פוליסה מחריגה כיסוי נהג צעיר מתחת ל 24

פסק דין מבוא 1. לפני, תביעת התובעים בגין תגמולי ביטוח המגיעים להם, לטענתם, בעקבות תאונה שארעה ביום 19.11.99 (להלן: "התאונה"). התובע 1 (להלן: "התובע") הינו הבעלים של הרכב שניזוק בתאונה (להלן: "הרכב"). התובע 2 - הינו אחיו של התובע והוא נהג ברכב בזמן התאונה (להלן: "האח"). 2. הנתבעת 1 - חברה פרטית, היתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו סוכנות לביטוח וחתמת של הנתבעת 2 (להלן: "הסוכנות"). 3. הנתבעת 2 - חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת"), היתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו מבטחת הרכב בפוליסת ביטוח לכיסוי נזקי רכוש הנגרמים לרכב, לרבות צד שלישי, וכל זאת בכפוף להוראות הפוליסה (להלן: "הפוליסה"). 4. בעקבות התאונה, פנה התובע למבטחת, באמצעות הסוכנות, בדרישה לקבלת תגמולי הביטוח בגין הנזקים שנגרמו לרכב, אולם הדרישה נדחתה ע"י המבטחת. 5. אין מחלוקת בין הצדדים כי הפוליסה הינה פוליסה המחריגה מתן כיסוי לנהיגת נהג צעיר שגילו מתחת ל-24, וכן נהיגת נהג המחזיק ברשיון נהיגה פחות משנה. המחלוקת הינה בשאלה האם התובעים, או מי מטעמם, ביקשו החרגה זו, או שמא נפלה שגגה אצל הסוכנות. 6. פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובע, האח, אחותם של התובעים - הגב' מלי ממן (להלן: "האחות"), סוכן הביטוח מר יאיר דר (להלן: "יאיר"), חברתה של האחות - הגב' דליה חיים (להלן: "החברה"). כן נחקר בפני השמאי מר ניב רון, אשר ערך את חוות דעתו מיום 6.8.99 (להלן: "השמאי"). מטעם הנתבעים העידו העובדת לשעבר של הסוכנות - הגב' שקמה בן עמי (להלן: "שקמה") ומנהל הסוכנות - מר עזריה ניסים (להלן: "המנהל"). כן עיינתי בתצהירי עדויותיהם הראשיות של העדים הנ"ל (למעט שקמה אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמה). כמו כן עיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים ושמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין, וזאת בישיבת יום 4.4.05 . 7. אין בכוונתי להתייחס לכל טענות ב"כ בעלי הדין, אולם פסק הדין ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענותיהם. 8. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקום, אלא אם יצוין אחרת. נסיבות הוצאת הפוליסה 9. אין מחלוקת בין הצדדים כי האחות הוסמכה ע"י התובע לפעול בשמו על מנת לרכוש ביטוח מקיף, צד ג' ו"חובה" לרכב. 10. אין מחלוקת בין הצדדים כי האחות הופנתה ע"י החברה לסוכנות על מנת לקבל הצעה לביטוח הרכב. 11. אין מחלוקת בין הצדדים כי התקיימו שיחות טלפוניות בין האחות לשקמה, וכי האחות מסרה לשקמה פרטים הנוגעים לרכב ולבעלי הפוליסה. 12. המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלה מדוע הפוליסה מחריגה נהיגתו של נהג הצעיר מגיל 24 וכן נהג המחזיק רישיון נהיגה תקופה שאינה עולה על שנה אחת . 13. אקדים ואומר כי עדויותיהן בפני של האחות והחברה לא עוררו את אמוני בעוד אשר עדויותיהם של שקמה ועזריה אמינות בעיני. אוסיף ואציין כי שקמה חדלה לעבוד בסוכנות, עוד לפני מספר שנים. 14. כאמור, טרם עריכת חוזה הביטוח התקיימו שיחות טלפוניות בין האחות לבין שקמה. בשיחה הטלפונית הראשונה שהתקיימה ביניהן השיבה האחות לשאלות שהופנו לה על ידי שקמה בהתאם ל"מחולל הצעת מחיר" (נ/1א לתצהירו של המנהל - להלן: "המחולל"). המחולל הינו הצעת מחיר של המבטחת ועל המציע לפרט את סוג הרכב, המיגונים, תקופת הביטוח, הנוהגים ברכב, ותק בנהיגה, ניסיון תביעות ועוד. מעדותה של שקמה עלה כי המחולל אינו מחשב את סכום הפרמיה לביטוח אלא אם ניתנת תשובה פרטנית לכל שאלה ושאלה שנשאלת במחולל, לרבות השאלות באשר לנהג הרשאי לנהוג ברכב המוצע לביטוח. עיון במחולל מעלה כי כל השאלות המהותיות אכן נענו, לרבות השאלה מי רשאי לנהוג ברכב, מה גילו ומה ותק הנהיגה שלו. 15. במחולל שנערך ביום 27.7.99, נכתבו התשובות כדלקמן: לא רשאי לנהוג ברכב מי שמחזיק ברישיון נהיגה פחות משנה מלאה, גיל הנהג המורשה אינו מתחת ל-24, אין נהגים מתחת לגיל 21 ואין נהגים בקבוצת הגיל שבין 21 ל-24. 16. שוכנעתי כי שקמה רשמה על גבי תדפיס המחולל שתי הצעות חילופיות לפרמיה. הצעות אלו נרשמו לאחר הנחה שניתנה ע"י שקמה ביחס להצעה שחושבה ע"י המחולל. שקמה הציעה שתי הצעות חילופיות וזאת בהתאם למערכות המיגון החילופיות. הצעה אחת התייחסה למערכת המותקנת ברכב במועד ההצעה והצעה שנייה התייחסה למערכת המוצעת ע"י המבטחת ואשר התקנתה תוזיל את הפרמיה. כפי שעולה מהמחולל, הוא שוגר בו ביום באמצעות הפקס לידי האחות. 17. בין לבין התנהלו בין שקמה לבין האחות שיחות טלפוניות בכל הנוגע להצעות המחיר. האחות ביצעה סקר שוק גם אצל סוכנים אחרים ובסופו של יום הגיעה למסקנה כי ההצעה הגבוהה מבין השתיים שהוצעו לה ע"י שקמה היא ההצעה המתאימה לתובעים, ועל כן ביום 3.8.99 הגיעה למשרדי הסוכנות . 18. בפגישה שהתקיימה בסוכנות בין האחות לשקמה, מולאה "הצעה לביטוח רכב" (נספח נ/1ב לתצהירו של המנהל - להלן: "ההצעה"). השאלות להצעה נכתבו בכתב ידה של שקמה, וזאת בהתאם לתשובות שקיבלה באותו מעמד מהאחות. בפרטי המציע נרשמו התובע וכן אמם של התובעים, הגב' יונה דוד (להלן: "האם"). 19. אין מחלוקת בין הצדדים כי האם אינה מחזיקה ברישיון נהיגה וכי אינה רשאית לנהוג בכלי רכב מנועי. לטענת שקמה, טענה המקובלת עלי, האם הוספה כמציעה נוספת מאחר ותשלום הפרמיה אמור היה להתבצע באמצעות כרטיס האשראי של האם. 20. בפרק הכיסויים העוסק ברשאים לנהוג בכלי הרכב צוין בהבלטה V לצד האפשרות כי הכיסוי ניתן ל"כל נהג - בתנאי שגילו מעל 24 שנה מלאות וותק נהיגתו מעל שנה אחת מלאה. הפוליסה לא תכסה נזק שייגרם לרכב ו/או לצד שלישי, כאשר בעת קרות הנזק ינהג ברכב נהג שטרם מלאו לו 24 שנה מלאות או נהג שהינו בעל רישיון נהיגה וסוג הרכב המבוטח - פחות משנה אחת מלאה". לצד אפשרות זו היתה אפשרות ולפיה הרשאים לנהוג ברכב הם "כל נהג - ללא הגבלת גיל ו/או וותק בנהיגה" - אפשרות זו לא סומנה ולא נבחרה. 21. שוכנעתי כי לא היה מקום לציין בפרק א' להצעה את מספר רישיון הנהיגה של המציע, תאריך הוצאת הרישיון וכדומה, וזאת מהטעם כי התבקש כיסוי לכל נהג כאשר המגבלה היחידה היתה גילו וותק הנהיגה שלו. לא היה כל מקום ואף לא ניתן היה לציין את פרטי נהגים אלמונים, לרבות המבוטח עצמו, שכן אין כל טעם והגיון בציון פרטים אלו שנועדו אך ורק למקרים בהם המדובר בנהגים נקובים בשם. 22. לאחר שההצעה נענתה במלואה ונחתמה ע"י האחות, הנפיקה שקמה את הפוליסה ומסרה בידי האחות את הרשימה לפוליסה, שרוול הפוליסה, ההצעה וטופס אישור על שדרוג מיגון הרכב וזאת למקרה והתובע יחליט לשדרג את המיגון, כפי שאכן עשה בסופו של דבר. כתוצאה משדרוג זה של מערכת המיגון הוצאה בהמשך תוספת לפוליסה וזאת בשל התאמתה להצעה החילופית הנמוכה יותר. 23. כפי שעלה מעדותה של האחות, היא הודתה כי קראה את ההצעה בחלקה. 24. עדותה של החברה היתה עדות מגמתית. החברה טענה כי היא זוכרת שהאחות ביקשה ביטוח לנהג מתחת לגיל 24, אולם למרות זאת נפלה שגגה בתצהירה ביחס לגילו של התובע. בתחילת עדותה ביקשה החברה לתקן את אותה טעות המהווה את לב ליבו של תצהירה, וזאת ע"י תיקון גילו של התובע מ-22.5 ל- 23.5 שנים. 25. מעדותו בפני של יאיר עלה כי למעשה אינו זוכר מתי בדיוק פנתה אליו האחות בבקשה לקבלת הצעה לביטוח רכב. לא שוכנעתי כי האחות פנתה ליאיר בבקשה זו טרם הנפקת הפוליסה ע"י המבטחת, אם בכלל. 26. לא מצאתי מקום להידרש למחלוקת שבין הצדדים בשאלה מה מספר השיחות הטלפוניות שהתנהלו בין האחות לבין שקמה עד למועד חתימתה של האחות על ההצעה. יחד עם זאת שוכנעתי כי האחות אכן ערכה סקר שווקים והבינה את המשמעויות וההשלכות הכספיות של הפרמטרים השונים, דהיינו מיגונים וגילאי הנהגים המבוטחים. האחות הגיעה למסקנה כי תנאי הביטוח המבוקשים על ידה בשמו של התובע תואמים את הסיכונים שהוא מוכן ליטול על עצמו, תוך תקווה כי מקרה הביטוח יתרחש, אם בכלל, לאחר שימלאו לתובע 24 שנים. התובעים סמכו וסומכים על האחות הדואגת לענייניהם הכספיים וגם במהלך שמיעת הראיות לא חלקו על כישוריה ומיומנותה ולא טענו כי לא ייצגה אותם כדבעי. 27. עדויותיהם של התובעים אינן אמינות בעיני. התובעים זכרו את שנוח היה להם לזכור ולא זכרו ולא ידעו להשיב לשאלות אשר התשובות להן לא היו נוחות להם. 28. האח הודה כי נהג ברכב מספר פעמים לפחות טרם אירוע התאונה. משום מה, דווקא באותו יום גורלי לא סמך האח על התובע כי הכיסוי הביטוחי עפ"י הפוליסה אכן מכסה גם אותו ועל כן לטענתו, מצא לנכון לבדוק עניין זה עם האחות וזאת עוד בטרם נהג ברכב. התנהגות התובעים והאחות לאחר התאונה 29. התאונה ארעה ביום ו' לפנות בוקר של יום 19.11.99. התובע, על אף סיכום דברים שהיה בין עזריה לבין האחות, גרר את הרכב למוסך שאינו המוסך עליו הוסכם עם עזריה. הרכב אף לא הועמד לבדיקת השמאי מטעם המבטחת כפי שהיה על התובע לעשות וכפי שאף הוסכם בין עזריה לבין האחות. 30. בשיחות הטלפוניות שהתקיימו בין האחות לבין עזריה במהלך יום ו', לא נמסר ע"י האחות לעזריה כי האח הוא זה שנהג ברכב והאחות אף מסרה לעזריה כי נהג הרכב הינו בן למעלה מ- 24 שנה. 31. לכאורה, לאור סיכום הדברים שבין עזריה לבין האחות, לא היתה לתובעים ולאחות כל סיבה להניח כי עלולה להיות בעיה כלשהי באשר לכיסוי הביטוחי. למרות זאת, מצאו לנכון האחות ובעלה לעיין במהלך סוף השבוע בפוליסה, ואז לכאורה גילה הבעל לראשונה כי אין כיסוי לנהג הצעיר מגיל 24. על התובעים ולא על הנתבעים היה לזמן לעדות את הבעל על מנת שינסה ליתן הסבר מדוע מצא לנכון לעיין בפוליסה שעה שלכאורה לא היתה לאחות ולתובעים כל סיבה להניח כי קיימת בעיה כלשהי וזאת משעזריה תאם עמם את בדיקת הרכב. 32. הלכה פסוקה היא כי בעל דין הנמנע מלהביא עדויות או ראיות שעשויות לתמוך בגרסתו, קמה חזקה כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו שאם לא כן היה מביאן. נא ראה לענין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614-615. 33. ביום ראשון, דהיינו ביום 21.11.99, משהסתבר לעזריה, בפגישה שקיים עם האחות ובעלה, כי האח הוא זה שנהג ברכב - הבהיר לאחות כי אין כיסוי לנזקים שנגרמו לרכב בתאונה. עזריה לא נחקר בחקירה נגדית על תוכן הפגישה כמו גם על תוכן השיחות הטלפוניות שהתקיימו ביום ו’ בינו לבין האחות . 34. בהמשך אף נמנעו התובעים מלמלא טופס תביעה על אף שנתבקשו לעשות כן, וזאת בנוגע לתביעת האח בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. האח היה זכאי לפיצוי בגין נזקים אלו מאחר והפוליסה שהוצאה בגין השימוש לרכב עפ"י פקודת ביטוח כלי רכב מנועי, תש"ל-1970 כללה, כמקובל באותה עת, כיסוי לכל נהג. 35. עיון במכתבה של האחות שנשלח למבטחת לאחר התאונה (נספח ה'-1 לכתב התביעה) מעלה כי לגרסת האחות היא בקשה משקמה ביטוח עבור התובע "שכאמור הינו צעיר, ומתחת לגיל 24" . הן מעדות האחות והן ממכתב זה עולה כי גם לשיטת התובעים ביקשה האחות כיסוי לנהג הצעיר מגיל 24, תוך שהיא מתייחסת לתובע ולא לנהג. האח לעומתו, הינו יליד 1979 ובעת התאונה היה כבן 20 שנה בלבד. האח הוא זה שנהג ברכב ועל כן גם לשיטת התובעים ממילא לא היה די בכיסוי המבוקש, שכן במקרה הטוב מבחינת התובעים - ההחרגה היתה אמורה לחול על נהג שמתחת לגיל 21 (נא ראה סעיף 4 למחולל). 36. להערכתי, מאחר ומספר חודשים לאחר הנפקת הפוליסה אמורים היו למלאת לתובע 24 שנים, לקחה האחות את הסיכון, בשמו של התובע, כי באם יקרה מקרה ביטוח - יתרחש הדבר לאחר שימלאו לתובע 24 שנים ובנסיבות אלו יינתן כיסוי לאותו מקרה ביטוח. באותו מועד לא הביאה האחות בחשבון את האפשרות כי האח הוא זה שינהג ברכב. 37. האחות הבינה וידעה כי לא ביקשה כיסוי לתובע ו/או ו/או לאח, ועל כן ניסתה לגרום לעזריה ולמבטחת להכיר בתביעה לפנים משורת הדין, אולם פניותיה נדחו. 38. הרכב נבדק ע"י השמאי ביום 13.12.99, והוא אמד את נזקיו בסך כולל של 23,920 ₪ כולל מע"מ, כאשר 13,040 ₪ בתוספת מע"מ הינם בגין חלפים, ואילו היתרה הינה בגין עבודה. 39. בגין אחריותו הפלילית של האח לאירוע התאונה - הוגש כנגדו כתב אישום. האח הורשע בדין עפ"י הודאתו. 40. בהמשך, הוגשה כנגד האח תביעת תחלוף ע"י מבטחת הרכב האחר שניזוק בתאונה. האח הגיע להסדר של פשרה עם אותה מבטחת ושילם לה סך כולל של 10,400 ₪, וזאת מבלי שמצא לנכון להגיש הודעה לצד שלישי כנגד המבטחת. לתביעה שבפני צורף האח כתובע נוסף, ובתביעתו זו הוא תובע את הסך הנ"ל וזאת בנוסף לסכומים הנתבעים ע"י התובע. 41. לסיכום: התובע קיבל את אשר ביקש, דהיינו פוליסה המכסה כל נהג למעט נהג שגילו צעיר מ-24 שנים ולמעט נהג המחזיק ברישיון נהיגה פחות משנה. החרגה זו צוינה באופן בולט בפוליסה, כנדרש עפ"י הדין. 42. סוף דבר - דין התביעה להידחות וכך אני מורה. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להיזקק לשאלת גובה הנזק. הוצאות משפט 43. כחיזוק לטענות וראיות התובעים, טען בא כוחם במסגרת סיכומיו כי מרשיו דחו את הצעת ביהמ"ש ולפיה יחזרו בם מתביעתם כנגד ויתור הנתבעות על הוצאות משפט וכי יש לראות בכך חיזוק לאמונתם ולצדקתם של התובעים בתביעתם זו. 44. לאחר שנשמעו עדויותיהם של התובע, הסוכן, האחות והחברה, קבעתי ישיבת תזכורת פשרה. בישיבה זו הבהרתי לב"כ התובעים את עמדתי באשר לסיכויי התביעה והצעתי כי מרשיו יחזרו בם מתביעתם כנגד הסכמת הנתבעות לוותר על הוצאותיהן. כאמור, ההצעה נדחתה על ידי התובעים. איני מוצא מקום לזקוף דחייה זו לזכותם של התובעים אלא דווקא לחובתם, שכן בסופו של יום הוברר כי עמדתי באשר לסיכויי התביעה קיבלה משנה תוקף בתום פרשת הראיות. משהתובעים עמדו על מיצוי מלוא ההליכים ולא ויתרו על כל טענה ועל כל זכות שעמדה להם על פי דין - יש להביא זאת בחשבון בפסיקת ההוצאות. 45. בתיק זה התקיימו שתי ישיבות בהן נשמעו הראיות, ישיבת תזכורת בניסיון לפשרה לקראתה הוגשו טיעונים משפטיים, וישיבה נוספת במהלכה סיכמו באי כח בעלי הדין את טענותיהם. ישיבות אלו הינן בנוסף לישיבות קדם המשפט שהתקיימו בפני המותב הקודם שדן בתיק. שוכנעתי כי כל באי כח בעלי הדין נאלצו להשקיע זמן ומאמץ רב בניהול תביעתם/הגנתם ויש להביא זאת בחשבון בפסיקת הוצאות ריאליות. גם באם היו התובעים זוכים בתביעתם, הרי שתביעתם הכספית "נופחה" מעבר לכל פרופורציה. על כן, גם באם התובעים היו זוכים בסופו של יום בתביעתם, היה מקום להביא זאת בחשבון בפסיקת ההוצאות, ועל אחת כמה וכמה משתביעתם נדחתה. 46. משתביעת התובעים נדחתה, ומשהגעתי למסקנה כי לא היה מקום להגשתה - הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך כולל של 12,500 ₪ בצרוף מע"מ, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי. פוליסה