פסק דין בנושא ביטוח נזקי רכב: 1. עסקינן בתביעת תחלוף שהגישה התובעת כנגד הנתבעת 1 על סך של 8,415 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה). שלב מאוחר - הוגש כתב תביעה מתוקן ובו הוספה הנתבעת 2 . התובעת היא חברה מורשית לביטוח שביטחה, במועדים הרלבנטיים לתביעה, רכב תוצרת ניסן, מ.ר. 3835906 (להלן: "הרכב") על שם המבוטחת. הנתבעת 1 היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים ו/או המחזיקים של רכב מסוג מאן (להלן: "המאן"). לטענת התובעת פגע המאן, ביום 8/3/96 , ברכב בעת שעמד ברמזור (להלן: "התאונה"), ובגין הפגיעה שילמה למבוטחת סך העומד על 8,415 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה). התובעת טוענת כי עם ביצוע התשלומים למבוטחת רכשה זכותה לתביעה וכן זכות לשיבוב הסכומים ששולמו על ידה לפי הדין ו/או הפוליסה. התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל מעשי ו/או מחדלי מי מהנתבעת 1 - והדברים פורטו בהרחבה בכתב התביעה, וכי על הנתבעת 1 לשפות ו/או לפצות אותה בגין כל הסכומים ו/או כל ההוצאות שנגרמו לה עקב התאונה, בין מכוח דיני הנזיקין, בין מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט ו/או כל דין אחר, מכוח דיני תחלוף , מכוח אחריותה הישירה של הנתבעת 1 לכל נזק שנגרם לה - והכל כמפורט בכתב התביעה. 2. הנתבעות הכחישו המיוחס לנתבעת 1 וטענו כי נהגה נסע בנתיב השמאלי בדרכו מכיוון צפון לדרום , כאשר המבוטחת שנהגה בנתיב הימני לא הבחינה ברכב שלפניה שעצר ונהגה יצא ממנו - וכדי לא לפגוע ברכבו סטתה שמאלה ופגעה בחלק האחורי של המאן . הנתבעות טוענות, איפוא, כי התאונה ארעה בשל נהיגתה הרשלנית של המבוטחת ו/או חוסר זהירותה שהתבטאה הן בחוסר תשומת לב לנעשה בכביש והן תוך סיכון הנוסעים בכביש. מוסיפות הנתבעות וטוענות (ולענין זה חשיבות כפי שנראה להלן) כי המבוטחת סטתה לנתיב השמאלי תוך נסיון לעקוף בחוסר זהירות את רכב הנתבעים, וגרמה בכך לתאונה ואף עברה על פקודת התעבורה ותקנותיה. לטענת הנתבעות אין הן חבות בפיצוי ו/או בשיפוי, משום שהאחריות לקרות התאונה רובצת כולה על כתפי המבוטחת. הנתבעות טוענות כי על התובעת נטל הראיה להוכיח, וכי אין לה להלין אלא על המבוטחת ולשאת בתוצאות מחדליה. 3. מטעם התובעת העידה המבוטחת ומטעם הנתבעות העיד נהג המאן. כן הוצגו תמונות וההודעות שנתנו המבוטחת ונהג המאן. 4. אחר עיון בטענות ובראיות שהוצגו ובעדויות - אני רואה לקבל התביעה ולקבוע כי אכן התובעת זכאית לסכום ששילמה למבוטחת, על פי המפורט בכתב התביעה - לאחר שאני מקבלת גירסת המבוטחת גבי אופן קרות התאונה. התובעת העידה כי עמדה ב"פקק" לפני רמזור, במקום שהיה מרוחק מאוד מהרמזור ולפתע ראתה המאן (הוא האוטובוס שהיה נהוג על ידי עד ההגנה), עובר משמאל רכבה ופוגע בו. עוד העידה : "לא היו מכוניות מאחוריי, הייתי אחרונה ומאוד רחוקה מהרמזור, הוא נכנס מקו ההפרדה, הוא היה רחוק ולא רצה לחכות, מכיוון שהוא אוטובוס הוא לא הצליח וניסה להיות יותר חכם..." (עמ' 3) בחקירתה הנגדית העידה עוד כי משמאל מסלול נסיעתה היתה גדר הפרדה וכדבריה:- "היה רווח ביני לבין גדר ההפרדה והוא ניסה להכנס, אך מכיוון שהוא גדול, הוא לא הצליח להכנס. לשאלתך אם עמדתי ישר אז איך אני מסבירה שנגרם נזק בחלק הקדמי שלי, אני מסבירה כי הרכב שרוצה להידחף נכנס בי, ממש שפשף..." (עמ' 4 לפרוטוקול). העדה מוסיפה כי רכבה נפגע בצד שמאל, בכל צד שמאל (אף שמהתמונות שהוגשו עולה פגיעה בצד שמאל קדמי ולא מצולם כלל כל החלק השמאלי). העדה מוסיפה עוד כי נהג המאן הזעיק את מנהלת הנתבעת 1 , לאחר שמיהר וסירב לתת פרטים. (לציין כי לא היתה מחלוקת כי באוטובוס שנהג - הוסעו ילדים). לפי עדותה הגיעה מנהלת הנתבעת 1 למקום, שאלה אותה לסיבת בכייה וכשסיפרה לה השיבה לה כי: "זה בסך הכל חתיכת ברזל". את שם המנהלת אין היא זוכרת ופרטים לא קיבלה, אלא שאותם הוציאה ממה שהיה רשום על גבי המאן. 5. חלק הפרטים שמסרה העדה אושרו בעדותו של נהג המאן - כך בכל הנוגע להתייצבותה של מנהלת הנתבעת 1 במקום - שלא מצאו להעידה, ולענין זה יש חשיבות מתוך החזקה הפועלת כנגד הנתבעות. נהג המאן מאשר כי היה במקום פקק, כי עמדו רכבים לפניו, אלא שלפי טענתו התכוון לפנות בצומת המרומזר לכיוון שמאל וכאשר הבחין ברכב לקח הנתיב השמאלי מראש, אלא שהרכב יצא ללא איתות ופגע בחלקו האחורי של המאן ונגרם לו נזק רב מאוד. לציין כי לא הוצגה כל ראיה גבי הנזק שנגרם למאן, ולטענת התובעת גם לא נגרם לו שום נזק שכזה. נהג המאן מאשר כאמור כי נתבעת 1 הגיעה למקום ודיברה עם התובעת והורתה לו להמשיך ולנסוע ולסיים עבודתו. לגירסתו - סיפר אודות האירוע למנהלת הנתבעת 1 ואת ההודעה עליה הוא חתום (נ/ 1 ) לא הוא כתב אלא רק חתם עליה, אלא שסיפור המעשה נמסר על ידו וכתב היד הוא של קצין הבטיחות של הנתבעת 1 . ההודעה נ/ 1 - ניתנה ימים אחדים אחר התאונה. בהודעה נ/ 1 - מסר כי המבוטחת סטתה שמאלה ממסלולה - "שברה שמאלה את כל ההגה כדי לעקוף אותו אך לא הבחינה שאני נמצא במסלול השלישי ופגעה בי בחלק האחורי של האוטובוס...". 6. גם בלי להדרש לסגנון המיוחד בו נקט ב"כ התובעת בסיכומיו גבי האופן בו יש להתייחס לעדותה של המבוטחת, שהעידה לפי ניסוחו "בדם ליבה" - הרי מתוך שיקול העדויות שניתנו, מאופן הפגיעה ברכב, מהעדר ראיות כלשהן גבי הפגיעה במאן - אני מעדיפה גירסתה של התובעת, כאשר נראה יותר לקבוע כי נהג המאן אכן ניסה "להשתחל" למסלול שיכוון אותו כיוון נסיעתו, כאשר הוא פוגע ברכבה של התובעת שעמד בפקק תנועה, שיכול ואכן עמד בסטיה במעט, שהרי הפגיעה היא בכנף קדמית - ימנית של הרכב. גירסת נהג המאן כי המבוטחת היא זו שסטתה בפתאומיות למסלול נסיעתו, מבלי לאותת ומבלי להבחין, ופגעה בחלק האחורי - ימני של המאן - אינה נראית לי הגיונית, אלא אם ניתן להסיק מכך כי המבוטחת לא היתה ערה לכך שאוטובוס עוקף את רכבה, ובעיניים פקוחות החליטה לעשות מעשה ולפגוע בו - שהרי לא יתכן לפי מצב עמידת הרכבים - כי התובעת לא הבחינה במאן, וכאמור מדובר באוטובוס, הבא משמאלה - אם היו הדברים כפי גירסת נהג המאן. ודאי לא ניתן לקבל הטענה שבאה בכתב ההגנה כאילו המבוטחת ניסתה לעקוף את המאן - לענין זה לא באו שום ראיות. אני נוטה, אם כן, לייחס אמון רב יותר לגירסתה של המבוטחת, ואני מקבלת גם גירסתה - כי לא ניתנו לה פרטים במקום ובזמן. אינני מייחסת חשיבות מיוחדת להודעה נ/ 1 - שנוסחה על ידי מי אחר , כאשר הדברים באים כביכול מפי נהג המאן. אינני מקבלת טענת הנתבעות כי המבוטחת לא ידעה להעיד אודות הדרך ומצב הדברים, וכאמור את גירסתה אני מקבלת, וגם אם תאמר , כאמור לעיל, כי יכול והרכב עמד בסטיה קלה - עדיין אין בכך לפטור נהג המאן מנסיעה זהירה, תוך מתן תשומת לב הראויה לדרך ולתנאיה. 7. באשר לנזק הנתבע - הנה אני מקבלת מלוא טענות התובעת. לציין כי הנתבעות אמנם הכחישו האמור בתביעה בענין זה, אך הכחישו זאת - "מחוסר ידיעה". יחד עם זאת , לא נקטו הנתבעות בשום הליך מתבקש, לא ביקשו גילוי נוסף או פרטים נוספים - ומכאן יש לקבוע כי אין די בהכחשה הגורפת ואין היא רלבנטית. אינני מוצאת להתייחס לטענת הנתבעות להפרת חובת התובעת להקטין נזקים בכך שהגישה התביעה באיחור של למעלה מחמש שנים, שהרי גם אם ניתן היה להגיש קודם - עדיין מצויה התובעת במסגרת המועד המותר לה. 8. ומאלה וכל אחד מאלה - אני מחייבת הנתבעות לשלם לתובעת, ביחד ולחוד סך של 8,514 ₪ , כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן ונושא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה (13.8.00) ועד לתשלום המלא בפועל, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ , כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן ונושא ריבית חוקית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. לציין כי לפי סכום התביעה ומה שהוברר - לא היה מקום לניהול התביעה כפי שנוהלה, ומתוך כך בא החיוב בהוצאות. רכבביטוח רכב