החלטה 1. המבקשים פנו בבקשה למתן צווי מניעה זמניים עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית כדלקמן: א. צו זמני המורה למשיבות (להלן: "המשיבות") להימנע מביצוע כל פעולה המנוגדת להסכם שנחתם בין ההסתדרות ומשרד האוצר ביום 15 במאי 1996 והידוע כהסכם הפתק הצהוב (להלן : "הסכם הפתק הצהוב") ו/או להימנע מכל פעולה העשויה לסכל את יישום הפתק הצהוב ו/או את ההסכמים שנעשו בעקבותיו, לרבות ביצוע הפעולות המתוכננות החל מיום 1 באוקטובר 2003, בהתאם לתקנון האחיד החדש שפרסם המפקח על הביטוח. ב. צו זמני המורה למשיבות להמשיך ולשלם למבקש 4, ולכל שאר גימלאי קרן הגימלאות המרכזית (המבקשת 2) וקרן מקפת (המבקשת 3) המקבלים מקדמה חודשית לקצבת הפנסיה המשולמת להם מזה מספר שנים, מידי חודש וחודשו, על חשבון התוספת שניתנה להם בהתאם להסכם הפתק הצהוב ולהסכמים, שבעקבותיו,שילמו את המקדמה החודשית, וזאת עד להכרעה בתיק העיקרי. 2. בבית הדין ב"כ המבקשים הצהיר כי הוא עותר בבקשה לסעדים הזמנים רק לגבי הגימלאים שמקבלים בפועל את התוספת וכן הבהיר כי אין למבקשים טענה לביטול חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (להלן-" החוק") בתיק זה דהיינו - ב"כ המבקשים ויתר בשלב הסעד הזמני על המבוקש בסעיף א' שבפתח הבקשה. 3. ב"כ הצדדים הסכימו לסכם, בקצרה, לענין השיקולים למתן סעד זמני וזאת עד לדיון בתובענה העיקרית. 4. תחילה הרקע העובדתי לבקשה שבשלב זה לא היתה לגביו מחלוקת כפי שהובא הן בבקשה והן בתצהירו של מר רמי דיין מטעם המשיבים מס' 1 ו - 4. א. המבקשת מס' 1 הינה הסתדרות הגמלאים בישראל, ארגון המהווה חלק בלתי נפרד מההסתדרות הכללית החדשה והוא מייצג את כלל גמלאי ישראל ואת חברי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות בכלל זה. ב. המבקש מס' 2 הינו ארגון גמלאים המשתייך להסתדרות הגמלאים, רשום כעמותה ומייצג את כל גמלאי קרן הגמלאות המרכזית (להלן -"קג"מ"). ג. המבקש 3 הינו ארגון גמלאים המשתייך להסתדרות הגמלאים, רשום כעמותה ומייצג את כלל גימלאי קרן מקפת. ד. המבקשים מס' 4- ו -5 הינם פנסיונרים החברים במשיבה השנייה והם מקבלים קצבה חודשית מקג"מ. המבקש מס' 4 נמנה על קבוצת הפנסיונרים כהגדרתה על פי הסכם 2001. המבקש מס' 5 נמנה על קבוצת הביניים כהגדרתה על פי הסכם 2001. ה. המשיבה מס' 1 היא מדינת ישראל - משרד האוצר, החתומה על ההסכמים הקיבוציים עם ההסתדרות, בכל הנוגע למערכת הפנסיונית, ולההסכם הפתק הצהוב על תיקוניו. ו. המשיבות מס' 2 ו-3 הינן קרנות פנסיה הסתדרותיות. המשיבה מס' 2 - קג"מ - מאוגדת כחברה בעוד המשיבה מס' 3 - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (להלן -" קרן מקפת") -מאוגדת במסגרת אגודה שיתופית. ז. המשיב מס' 4, הינו המפקח על הביטוח שמונה בהתאם לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א - 1981. ח. המשיבות מס' 2 ו- 3 קבעו בתקנוניהן שתי שיטות לקביעת חישוב המשכורת הקובעת לצורך חישוב פנסיית העמיתים - שיטת שלוש השנים האחרונות - המשכורת האחרונה של העמית, לפני קרות הארוע המזכה בגמלה, כשהיא מותאמת לדרגתו הממוצעת של העמית בשלוש השנים האחרונות, מוכפלת בשיעור משרתו הממוצעת של העמית במהלך כל תקופת עבודתו, ולוקחת בחשבון על פי נוסחאות הקבועות בתקנון הרלבנטי רכיבי שכר שלא שולמו קרן במהלך כל התקופה. השיטה השניה הינה שיטת הממוצעים - קביעת מקדם שכר המבטא את היחס שבין משכורתו של העמית שפרש לבין השכר הממוצע במשק, מדי שנה בשנה, מיום תחילת עבודתו עד יום פרישתו. ככלל, החל מיום ה- 1.1.87 נוהגת בקג"מ שיטת הממוצעים. החל בשנת 1988 נוהגת במקפת שיטת הממוצעים. ט. בשל שינויים בפרופיל השכר הממוצע במשק במהלך אמצע שנות ה - 80 עד אמצע שנות ה- 90, ולאור חתימתם של הסכמי שכר, במהלך השנים 94'-96, אשר הפכו מבחינת הגמלאים, את שיטת שלוש השנים לאטרקטיבית יותר, הועלתה על ידי ההסתדרות הדרישה למתן פיצוי לפורשים בשיטת ממוצעי השכר, בגין הפער בין הפנסיה בפועל בשיטת הממוצעים לבין פנסיה על פי שיטת שלוש השנים האחרונות. י. ביום ה - 10.5.96, נחתם בין שר האוצר ויו"ר ההסתדרות, סיכום, המכונה "הפתק הצהוב". בהתאם להסכם זהנקבע כי כל מי שפרש ויפרוש החל מיום ה- 20.3.96 ובמשך חמש שנים לאחר מכן יקבל תוספת לפנסיהבשיעור של 60% מההפרש שבין הפנסיה לה הוא זכאי לפי שיטת הממוצעים לבין הפנסיה שהיה זכאי לה אילו חושבה לפי שיטת שלוש השנים האחרונות. יא. בחודש דצמבר 1997, לאחר מאבק שבמסגרתו נקטה ההסתדרות בצעד של שביתה כללית במשק, נחתם בין ההסתדרות והאוצר סיכום דברים חדש (להלן - " סיכום 97") הקובע עקרונות ליישום הסכמות " הפתק הצהוב". בסיכום זה נקבע כי התוספת לפנסיה לא תעלה על סך של 650 ₪ לחודש, לכל מבוטח ושיעור זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן. כן נקבע כי התוספת תשולם לכל המבוטחים בקרנות הפנסיה שעליהן חלה שיטת הממוצעים שפרשו ויפרשו לפנסיה החלמיום ה- 20.3.96 (ללא הגבלה לפורשים ב - 5 השנים כאמור בסיכום 96'), וזאת החל מיום ה- 1.1.98. בסעיף 7 לסיכום 97 הותנה ביצוע האמור לעיל, בחתימה על הסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. יב. סיכום 97 אושר בהחלטת ממשלה, מספר 4845, מיום 7.2.99, אשר קבעה בין היתר כי ביצוע הסיכום האמור יתוקצב מתקציב המדינה, בכפוף לאישור ועדת הכספים. יג. הסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת נחתם ביום 3.3.99. יד. לאחר חתימת סיכום 97 הוברר כי לא ניתן ליישמו עקב מחסור בנתונים אשר מנע חישוב הלכה למעשה של הפנסיה הרעיונית על פי שיטת שלוש השנים האחרונות. טו. ביום ה - 31.1.01 נחתם סיכום דברים בין ההסתדרות לשר האוצר שמטרתו מתן מענה לבעיית העדר הנתונים. הסיכום הגדיר שלוש קבוצות פורשים: קבוצת הפנסיונרים, קבוצת הביניים וקבוצת הפעילים. הסיכום קבע נוסחה לפיה לאחר בדיקה אישית מפורטת עבור כל גמלאי, ישולמו תשלומים חודשיים על חשבון התוספת לקבוצת הפנסיונרים. על מנת לישם את הסכם "הפתק הצהוב" ותוספת הפנסיה שנקבעה בו ובסיכום 97', סוכם במסגרת סיכום 2001 על מנגנון יישום לבדיקת היקף הזכאות של כל גמלאי בהתאם לקבוצה שאליה הוא משתייך ובכפוף להיקף המשרה של כל גמלאי. טז. בהתאם לסיכום נקבע כי לאחר שייאספו נתוני חלקיות המשרה עבור 85% מכלל חברי קבוצת הפנסיורים לכל הפחות, הממונה יאמת את הנתונים שהתקבלו עם הנתונים המצויים אצל המעבידים או במסמכים שהעבירו המעבידים באופן שוטף לקרנות הפנסיה. עם תום קבלת נתונים אלה ובכפוף לכך ששיעור הטעויות בהם לא יעלו על 5%, תשולם התוספת לכל מבוטח בקבוצת הפנסיונרים שלגביו קיימים נתונים מלאים בהתאם לנוסחה הכללית לחישוב התוספת. יח. ביום ה- 25.12.01 הודיעה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון דאז, הגברת ציפי סמט, ליו"ר ההסתדרות כי ממצאי הבדיקה שנערכה לאור סיכום 2001 אינם עומדים בתנאים שנקבעו בסיכום זה. הגב' סמט הודיעה כי שיעור הנתונים שנאספו הינו 80.9% לעומת 85% עליהם סוכם ואילו שיעור הטעויות שנמצאו עומד על 29.6% לעומת שיעור מקסימלי של 5%, אשר נקבע בסיכום 2001. לאור נתונים אלה, הבהירה הגב' סמט כי בהתאם לסעיפים 3(ג) ו -6לסיכום 2001 אין מקום לתשלום נוסף. כמו כן הציעה כי ייפתח משא ומתן בין הממשלה וההסתדרות, לשם קביעת נוסחה מוסכמת לתשלום התוספת לכלל המבוטחים כאמור בסעיף 6 לסיכום 2001. יט. על אף כי לא נוהל כל משא ומתן בעניין, אישר שר האוצר מדי חודש בחודשו תשלומי מקדמות נוספות לקבוצת הפנסיונרים, וזאת על פי הנוסחה מס' 1 אשר שימשה בסיס לתשלום חמשת התשלומים על פי סיכום 2001. כ. ביום ה- 25.3.03 התקבלה החלטת הממשלה מס' 72 הקובעת כי אופן חישוב הפנסיה בקרנות הותיקות למי שהחל לקבל פנסית זיקנה מיום ה- 1.8.03 ואילך יבוצע לפי שיטת יחסי השכר הנהוגה בקג"מ. כמו כן נקבע כי מאחר ולא התקיימו התנאים שנקבעו בסיכום 2001 , לא ישולם עוד כל תשלום כתוספת לפנסיה כפי ששולם עד למועד ההחלטה. כא. במסגרת התוכנית להבראת כלכלת ישראל נחקק בכנסת בסוף מאי 2003, חוק התוכנית להבראה כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו - 2004), תשס"ג - 2003. במסגרת החוק נקבע בין השאר כי לקרנות הפנסיה ייקבע תקנון אחיד. עם קביעתו של תקנון זה אשר נכנס לתוקף ביום ה -1.10.03 ושקבע את שיטת הממוצעים כשיטה בלעדית לקביעת המשכורת הקובעת, יושמה החלטת הממשלה, ובהתאם לכך הופסק תשלום המקדמות אשר שולמו כמקדמה על חשבון התוספת לפנסיונרים. 5. ב"כ המבקשים טענו כי יש מקום ליתן צווים זמניים וזאת מן הטעמים הבאים: א. הגימלאים מקבלים מזה כשלוש שנים את תשלום התוספת על חשבון הסכם "הפתק הצהוב" כמתן זכות מוקנית שהמדינה מבקשת לבטלה באורח חד צדדי ועל כן עליה נטל ההוכחה להוכיח מהו המקור המשפטי המקנה לה זכות כזו. וזאת במיוחד לאור העובדה שהרפורמה בקרנות הפנסיה הבאה לידי ביטוי בחוק אינה מחילה אותה רטרואקטיבית, אלא רק מיום 1.10.03. ב. לענין מאזן הנוחות 5,000 גימלאים מקבלים כשלוש שנים את התוספת ותוספת זו מחושבת בתקציב הפרטי שלהם. מדובר בסכומים של כמה מאות שקלים שהם משמעותיים עבור הגימלאים. 6. ב"כ המשיבה טענה, לעומתו כי: א. מדובר בצו עשה זמני ולא צו מניעה זמני - המורה לשלם מדי חודש בחודשו את המקדמה עד להכרעה בתיק העיקרי וזהו שינוי מצב קיים ולא שמירת מצב קיים. המבקשים לא הראו זכאות לזכות בצורה מוחלטת מאחר ומדובר בתשלום שאינו אוטומטי וזאת ניתן ללמוד מנספח ו' בתצהיר המשיבה. ללא מכתב כדוגמת - נספח ו' לא בוצע תשלום על ידי הקרנות. ב. הבסיס המשפטי עליו סומכים המבקשים הוא סיכום משנת 2001, אלא שסיכום זה אינו יוצר זכות, אלא לכל היותר הנחיה לנהל משא ומתן לקביעת נוסחא אחרת שתשמש בסיס לתשלומים. ההסתדרות לא ניהלה משא ומתן לנוכח פנייתה של הממונה על שוק ההון לנהל משא ומתן וכל תשלום שולם לפנים משורת הדין ועל פי הוראה ספציפית מידי חודש בחודשו לקרנות הפנסיה. ג. החלטת הממשלה מיום 25.3.03 קבעה כי יש להפסיק את אותם תשלומים ששולמו לפנים משורת הדין ובמסגרת הרפורמה נקבעה שיטת הממוצעים בלבד כך שאין עוד מקום להמשיך לנהל משא ומתן בהתאם לאותו סיכום 2001. ד. באשר לאלה המקבלים את הכסף הרי שהם קיבלו זאת לפנים משורת הדין ועל פי נתונים תאורטיים כמו מקדם משרה היפותטי ולא על סמך נתונים אמיתיים. ב"כ המדינה מציינת עוד כי ההסתדרות בעצמה בהליך אחר, טענה כי הרפורמה הכלכלית בקרנות הפנסיה ביטלה את הסיכום משנת 2001 וכל אשר נחתם לפניו. ה. ובאשר למאזן הנוחות - המדינה תצטרך לשלם 1.75 מליון ₪ לחודש ואם תזכה בהליך העיקרי, הרי שלא תוכל לגבות את הסכומים מכל גמלאי וגמלאי במיוחד לאור העובדה שאין מדובר בסכסוך קבוצי המייצג את כל הגמלאים וישנם גמלאים שהם לא צד בתובענה. ואילו המדינה אם תחויב על פי פסק הדין להמשיך ולשלם הרי שהיא תחוייב לשלם גם רטרואקטיבית. 7. ב"כ הקרנות הוסיף כי הקרנות שילמו את התשלום "כצינור" לסכומים שהגיעו משרד האוצר וכל עוד לא הוצא אישור מן האוצר על התשלום הן אינן מחויבות בתשלום כל שהוא. התשלום אינו מעוגן בתקנון הפנסיה, כמו כן ב"כ הקרנות הוסיף כי לא יוכל לקזז את הסכומים מן הגמלאים אם התביעה תדחה, מאחר וכספים אלה אינם משולמים על פי התקנון אלא כ"צינור" עבור המדינה. 8. הכרעה: א. הכללים למתן סעדים זמניים נקבעו בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה והם מעלים מספר שאלות אותן יש לבחון בטרם הינתן צו כזה. על בית הדין לבחון את השאלות האם מתן הסעד הזמני הוא הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם לפני בירור התביעה, האם הוכיח התובע את קיום זכותו לכאורה, מהו מאזן הנוחות בנסיבות העניין הנדון והאם יש שיקולים מן היושר שלא לתת את הסעד המבוקש. (ראה ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, 613-617). ב. ותחילה הזכות לכאורה - אין חולק כי מאז הסיכום האחרון משנת 2001 הצדדים לא הגיעו לכדי גיבוש הסכם הניתן לאכיפה ולישום מבחינת תוכנו ופרטיו וכן אין חולק כי הגב' ציפי סמט, מי שהייתה הממונה על שוק ההון, בטוח וחסכון, פנתה במכתב אל מר עמיר פרץ - יו"ר ההסתדרות, לפיו יש מקום לאור הנתונים שהוצאו והבדיקות שבוצעו להחיל את ס' 6 לסכום הדברים, דהיינו ניהול משא ומתן וקביעת נוסחה מוסכמת וזאת מאחר והנוסחה שנקבעה אינה מתאימה ואינה מאפשרת גיבוש ההסכם כך שיוכל להיות מיושם בפועל. יש לציין כי מכתב זה לא צורף לבקשה ע"י המבקשים. אין חולק כי לא נוהל משא ומתן וכי יו"ר ההסתדרות אף לא פנה ולא השיב למכתב זה. המדינה המשיכה לשלם את אותה "מקדמה"/תוספת" עד להחלטת הממשלה מיום 25.3.01 הכוללת ביטול תשלום אותה "מקדמה על חשבון התוספת" ולאחר אותה החלטה כאשר נחקק החוק, נקבע בסעיף כי יקבע תקנון אחיד לכל אותן קרנות ותיקות וגרעוניות מבחינת תקציב כשהמעבר לשיטת הממוצעים הוא אחיד לכולם. ג. השאלה האם יש באותו חוק כדי לבטל את תשלום התוספת ואת כל הסיכומים מאז אותו "פתק צהוב" היא שאלה של פרשנות שבית הדין ידרש לה בהליך העיקרי. יש לציין בהקשר זה כי ההסתדרות בהליך אחר טענה כי החוק ביטל את הסדרי "הפתק הצהוב"(ראה נספח ד'2 לתצהיר תשובת המשיבה מס' 1 פרק ב' סעיף 21 לכתב ההגנה) וגם עמדתה זו של ההסתדרות יוצרת אי וודאות לגבי הזכות לכאורה של המבקשים בשלב זה של ההליך. ד. הכללים לייתן צווים זמניים כאשר מדובר בחיוב כספי: התובענה הינה תובענה לחיוב כספי דהיינו: להמשיך ולשלם את המקדמה על חשבון התוספת וזאת להבדיל ממקרים של פגיעה ישירה בשכר או בגמלה, במקרה זה מדובר על "מקדמה על חשבון תוספת" וכך מכנים אותה גם המבקשים בתיאור עתירתם בפתח הבקשה. דהיינו - מדובר במקדמה על חשבון תוספת עתידית שטרם גובשה וזכאותם של המבקשים לאותה תוספת עתידית תוכרע בהליך העיקרי. ה. ובאשר למתן סעדים זמניים כאשר מדובר בחיוב כספי אמר בית הדין הארצי בדב"ע נא/195-3: "חיפשנו ולא מצאנו, שבתי משפט מחייבים, כסעד ביניים בהליך שעניינו תשלום כסף, לשלם את סכום התביעה או חלק ממנו - עת עצם החבות, ולא גודל הסכום, שנוי במחלוקת. מצאנו אמנם שבתביעות מזונות יש ומחייבים בסעד ביניים לשלם מזונות עד לגמר ההתדיינות, אף אם סמכותו של בית המשפט שנויה במחלוקת (ע.א. 221/63 [1]), אך אין ללמוד מכך לענייננו באשר alimony pendente lite הוא פתרון מיוחד הנובע מהחבות במזונות" (דב"ע לח/0-16 המוסד לביטוח לאומי - ש. חיטבאשווילי; פד"ע ט', 338, 344) (דב"ע נא/195-3 תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל, עבודה ארצי, כד (1), 302) (וכן ראה בספרו של השופט י. לובצקי, סדרי הדין בבית הדין לעבודה, עמ' 280-281 ). ו. לכך נוסיף כי לטענת המדינה מדובר בתשלום שנעשה לפנים משורת הדין ובאופן זמני על פי הוראה חודשית כדוגמת נספח ו'. טענה זו אושרה על ידי ב"כ הקרנות כי תשלום זה אינו מעוגן בתקנון של הקרנות. שאלה זו גם היא תידון בהליך העיקרי ולגביה די בכך כי ישנם חלוקי דעות. ז. ובאשר להמשך התשלום לאותם גמלאים, אכן מדובר בתוספת של בין 200 ל- 600 ₪ לחודש ואין ספק בעינינו שמדובר בסכום משמעותי עבור אותו גמלאי אשר התקבל מידי חודש בחודשו ואילו עבור המדינה מדובר בתשלום של 1.75 מליון ₪ בחודש. אולם יש לזכור שאין מדובר בחלק מן הגמלה אלא בתוספת ששולמה ע"י המדינה לכאורה, כמקדמה, על חשבון התוספת כך שגם המבקשים היו צריכים לדעת ובמיוחד המבקשת מס' 1, כי מדובר בתשלום זמני עד למיצוי משא ומתן וגבוש נוסחה מוסכמת כפי שסוכם בס' 6 לסיכום 2001 וכפי שכבר ציינו לעיל המבקשים עצמם מכנים את התשלום "כמקדמה על התוספת". ח. זאת ועוד - היה והתביעה תדחה, משמעות החזרת הסכום רטרואקטיבית, היא קשה יותר לאותו גמלאי מאשר הפסקת התשלום עד להכרעת התובענה המשפטית שאם יזכה יקבל את מלוא התשלום רטרואקטיבית. לכן נוסיף כי לאור מהותו וחשיבותו של ההליך, יש לברר את התובענה העיקרית בדחיפות ועל כן נקבע דיון מוקדם ליום 1.12.03 בשעה 12:00. 9. סוף דבר - הבקשה לסעדים זמניים נדחית ובהתחשב במהותו של ההליך - אין צו להוצאות. חוזההסתדרות העובדים