ביטוח חיים - רצח ע"י מחבלים

פסק דין 1. תביעה זו עניינה, תשלום תגמולי ביטוח לפי פוליסה של ביטוח חיים שהוציאה הנתבעת לטובת המנוח אליהו כהן ז"ל (להלן: "המנוח"). 2. אין מחלוקת, כי פוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת היתה בתוקף ביום מות המנוח, אשר נרצח ע"י מחבלים ביום 21/12/00. 3. מדובר בפוליסת ביטוח חיים מעורבת מסוג "יבול" פוליסת "תגמולים לעצמאיים", אשר מפנה 90% מהפרמיה המשתלמת לאפיק החסכון, ורק 10% מהפרמיה לכיסוי הריסק השונים ובתום תקופת החסכון (תקופת הביטוח) יעמוד לרשות המבוטח סכום החסכון לתום התקופה בתשלום חד פעמי, פטור ממס הכנסה. 4. מעצם מבנה התוכנית וחלוקת הכספים שבה, סכום כיסוי הריסק למקרה מוות נמוך, מסכום החסכון לתום תקופת הביטוח והיא פונקציה של גיל הכניסה לביטוח. 5. תוכנית הביטוח מוגבלת לגיל 50, וסיומה הוא תמיד בגיל 65 של המבוטח, מכאן תקופת הביטוח אינה פחותה מ-15 שנה, תקופת חסכון מינימלית האפשרית עפ"י תקנות קופת גמל ואושרה ע"י המפקח על הביטוח למכירה לציבור. פוליסת הביטוח: 6. הפוליסה שהוציאה הנתבעת התבססה על הצעת הביטוח עליה חתם המנוח ביום 14/6/99 בסכומים התואמים פרמיה חודשית של 1,000 ₪ והידועה פוליסת "יבול לעצמאים" נשלחה לסוכן הביטוח עד ההגנה מר יוסי כהן לשם מסירתה למנוח ואכן הפוליסה עם חלקיה נתקבלה ע"י המנוח (עדות התובעת מס' 2) בסמוך למועד הפקתה. 7. עותק הפוליסה צורף לתצהירה של תובעת מס' 2 (סומן באות ד') לתיק המוצגים של הנתבעת (נ/3). 8. הפוליסה מורכבת משתיים כדלקמן: א) דפי רשימה המהווים את פרטי הביטוח הספציפיים של המבוטח, כגון סכום הביטוח היסודי, תקופת הביטוח והפרמיה אשר מוגדרים ומוסברים בתנאים הכלליים. ב) התנאים הכלליים של הפוליסה. 9. בדפי הרשימה נקבע סכום הביטוח היסודי בסך של 557,696 ₪, תחילת הביטוח מיום 1/7/99 המסתיים ביום 1/7/2036, גיל המבוטח 28 שנים ופרמיית הביטוח בסכום של 1,000 ₪ לחודש. 10. בעמ' 2 לדפי הרשימה נקבע כדלקמן: "בחיי המבוטח בתום תקופת הביטוח ישולם סכום הביטוח במלואו כמפורט בדף פרטי הביטוח. במקרה מוות המבוטח לפני תום תקופת הביטוח, ישולם למוטבים הגבוה מבין הערכים הבאים: א) ערך פדיוון הביטוח היסודי. ב) סכום הביטוח היסודי X 2% X גיל המבוטח בתחילת הביטוח אך לא יותר מסכום הביטוח הנקובים בפוליסה". 11. בתנאים הכלליים של הפוליסה נקבע, כי סכום הביטוח הבסיסי הוא הסכום הנקוב ככזה בדף פרטי הביטוח. 12. המונח של "סכום הביטוח היסודי" המופיע בדפי הרשימה בפרטי הביטוח והמונח "סכום הביטוח הבסיסי" המופיע בתנאים הכלליים של הפוליסה הם מונחים נרדפים וזהים. 13. מאחר והמנוח נפטר לפני תום תקופת הביטוח לאחר 18 חודשים מיום תחילת הפוליסה, התבססה הנתבעת על הוראות עמ' 2 של דפי הרשימה וכן על כל התנאים הכלליים של הפוליסה ושלחה לתובעת מס' 2 שטר קבלה וסילוק על סך של 318,612 ₪ לחתימתה הוא הסכום אשר לדעת הנתבעת מגיע לתובעת מס' 2 בהיותה המוטבה של הפוליסה. 14. התובעת לא חתמה על שטר הקבלה והסילוק והגישה את התביעה הנוכחית על סך של 679,217 ₪, הוא הסכום אשר לדעתה מגיע לה בהתאם להוראות הפוליסה. 15. מטעם התובעים העידה התובעת מס' 2 והעיד מומחה מטעמה מר עמנואל סממה והוגשו 11 מוצגים שמתוכם 3 תצהירים של עדים שלא נחקרו ע"י הנתבעת (ת/4 - ת/6). 16. מטעם הנתבעת העידו מנהל משרד החקירות מר יהודה גרוסמן, סוכן הביטוח מר יוסי כהן והמומחה משה טליתמן והוגשו 7 מוצגים. 17. ביום 19/3/02, ניתן פסק דין חלקי על סך של 318,612 ע"י כב' השופט אליגון בהליכי קדם משפט, סכום שאינו שנוי במחלוקת אשר הוצע לנתבעת 2 לפני הגשת התביעה אשר ממלא חיובה לפי הוראות הפוליסה כאשר סכום ההצמדה והריבית מיום מקרה הביטוח ועד לתשלום בפועל וכן אגרת התביעה ושכ"ט ידונו בפסק הדין הסופי. טענות ב"כ התובעים: 18. עיקר טענות ב"כ התובעים בסיכומיו הן כדלקמן: א) הפוליסה אינה עונה על הדרישות הצורניות ומטעה לאורך כל הדרך. ב) הצעת הביטוח לא מולאה כנדרש. ג) לפי עקרון הפרשנות, יש לפרש את הפוליסה לטובת התובעים. ד) הפוליסה ערוכה בחוסר תום לב ובניגוד לחובת הגילוי החלה על הנתבעת. ה) הפוליסה נוגדת את תקנת הציבור. ו) כוונת המנוח היתה לבצע ביטוח של למעלה מחצי מיליון ₪. ז) סוכן הביטוח הודה בפני התובעת מס' 2, כי סכום תגמולי הביטוח עומד על סך של 500,000 ₪. ח) פוליסת הביטוח בחברת "אררט" אינה "ביטוח ריסק" כטענת הנתבעת. ט) יש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת ושכ"ט בגין פס"ד החלקי ובגין יתרת סכום התביעה. הפוליסה אינה עונה על הדרישות הצורניות ומטעה לאורך כל הדרך: 19. ב"כ התובעים בסיכומיו טוען, כי הפוליסה שהוצאה למנוח, אינה עונה על הדרישות הצורניות לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") שכן, הסכום המשתלם למקרה מוות לפני תום תקופת הביטוח מופיע בעמוד השני של דפי הרשימה כאשר בעמוד הראשון מופיע סכום הביטוח היסודי שהוא גדול מהסכום המשתלם בפועל, וכן מנגנון החישוב המופיע בעמוד שני המגביל את היקף חבותה, לא נכתב בהבלטה כנדרש בסעיף 3 לחוק. 20. העיד בפני מטעם הנתבעת המומחה לביטוח מר משה טליתמן והגיש שתי חוות דעת (נ/6 ו-נ7), ולפי עדותו וחוות דעתו, הפוליסה שהוציאה הנתבעת היא פוליסה מקובלת בענף הביטוח כאשר מטרת המבוטח ליצור קרן לפרישה תוך קבלת הקלת מיסוי ולחסוך בעלויות הריסק וסכום הביטוח ההתחלתי למקרה מוות נגזר מסכום הביטוח היסודי לפי הנוסחה המקובלת המופיעה בעמ' 2 לדפי הרשימה, ולמעשה למונח "סכום הביטוח היסודי" המופיע בעמוד הראשון לרשימה, אין חיים משל עצמו והוא תלוי הגדרה בכל פוליסה ופוליסה ובעצמו ראה אלפי הצעות שלא מציינות את סכום הביטוח בכל מקרה של פטירה. 21. מר טליתמן בעדותו הסביר את יתרונות הפוליסה שהוצאה והיא מקובלת ואינה מטעה. 22. המומחה מטעם התובעת מר עמנואל סממה מאשר בעדותו שמדובר בפוליסה קיימת בשוק, אשר קובעת במקרה של פטירה סכום שהוא פונקציה של גיל המבוטח ואף הסכים, כי הפוליסה שהוציאה הנתבעת מתאימה וראויה ומהווה מכשיר פיננסי סביר למימוש רצונו של המבוטח אשר חפץ לנתב את מירב כספו לאפיק של חסכון ופוליסה דומה קיימת בחברת "מגדל" ולא בהכרח סכום הביטוח היסודי המצויין בפוליסה הוא זה שישתלם במקרה מוות ומכיר פוליסות בחברות אחרות זהות לפיהן על מנת לדעת מהו סכום הכיסוי למקרה מוות יש הפניה לטבלה ולנוסחה כדי לדעת את הסכום אשר בסופו של דבר יש לשלם במקרה של פטירה. 23. התרשמתי בחיוב מעדותו בפני של המומחה מטעם הנתבעת מר טליתמן משה ואני מקבל את עדותו כעדות מקצועית אמינה בכל הקשור לתחום ביטוח החיים ולמעשה המומחה מטעם התובעים מר סממה עמנואל הסכים בחקירתו הנגדית לחלק גדול מחוות דעתו, ולא מצאתי ממש בטענתו של ב"כ התובעים, כי מדובר בפוליסה מטעה. 24. סוכן הביטוח מר יוסי כהן אשר מסר תצהיר (נ/5) ונחקר עליו ע"י ב"כ התובעים ציין בעדותו בפני, כי ישב ארוכות עם המנוח והסביר לו על אפשרויות הביטוח הקיימות, וערך סימולציות ביטוחיות במחשב משרדו והציג למנוח את התוכניות השונות, את הפרמיה החודשית והסכום למקרה מוות אם החסכון מצטבר עד גיל 65 ולא היה מקום למלא את סכום הביטוח במקרה של מוות בטופס הצעת הביטוח אשר, הסכום המשתלם בפועל רובו הולך לחסכון לפי הפרמיה המשתלמת שצויין בהצעת הביטוח אשר לפיה מחשבים את סכום הביטוח היסודי עם עריכת הפוליסה כפי שנעשה במקרה שלפנינו. 25. אני מקבל את עדותו של סוכן הביטוח מר יוסי כהן כעדות אמינה. 26. ב"כ התובעים מסתמך על סעף 3 לחוק אשר קובע כדלקמן: "תנאי או סייג לחבות המבוטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". 27. ב"כ הנתבעת בסיכומיו טוען, כי סעיף 3 לחוק, לא חל על המקרה שכן, סכום הביטוח המצויין בפוליסה אינו בגדר חריג או סייג לחבות המבוטח, אלא בסכום ביטוח יסודי שמשתנה לפי הנוסחה המופיעה בפוליסה אותה קיבל המנוח זמן רב לפני פטירתו. 28. אני מקבל את טענתו של ב"כ הנתבעת לפיה, לא מדובר בחריג או בסייג שיש חובה להבליטו או לציינו בפוליסה, בכל מקרה נראה לי כי ברור התנאי בצורה בולטת בעמוד 2 לרשימה, כי בכל מקרה של מות המבוטח לפני תום תקופת הביטוח ישולם למוטבים הסכום הקבוע כנוסחה שמתייחס לסכום הביטוח היסודי המצויין בעמוד ראשון של הרשימה. 29. הפוליסה נתקבלה ע"י המנוח הרבה לפני קרות מקרה הביטוח (18 חודשים) ולא היתה כל פניה מצד המנוח כנגד הוראות הפוליסה וחישוב תגמול הביטוח במקרה של מוות. 30. בע"א 682/82 יוסף בן אריה נ' סהר, פ"ד ל"ז (3), 589 נקבע כדלקמן: "אף אם נראה את הפוליסה כולה כהצעה חדשה, הרי משקיבל אותה המערער לידיו מבלי להגיב על תוכנה ושילם את דמי הביטוח, יש מקום לראותו כמו שבהתנהגותו אכן קיבל את ההצעה החדשה או לפחות כמושתק מלטעון אחרת". 30. ברוח דומה נפסקה ע"י כב' השופטת בן פורת בע"א 723/80 לה נסיונל נ' שאול ניסים, פ"ד ל"ו (2), 714. 31. במקרה הנוכחי, יש להחיל את דוקטורינת ההשתק עפ"י סע' 6 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, כפי שנקבע בע"א 550/86 שטאובר נ' בנק המזרחי, פ"ד כ"ב (1), 240 כדלקמן: "השתק ע"י התנהגות, יכול להיווצר לא רק כאשר הצד המושתק ידע את העובדות לאמיתן, אלא גם כאשר היה יכול לגלותן אילו נהג בזהירות סבירה. לענייננו, זהירות סבירה מצד מבוטח היא לטרוח ולעיין בפוליסת הביטוח שהוא מקבל לידיו, אין ספק, כי עיון חטוף בפוליסה היה מביא את סעיף ההגבלה לידיעתם של התובעים". 32. במקרה הנוכחי לו היה המנוח או תובעת מס' 2 מעיינים בפוליסה עם קבלתה או לאחר מכן, היו מגלים את הנוסחה הנמצאת בפוליסה בעברית פשוטה הקובעת את סכום הביטוח במקרה מוות לפני תום תקופת הביטוח. 33. מהאמור לעיל, אני דוחה את טענתו של ב"כ התובעים, כי מדובר בפוליסה שאינה עונה על הדרישות הצורניות ומטעה לאורך כל הדרך שכן, יכול המנוח עם קבלתה לעיין בעיון חטוף בה ולגלות את הנוסחה הקבועה בעמ' 2 לרשימה. הצעת הביטוח לא מולאה כנדרש: 34. ב"כ התובעים בסיכומיו טוען, כי בטופס הצעת הביטוח (נ/1), לא מולא סכום הביטוח היסודי ברובליקה המיועדת לכך ועל כן, לא ניתן היה ללמוד מהו סכום הביטוח היסודי ועל הנתבעת היה להוכיח, כי המנוח אכן ידע את סכום הביטוח היסודי כפי שזה מופיע בדפי הרשימה של הפוליסה, דבר שלא הוכח. 35. לטענת ב"כ התובעים, באי מילוי ההצעה כנדרש, התרשל סוכן הביטוח שלוחה של הנתבעת ויצר בכך מצג שווא תוך הטעיית המנוח בכל הנוגע לתגמולי הביטוח בגין מקרה המוות. 36. לפי עדותו של סוכן הביטוח, מר יוסי כהן, ישב ארוכות עם המנוח וערך סימולציות ביטוחיות במחשב והציג לו את התוכניות הביטוחיות למקרה מוות בהתאם לגובה הפרמיה החודשית שישלם ובסיטואציה שכזו, לא היה מקום למלא את סכום הביטוח ברובליקה המופיעה בהצעת הביטוח שכן, הענין המרכזי בפוליסה הוא הסכום המשתלם מהפרמיה שנקבעה בסכום של 1,000 ₪ לחודש, סכום שצויין בהצעת הביטוח אשר ברובו הולך לחסכון דבר שמקובל בענף הביטוח. 37. המומחה מטעם הנתבעת מר משה טליתמן הסביר בעדותו בפני, כי מתוך ניסיונו למעלה מ-25 שנים ראה אלפי הצעות לביטוח חיים ולא מצויין בהן סכום הביטוח היסודי שכן, סכום זה קשור לפרמיה שיכולה להשתנות המיועדת בעיקרה לחסכון (עמ' 56-53 לפרוטוקול). 38. בכל מקרה, הפוליסה נשלחה למנוח ומתוך עיון בה יכול היה לדעת את סכום הביטוח היסודי הן לפי דפי הרשימה של הפוליסה והן לפי התנאים הכלליים שלה, ולא מצאתי מקום לקבל את טענתו של ב"כ התובעים, כי התרשל סוכן הביטוח באי מילוי סכום הביטוח היסודי בהצעה. יש לפרש את הפוליסה לטובת המבוטח: 39. לפי טענת ב"כ התובעים, יש לפרש את הפוליסה במקרה של ספק כנגד המנסח, דהיינו, כנגד הנתבעת לפי ההלכות שנפסקו בע"א 769/86 רובינשטיין ושות' נ' זמן, פ"ד מ"ב (3), 581 וכן ע"א 631/83 המגן נ' מדינת הילדים, פ"ד ל"ט (4), 572. 40. אינני בטוח, כי במקרה הנוכחי מדובר בפרשנות טקסט ביטוחי, ולדעתי הוראות הפוליסה ברורות וסכום הביטוח היסודי המצויין בעמוד הראשון לדפי הרשימה כפוף לעמוד השני שמהווה המשך ברור המציין את גובה התשלום שחייבת הנתבעת לשלם במקרה מות המבוטח לפני תום תקופת הביטוח ולא מדובר במסמך שיש לפרשו כנגד המנסח כטענת ב"כ התובעים. הפוליסה ערוכה בחוסר תום לב ובניגוד גמור לחובת הגילוי: 41. ב"כ התובעים בסיכומיו טוען, כי הפוליסה נערכה באופן מטעה ובאופן שלמבוטח לא מגולים פרטיה האמיתיים, ומנגנון החישוב המצוי בה מכוסה כמסווה על מנת להטעות בחוסר תום לב את התובעים וזאת בניגוד לסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 וסעיף 39 לאותו חוק ומסתמך בין היתר על ע"א 212/71 רונן נ' לה פונסייד, פ"ד כ"ו (1), 541. 42. בנוסף לכך, מסתמך ב"כ התובעים על הוראות סעיף 55 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 בזה שהנתבעת תיארה "תיאור מטעה" הן בציינה מפורשות סכום אשר לא יתקבל במקרה מוות כלל, והן בהעלימה לחלוטין את סכום הביטוח אשר יתקבל במקרה מוות. 43. אין ממש בטענתו הנ"ל של ב"כ התובעים שכן, סכום הביטוח היסודי צויין מפורשות בפוליסה ואף המומחה מטעם התובעים מר עמנואל סממה מאשר בעדותו, כי מדובר בפוליסה קיימת בשוק ולא יכול לקבוע כי מדובר בפוליסה שאינה מתאימה למצבו הכללי של המנוח. 44. המומחה מטעם התובעים מר סממה עמנואל חזר ואישר בעדותו, כי הפוליסה שנמכרה למנוח הינה מכשיר פיננסי סביר למימוש רצונו של המנוח אשר חפץ וניתב את מירב כספו לאפיק של חסכון וגם בחברת "מגדל" קיימת פוליסה זהה, ולא בהכרח שסכום הביטוח היסודי הוא זה שישתלם במקרה מוות. 45. אני דוחה איפוא, את טענתו הנ"ל של ב"כ התובעים. הפוליסה נוגדת את תקנות הציבור: 46. ב"כ התובעים בסיכומיו טוען, כי הפוליסה אשר שווקה למנוח הינה פוליסה המטעה את המבוטח באשר לגבולות הכיסוי אשר היא מעניקה לו וכזו סותרת את תקנת הציבור ולא היה ראוי כלל לשווקה במתכונתה הנוכחית שכן, יש בה פגמים בזה שסכום הביטוח המתקבל במקרה מוות אינו ברור וצריך להעזר בנוסחה מבלבלת ולמעשה, סכום הביטוח המתקבל במקרה מוות אינו סכום הביטוח היסודי ופוליסה מאותו סוג בוטלה בשנת 2000 ע"י המפקח על הביטוח. 47. לא אוכל לקבל את טענתו הנ"ל של ב"כ התובעים שכן, לפי עדותו וחוות דעתו הברורה של המומחה מטעם הנתבעת מר משה טליתמן, פוליסות מאותו סוג משווקות ע"י חברות ביטוח נוספות ובנוסף לכך, המומחה מטעם התובעים מר עמנואל סממה אף הוא הודה, כי פוליסות דומות קיימות בשוק ולא בהכרח כי סכום הביטוח היסודי המופיע בפוליסה הוא שזה שמשתלם במקרה של מוות. 48. הפוליסה כפי שהוצאה ע"י הנתבעת למנוח היתה פוליסה מאושרת ע"י המפקח על הביטוח ביום הוצאתה, דומה לפוליסות המשווקות ע"י חברות ביטוח נוספות, ואין מקום לקבל את טענות ב"כ התובעים, כי היא נוגדת את תקנות הציבור. מה היתה כוונת המנוח: 49. לטענת ב"כ התובעים, כי כוונת המנוח היתה לעשות ביטוח ריסק בשווי של למעלה מחצי מיליון ₪ וזאת לפי עדותה של ב"כ התובעים מס' 2, אשר הבינה משיחה עם המנוח כי אכן עשה ביטוח בשווי של חצי מיליון ₪ כמו כן ניתן להבין מעדותו של סוכן הביטוח מר יוסי כהן, כי אכן המנוח ביקש לבטח ריסק בשווי של חצי מיליון ₪, דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו. 50. עדותה של התובעת מס' 2 לפיה, הבינה כי המנוח עשה פוליסה על סכום של חצי מיליון ₪, לא יכולה לבסס ממצא עובדתי כי אכן נעשתה פוליסה כזו שכן, לא היתה נוכחת באותה שיחה עם סוכן הביטוח והפוליסה שנשלחה אליהם קובעת נוסחה אחרת מחייבת ולא היתה כל תגובה מצד המנוח על הסכום שנקבע בה. 51. בנוסף לכך, סוכן הביטוח מר יוסי כהן העיד בפני והסביר היטב את מהלך הפגישה שהיתה לו עם המנוח ועל ההסברים שמסר למנוח, על אפשרויות הביטוח הקיימות בעזרת סימולציות ביטוחיות במחשב, לאחר מכן הציג לו תוכניות שונות של הפוליסות הקיימות ובפועל, קיבל המנוח את הכיסוי הביטוחי כפי שביקש. 52. עדותו של סוכן הביטוח נאמנה עלי ואני מקבל אותה כעדות נכונה על מהלך הפגישה בינו לבין המנוח ועל כן, הפוליסה שהוציאה הנתבעת משקפת את כוונת המנוח. הודאת סוכן הביטוח: 53. לטענת ב"כ התובעים בסיכומיו, סוכן הביטוח במהלך ימי השבעה הודיע לתובעת מס' 2, כי תקבל שיק בסכום של 500,000 ₪, דבר שיוצר הודאת בעל דין בסכום הביטוח שעל הנתבעת לשלם לתובעים ומחזק את הטענה על כוונת המנוח לעריכת פוליסה בסכום של חצי מיליון ₪. 54. סוכן הביטוח מר יוסי כהן ציין במפורש בסעיף 21 לתצהירו, כי נעשתה טעות מצידו כאשר הודיע לתובעת מס' 2, כי סכום הביטוח שתקבל מחברת הביטוח יהא בסכום של 500,000 ₪, הטעות נגרמה מחוסר תשומת לב ולבלבול בין הפוליסה של חב' "סהר" ובין פוליסה של חברת "אררט", בה אכן עמד הסכום למקרה מוות על כ-500,000 ₪. 55. הסוכן חזר ואישר בעדותו בפני את דבר הטעות ואני מקבל את הסבריו בעדותו, בכל מקרה לא יכולה הודעה כזו של הסוכן להקים עילה ביטוחית לתובעת מס' 2 אשר יכולה לשנות את הוראות הפוליסה שהוציאה הנתבעת אותה קיבל המנוח לפני פטירתו. הפוליסה של חברת אררט: 56. לטענת ב"כ התובעים בסיכומיו, הפוליסה הנוספת של חברת "אררט" אשר ערך סוכן הביטוח למנוח, אינה פוליסה של ביטוח "ריסק" כטענת סוכן הביטוח שכן, לא נתנה פתרון לביטוח הריסק ע"ס של 500,000 ₪ אותו ביקש המנוח, הפוליסה של חברת "אררט" היא פוליסת ביטוח משועבדת לבנק למשכנתאות ומרבית סכום הריסק מופנה לבנק בעת פטירה ועל כן, טעה סוכן הביטוח והטעה את המנוח בהתאמת הפוליסה אותה הוציאה הנתבעת. 57. בהתאם לעדותו ותצהירו של המומחה מטעם הנתבעת מר משה טליתמן, הפוליסה בחברת "אררט", איננה פוליסה סטנדרטית לכיסוי חוב של משכנתא שכן, בפוליסות אשר קיימות ברוב חברות הביטוח והמיועדות לפירעון משכנתא, פוחת סכום הביטוח ככל שמתקדם פירעון המשכנתא בגין החזרים של החוב, כך שסכום הביטוח תמיד תואם את יתרת החוב בלבד, ומדובר בפוליסות זולות, לעומת הפוליסה הנוכחית אשר נרכשה ע"י המנוח מבטיחה הגנה בסכום מוגדר וצמוד למדד אשר אינו פוחת עם תשלומי המשכנתא והמוטבים בפוליסה מקבלים את יתרת הסכום והוא סכום הביטוח המלא בסך של 500,000 ₪ בניכויי החוב לבנק. 58. בנוסף לכך, הפוליסה שהוציא הסוכן מר יוסי כהן בחברת "אררט" כללה גם כיסוי לנכות מתאונה וכן ביטוח לאובדן כושר עבודה, כיסויים אשר אינם נדרשים ע"י הבנק למשכנתאות לקבלת משכנתא והוספו לפי בקשת המנוח כך שלדעתו, לא היה פגם מקצועי של סוכן הביטוח מר יוסי כהן או התרשלות מצידו. 59. המומחה מטעם התובעים מר סממה עמנואל הסכים בעדותו, כי הפוליסה הנוספת בחברת "אררט", לא היתה פוליסת משכנתא קלאסית שכן, סכום הביטוח לא ירד עם ירידת ההלוואה והוא עלה בצירוף תוספת מדד. 60. לאור האמור לעיל, ולאחר שקיבלתי את עדות המומחה מטעם הנתבעת מר משה טליתמן, לא מצאתי פגם או מעשה רשלנות מצד הסוכן מר יוסי כהן אשר הוציא שתי פוליסות ביטוח: אחת, בחברת "סהר" שעיקרה חסכון ושניה, בחברת "אררט" שעיקרה "ריסק, ויש בה כיסויים ביטוחיים נוספים. ריבית מיוחדת - ושכ"ט: 61. ב"כ התובעים בסיכומיו, מסתמך על הוראות סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח אשר מסמיך את בית המשפט לחייב את המבטח לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב במועדים שהיה צריך לשלמם בריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בחוק, כך שיש לדעתו לחייב את הנתבעת בריבית כזו הן על הסכום ששולם בפסק הדין החלקי שניתן והן ביתרת הסכום לפי בסיס של סכום הביטוח היסודי בסך של 557,696 ₪ לפי הוראות הפוליסה. 62. ב"כ הנתבעת בסיכומיו מתנגד לבקשתו הנ"ל של ב"כ התובעים שכן, מייד עם קבלת ההודעה על מותו של המנוח, העבירה הנתבעת לתובעת מס' 2 מכתב אליו צורף כתב קבלה וסילוק לתשלום סכום הביטוח שלא שנוי במחלוקת לפי הפוליסה אך התובעת מס' 2 לא קיבלה את הסכום והגישה את התביעה הנוכחית לבית המשפט, ועם הגשת הבקשה למתן פסק דין חלקי שילמה הנתבעת את הסכום שלא שנוי במחלוקת ואין במקרה זה לקבוע, כי הנתבעת פעלה שלא בתום לב. 63. אני מקבל את עמדתו של ב"כ הנתבעת, שאין לחייב את הנתבעת במקרה זה בריבית מיוחדת כמתחייב מסעיף 28 א' לחוק שכן, שלחה מייד עם קבלת ההודעה על פטירת המנוח את הסכום שלא שנוי במחלוקת ואשר לדעתה מתחייב מהוראות הפוליסה והתובעת מס' 2 לא קיבלה את הסכום אין לומר, כי פעלה בחוסר תום לב. 64. במקרה זה, זכאית התובעת מס' 2 פיצוי עבור הפרשי הצמדה וריבית על הסכום שלא שנוי במחלוקת בסך של 318,612 ₪ לפי פסק הדין החלקי שניתן ביום 19/3/02, מיום שהוצע לה הסכום הנ"ל בחודש ינואר 2001 ועד ליום ששולם בחודש מרץ 2002, סכום המגיע לסך של 25,514 ₪. 65. מאחר והנתבעת לא הפקידה את הסכום שלא שנוי במחלוקת בקופת בית המשפט עם קבלת כתב התביעה, זכאים התובעים לשכ"ט והוצאות על הסכום הנ"ל. 66. לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי הפוליסה שהוציאה הנתבעת עונה על הדרישות הצורניות, אינה מטעה, ותואמת את בקשת המנוח, ועם ביצוע התשלום ששילמה הנתבעת לפי פסק הדין החלקי בסך של 318,612 ₪ מילאה את חובתה כלפי התובעים לפי הוראות הפוליסה למעט ריבית, הפרשי הצמדה, ושכ"ט כפי שציינתי לעיל. סוף דבר: 67. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 25,514 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל, אגרות התביעה החלקית על סך של 318,612 ₪ והוצאות כוללות בסך של 20,000 ₪ בלבד, בשים לב כי מחצית סכום התביעה לא הוכח. 68. אני דוחה את יתרת התביעה. משפט פליליביטוח חייםטרוררצח