החזר עמלות סוכן ביטוח

פסק דין 1. זוהי תובענה על סך - 106,639 ₪ שעניינה דרישה להחזר עמלות אשר שולמו ביתר לסוכן ביטוח. רקע עובדתי 2. התובעת הינה חברת ביטוח בע"מ. 3. הנתבע הינו סוכן בטוח אשר התקשר עם התובעת ושיווק פוליסות ביטוח מטעמה. 4. התובעת גורסת כי בהתאם למוסכם בינה לבין הנתבע שילמה לו עמלות ביתר, אשר עליו להשיבן לה, שכן מירב הפוליסות אשר מכר בוטלו בתוך 36 חודשים. 5. הנתבע טוען כי העמלות שולמו לו על יסוד עבודתו - ואין עליו להחזירן. דיון 6. מטעם התובעת העיד מנהלה, מר דן פאר, בתצהירו ת/1 כי הנתבע מכר פוליסות מטעם התובעת החל משנת 1998. 7. הנתבע חתם עימה ביום 7.2.99 על הסכם פעילות ומילא טופס פרטים לסוכן. (להלן: "ההסכם"). 8. עבודתו היתה באמצעות סוכנות הבטוח "גלובוס בע"מ", יחידת "סנטר". 9. עפ"י בקשתו בהסכם דנן, כל התשלומים אשר שילמה התובעת הועברו לחשבונו האישי בבנק. 10. הנתבע מכר פוליסות לבטוח במהלך שנת 1999 בתמורה לעמלות - וכן בתמורה לעמלות יתר, וזאת על פי התנאים הקבועים ב"ספר מערך העמלות" של התובעת ובהתאם לתנאי ההסכם. 11. התובעת שילמה עמלות יתר מראש לכל תקופת הזכאות, קרי, "סופר מואץ", אשר ביחס לה מגיעות היו לו עמלות בגין מכירת הפוליסות - לו עמד בתנאי "מערך העמלות" המוסכם בתקופה הרלבנטית. 12. לאמור, תנאי לזכאותו לקבלת עמלות יתר היה כי הפרמיות יהיו משולמות באופן רצוף לפחות 36 חודשים. 13. כן נקבע כי במידה שלא יעמוד במערך העמלות יהא עליו להחזיר לתובעת את הפרש עמלות היתר אשר קיבל באופן יחסי למספר החודשים שבהם שולמה הפוליסה בפועל, כשהן משוערכות ליום ההחזר. 14. הנתבע מכר פוליסות עבור התובעת - אולם רובן בוטלו בתוך תקופת 36 החודשים מיום עריכתן, דהיינו, עד חודש פברואר 2002. 15. על כן, לעדותו, לא עמד הנתבע בהתחייבויותיו לתובעת על פי התנאי שבמערך העמלות - ועליו להשיב לה סכומי עמלות היתר אשר קיבל. 16. על פי "דו"ח הצעות נכנסות" ניתן לראות, לעדותו, כי בשנים 2000 - 1999 ערך הנתבע הפוליסות הבאות, אשר רובן בוטלו, כדלקמן: א. פוליסות בתוקף (קוד 1) - סה"כ 3 פוליסות. ב. פוליסות שבוטלו (קוד 2) - סה"כ 116 פוליסות. ג. פוליסות מבוטלות וגנוזות (קוד 3) - סה"כ 5 פוליסות. משמע, רוב הפוליסות אינן תקפות. 17. במהלך שנת 1999 קיבל הנתבע מהתובעת מקדמות בסך כולל של 40,000 ₪ וכן שילמה לו התובעת סך 25,000 ₪, על חשבון מקדמות לצורך רכישת רכב, כנגדו מסר שטר חוב בחתימתו על סכום זה. 18. הנתבע לא מכר פוליסות בסכומי המקדמות אשר קיבל מראש ועל כן, לדידו, עליו להחזיר לתובעת סכומים אלה. 19. מנגד, העיד הנתבע בתצהירו נ/2 כי מסמך "מערך העמלות", נספח ב' לתצהיר מנהל התובעת, אינו חתום על ידיו - ואין בינה לבינו הסכמה אודות תוכנו. 20. כן גורס הוא כי כל ההסכמות המסחריות אשר היו לו, נערכו אך ורק מול סוכנות הבטוח "גלובוס בע"מ", יחידת "סנטר", אשר בשמה פעל כסוכן מקצועי ומולה סוכמו תנאי עבודתו. 21. לדבריו, חישובי התובעת אינם מעוגנים בתחשיב ברור, שכן כל פוליסה הסתיימה במועד שונה. 22. אשר להעברת כספים ע"י התובעת ישירות לחשבון הבנק שלו, גורס הוא כי התקבול מועבר תמיד לסוכנים בדרך זו, אך בהעברה טכנית זו של הכספים אין כדי להצביע על התקשרות חוזרת כלשהי. 23. עוד, להסברו, בינו לבין סוכנות "סנטר" סוכם כי יקבל עמלת "סופר מואץ" בשלמות עם תחילת הבטוח ובתמורה יוותר על זכותו ל"עמלת רכישה" שוטפת. 24. מובהר עוד על ידו, כי הוא ויתר על זכות השווה, להסברו, עשרות אלפי שקלים - אך הוסכם כי גם אם תבוטלנה הפוליסות לא יכלל הדבר בהתחשבנות. 25. כן מודה הוא בקבלת העמלות - אך טוען הוא כי הללו שולמו לו ע"י סוכנות "גלובוס בע"מ" - ולא על ידי התובעת. 26. הטעם האמיתי להגשת התביעה נעוץ בכך, לעמדתו, בכך שסוכנות הבטוח דנן הפסיקה פעילותה - והתובעת מקווה לגבות ממנו כספים באופן אישי. 27. בחקירתו הנגדית, חזר נציג התובעת מר רן פאר על עיקר עדותו אשר בתצהירו, וזו לא נסתרה. 28. לעדותו, חוברת "מערך העמלות", נספח ב' לתצהירו, הינה חוברת המועברת ע"י התובעת לכל סוכני הביטוח - ואף פעם לא החתימו סוכנים על חלק זה. 29. להסברו, הנתבע עבד בקבוצה של כ - 15 איש בסוכנות "גלובוס" אשר הופעלה ע"י מר ברק מאיר, ומול זה בלבד היה לו הסכם עמלות ישיר, אולם, התשלומים שולמו ע"י חברת הביטוח הדר. (ראה: פרוטוקול עמ' 4 שורות 24 - 4). 30. לשאלה היכן ישנן הודעות ביטול על הפוליסות - ענה כי פירוט הפוליסות המבוטלות עולה מכרטיס אותו מנהלת התובעת, הוא נספח ג' לתצהירו. 31. אשר להלוואה שניתנה לרכישת הרכב, הוצג המכתב נ/1 מ - 16.7.99 בו מבקש מר מאיר ברק הלוואה על סך של 25,000 ₪ עבור הנתבע וכן מתחייב הוא לשעבד הרכב. 32. כן הסביר כי לסוכנים היו שני כרטיסי עמלות, האחד - "כרטיס מקדמות" והשני - "כרטיס עמלות שוטפות". בראשון - הכסף מונח כהלוואה עד שתוחזר. בשני - היתה התחשבנות שוטפת חודשית, אשר על בסיסה עודכן כרטיס המקדמות. 33. עוד העיד כי כל כרטיסי החשבון היו נשלחים לכל הסוכנים מדי חודש בחודשו. 34. לעניין מהות נספח ג', נשאל מדוע מופיעים שם שמות של מבוטחים אשר הנתבע אינו מכירם, שכן יתכן שהוכנסו דפים של סוכן אחר - השיב כי היה על הנתבע לומר כן שעה שסכום הכסף היה חיובי, "בפלוס". מכל מקום, בדפי הסוכן אשר על שמו, מס' 2949, נרשמו הצעות שהיו על שמו שלו. 35. הנתבע העיד בחקירתו הנגדית כי חתם על הטופס נספח א' לכתב התביעה, המהווה מסמך התקשרות עימה. 36. כן ציין כי הסכם העמלות היה בינו לבין מר ברק - וכי האחרון שילם לו - ולא הסכים כי יהא בקשר ישיר עם חברת הדר. 37. לדידו, הפוליסות שערך היו אומנם מטעמה של חברת הדר, אך באמצעות מר מאיר ברק, ודרכו בלבד. (ראה: פרוטוקול עמ' 10 שורות 8 - 5; 18-17). 38. עוד ציין כי יש ולא רק חברת ביטוח מפיקה פוליסות לביטוח חיים - אלא גם סוכנויות הביטוח עושות כן. 39. לעניין מימון רכישת הרכב דנן, העיד כי חתם על השטר הנזכר עפ"י בקשת מר מאיר ברק ואין בסכום של 25,000 ₪ כדי להצביע על חוב לעניין עמלות בסכום זה. 40. לאחר שקלי ראיות הצדדים וטיעוניהם, הגעתי לכלל דעה ומסקנה כי מהימנה עלי עדות נציג התובעת מר פאר באשר לכללים החלים על עבודת סוכני הבטוח - ומעדיפה אנכי עדותו וגרסתו על פני אלה של הנתבע, אשר אינם מכילים גירסה של ממש, שיש בה לשכנע את ב ית המשפט באמיתותה. 41. מר פאר צירף לתצהירו ת/1 מסמכים התומכים בתביעה, לאמור, ראשית לכל, חוזה שנערך כדבעי ביום 7.2.99 בין חברת הדר למר יעקב כבודי, המכיל טופס פרטיו האישיים, לרבות פרטי חשבונו האישי בבנק "מרכנתיל דיסקונט" בסניף חולון של הנתבע לשם הפקדת סכומי כסף המגיעים לו כעמלות. כן מכיל ההסכם נוסח הסדר כללי, על פיו חלים עליו כללים קבועים בהם מתקשרים סוכני בטוח עם התובעת לעניין הרשאה לעסוק בתיווך בבטוח חיים - וכן מצויינת חובתו של זה להעביר אליה הכספים אשר גבה. (ראה: נספח א' ל - ת/1). 42. בראש "טופס הפרטים לסוכן חדש" נרשם בכתב יד כי הנתבע משובץ בסוכנות "סנטר", אולם גם טופס זה וגם מסמך "ההסכם" נושאים הדפס הלוגו של "הדר חברה לביטוח בע"מ", אשר אינו מותיר מקום לספק כי ההסכם החל על הנתבע הוא עם התובעת. 43. דהיינו, הנתבע פעל במסגרת סוכנות "גלובוס" ביחידת "סנטר", אך התובעת היא זו אשר שילמה סכומי המקדמות - ולה חב הנתבע חובות הדיווח על התיווך בפוליסות לביטוח חײם. 44. כן צרף לתצהירו מר פאר כרטיסי תנועות שוטפות המהווה דו"ח מפורט הכולל תשלומי התובעת וההחזרים המגיעים לה בהתאם לביטול הפוליסות; דו"ח עמלות "סופר מואץ" שקיבל מראש בעת עריכת הפוליסות; דו"ח פוליסות שבוטלו הכולל שם המבוטח, מספר הפוליסה ותאריך ביטולה; דו"ח פוליסות כללי הכולל מספר הפוליסה, שם המבוטח, סוג הבטוח, סכום הפרמיה ומצב התשלומים הכללי ביחס אליהן. (ראה: נספחים ג' - ז' לתצהיר נ/1). 45. נראה הוא, איפוא, כי התובעת הגישה מכלול מסמכים התומכים באמור ובמפורט בכתב תביעה - ואילו הנתבע לא הגיש תחשיב שלו או פירוט מטעמו להכחשת חשבונה של התובעת, לתיקונו או להפחתתו - אלא טען באופן גורף כי עבד מול מר מאיר ברק מסוכנות "גלובוס" - ורק כלפיו הוא לו חיובים, אם היו. 46. מר ברק לא הוזמן לעדות כעד מטעם הנתבע, ולפיכך אי-הבאת עד רלבנטי זה אשר יכול היה, לכאורה, להעיד לטובתו, פועלת לחובתו. לעניין זה ראה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פד"י מ"ה (4) עמ' 651, בעמ' 658, בו נקבע כדלקמן: "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד." ובהמשך נאמר: "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..." כמו כן, ראה: ע"א 641/87 זאב קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פד"י מ"ד(1) עמ' 239, בעמ' 245, שם נאמר: "... אכן, ככלל, אי-העדת עד רלוואנטי 'יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...'" ובהמשך נאמר: "... משלא הביא בעל-דין ראיה שהיתה ברשותו, עשוי הדבר - אך אינו חייב - לשמש יסוד למסקנה, שהראיה לא הובאה, כיוון שהיתה פועלת לרעת בעל-הדין..." עוד ראה ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, מד (4) 602, כדלהלן: "כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר- ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו." לענין זה ראה ספרו של יעקב קדמי, דיני ראיות, חלק שלישי, תשנ"ט בעמ' 1391 שם נכתב כדלקמן: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד...היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה." 47. כן, יצויין, כי סוכנות זו ומנהליה מר ברק ומר שאול פסטרנק, הנזכרים בתצהיר הנתבע, לא נתבעו בהליך צד שלישי, דבר האומר אף הוא - "דרשני". 48. על כן, לא נסתרה עדות עד התובעת בדבר ביטולן של רוב רובן של הפוליסות שהוצעו ע"י הנתבע - ומשכך, הרי שעל פי ספר "מערך העמלות" המהווה חלק מהסכם הצדדים עליו להשיב המקדמות אשר שולמו העומדות על סך של 40,000 ₪ משנת 1999 בתוספת דמי מע"מ - וכן קיבל הנתבע מקדמה על סך של 25,000 ₪ לצורך סיוע ברכישת רכב עבורו, כעולה מאישור מר ברק במסמך נ/1 בו צויין "לקיזוז 12 תשלומים". סכום מקדמות אלו עומד על סך של 106,639 ₪ ליום הגשת התביעה, וסכום זה על הנתבע להשיב לתובעת. אשר על כן, ישלם הנתבע לתובעת הסך של 106,639 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 8,500 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפריש הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. עמלות סוכן ביטוחסוכן ביטוח