פסק דין 1. התובעת חברת ביטוח, ביטחה בתאריך הרלוונטי לתביעה מטוס מדגם ססנה 172 (להלן: "המטוס"), השייך לחברת "ארובט" תעופה בע"מ (להלן: "המבוטחת"). 2. ביום 27/6/97, עת שנחת המטוס במסלול נחיתה בשדה תעופה בחיפה, סטה ממסלול הנחיתה, המשיך בנסיעה במקביל לשפת המסלול, פגע בחפירה שנותרה פתוחה בצידו של המסלול, בעקבות עבודות פיתוח שביצעו בהזמנת הנתבעת, וכתוצאה מכך, התהפך המטוס ונגרם למטוס נזק (להלן: "התאונה"). 3. התובעת בהיותה מבטחת המטוס, הגישה את תביעתה הנוכחית ע"ס של 129,859 ₪, סכום שלטענתה שילמה למבוטחת לפי הוראות הפוליסה ותביעתה מבוססת עפ"י סע' 62 (א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, הידועה בתביעת תחלוף (שיבוב). 4. התביעה מבוססת על רשלנות (סע' 9 לכתב התביעה) בהיות הנתבעת המחזיקה והמתפעלת את שדה התעופה ואחראית על תקינותו. 5. מטעם התובעת העידו 3 עדים והוגשו 4 מוצגים, ומטעם הנתבעת והצד השלישי העידו 4 עדים והוגשו 10 מוצגים. אחריות הנתבעת 6. אין מחלוקת, כי הנתבעת היתה ביום אירוע התאונה אחראית לתחזוקתו ותקינותו של שדה התעופה, לרבות כל מסלולי הנחיתה והשוליים הקרובים (SAFETY AREA) כמתחייב מתקנות הטיס (בטיחות בשדה תעופה של רשות התעופה), התשכ"ב-1992, וזאת לפי סעיפים 13-15 לתקנות כדלקמן: 7. סעיף 13 לתקנות קובע כדלקמן: "(א) מנהל שדשה יתחזק ויתקן, מיד כל שטח סלול וידאג כי לא ימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס"מ או בור כלשהו אשר השיפוע מכל נקודה משפתו לתחתיתו ביחס למישור השטח הסלול, עולה על 45 מעלות ובכל מקרה קוטר הבור לא יעלה על 12.5 ס"מ". 8. סעיף 14 לתקנות קובע כדלקמן: "(א) מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול שאינו מצופה אספלט או בטון (בתקנה זו - שטח מיוצב) וידאג כי בשטח המיוצב (4) לא ימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס"מ או שרוחבו עלול להפריע לשליטה הכיוונית של כלי הטיס". 9. סעיף 15 לתקנות קובע כדלקמן: "(א) מנהל שדה יתחזק מסלול (RUNWAY STRIP) עבור כל מסלול להמראה ונחיתה ולכל מסלול הסעה, למעט רחבת חניה, כמפורט בתקנות משנה (ב) עד (ה). (ב) (1) רצועת מסלול תכלול את המסלול ואת שטחי הבטיחות; מקום שקיימים שטחי עצירה, תכלול רצועת המסלול גם את שטחי העצירה; (3) רוחבה של רצועת המסלול יהיה כמפורט בתוספת השניה לגבי כל אחד מאלה: (ד) 40 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת ראיה בקוד 1 ו-2 שבטבלה". (ה) מנהל שדה ידאג כי רצועת המסלול - (1) תהיה חופשית ממכשולים ולא יהיה בה דבר העלול להוות סכנה לבטיחות כלי טיס". 10. בזמן הרלוונטי לתאונה, בוצעו בשדה התעופה עבודות תחזוקה כחלק מחיבור תשתיות למגדל הפיקוח. קיומו של בור בצד המסלול 11. העיד בפני עד התביעה מר יוסי עוזיאל מנהל המבוטחת ולפי עדותו הבחין בחפירה בצד הימני של המסלול במרחק של כ-2 מטרים משולי המסלול והיה עפר טרי בקצה הקרוב למסלול, במעמד אירוע התאונה לה היה נוכח. 12. המומחה מטעם התובעת מר רם רונן ציין בעדותו, כי לאחר בדיקה הבחין, כי השוליים שבורים, לא חלקים, והחול היה תחוח, לא מרודד ולא כשאר החלקים של המסלול. 13. הטייס מר ברטן עמירם ציין בעדותו, כי התעלה היתה ניצבת למסלול מרחק מטר או שניים מהמסלול. 14. עד ההגנה מר גבריאל בן סימון ומהנדס ראשי לשדות התעופה העיד (עמ' 38 לפרוטוקול), כי לפני האירוע הבחין בבור, ובדו"ח שהכין ציין, כי יש לתקן את הקיים, אך לא ראה בזה דבר חשוב כי צריך להעביר את הענין לחיל האוויר והשאיר את הענין באותו מצב. 15. עד ההגנה מר מיכאל ליונבסקי ציין בעדותו, כי לפי הסיכום היה צריך לסגור את הבורות, אך לא דרש זאת במפורש. אמר לקבלן, כי עליו לחפור, להניח כבלים, לכסות, אך לא בדק לאחר מכן באם אכן כוסה הבור. 16. מכל האמור לעיל, אני קובע, כי ביום אירוע התאונה אכן היו בורות בצד המסלול, הנתבעת היתה מודעת או צריכה היתה להיות מודעת לקיום הבורות שנותרו חפורים בצד המסלול והפרה בכך את חובת זהירותה בהתאם לתקנות הטיס שצוטטו לעיל, הן חובתה המושגית והן חובתה הקונקרטית לדאוג למסלול נחיתה עם שולים בטוחים לנחיתה כמתחייב מחובתה כמחזיקת השדה וחובתה לפי תקנות הטיס. סיבת אירוע התאונה 17. לאחר שקבעתי קיומו של בור בצידו הימני של המסלול בו נחת הטייס, נשאלת השאלה באם התאונה אירעה אך ורק בגלל קיומו של הבור כטענת ב"כ התובעת, אחרת הטייס יכול היה לעצור בשוליים ולא להתהפך או כתוצאה מרשלנותו של הטייס, אשר סטה מהמסלול וירד לשוליים וחוסר מיומנותו כטייס. 18. מטעם התובעת העיד מר יוסף עוזיאל שהיה מנהל המבוטחת בזמן הרלוונטי לתביעה, טייס ותיק בחברת אל-על ולפי עדותו, במהירות רוח בין 8-10 קשר לפי (נ/1) הינה מהירות תקינה ובלתי חריגה ולא יכולה להשפיע על נחיתת המטוס שיכול לספוג מהירות כזו, וכן הטייסים מקבלים עובר לטיסה דו"ח על עוצמת הרוח ולדעתו, טכניקת הנחיתה של הטייס וחוסר ניסיון מהווה הסבר הגיוני לסטיית המטוס לשולי המסלול ומעדותו ניתן לקבוע, כי ירידת המטוס מהמסלול כתוצאה מחוסר ניסיונו ומיומנותו של הטייס אולם, התהפכות המטוס נגרמה בגלל התעלה שהיתה חפורה באותו מקום. 19. מטעם התובעת, העיד מר רם רונן אשר הגיש חוות דעת (ת/3), עליה נחקר ע"י ב"כ הצדדים ולפי עדותו, אכן נגרמה התאונה עקב טעותו של הטייס וחוסר מיומנות, בזה שלא הצליח להשתלט על המטוס שסטה ימינה אך הסיבה להתהפכות המטוס הינה פגיעתו בחפירה שהושארה בסמוך למסלול. 20. על נסיבות אירוע התאונה העיד הטייס מר ברטן עמירם בעמ' 14 לפרוטוקול כדלקמן: "בשלב הראשון היה איבוד שליטה והמטוס הלך לאן שרצה, בשלב השני כשכיוונתי את הגה הכיוון הוא הפסיק את הסטיה שלו לחלוטין, בשלב מסוים חזרתי להשתלט עליו, הצלחתי להפנות אותו לכיוון המסלול, להסיע על שולי המסלול ואז נתקלתי בתעלה". 21. הטייס מוסיף בעדותו כדלקמן: "ניתן היה לסיים את הטיסה הזו חלק לגמרי, לולא ... (שיחה) זו". 22. ממכלול העדויות ששמעתי והמוצגים שהוגשו הוכחה רשלנות של הטייס ברטן עמירם לאירוע התאונה בכך שלא הצליח להשתלט על המטוס תוך כדי נחיתה וסטה ימינה וירד מהמסלול ולא היתה כל השפעה לרוח הצד (8-10 קשר) לסטיה מהמסלול אשר נגרמה עקב חוסר מיומנותו להשתלט על המטוס. קיומו של בור בצד המסלול 23. לאחר שקבעתי קיומו של בור בצד המסלול (תעלה) אני מקבל את עדותו של הטייס ברטן עמירם, כי התהפכות המטוס נגרמה עקב היתקלות המטוס באותו בור (תעלה) שהיתה בצד ימין. 24. תמיכה לעדותו של הטייס אני מוצא גם בעדותו של מנהל המבוטחת מר יוסף עוזיאל אותה אני מקבל ואשר לפיה, התהפכות המטוס נגרמה בגלל התעלה שהיתה חפורה באותו מקום, על מסקנה זו חזר עד התביעה מר רם רונן. 25. אירוע התאונה נגרם כתוצאה מרשלנותו וחוסר מיומנותו של הטייס מר ברטן עמירם וכתוצאה מרשלנות הנתבעים בהיותה מחזיקה ומתפעלת את שדה התעופה, לא דאגה למסלול נחיתה עם שוליים בטוחים ולא דאגה לכיסוי הבור (התעלה) בצד המסלול, דבר שגרם להתהפכות המטוס ולנזק. 26. הייתי מחלק את האחריות לאירוע התאונה בין הטייס לבין נתבעת מס' 1 באופן שכל צד ישא ב-50%. 27. מאחר והטייס מר ברטן עמירם (צד ג' מס' 1) היה עובד של המבוטחת חברת "ארובט תעופה בע"מ", על הנתבעת לשאת ב- 50% בלבד מתגמולי הביטוח ששילמה התובעת. הצדדים השלישיים 28. הנתבעת הגישה הודעה לצדדים שלישיים נגד הטייס מר ברטן עמירם כנגד הקבלן הראשי שביצע העבודות במסלול מר יעקובוביץ ושות', מר יעקובוביץ הגיש הודעה לצד רביעי נגד קבלן המשנה לזרוביץ עטיה בע"מ ונגד חברת "המגן", ועלי איפוא לדון באחריותם של הצדדים השלישיים והרביעים לאירוע התאונה. צד ג' והטייס 29. כפי שהחלטתי לעיל, אחריותו של צד ג' והטייס מר ברטן עמירם הינה בשיעור של 50% לאירוע התאונה, ולקחתי בחשבון אחריות זו בקביעת חלקה של הנתבעת, והטייס היה עובד של המבוטחת אשר מכוחה הגישה התובעת את תביעתה לפי סע' 62 (א) לחוק. צד ג' 2 מר יעקובוביץ דוד ושות' 30. אין מחלוקת, כי נחתם הסכם בחודש מרץ 99 בין הנתבעת לבין צד ג' 2 (נספח א' לתצהירו של מר מיכאל לוניבסקי - נ/7), לפיו התחייב צד ג' 2 לבצע עבודות בניה בשדה התעופה חיפה לרבות ביצוע עבודות חשמל בשולי המסלול לצורך התחברות לקווי תאורת המסלול. 31. בהתאם להוראות ההסכם, התחייב צד ג' 2 להיות אחראי לכל נזק או אובדן שיגרמו תוך כדי ביצע העבודות לגופו או לרכושו של כל אדם. 32. צד ג' 2 התקשר עם צד ג' 3 כקבלן משנה לביצוע עבודות החשמל במסלול שדה התעופה, ואין ספק לגבי הנתבעת, עדיין הוא הקבלן הראשי אשר אחראי לביצוע העבודה. 33. אין לי ספק, כי הקבלן (צד ג' 2), אחראי לקיומן של הבורות ו/או השוחות שנותרו בשולי המסלול כפי שקבעתי, ואין הוא יכול להשתחרר בטענה כי העבודה נמסרה לקבלן המשנה שכן, חובתו היתה לפקח על ביצוע עבודות קבלן המשנה ולדאוג לשולי מסלול תקינים ללא מכשול שכול לסכן את המטוסים הנוחתים שעלולים לסטות מהמסלול. 34. מנהל הצד השלישי 2, מר יעקובוביץ הודה שלא ביקר במקום, דבר שמוכיח העדר פיקוח על העבודה אשר מסר לקבלן המשנה. 35. הוכח לפי עדותו ותצהירו של מר מיכאל לוניבסקי, כי ביצוע עבודות החשמל נתמשך עד תחילת שנת 1997 ואף לאחר מכן ועל כן, אין משמעות לטענה כי הבנין נמסר עוד ביום 8/7/96. 36. כפי שקבעתי לעיל, התרשלה הנתבעת בהיותה המחזיקה של השדה, לוודא שאין מכשולים בשולי המסלול כמתחייב מחובתה לתפעול השדה ומחובתה לפי תקנות הטייס (בטיחות בשדה תעופה של רשות שדות התעופה), התשכ"ב-1992. כמו כן, התרשלה הצד השלישי 2 חברת יעקובוביץ דוד ושות', בזה שלא פקחה על עבודתו של קבלן המשנה והשאירה שולי מסלול טיסה מסוכנים בניגוד להתחייבותה בהסכם עם הנתבעת, הייתי מחלק את האחריות באופן שכל צד ישא ב- 50%. אחריות צד ד' 1 - מר לזרוביץ עטיה בע"מ 37. צד ג' 2, חברת יעקובוביץ הגישה הודעה לצד ד' נגד קבלן המשנה חברת לזרוביץ עטיה בע"מ ונגד חברת הביטוח "המגן" בטענה, כי ביצוע עבודות החשמל נמסרה לצד ד' אחראית לתקינות השוליים של המסלול, אחראית לביצוע העבודה לרבות הפיקוח עליה. 38. ביום 8/7/96, נמסרה בניית מבנה מגדל הפיקוח לנתבעת, אך מסירתו לא כללה ביצוע וסיום עבודות החשמל במסלול אשר כאמור נמסרה לקבלן המשנה, וביצוען נתעכב זמן רב לאחר מסירת המבנה, ונמשכו עד תחילת שנת 97 ואף לאחר מכן, והתבצעו חפירות לצורך חיבורם למגדל הפיקוח החדש. 39. החשבון הסופי לביצוע העבודות הוגש ביום 10/6/97 סמוך לארוע התאונה. דבר שתומך בעדותו של עד הנתבעת מר מיכאל לוניבסקי, כי העבודות בפועל נתמשכו זמן רב ואף מר יעקובוביץ דוד בעדותו הודה בכך. 40. אין ספק, כי חובתו של הקבלן הראשי (צד ג' 2) לוודא, כי אכן השולמו עבודות החשמל במסלול לרבות סגירת כל שוחה, בור או תעלה מבלי לסמוך על קבלן המשנה. 41. מר דוד יעקובוביץ - מנהל צד ג' 2 הודה בעדותו בפני, כי הוא סמך על קבלן המשנה מר יעקובוביץ דוד ולא ביקר במקום כדי לבדוק באם השוחות או התעלות כוסו. 42. לטענת ב"כ חברת יעקובוביץ, במידה ואכן יקבע שנשארו תעלות פתוחות בצידי המסלול, יש ליייב את קבלן המשנה חברת לזרוביץ עטיה שביצע את עבודות החשמל, והיה עליו לדאוג לגמר ביצוע העבודות לרבות כיסוי התעלות. 43. לאחר שקבעתי, כי ביום אירוע התאונה נותרו תעלות פתוחות בצידי המסלול, לא אוכל לקבוע כטענת ב"כ חברת לזרוביץ שלא היו תעלות כאלה ביום האירוע. 44. בישיבת בית המשפט מיום 19/9/00, הודיע ב"כ הצד הרביעי מס' 1 עו"ד ג'ברין, כי מרשתו ביצעה את עבודות החפירה וסיימה 10 שבועות לפני התאונה, דבר שמוכיח כי אכן בוצעו חפירות בצד המסלול. 45. מדובר בקבלן ראשי (חברת יעקובוביץ) וקבלן משנה (חברת לזרוביץ), אשר התחייבו לבצע עבודות חשמל בצידי המסלול הקשורות בחפירות ותעלות לשם העברת חוטי חשמל למגדל הפיקוח, העבודה לא הושלמה ונותרו תעלות פתוחות בצד שגרמו להתהפכות המטוס ושניהם לא דאגו לכיסוי התעלות, והייתי מחלק את האחריות ביניהם שווה בשווה. 46. לפי בקשת הצדדים, יש לדחות את התביעה נגד צד ד' מס' 2 "המגן" חברה לביטוח בע"מ. גובה הנזק 47. התובעת הגישה חוות דעת מומחה (ת/3), ... מר רם רונן לפיה, נגרם נזק למטוס, לכנף, למנוע ולגוף, והנזק הסתכם בסכום של 32,350 $ ארה"ב ולמעשה היה נזק "טוטלוס". 48. בהתאם לחוות הדעת הנ"ל, שילמה התובעת למבוטחת בניכויי השתתפות עצמית סך של 105,489 ₪ (שווה ערך ל- 29,850 ₪), וכן שילמה סך של 6,084 ₪ הוצאות שמאית וסוקרים ובסה"כ סכום של 129,859 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. 49. התובעת לפני התשלום בדקה היטב את הנזק ע"י השמאים ויש לכבד את החלטתה לשלם את הסכום ששולם כמתחייב מחובתה כלפי הפוליסה (ראה בנדון ע"א 7148/94 הכשרת הישוב נ' חברת השמירה, פ"ד נ (4), 564). 50. הנתבעת וצדדי ג' לא הביאו חוות דעת אחרת ועל כן, אני מקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת מר רם רונן לגבי גובה הנזק. 51. לא אוכל לסיים כתיבת פסק הדין מבלי לצטט את דבריו של כב' השופט גורפינקל בהחלטתו מיום 19/9/00 כדלקמן: "בית המשפט מודיע מראש לצדדים כי הוא רואה בניהול תיק זה משום מטרד, מדובר באירוע פשוט, הטייס אחראי באחריות תורמת לאירוע בשיעור כזה או אחר, ואין לדעת אם לא היה נגרם נזק אחר אלמלא התעלה שהמטוס נכנס אליה, יש לכאורה אחריות על הקבלנים שהשאירו את התעלה פתוחה". 52. אכן ניסיתי לפשר בין הצדדים במספר ישיבות לא לא הצלחתי, כך שבוזבז זמן יקר של בית המשפט. 53. סוף דבר, אני מחליט כדלקמן: א) אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 50% מסך של 129,859 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 19/7/99 ועד היום, וכן הוצאות כוללות בסך של 30,000 ₪. ב) אני מחייב את צד ג' 2, יעקובוביץ דוד ושות' בע"מ, לשלם לנתבעת 50% מהסכם בו חוייבה לשלם לתובעת בצירוף 10,000 ₪ הוצאות כוללות. ג) אני מחייב את צד ד' 1, חברת לזרוביץ עטיה בע"מ, לשלם לצד ג' 2 (חברת יעקובוביץ דוד בע"מ) 50% מהסכום שחוייבה לשלם לנתבעת בצירוף הוצאות כוללות בסך של 10,000 ₪. ד) התביעה נגד "המגן" חברה לביטוח בע"מ, נדחית ללא צו להוצאות. ה) סכום פסק הדין ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. תעופהביטוח הובלה אווירית