פסק דין התובעים, היו בעלים של רכב אשר נגנב ביום 31/12/00. במסגרת תביעה זו, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "הנתבעת"), בתשלום תגמולי ביטוח , המגיעים להם, לטענתם, על פי פוליסת ביטוח מקיף שהוצאה על ידי הנתבעת וצורפה כנספח א' לכתב התביעה, (להלן: "הפוליסה"). בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעת כי דין התביעה להידחות שכן "התובע הפר הפרה יסודית את התנאים המקדמיים לחבותה של הנתבעת כלפיו, על פי הדין ו/או הפוליסה, לרבות בכל הקשור לקיומם ו/או התקנתם ו/או הפעלתם של אמצעי המיגון הנדרשים בפוליסה ומקום הימצא מפתחות הרכב בעת שזה איננו מאויש", (סעיף 3א' לכתב ההגנה) וכן משום שהתובע מס' 1, (להלן: "התובע"), חתם על כתב הסכמה, על פיו, הוסכם כי יבדק בפוליגרף וכי תוצאות הבדיקה, יהוו ראיה מכרעת ומחייבת, ביחס לאירוע הנדון וכי באם ימנע מלקיים את ההסכמה, יהווה הדבר ויתור על מלוא תביעותיו, (כתב ההסכמה לבדיקת פוליגרף צורף כנספח לכתב ההגנה, להלן: "כתב ההסכמה"). יצויין כי לא הוגש כתב תשובה. בישיבת קדם המשפט מיום 22/6/04, שהתקיימה בפני כב' השופט בכר, הסכימו ב"כ הצדדים כי שווי הרכב, יועמד על סך של 53,000 ₪, נכון ליום 31/12/02 והתיק נקבע לשמיעת הראיות. בפתח ישיבת ההוכחות, שהתקיימה ביום 21/12/04, הגיעו ב"כ הצדדים, להסכמה דיונית, על פיה, התובע יעבור בדיקת פוליגרף וישאל שאלות אשר נוסחו, בהסכמה, על ידי ב"כ הצדדים ובנוכחות התובע עצמו. כן הוסכם כי "במידה והתובע ימצא דובר אמת בגרסתו, ישולם לו על ידי הנתבעת, סך של 53,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 31/12/00 וזאת בתוספת אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד, בשיעור 15%, בתוספת מע"מ כחוק. מוסכם כי במידה והתובע ימצא דובר שקר, תדחה התביעה בצירוף הוצאות על פי פסיקת בית המשפט". עוד הוסכם על ידי ב"כ הצדדים כי מכון אוראן, ימונה כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך ביצוע בדיקת הפוליגרף. על פי חוות דעת מומחה, מיום 12/1/05, ערוכה על ידי שלמה ברוק ממכון הפוליגרף אוראן, נמצא כי גרסתו של התובע, בכל הנוגע לשאלות 1,2 ו-3, אינה נכונה וכי ביחס לשאלה 4, גרסתו של התובע, נכונה. למען שלמות התמונה, השאלות שנשאל התובע בבדיקתו היו כדלקמן: 1. האם למיטב ידיעתך, אמצעי המיגון ברכב היו תקינים במועד הגניבה? 2. האם הפעלת את מערכת האזעקה באמצעות השלט, בעת שהחנית את הרכב לפני הגניבה? 3. האם כאשר גילית שהרכב נגנב, היו בידך מפתחות הרכב ושלט ההפעלה איתם הגעת לביה"ח? 4. האם למיטב ידיעתך, בעת הגניבה השלט השני היה בביתך? התובע השיב בחיוב על כל השאלות וכאמור, נמצא כי גרסתו ביחס לשאלות 1,2,3 אינה נכונה. לאחר קבלת חוות דעת בודק הפוליגרף, הוגשה על ידי ב"כ התובעים, בקשה דחופה לקביעת מועד דיון, בה נאמר כי: "אף אם נקבל את תוצאות הפוליגרף כמהימנות, דבר שלכעצמו נתון במחלוקת, הרי שיש לשקול בכובד ראש מה המשקל של ממצאי הפוליגרף בתביעת ביטוח זו". בישיבת יום 20/3/05, שנקבעה על פי הבקשה האמורה, טען ב"כ התובעים כי על פי ההסדר הדיוני, נלקחו שתי אפשרויות בחשבון, שהתובע ימצא דובר אמת או דובר שקר, אך לא נלקחה אפשרות ביניים, שהתובע ימצא גם דובר אמת וגם דובר שקר. כן טען ב"כ התובעים כי לא ברור איזה משקל יש לכל שאלה בבדיקת הפוליגרף ומה המשמעות של כל שאלה לגבי הזכות לקבל תגמולי ביטוח. לפיכך, לטענתו, יש לקיים הליך של הוכחות, כאשר תוצאות הפוליגרף, תהוונה ראייה במכלול הראיות. ב"כ הנתבעת עתרה לדחיית התביעה מכח ההסכם הדיוני וחיוב התובעים בהוצאות. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, ראיתי לדחות את בקשת התובעים לקיום הליך של הוכחות במסגרתו, תהווה בדיקת הפוליגרף, ראיה במכלול הראיות. בקשה זו, עומדת בניגוד להסכם הדיוני שהושג בישיבת יום 21/12/04, על פיו, התביעה, תוכרע על פי תוצאות בדיקת הפוליגרף. לא ניתן לקבל את הטענה כי לא נצפתה אפשרות שהתובע ימצא דובר שקר לגבי חלק מהשאלות ודובר אמת, ביחס לאחרות. כן לא ניתן לקבל את הטענה, שעל בית המשפט, להחליט מה המשקל של כל שאלה, לאור הטענות החלופיות שנטענו בכתב ההגנה שכן טענה זו, עומדת בניגוד להסכם הדיוני וכזכור, השאלות שנשאל התובע, במסגרת בדיקת הפוליגרף, נוסחו בהסכמת ב"כ הצדדים, בנוכחות התובע עצמו ולו סבר ב"כ התובעים כי השאלות, אינן רלבנטיות או שאין להן משקל להוכחת הזכאות לתגמולי ביטוח, לא היה צריך להסכים לשאלות, כפי שנוסחו ונראה כי הטענה האמורה, התעוררה בדיעבד ולאור תוצאות בדיקת הפוליגרף. על פי ההסכמה הדיונית, כפי שנרשמה בפרוטוקול, רק "במידה ובודק הפוליגרף לא יוכל להגיע למסקנה, תידון התביעה, במסגרת בית המשפט ותוצאות הבדיקה תחשבנה כראיה במכלול הראיות". בענייננו, אין מדובר במצב בו בודק הפוליגרף, לא יכול היה להגיע למסקנה ודי בכך שהתובע, נמצא דובר שקר בגרסתו, באשר לקיום אמצעי מיגון תקינים והפעלתם, בכדי להביא לדחיית התביעה שכן בפוליסה, נאמר במפורש: "מוצהר ומוסכם בזאת כי כיסוי גניבה או פריצה מותנה בקיומה ובהפעלה בכל עת שהרכב ללא נהג של מערכת מיגון תקינה...". הלכה היא כי הסכמה דיונית, על פיה, תוצאות בדיקת פוליגרף, תשמשנה כראיה קבילה ותחייבנה את הצדדים, בהתדיינות ביניהם, מחייבת את הצדדים, ראה לעניין זה: ע"א 61/84 ביאזי ואח' נ' לוי, פ"ד מב(1)446, שם נאמר על ידי כב' השופט גולדברג: "כל אחד מהצדדים להסכם, נטל מרצון סיכון מחושב כי ההכרעה בדרך המוסכמת לא תיפול לטובתו, ואל לו להתנער באופן חד צדדי מהסכמתו ולבקש לשוב ולחסות תחת כנפיה של אלת הצדק, אותה זנח קודם לכן כשההכרעה לרעתו", (פסקה 5 לפסק הדין). בענייננו, מדובר בהסכמה דיונית שהושגה בין ב"כ הצדדים וקיבלה תוקף של החלטה. מעבר לצורך, מצאתי לציין כי לולא הושגה אותה הסכמה דיונית, היו עומדים התובעים, בפני סיכון כי תביעתם תדחה, בשל סירוב התובע, לעבור בדיקת פוליגרף, כפי שהתחייב לעשות בחתימתו על כתב ההסכמה, בו הוצהר: "והואיל והמבוטח, לאחר שהוסבר לו פשר הבדיקה ותוצאותיה האפשריות, הסכים לכך שזכויותיו לתגמולי ביטוח עקב מקרה הביטוח המתואר לעיל, תוכרענה על פי ממצאי בדיקת הפוליגרף בתנאים שיפורטו להלן... 3. שני הצדדים מסכימים ביניהם כי תוצאות בדיקת הפוליגרף יהוו ראיה מוסכמת ומכרעת, המחייבת אותם גם בכל דיון שיתקיים ביניהם עקב התביעה הנ"ל בבית משפט, לרבות בוררות. ... 5. המבוטח מצהיר כי במידה וימנע, לאחר חתימתו על מסמך זה, מסיבה כלשהי, מלעבור את בדיקת הפוליגרף, יהווה הדבר ויתור על כל תביעותיו בגין האירוע נשוא התביעה וכי דין חתימתו על הסכם זה יהווה במקרה כזה כדין חתימה על כתב ויתור סופי ומוחלט. ... 7. המבוטח מצהיר כי תוכן ההסכם הוסבר לו היטב, כולל כל ההשלכות המשפטיות והאחרות, הנובעות מחתימתו על הסכם זה". יצויין כי בכתב התביעה, לא הזכיר התובע כי חתם על הסכם לביצוע בדיקת פוליגרף ואף לא הוגש, כתב תשובה, המתייחס לטענה כי דין התביעה להידחות מחמת אי כיבוד כתב ההסכמה לביצוע בדיקת פוליגרף. טענות התובע, בעניין נסיבות החתימה על כתב ההסכמה, פורטו לראשונה, בתצהיר עדותו הראשית של התובע ולעובדה זו משמעות הן לעניין הרחבת חזית והן לעניין משקל הטענות. לעניין דחיית התביעה, בגין אי כיבוד הסכמה להיבדק בפוליגרף, ראה: ת.א (חיפה) 22857/02 כוכבי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם). עוד ומעבר לצורך יצויין כי בתצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידי התובעים, אין כל התייחסות לשאלת תקינותם והפעלתם של אמצעי המיגון וזאת למרות שהטענה בדבר הפרת תנאי הפוליסה, בכל הקשור לקיומם או הפעלתם של אמצעי המיגון, נטענה בכתב ההגנה. אשר על כן, ראיתי לקבוע כי מכח ההסכמה הדיונית, מיום 21/12/04 ולאור תוצאות בדיקת הפוליגרף, דין התביעה להידחות. התביעה נדחית. התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת, בסך כולל של 3,500 ₪, בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. פוליסהחברת ביטוח