זכאות להשתתף במכרזים פנימיים

פסק דין השופט שמואל צור: 1. האם זכאי המערער להשתתף במכרזים פנימיים שפרסמה המשיבה למשרות של מנהל מחלקת החינוך ומבקר הפנים. שאלה זו עמדה לדיון בבית הדין האזורי בחיפה והיא אף עומדת לדיון בפנינו. הרקע העובדתי 2. המערער הוא בעל תואר ראשון במדעי הרוח ובשנים 1965 - 1968 הוא עבד בהוראה. בשנת 1968 החל המערער לכהן כמנהל בית ספר תיכון מקיף בעכו. 3. בתקופה 1.9.84 - 30.5.85 כיהן המערער כמנהל מחלקת החינוך של המועצה המקומית בדיר אל-אסד. מיום 1.3.88 ועד 10.8.98 כיהן המערער כגזבר אותה מועצה מקומית ובשנים האחרונות גם כמזכיר המועצה. 4. בשנת 1993 התמודד המערער בבחירות לתפקיד ראש המועצה המקומית אך לא נבחר. בשנת 1998 התמודד המערער פעם נוספת לאותו תפקיד ונבחר לתפקיד ראש המועצה. הבחירות התקיימו בחודש אוקטובר של אותה שנה. 5. לצורך התמודדות בבחירות בשנת 1998 התפטר המערער מתפקידו במועצה ביום 10.8.98, שלושה חודשים בדיוק לפני מועד הבחירות. התפטרות זו נעשתה נוכח הוראת סעיף 2(ב) לחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר) תשכ"ד - 1964, כפי שתוקן בשנת 1995, אשר קובע לאמור: "(ב) עובד רשות מקומית הממלא תפקיד המפורט בתוספת והוא אינו עובד ארעי לא יהיה מועמד בבחירות - (1) לראשות אותה מועצה - אלא אם כן התפטר מעבודתו באותה רשות לא יאוחר מהיום התשעים שלפני יום הבחירות; (2) למועצת אותה רשות - אלא אם כן יצא לחופשה מעבודתו באותה רשות לא יאוחר מהיום השישים שלפני יום הבחירות". אין חולק כי התפקיד אותו מילא המערער במועצה ערב הבחירות (גזבר המועצה ומזכיר המועצה) כלול בתוספת לחוק כך שהוראת סעיף 2(ב) האמורה חלה עליו. 6. המערער כיהן כראש המועצה המקומית משך 5 שנים מיום 18.11.98 ועד ליום 18.11.2003. 7. בחודש אוגוסט 2003 פורסם חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (מס' 2) התשס"ג -2003 (להלן- החוק ). הוראת החוק עוסקות בעניינים שונים ופרק ב' שבו עוסק באיחוד רשויות מקומיות. סעיף 9 (א) לחוק קובע כי רשויות מקומיות וישובים המפורטים בתוספת לחוק יאוחדו לרשות מקומית אחת החל בבחירות לרשות המאוחדת שיתקיימו לפי סעיף 10 לחוק. מכח הוראה זו אחדו המועצות המקומיות מג'דל כרום, דיר אל-אסד ובענה לרשות מקומית אחת בשם אלשאג'ור, היא המשיבה כאן. 8. הבחירות לרשות המאוחדת התקיימו ביום 28.10.2003 והמערער לא התמודד על תפקיד ראש המועצה בבחירות אלה. 9. בחודש ינואר 2004, לאחר שסיים המערער את כהונתו כראש המועצה המקומית דיר אל-אסד, הוא הודיע לראש הרשות המקומית המאוחדת - היא המשיבה - כי הוא חוזר לעבודה במועצה החל מיום 1.2.04. הודעה זו של המערער, אשר ניתנה בכתב,מסתמכת על הוראת סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א) תשי"א - 1950 הקובע כך: "עובד המועצה שהיה לחבר המועצה עובד שהתפטר מעבודתו במועצה מסיבה זו בלבד שהתחיל לכהן כחבר אותה מועצה, הזכות בידו לחזור לעבודתו תוך שלושה חודשים לאחר תום תקופת כהונתו כחבר מועצה. חזר כך - תחשב לו תקופת עבודתו הקודמת במועצה וכן תקופת כהונתו כחבר המועצה כתקופות ותק בעבודה לצורך קביעת שכרו וזכויותיו בעבודתו החדשה או המחודשת". 10. לימים, ביקש המערער להציג את מועמדותו במכרזים פנימיים שפרסמה המשיבה לתפקיד מנהל מחלקת החינוך ולתפקיד מבקר פנים במועצה. מועמדותו של המערער לתפקידים אלה נפסלה בשל כך שהוא חדל להיות עובד המועצה עוד בשנת 1998, עת התפטר מתפקידו כעובד המועצה ולכן אינו יכול להציג את מועמדותו במסגרת של מכרז פנימי. המערער חלק על קביעה זו שהרי, לשיטתו, הוא חזר להיות עובד המועצה מכח סעיף 145 לצו הרשויות המקומיות (א), הזכאי להשתתף במכרז פנימי. הדיון בבית הדין האזורי 11. על רקע זה פנה המערער לבית הדין האזורי בחיפה וביקש צו זמני לעיכוב הליכי שני המכרזים הפנימיים בטרם הגיש מועמדותו. ביום 22.3.04 ניתן צו במעמד צד אחד, המורה על עיכוב הליכי המכרזים. ביום 29.4.04 נתן בית הדין האזורי (כב' השפטת מרגלית פיקרסקי ונציגי ציבור מר משה קידר ומר אלכס רייכנשטיין; תיק בש"א 991/04 בתיק ע"ב 999/04) החלטה מנומקת המבטלת את הצו הארעי והדוחה את הבקשה לצו זמני. המערער הודיע כי מוסכם עליו שההחלטה האמורה תהווה פסק דין בתביעה העקרית ולאור זאת נתן בית הדין האזורי, ביום 15.7.04, פסק דין המאמץ את האמור בהחלטה, על נימוקיה, והפך אותה לפסק דין בתביעה העקרית. פסק דין זה - המאמץ, כאמור, את ההחלטה מיום 29.4.04 - הוא העומד לערעור בפנינו. 12. בית הדין האזורי סוקר את הרקע החקיקתי הנוגע לעניין ומפנה לסעיף 9 לחוק, אשר מכוחו אוחדו שלוש הרשויות המקומיות הנפרדות לרשות מקומית מאוחדת, היא המשיבה. בית הדין האזורי מפנה גם לתקנה 10 לתקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (מס' 2) (איחוד רשויות מקומיות) (הוראת שעה) תשס"ד - 2004 (להלן - התקנות), העוסקת במינוי עובדים ובה נאמר כך: "(א) על מינוי עובדים ונושאי משרה שהם עובדים ברשות המאוחדת יחולו בתקופת המעבר דרכי קבלת עובדים ברשויות המקומיות, לפי העניין, בשינויים אלה: (1) תנאי הכשירות ודרישות משרה יהיו כפי שיקבע השר, למעט לעניין עובדים ונושאי משרה שכשירותם נקבעה בדין. (2) ראש הרשות המאוחדת יפרסם על המשרה מכרז פנימי, לאחר שקיבל לכך את אישורו של ראש מינהל השרות. (3) לא נמצא מועמד מתאים במכרז הפנימי, יפורסם לגבי המשרה מכרז פומבי. (ב) ...... (ג) בתקנה זו, "מכרז פנימי" - מכרז שאליו יכולים לגשת עובדי הרשויות המקומיות שאוחדו לרשות המאוחדת או עובדי הרשות המאוחדת". השאלה שעמדה אפוא לדיון בבית הדין האזורי היתה האם המערער הוא "עובד" המועצה המשיבה הזכאי להגיש מועמדותו במסגרת מכרז פנימי. 13. על שאלה זו השיב בית הדין האזורי בשלילה. בית הדין האזורי הבחין בין עובד המועצה המבקש להתמודד על תפקיד ראש המועצה והחייב להתפטר מתפקידו, לבין עובד המועצה המבקש להבחר לתפקיד חבר המועצה החייב רק לצאת לחופשה. על רקע ההבחנה זו, קבע בית הדין האזורי כי סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א) אינו חל על עובד שכיהן בתפקיד ראש המועצה. בית הדין האזורי פסק כי עובד המתמודד על תפקיד ראש המועצה חייב להתפטר ובכך חל ניתוק בינו לבין המועצה ובא הקץ על יחסי העבודה עם המועצה, בין אם נבחר לתפקיד ובין אם לאו. הערעור 14. בערעור בפנינו חוזר המערער על עיקרי טיעוניו בבית הדין האזורי. לטענתו, לא היה מקום להבחין - לעניין סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א) - בין עובד רשות מקומית הנבחר כחבר מועצה לבין עובד רשות מקומית הנבחר לתפקיד ראש המועצה. המערער טוען כי בית הדין האזורי התעלם מן העובדה שראש מועצה אף הוא במעמד של חבר מועצה ומן ההיסטוריה החקיקתית לפיה, עד שנת 1995 בה תוקן חוק הרשויות המקומיות ( הגבלת הזכות להבחר), יכול היה גם ראש רשות לחזור - עם סיום תפקידו - למעמדו הקודם כעובד הרשות. לטענת המערער, חל עליו סעיף 101(5) לצו המועצות המקומיות (א) המחייב עובד שנבחר כחבר מועצה או ראש הרשות להתפטר מתפקידו אלא שמכח סעיף 145 לצו רשאי הוא לחזור לתפקידו עם סיום כהונתו. לטענתו, סעיף 145 נועד להבטיח עובד שנבחר לתפקיד ציבורי מפני סיכון של פגיעה כלכלית וקיפוח פרנסתו. לטענתו, התיקון לחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר) לא נועד לשנות מן המצב שהיה קיים קודם לכן ואין בו כדי להסיר ממי שכיהן כראש הרשות את מעטה הביטחון שהעניק לו סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א). המשיבה תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי ומוסיפה כי במרוצת השנים חלה התפתחות בחקיקה אשר קבעה דין מחמיר יותר לראש רשות הנבחר בבחירה ישירה. דיון והכרעה 15. לאחר שנתנו דעתנו לטיעוניו המלומדים והנוקבים של ב"כ המערער, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו ואנו מאשרים את פסק דינו והחלטתו מטעמיהם. אף אנו סבורים כי התפטרותו של המערער מתפקידו כעובד מועצה בשנת 1998, לצורך התמודדותו על תפקיד ראש המועצה, הינה התפטרות לכל דבר ועם סיום כהונתו כראש המועצה, אין הוא זכאי לחזור למעמדו הקודם כעובד הרשות מכח סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א). 16. עובד של מועצה מקומית אינו יכול לכהן כחבר מועצה. אלה הם פשוטם של דברים והם עולים מהוראת סעיף 101 (5) לצו המועצות המקומיות (א) הקובע כי עובד במשכורת באותה מועצה פסול לכהן חבר מועצה. מכאן נובע שעובד שנבחר כחבר מועצה חייב להתפטר מתפקידו כעובד הרשות כתנאי לתחילת כהונתו כחבר מועצה. נדמה שאין צורך להכביר מילים על תכליתה של הוראה זו שנועדה למנוע ניגוד עניינים בין תפקידו של עובד בשכר לבין תפקידו כנבחר ציבור ולמנוע שימוש לרעה במעמד כפול של עובד מועצה וחבר מועצה. 17. כדי להקל במקצת מעוקצה של הוראה זו, קובע סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א) כי עובד מועצה שהתפטר רק בשל כך שנבחר לתפקיד חבר מועצה, יוכל לחזור למעמדו הקודם כעובד, עם סיום כהונתו כחבר מועצה. זוהי הוראה חריגה אשר על פי לשונה היא חלה על חבר מועצה בלבד. 18. אין חולק כי ראש מועצה אף הוא חבר מועצה וכן אין חולק כי עד לתיקון חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר) בשנת 1995, חל עליו סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א) ובשל כך אף הוא רשאי היה לחזור לתפקידו הקודם כעובד הרשות, עם סיום תפקידו כראש הרשות. יותר מכך, הוראה זו חלה על אף שמאז שנת 1977 הבחירות לראש הרשות הן ישירות. 19. אלא שלפחות לגבי ראש רשות, מציאות זו אינה בריאה ואינה ראויה. ראש הרשות אינו עוד חבר מועצה. הוא נבחר בבחירה ישירה. בידיו עוצמה פוליטית וסמכויות רחבות. הוא מופקד על תקציבים, על מנגנון, על ביצוע ועל מפעלי פיתוח בתחום הרשות המקומית. מושכלות ראשונים של טוהר מידות וכללי מינהל תקין מחייבים ניתוקו של ראש הרשות הנבחר ממעמדו הקודם כעובד הרשות, כמו גם ממעמדו העתידי כעובד הרשות. לצורך זה בדיוק נקבע בחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר) כי עובד הרשות חייב להתפטר מתפקידו כעובד 90 יום לפני הבחירות לראש הרשות. הוראה זו חלה גם על מועמד לתפקיד ראש העיריה (ראה הגדרת "רשות מקומית" בחוק הרשויות המקומית (הגבלת הזכות להבחר)). הוראה דומה קיימת לגבי עובד מדינה המבקש להבחר לכנסת (סעיף 56א1 לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) תשכ"ט-1969). על מטרת ההוראה הנוגעת למועמד לכהונת ראש רשות מקומית, עמד בית המשפט העליון בפרשת אנקונינה, לאמור: "מהי תכליתו של ההסדר החל על ענייננו? מן ההיסטוריה החקיקתית עולה, כי מטרתו של ההסדר שנתקבל בחוק המתקן היא למנוע שימוש לרעה בכוח הסמכות של בעלי תפקידים ברשות המקומית. החשש הוא, כי אותם עובדי הרשות, הממלאים תפקיד אשר טמונה בו מידה ניכרת של כוח כלפי האזרח, עלולים להתפתות ולרתום את הכוח האמור על-מנת ליצור הפרדה בין המועמד לבין תפקידו, באופן שימנע שימוש לרעה כזה בכוח התפקיד". ובהמשך - "תכלית זו מוצאת את ביטויה הברור בתוספת לחוק ההגבלה. המכנה המשותף הברור לכל המשרות והתפקידים שבתוספת הוא, כי טמון בהם כוח ניכר כלפי האזרח. בין היתר, מדובר בכוח להשפיע על חרותו של אדם (ראו פריט מס' 1, העוסק בשוטרים, סוהרים, ונושאי משרה אשר יש עמה סמכות מעצר); בכוח לחדור לפרטיותו של אדם (ראו פריט מס' 1, סמכויות חיפוש); בכוח להשפיע על רווחתו של אדם במגוון גדול של היבטים (קבלת עבודה, קבלת רשיון לעיסוק, קבלת סעד, קבלת שיכון) ועל יכולתו לעסוק בעיסוקים שונים ובכוח אשר עשוי להשפיע גם על רכושו של אדם (פקידי שומה, פקידי גבייה). החוק המתקן בא אפוא כדי להבטיח כי בחירות הממשמשות בפתח לא יביאו לניצול לרעה של כוחות אלה על ידי עובדי הרשות המקומי. החוק בא להבטיח, כי בסמכויות אלה ייעשה שימוש אך למטרה הציבורית שלשמה נועדו, להבדיל מטובתו של בעל הסמכות". (בג"צ 6859/98 אליהו אוקונינה נגד פקיד הבחירות של אור עקיבא ואח' פ"ד נ"ב(5) 433, בעמוד 444). 20. התיקון משנת 1995 לחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר) יוצר הבחנה ברורה וחדה בין ראש רשות לבין חבר מועצת רשות. בעוד שלגבי הראשון נקבעה חובת התפטרות 90 יום לפני מועד הבחירות, הרי לגבי השני נקבעה חובת יציאה לחופשה 60 יום לפני מועד הבחירות. על התכלית העומדת ביסוד הבחנה זו עמד יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת: "מטרת תיקון זו היא להגן על טוהר המידות ועל טוהר האווירה ברשויות המקומיות, כך שתהיה הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות הנבחרת ברשות המקומית. עובד רשות מקומית שהחליט להתמודד כנבחר לראש רשות מקומית יהיה חייב להתפטר מעבודתו. אם בחר להתמודד על תפקיד למועצת אותה רשות יהיה חייב לצאת לחופשה, וזאת על מנת שלא יהיה ניגוד אינטרסים בין תפקידו כעובד הרשות המקומית לבין תפקידו כמועמד לראש הרשות או למועצה. אדם שיושב כפקיד של אותה רשות וממשיך לשרת את ציבור האזרחים לא יכול להמשיך בתפקידו ובה בעת להתמודד על תפקיד במועצה ולבקש את אמון הציבור ולהיות נבחר באותה רשות. לפיכך מוצע לקבוע, כי מי שפניו לכיוון הפוליטי, אפילו לכיוון הפוליטי המצומצם בתחום השלטון המקומי, ינתק את זיקתו למנגנון הרשות המקומית, על מנת שלא ייעשה שימוש בכוחו כעובד הרשות להעצמת כוחו, ורק אז יוכל להיכנס לזירה הפוליטית. (דברי הכנסת השלוש עשרה, מושב רביעי, עמוד 11207). 21. הבחנה זו בין ראש הרשות לבין חבר מועצה ברורה ויש לתת לה את מלוא התוקף . הבחנה זו, על פי לשונה ותכליתה, מוציאה את ראש הרשות מתחולת סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א). אכן, גם בעבר, היה חייב ראש רשות - כמו גם חבר מועצה - להתפטר מתפקידו כעובד והתאפשר לו לחזור לממעמדו כעובד מכח סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א), אלא שהמחוקק נתן דעתו למצב זה וביקש לשנותו. אין לכחד שעם השנים מתפתחים הדינים והסדרים שנראו בעבר כאפשריים ותקינים, אינם נראים כך יותר. לא לעולם חוסן ועם חלוף העתים, מוצא המחוקק צורך לתקן את הדינים ואף להחמירם. זוהי מציאות שיש לברך עליה. על ערכאות השיפוט לכבד מציאות נורמטיבית חדשה ולתת לה את מלוא הנפקות והתוקף. 22. הוא הדין בענייננו. עם כל החשיבות להיסטוריה החקיקתית, יש לתת את הדעת לשינוי שחל בחוק, לתכליתו ולמטרות שהוא ביקש להשיג. התיקון משנת 1995 לחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר) יצר הבחנה בין עובד הנבחר לראש רשות לבין עובד הנבחר לחבר מועצה. זה חייב להתפטר וזה חייב רק לצאת לחופשה. זה מנתק עצמו לחלוטין ממעמדו כעובד המועצה וזה רק משעה את מעמדו. זה מנוע מלחזור למעמדו הקודם, וזה רשאי לחזור. זוהי הבחנה ברורה וחדה. זוהי הבחנה חדשה, יחסית, אשר נובעת מן התיקון לחוק משנת 1995. זוהי הבחנה שעלינו להעניק לה תוקף מלא כפי שעשה, בצדק, בית הדין האזורי. 23. לסיכום, המערער התפטר מתפקידו כעובד המועצה בשנת 1998 לצורך התמודדות על תפקיד ראש המועצה. המערער נבחר לתפקיד ראש המועצה וכיהן בתפקיד זה משך חמש שנים. עם סיום כהונתו של המערער כראש המועצה, ומכח חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להבחר), יש לתת את מלוא התוקף להתפטרותו מתפקידו כעובד המועצה. כפועל יוצא מכך אין המערער רשאי לחזור למעמדו הקודם כעובד המועצה מכח סעיף 145 לצו המועצות המקומיות (א) ואין הוא רשאי להגיש מועמדותו לתפקיד כלשהו במסגרת מכרז פנימי. אין צורך לאמר כי אין בדברינו אלה כדי למנוע מן המערער להגיש מועמדותו לכל משרה במועצה המשיבה או בכל מועצה אחרת במסגרת של מכרז פומבי. 24. לפיכך אנו מחליטים לדחות את הערעור. המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור בסכום של 5,000 ש"ח. מכרזמכרז פנימי