פסק דין סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין המערער, ימאי בגמלאות, מלין על פסק דינו של השופט מיכאל שפיצר שניתן בעניינו ובעניינם של עוד 50 ימאים (עב 001307/01; 001367/01). לפיו הוא אינו זכאי למענק בגין שנים עודפות, היינו, שנות עבודה מעבר לשלושים וחמש שנים. העובדות הרלוונטיות המערער עבד כימאי בחברת "שהם" למעלה משלושים וחמש שנים. הוא היה מבוטח במשיבה בפנסיית יסוד החל מ-2.11.1958 המערער צורף לתוכנית של פנסיה מקיפה במשיבה החל מ-1.1967. המערער וחבריו צורפו לפנסייה המקיפה מכוח הסכם קיבוצי, הוא הסכם ההצטרפות, מיום 1.1.1967. גדר המחלוקת השאלה שבמחלוקת היא האם זכאי המערער למענק בגין "השנים העודפות" בגין עבודה מעל לשלושים וחמש שנות עבודה. פיתרונה של שאלה זו טמון בפרשנותה של תקנה 28 לתקנות הקרן המשיבה, מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן - מבטחים), כפי שהיה בתוקף בעת פרישת המערער לגימלאות. פרשנות תקנה 28 אין מחלוקת כי על פי תיקון התקנה בשנת 1998 זכאי עובד שעבד מעל שלושים וחמש שנים למענק בגין ותק מוגדל גם עבור התקופה בה הוא היה מבוטח בפנסיית יסוד. מבטחים מבקשת ללמוד מעצם התיקון כי קודם לכן לא היתה זכאות כזו קיימת. יש לאמר מיד כי אין זה נימוק פרשני. יתכן כי התיקון מצביע על כך שקודם לכן לא היתה זכאות כפי שנטען. אך יתכן מאידך שתיקון אינו מצביע על מצב קודם הפוך אלא בא להבהיר את אשר היה קיים גם קודם לכן ודרש הבהרה. מדובר בנוסחה של התקנה מחודש אפריל, 1980. תקנה זו תוקנה בשנת 1998, לאחר פרישת המערער. הסכם ההצטרפות סעיף 28 כפי שהיה בתוקף בעת פרישת המערער נוסחו הוא: 28. חבר בקרן במשך 35 שנה לפחות, בהן שולמו דמי גמולים עבור 420 חודשים מלאים בהתאם לתקנה 2 לתקנות, כי שהיו ויהיו מזמן לזמן, אשר פרש לפנסיית זקנה בגיל פרישה ומקבל פנסיית זקנה בשיעור 70%, יקבל בעת פרישתו לפנסיית זקנה, בנוסף לפנסייה החזר דמי גמולים בעד כל חודש חברות העולה על 420 חודשים ובלבד שההחזר לא יעלה על 6.25% מהשכר הקובע עבור כל חודש נוסף. ביום 6.6.1968 נכרת הסכם קיבוצי בין ההסתדרות, מבטחים ושהם שירותי הים בע"מ (שהיתה לימים לחברת "צים"). בהסכם זה נאמר (בסעיף 4(א) להסכם: צורף ימאי לקרן פנסיה מקיפה לפי סעיף 1(א) דלעיל, יראוהו לצורך תקופת אכשרה המזכה בגימלה, או לצורך חישוב זכויותיו לגימלאות כלשהן במבטחים או לכל זכות אחרת ממבטחיה המותנית בוותק בקרן פנסיה מקיפה לפי הסכם זה, כאילו הינו חבר בקרן פנסיה מקיפה תקופה הזהה לתקופת חברותו בקרן פנסיית יסוד של מבטחים שנצטברה בתקופת היותו ימאי או בתקופת שירותו בחברת ספנות כלשהי (לרבות התקופה הקודמת לחברותו בקרן פנסיית יסוד, בה היה חבר בקופת התגמולים בחברת ספנות כלשהי, והכספים שעמדו לזכותו בקופת התגמולים האמורה הועברו למבטחים). הסעיף חל על מי שהחל את עבודתו לפני 1.1.1967. כאמור המערער החל את עבודתו ב-11.1958. מכאן, על פי הסכם ההצטרפות, הרי לצורך חישוב זכויות הקטגוריה של ימאים להם משתייך המערער, יראו את החברים בקטגוריה זו לגבי כל זכות ממבטחים המותנית בותק בקרן פנסיה מקיפה, "כאילו הינו חבר בקרן פנסיה מקיפה תקופה הזהה לתקופת חברותו בקרן פנסיית יסוד של מבטחים שנצטברה בתקופת היותו ימאי". המשמעות היא כי המערער זכאי לכל זכות כאילו היה מבוטח מלכתחילה בפנסייה מקיפה. הנה כי כן יש לראות את המערער כאילו היה מבוטח גם בתקופת פנסיית היסוד בפנסייה מקיפה. בכך ניתן לסיים את חוות דעתנו. אלא שמבטחים מבקשת ללמוד מנוסח תקנה 28 בנוסחה החדש על המצב שהיה קיים לפני התיקון. נבחן את התקנה כפי שזו תוקנה: 28(א) חבר בקרן במשך 35 שנה לפחות, בהן שולמו דמי גמולים עבור 420 חודשים מלאים בהתאם לתקנה 2 לתקנות, כפי שהיו ויהיו מזמן לזמן, אשר פרש לפנסיית זקנה בגיל פרישה ומקבל פנסיית זקנה בשיעור 70%, יקבל בעת פרישתו לפנסיית זקנה, בנוסף לפנסייה החזר דמי גמולים בעד כל חודש חברות העולה על 420 חודשים ובלבד שההחזר לא יעלה על 6.23% מהשכר הקובע עבור כל חודש נוסף. (ב) חבר שהיה מבוטח בקרן פנסיה יסוד וקרן פנסיה מקיפה והיה זכאי למענק כאמור בתקנת משנה 28(א) לעיל, כאשר תקופות חברות בקרן פנסיה יסוד או תגמולים ייקנו זכויות חלקיות בקרן פנסיה מקיפה לפי היחס שבין שיעור התשלומים ששולמו בפועל לבין שיעור התשלומים שהיה מקובל באותו חודש בקרן פנסיה מקיפה בהתאם לתקנות. השופט מיכאל שפיצר ציין כי אכן הצדק עם המערער וחבריו, לפיו מטרת הסכם ההצטרפות היתה להיטיב עמם, וכי: עםחתימת הסכם ההצטרפות הכוונה אכן היתה להיטיב עם התובעים - ולהעמידם במצב בו נחשבו למי שיהיו זכאים לזכויות של חברים בפנסייה מקיפה - רטרואקטיבית גם עבור תקופת החברות בפנסיית יסוד, וכי זו הפרשנות הנכונה שיש לתת להסכם. מקובלת עלי פרשנותו של המערער, כפי שעמד עליה השופט מיכאל שפיצר. הסכם ההצטרפות, בסעיף 4(א) שבו, החיל את הזכויות של מבוטחים בפנסיה מקיפה גם על המערער, כפי שהראיתי. מעבר לכך נוסח 28 כפי היה תקף בעת פרישת המערער אינו מדבר על פנסיית יסוד או מקיפה. השופט שפיצר ביקש ללמוד מהתיקון כי: מכלל הן - הוספת הזכות היחסית למענק עבור ותק מוגדל גם לשנות חברות בפנסיית יסוד - אנו למדים את הלאו, היינו - כי עד לתיקון האמור היה זכאים למענק האמור - רק מי שעמדו בדרישות התקנה בהיותם חברים בפנסייה מקיפה. פרשנות זו לא בהכרח נכונה. כשם שניתן ללמוד מתיקון על כך שקודם לכן לא חל נוסח התיקון, כן ניתן ללמוד ממנו את היפוכו, היינו, כי התיקון בא להבהיר ולא לשנות. הכל תלוי בתכלית. בענייננו אין לנו צורך לבחון את התכלית. כל שעלינו לעשות הוא להחיל את סעיף 4(א) להסכם ההצטרפות על ענייננו. מכאן, גם אם היה ספק באשר לפרשנות תקנה 28 כפי נוסח בעת פרישת המערער, הרי סעיף זה להסכם ההצטרפות מסיר כל אי בהירות. אשר על כן דין הערעור להתקבל. המשיבה תשלם למערער הוצאות משפט בהיותו לא מיוצג בערעור בסך 1,000 ש"ח תוך 30 יום. הנשיא סטיב אדלר: לדידי יש לדחות את הערעור, מהטעמים הבאים: [1] ההסכמים וסעיפי התקנון הנוגעים לעניינינו, לפי סדרם, הם: [א] ההסכם הקיבוצי מיום 6.6.1968, אשר מעניק לימאים זכויות בקרן פנסיה מקיפה החל מיום 1.1.1967, קובע בסעיף 4(א): "4(א) צורף ימאי לקרן פנסיה מקיפה לפי סעיף 1(א) דלעיל, יראוהו לצורך תקופת אכשרה המזכה בגימלה, או לצורף חישוב זכויותיו לגימלאות כלשהן במבטחים או לכל זכות אחרת ממבטחים המותנית בוותק בקרן פנסיה מקיפה לפי הסכם זה, כאילו הינו חבר בקרן פנסיה מקיפה תקופה הזהה לתקופת חברותו בקרן פנסיה יסוד של מבטחים הנצברת בתקופת היותו ימאי או בתקופת שירותו בחברת ספנות כלשהיא (לרבות התקופה הקודמת לחברותו בקרן פנסיית יסוד, בה היה חבר בקופת התגמולים בחברת ספנות כלשהיא והכספים שעמדו לזכותו בקופת התגמולים האמורה הועברו למבטחים)." [ב] באפריל 1980 הותקנה תקנה 28 לתקנות קרן הפנסיה המקיפה (להלן: התקנות), שכותרתה "החזר כספים לחבר צובר וותק מוגדל בקרן" (להלן: הנוסח הישן) ובה נקבע: "28. חבר בקרן במשך 35 שנה לפחות, בהן שולמו דמי גמולים עבור 420 חודשים מלאים בהתאם לתקנה 2 לתקנות, כפי שהיו ויהיו מזמן לזמן, אשר פרש לפנסיית זקנה בגיל פרישה ומקבל פנסיית זקנה בשיעור 70%, יקבל בעת פרישתו לפנסיית זקנה, בנוסף לפנסיה החזר דמי גמולים בעד כל חודש חברות העולה על 420 חודשים ובלבד שההחזר לא יעלה על 6.25% מהשכר הקובע עבור כל חודש נוסף" [ג] תקנה 2 לתקנות קובעת: "2. כספי הקרן מצטברים מדמי הגמולים של המעסיקים והעובדים וחברים אחרים וכן מכל הכנסה שהיא מעסקי הקרן והשקעותיה. [א] העובד ישלם לקרן דמי גמולים בשיעור השווה לחמישה וחצי אחוזים (%5.5) משכרו. המעסיק ישלם לקרן דמי גמולים השווה לשניים עשר אחוזים (% 12) משכר העובד. .... ". [ד] בחודש יולי 1998 תוקנה תקנה 28 והוספה הוראת תקנה 28(ב), כדלקמן: "חבר שהיה מבוטח בקרן פנסיה יסוד וקרן פנסיה מקיפה יהיה זכאי למענק כאמור בתקנת משנה 28(א) לעיל, כאשר תקופות חברות בקרן פנסיה יסוד או תגמולים ייקנו זכויות חלקיות בקרן פנסיה מקיפה לפי היחס שבין שעור התשלומים ששולמו בפועל לבין שעור התשלומים שהיה מקובל באותו חודש בקרן פנסיה מקיפה בהתאם לתקנות". [2] בעת הצטרפותו של המערער לקרן פנסיית יסוד (2.11.1958) ולאחר מכן לקרן פנסיה מקיפה (בהסכם הקיבוצי מיום 6.6.1968) לא היתה קיימת זכות למענק בגין שנים עודפות. תקנה 28 הותקנה בשנת 1980, ורק מאותה שנה קמה הזכות למענק בגין שנים עודפות. אכן, סעיף 4(א) להסכם הקיבוצי מיום 6.6.1968 חל על המערער ומעניק לו זכויות לצורך תקופת האכשרה, לצורך חישוב זכויותיו לגימלאות, או לכל זכות אחרת המותנית בוותק בקרן פנסיה מקיפה. אולם, באותו שלב לא היתה זכות להחזר כספים בגין שנים עודפות. על כן, סעיף 4(א) לא התייחס למענק לשנים עודפות. לפי לשונו של סעיף 4(א) הוא התייחס לזכויות הנוגעות לוותק, ואילו הזכות למענק לשנים עודפות, שנוצרה מאוחר יותר, נוגעת לתקופה עבורה הפריש החבר לקרן. [3] תקנה 28 לתקנות (הנוסח הישן), כפי שהיתה בתוקף בעת פרישתו של המערער, אינה מעניקה לו זכות להחזר כספים לשנים עודפות, מהטעמים הבאים: [א] בעת פרישתו של המערער היתה בתוקף תקנה 28 לתקנות, בה נקבע כי "חבר בקרן 35 שנה..." זכאי להחזר כספים לשנים , בכפוף לתנאים הנוספים שנקבעו שם. במבטחים פועלות "קרן פנסיית יסוד" וכן "קרן פנסיה מקיפה". תקנה 28 לתקנות נוגעת לחברות בקרן פנסיה מקיפה, וכך פורש הסעיף במשך השנים. תקנה 28 מעניקה זכות להחזר כספים למענק לשנים עודפות רק עבור שנים "בהן שולמו דמי גמולים עבור 420 חודשים מלאים בהתאם לתקנה 2..". אותה תקנה 2 קובעת כי שיעור הפרשת העובד הוא 5.5% ושיעור ההפרשה של המעסיק 12%. על כן, יש לחשב את החודשים עבורם שולמו דמי גמולים לצורך תקנה 28 כאלה בהם הופרשו סכומים בשיעור 5.5% ו- %12. בתקופת חברותו של המערער בקרן פנסיית יסוד לא הופרשו סכומים אלה, אלא 5.5% על ידי העובד ו- %6 על ידי המעסיק. החזר הכספים לשנים העודפות מבוסס על שיעור תשלום דמי גמולים, שהם 17.5% כאמור לעיל, וההחזר לא יכול לעלות על6.25% מהשכר הקובע עבור כל חודש נוסף. מכאן, כי המענק נוגע לא רק לחלקו של העובד, אלא גם לחלקו של המעסיק. התוצאה היא, שתקנה 28 (הנוסח הישן) אינה מעניקה זכויות להחזר כספים לשנים עודפות בגין השנים שהמערער היה מבוטח בפנסיית יסוד, בהן הופרשו עבורו הפרשות בשיעור 11.5% במקום 17.5%, כנדרש בתקנה 2, אפילו הוא הפך למבוטח בקרן הפנסיה המקיפה החל ממועד היותו חבר בקרן פנסיית היסוד. [ב] אף תקנה 28 בנוסחה החדש אינה מעניקה למערער זכות להחזר כספים לשנים עודפות, משום שהותקנה לאחר מועד פרישתו. המערער פרש ביום 1.10.1995, ואילו תקנה 28(ב) הותקנה ביולי 1998. [ג] טעם נוסף לפירוש זה של סעיף 28 לתקנות הוא, כי המערער לא הפריש לקרן פנסיה מקיפה עבור שנים עודפות. משכך הם הדברים, בקשתו של המערער היא לקבל החזר כספים כאילו הפריש הפרשות מלאות לפנסיה מקיפה, בגין תקופה בה הופרשו עבורו דמי גמולים חלקיים בלבד, שאינם מקימים את הזכות להחזרתם. אכן, השנים בהן היה המערער חבר בקרן פנסיית יסוד נחשבות לצורך השלמת ותקו ל- 35 שנים, זאת לפי ההסדר הקבוע בהסכם הקיבוצי מיום 6.6.1968. אולם, אין בכך כדי לזכותו בהחזר כספים בגין הפקדות בשנים עודפות, שכן במועד זה לא היתה זכות למענק שנים עודפות. [4] מכל הטעמים האמורים לעיל הגעתי למסקנה, כי המערער אינו זכאי להחזר כספים בגין שנים עודפות. מכיוון שמדובר בגמלאי אין לחייב אותו לשלם הוצאות משפט למבטחים. השופט יגאל פליטמן הנני מסכים לחוות דעתו של הנשיא. נציג ציבור מר דניאל יעקבסון: מקובלת עלי דעתה של חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין. נציג ציבור מר אילן שגב: הנני מצטרף לחוות דעתם של הנשיא ושל השופט יגאל פליטמן. סוף דבר - הערעור נדחה כאמור בפסק דינו של הנשיא סטיב אדלר בניגוד לדעתם החולקת של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין ונציג הציבור מר דניאל יעקובסון. מענק שנים עודפותמענקמשפט ימי - דיני ימאות