 תשלום רגיל בעד עבודתו ביום המנוחה; (2) תוספת בשיעור % 75 משכרו היומי בעד אותו יום. העובד קיבל את יום חופשתו ביום רביעי הקודם; 2. עובד קבוע ביחידה משרדית, שהועסק בימים ראשון עד שישי « 42 שעות, הועסק נוסף על כך ביום מנוחה משעה 18:00 עד שעה 00.:24 אותו עובד יקבל: (1) את משכורתו החודשית הרגילה; (2) תוספת בשיעור % 75 משכרו הרגיל לשעה בעד עבודתו בכל אחת מהשעות 18:00 - 22:00 ביום המנוחה; (3) תוספת בשיעור % 100 משכרו הרגיל לשעה בעד עבודתו בכל אחת מהשעות 22:00 - 24:00 ביום המנוחה; (4) שש שעות בחופשה בשכר מלא תוך פרק הזמן הנקוב בהיתר להעסקה; 3. עובד ארעי, המקבל שכר יומי והמועסק תקופה ארוכה משישה ימים הועסק משעה 23:00 עד שעה 03:00 ביום מנוחה שבועי אחרי שעבד כל ימות השבוע, ולכן אותן שעות הן שעות נוספות - יקבל בעד עבודתו ביום המנוחה % 200 משכרו הרגיל בעד ארבע שעות עבודה; תוך פרק הזמן הנקוב בהיתר להעסקה תינתן לו חופשה של ארבע שעות ביום חול; בעד אותן שעות חופשה לא יקבל תשלום". 20. סעיף 27.622 לתקשי"ר קובע, כי עובדי מדינה זכאים לתוספת של 20% לשכר בגין עבודתם במשרת שנייה. להלן נוסח הסעיף : "עובד, המועסק שלוש שעות לפחות במכסת שעות העבודה הרגילות באותו יום בתחום המשמרת השנייה, בין אם העבודה מבוצעת לסירוגין בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום עבודה ובין אם לא, זכאי - בעד שעות עבודתו החלות בתחום המשמרת השנייה, לתוספת של %20 של שכר שעה בעד אותן שעות, אם אינו נהוג ביחידה בה הוא מועסק, שבוע עבודה מקוצר עקב עבודה במשמרות. עובד שעבד שעה תשיעית או יותר כאשר כל שעות עבודתו הרגילות נכללו בתחום המשמרת השנייה, זכאי לתשלום בעד שעות אלו כשעות נוספות בסכום המשתלם בעד שעה אחת במשמרת השנייה כשהוא מוכפל ב-1.25 - בעד השעה התשיעית והשעה העשירית; וכשהוא מוכפל ב-1.50 - בעד השעה האחת עשרה ומעלה; גם אם שעות אלו בוצעו בתחום המשמרת השלישית". 21. סעיף 27.215 לתקשי"ר קובע, כי עובד אשר מועסק בשעות נוספות בלילה, ביום המנוחה השבועי, זכאי לתוספת אחת בלבד, הגדולה מבין כל התוספות הניתנות בעד עבודה בשעות הנוספות. להלן נוסח הסעיף: "עובד, שהועסק בשעות נוספות, בלילה, ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות או ביום מועד, במשמרת לילה, או בחלק מצירופים אלה, זכאי לתוספת אחת בלבד, והיא הגדולה מבין התוספות הניתנות בעד עבודה בשעות נוספות, ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות או ביום מועד, או במשמרת לילה, החלות על זמן עבודתו כנ"ל". 22. דברים ברוח דומה קובע אף סעיף 27.624 לתקשי"ר. להלן נוסחו: "עובד, שהועסק במשמרת שנייה או שלישית, בלילה, ביום מנוחה שבועי,ביום העצמאות או ביום מועד בשעות נוספות, או בחלק מצירופים אלה, זכאי לתוספת אחת בלבד, והיא הגדולה מבין התוספות הניתנות בעד עבודה במשמרת, בלילה, ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות, ביום מועד ובשעות נוספות, החלות על זמן עבודתו כנ"ל. עובד, המועסק בתחום המשמרת השלישית ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות או ביום מועד, במשמרת כפולה שאורכה 14 שעות לפחות, זכאי לפיצוי, בעד שעות עבודתו בתחום המשמרת השלישית, בשיעור של %125 ממשכורתו הרגילה ולחופשה בשיעור של שעה אחת בעד כל שעה שבה הועסק כאמור. חופשה זו תינתן לעובד בהתאם לאמור בהיתר להעסקתו על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951". 23. לעניין אופן חישוב שכרם של התובעים בכלל, ואופן חישוב גמולם בגין השעות הנוספות בהן עבדו, ביום המנוחה השבועי - יש לציין את פס"ד דב"ע שן/ 84-3 מד"י נ' רון ראובן, פד"ע כב, 433 . (להלן: "פס"ד ראובן"). בפס"ד ראובן קיימות עובדות דומות מאוד לעובדות בתיק זה. להלן עובדות פס"ד, וכן הכרעתו של כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז): "המשיבים הנם מדריכים חינוכיים, בארבעה עשר מעונות חסות לעבריינים של רשות חסות הנוער, שבמשרד העבודה והרווחה. במסגרת תפקידם אחראים המשיבים על קבוצות נערים המוגדרים כעבריינים, שיש להעסיקם בפעולות חברתיות, ספורטיביות וחינוכיות; ב) שעות עבודתם של המשיבים מתחילות בשעות 15:00 (או 14:00 או 16:00) ומסתיימות בשעה 8:00 למחרת. במסגרת עבודתם של המשיבים עליהם לשהות בשעות הלילה (בין 22:00 לבין 6:00) במעונות, יחד עם החניכים עליהם הם משגיחים; ג) מסגרת שעות העבודה הרגילות של המשיבים היא שלושים שעות עבודה בשבוע. כלל, המדריכים עובדים יומיים בשבוע ובשבתות לסירוגין. מפסק הבוררות של הממונה על יחסי עבודה, ב-2.4.73, ומעדותו של אמרכ"ל רשות חסות הנוער עולה, כי הוטלו על המדריכים פעילויות נוספות לביצוע תפקידים מסוימים (כגון: ישיבות צוות, הכנת תכניות הדרכה, השתתפות באירועים חברתיים, שיחות אישיות עם חוסי הקבוצה, דיווחים על החוסים, ליווי חוסים, ביקורים בבתי חוסים), שבגינם אין הם מקבלים שכר רגיל, אלא מקבלים "תוספת חינוך מיוחדת"; כמוכן, נקבע בפסק הבוררות כי הפעילות הנוספת "לא תעלה על שש שעות לשבוע, ללא תשלום". ד) שכרם של המשיבים משתלם לפי חלוקה של שעות בוקר, שעות אחה"צ, ושעות לילה. (1) שעות הבוקר של המשיבים הן משעה 6:00 עד השעה 8:00, ובגינן משולם שיעור השכר הרגיל, היינו - %100. (2) שעות אחה"צ הן משעה 15:00 (או 14:00 או 16:00) עד שעה 22:00, ובגינן משולמת תוספת של %20, היינו - %120 של השכר הרגיל. (3) שעות הלילה הן משעה 22:00 עד לשעה 6:00 בבוקר, ובגין שמונה שעות אלה משולם למשיבים גמול ארבע שעות עבודה לפי השכר הרגיל ( 4 X 100שעות). ה) על המדריך להישאר במעון במשך הלילה כולו, והוא אינו רשאי לעזוב בלילה את שטח הביתן. הוא אחראי בלילה על החניכים, ומטפל בבעיות המתעוררות בלילה. 24. בפס"ד ראובן ,דלעיל קבע כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז), הלכה בת שני נדבכים: א. א. חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מקנה לתובעים , כל זכות לקבלת תשלומים מהנתבעת, מעבר למה ששולם להם. לשון אחר: הוראות התקשי"ר גוברות על חוק שעות עבודה ומנוחה. ב. ב. שהיה במקום העבודה בשעות הלילה, אין פירושה עבודה. 25. כן יש לציין, כי בדב"ע נד/ 125-3 מלכה בן נון נ' אור שלום, כפר ילדים ונוער, פד"ע כח, 334 (להלן: "פרשת מלכה בן נון"), חזר ביה"ד הארצי מפי כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז), על הלכת ראובן, דלעיל, באופן דבקני. 26. כמו- כן חזר ביה"ד הארצי, וכן ביהמ"ש העליון, בשורה ארוכה של פס"ד על הכלל השני שנקבע בהלכת ראובן, לפיו - לינה במקום העבודה, כשלעצמה אינה נחשבת כעבודה. (ראה לעניין זה, בין היתר: את פס"ד הבאים פס"ד מלכה בן נון, הנזכר לעיל; דב"ע נב/1-2 עמראן דמורי נ' קרסני- חברה קבלנית לבנייה, עבודה ארצי א (1), 750; דב"ע נא/ 36-3 מישל רבות נ' פנורמה אחזקה וניהול, עבודה ארצי א (1), 971; דב"ע לד/ 4-3 יקואל נ' פלד, פד"ע ה, 328; דב"ע מה/ 22-3 אגד נ' קרץ, פד"ע יז, 21; ע"א 556/70 מחטאוי נ' קו צינור אילת, פ"ד כה(2), 622. 27. השאלות הקיימות בתיק זה הנן: א. האם שהייתם של התובעים במעון משעה 22:00 בליל שישי ועד השעה 06:00 למחרת בשבת בבוקר מזכה בפיצוי כספי גבוה יותר מאשר שהייה בגין אותן שעות בימי החול? ב. האם התובעים זכאית לתשלום מלא בגין שהייתם במעון בין השעה 22:00 (השעה בה מסתיים רשמית יום עבודתם) ועד לשעה 06:00? ג. מה ההוראות שיש להחיל על התובעים, לעניין תוספות השכר המשתלמות להם בימי שישי ושבת? האם יש להחיל עליהם את הוראות התקשי"ר, או שמא את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה? א. תשלום בגין עבודה בליל שבת 28. התובעים בפרשת ראובן, דלעיל , עבדו באותה מסגרת שעות, כפי שעובדים התובעים בתיק זה. לשון אחר: אף התובעים בפרשת ראובן עבדו בליל שבת, ואף על- פי- כן, לא מצא ביה"ד הארצי, מקום לאבחן בין עבודתם של התובעים בלילות שבת, לבין עבודתם של התובעים, בכל ליל חול במהלך השבוע. 29. התובעים בפרשה זו, לא העלו כל הסבר משכנע, מדוע על ביה"ד לסטות מהלכת ראובן, דלעיל. לפיכך אנו קובעים, כי הלכת ראובן נותרת בעינה, וכי לתובעים לא מגיע כל תשלום נוסף בגין עבודתם בליל שבת, מעבר לתשלום הרגיל המשתלם להם בעבודתם, בליל חול. והתביעה לתשלום נוסף בגין עבודה בליל שבת- נדחית בזאת. ב. הוראות תשלום בגין שהייה במעון בין השעה 22:00 בערב ועד לשעה 06:00 בבוקר למחרת 30. בפרשת ראובן ,דלעיל, קבע כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז) מפורשות, כי אין דין שהייה במקום עבודה, כל שכן שינה במקום העבודה- כדין עבודה עצמה. לפיכך קבע כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז), כי יש לשלם לעובדים אשר מטבע עבודתם נאלצים לישון במקום העבודה, תשלום בגין 4 שעות , וזאת מתוך 8 השעות, בהן שוהים העובדים בעבודה. דהיינו: תשלום בגין מחצית משעות השהייה.. אין התייחסות בפסה"ד הנ"ל להבדל, בין שעות שהייה בימי חול לבין שעות שהייה בליל שישי-שבת, ולכן התשלום בגין אותם שעות זהה. 31. במקרה דנן, אף- על- פי שיום עבודתם של התובעים מסתיים באופן רשמי בשעה 22:00 , אזי ממשיכים התובעים לעבוד בפועל עד השעה 24:00 . החל מהשעה 24:00 ועד לשעה 06:00 בבוקר של יום המחרת, ישנים התובעים, וזאת למעט מקרים חריגים. 32. הנתבעת לא הבחינה , במקרה זה, בין השעות 22:00 ועד השעה 24:00, בהן התובעים עובדים בפועל, לבין השעות 24:00 ועד השעה 06:00 בבוקר שלמחרת, בהן ישנים התובעים. הנתבעת התייחסה לכל "שעות הלילה" , כמקשה אחת - ובכך טעותה. 33. לפיכך אנו קובעים, כי על הנתבעת לשלם לתובעים תשלום מלא , על- פי הוראות התקשי"ר, בגין עבודתם בין השעות 22:00 ועד השעה 24:00. כן על הנתבעת לשלם לתובעים בעבור פרק הזמן שבין השעה 24:00 ועד 06:00 בבוקר שלמחרת, תשלום בעבור 3 שעות בלבד. דהיינו: מחצית מסך שעות שהייתם במעון, כפי שאמור בפס"ד ראובן, דלעיל. ג. הוראות התקשי"ר אל מול הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה 34. בבג"צ 826/89 ההסתדרות הכללית נ' בית הדין הארצי , פ"ד מג(4), 745 קבע כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) לעניין הוראותיו של התקשי"ר ונפקותן, כי הוראות התקשי"ר הנן תנאים בחוזה העבודה האינדיבידואלי של כל עובד מדינה, ואין עובד יכול לסנן את הוראות התקשי"ר, בהתאם להוראות המתאימות והנוחות לו. להלן נוסח דברי כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) : "העובד נטל על עצמו, בין היתר, חיובים אישיים, שעה שהתקבל לעבודה. אגב, לעניין זה אין נפקא מינה אם מגדירים את התקשי"ר כהסדר קיבוצי שהוראותיו מהוות תנאי מכללא בחוזה העבודה או כהסכם מפורש. מקובל עלי, שהוראותיו של התקשי"ר הן בגדר תנאים בחוזה העבודה של כל עובד מדינה, ואין העובד יכול לסנן אותן ולבחור ביניהן בהוראות הנוחות לו, ולדחות זו או אחרת מביניהן מן הטעם שיש בה משום חיוב". 35. כמו- כן קבע ביה"ד הארצי לעבודה , מפיו של כב' הנשיא אדלר בדב"ע 237/97 עזרא שמואלי ואח' נ' מדינת ישראל - רשות השידור, תק-אר 2001(3), 93, כי כאשר יש ניגוד בין הוראות התקשי"ר לבין הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה, אזי יש לבחון את הנושא לאור הוראות התקשי"ר, כל עוד אין המדובר בעובדים אשר קופחו מבחינת תשלום בגין עבודה בשעות הנוספות. כן נקבע כי כאשר הסכימו הצדדים ביניהם בתום לב על שיטת שעות עבודה גמישות יש לשמור על זכותם של הצדדים לחוזה העבודה לקבוע תנאי עבודה התואמים את העבודה ותנאיה, תוך שמירה על תשלום כחוק ומניעת ניצול העובד. וכך נקבע בפס"ד: "השאלה, אם כן, אשר עומדת לפנינו היא, מה קורה כאשר סדר העבודה שנקבע בהסכם הקיבוצי הוא כזה שאמנם אינו תואם את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, אולם אינו בהכרח מקפח את העובדים במכלול עניני שעות עבודה. האם יש לעשות חשבון על פי מכלול ההסדר ולהתחשב בסכומים שקיבלו המערערים מעבר לנקבע בחוק, או רק בשעות שקבלו פחות? מכיוון שתכליתם של חוקי המגן היא לקבוע תנאים מינימליים במטרה להגן על העובד, לא נראה לנו כי תכליתם מחייבת את התערבותנו לטובת עובדים שלא קופחו מבחינת תשלום בגין עבודה שעות נוספות. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בפסק הדין שור ושות' [דב"ע נו/3-91; דב"ע נו/3-93 לבנה פילוסוף - ב. שור ושות' מהנדסים ויועצים, פד"ע לג, 49; עתירה לבג"ץ נדחתה בבג"ץ 5845/98 ב.שור ושות', מהנדסים יועצים בע"מ - נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', לא פורסם, ניתן ביום (27.10.1999), בשינויים המתאימים: "יש לפרש את חוקי עבודה המגן בהתאם לתכליתם. משהסכימו הצדדים ביניהם בתום לב על שיטת שעות עבודה גמישות, אין הדבר נוגד את תכליתם של חוקי עבודה המגן. יש לשמור על זכותם של הצדדים לחוזה עבודה אישי לקבוע תנאי עבודה התואמים את הנסיבות, את דרישות העבודה..., וזאת בתנאי שהנקבע בחוזה העבודה אינו חורג מהוראות חוקי העבודה המגן. במקרה של קביעת שעות העבודה של העובד יש לאפשר לצדדים לחוזה העבודה גמישות, תוך שמירה על תכלית החוק למנוע ניצול העובד והעסקתו שעות רבות, ועל ידי כך לשלול ממנו את חייו הפרטיים וחירותו". 36. מן הכלל אל הפרט, האם התובעים במקרה דנן קופחו באשר לגובה שכרם, לאור החישוב בגין עבודתם עפ"י הוראות התקשי"ר, ולא בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951? 37. להלן צורת החישוב עפ"י התקשיר ועפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 : א. גמול שעות נוספות בימי ו': התובעים עובדים ביום ו' משעה 13:00 עד השעה 22:00, דהיינו: 9 שעות: • • על- פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 זכאים התובעים לקבל תשלום של 125% בגין השעה השמינית והתשיעית, בלבד. • • על- פי הוראות התקשי"ר , מקבלים התובעים תשלום, כדלקמן: מהשעה השנייה לעבודתם, דהיינו: בין השעות 14:00- 17:00 בחורף, ו- 14:00 עד 16:00 בקיץ, משתכרים התובעים סך של 120%. כן בגין השעות שלאחר כניסת השבת מקבלים התובעים תשלום של 175% בגין כל שעת עבודה נוספת. מכאן, כי על- פי מכלול תנאי ההסדר המצויים בתקשי"ר , התובעים לא קופחו בנוגע לשכרם אלה להיפך- הטיבו עמם. ב. גמול שעות נוספות ומשמרת שנייה בימי שבת : ביום שבת עובדים התובעים מהשעה : 06:00 ועד השעה 22:00. • • בשמונה השעות הראשונות לעבודתם, דהיינו: בין השעה 06:00 ועד השעה 14:00- זכאים העובדים לקבל על- פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה תשלום של 150% לשעה. על- פי הוראות התקשי"ר מקבלים העובדים סך של 175% לשעה, בגין שעות אלו. • • בשעתיים שבין השעות 14:00 ועד 16:00 זכאים תובעים לקבל, הן על- פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, והן על- פי הוראות התקשי"ר תשלום של 175% לשעה. (כן ראה לעניין פס"ד דניאל כהן, לעיל). • • בין השעות 16:00 ועד השעה 22:00 זכאים התובעים לקבל , בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה תשלום של 200% לשעה. על- פי הוראות התקשי"ר זכאים התובעים רק לתשלום של 175% בגין שעות עבודה אלו. 38. מהשוואה זו בין הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה והוראות התקשי"ר לעניין גמול שעות נוספות בימי ו' ושבת עולה, כי גם הפעם החישוב עפ"י התקשי"ר מיטיב עם העובדים יותר מאשר חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951. 39. להלן ההסבר: בגין השעות 06:00 ועד השעה 14:00. דהיינו: 8 שעות עבודה מקבלים התובעים תשלום של 25% יותר מהסך האמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951. יחד עם זאת, על- פי התקשי"ר, בגין עבודתם בפרק הזמן שבין השעה 16:00 ועד השעה 22:00 , דהיינו: בגין 6 שעות עבודה מקבלים התובעים - 25% פחות מאשר הסך הנקוב בחוק שעות עבודה ומנוחה. על- פי חישוב הסך הכולל המשולם לתובעים, יוצא שעל- פי הוראות התקשי"ר משולם לתובעים סך גבוה יותר: 8 שעות ראשונות בהן, משולם לתובעים יותר על- פי הוראות התקשי"ר, אל מול 6 שעות אחרונות , בגינן משולם לתובעים יותר על- פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951. 40. לאור האמור לעיל, לא מצאנו כל סיבה משפטית לסטות מההלכות אשר הובאו לעיל, פרט לחובה לשלם תשלום מלא בגין העבודה בשעות שבין 22:00 ל- 24:00 וכן לשלם בגין 3 שעות בלבד על שהייתם ולינתם במעון בין השעות 24:00 ועד 06:00 בבוקר. על הנתבעת לפעול בהקדם להסדרת התשלום הנ"ל לתובעים. 41. לסיכום - על הנתבעת להמשיך ולשלם את שכר התובעים על פי הוראות התקשי"ר, ולא על- פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 והתביעה לתשלום תוספות השכר בגין עבודה בימי שישי ושבת על- פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951- נדחית בזאת. 42. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו. עובדי מדינהשעות עבודה ומנוחה