תביעה נגד אליהו חברה לביטוח בסדר דין מקוצר








תביעה נגד אליהו חברה לביטוח בסדר דין מקוצר


החלטה

1. המבקש הגיש בתיק זה תובענה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבה (להלן: "אליהו"), לתשלום סך של 1.5 מיליון ₪, בטענה שאליהו הוציאה למבקש פוליסות ביטוח לפי חוק המכר (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) תשל"ה-1974, בגין ארבע דירות שרכש מרמת שלומי בע"מ (להלן – "שלומי"), הנמצאת כיום בכינוס נכסים ובפירוק. הדירות נרכשו במימון בנק טפחות ובנק כרמל, ופוליסות הביטוח שועבדו לטובתם; לכן הם צורפו כתובעים נוספים.


אליהו קיבלה רשות להגן, וטענתה העיקרית היא כי חוזי המכר לרכישת ארבע הדירות בידי המבקש מחברת שלומי היו פיקטיביים, וכי לאחר חתימתם נחתמה בין המבקש לבין שלומי תוספת להסכמים (להלן: "התוספת להסכמים") המוכיחה כי למעשה הסכמי מכר הדירות לא היו אלא עסקת הלוואה שהדירות שימשו בה כבטוחה, תוך עקיפת דיני המשכון.

להשלמת התמונה יצויין כי כונס הנכסים של שלומי הגיש בת"א 1965/02 בבית משפט זה תביעה כנגד המבקש, בה עתר להצהיר על בטלות ההסכמים לרכישת ארבע הדירות הנ"ל, בטענה שהם היו פיקטיביים. לתביעה זאת צורפו כנתבעים גם שני הבנקים שמימנו את רכישת הדירות, חברת אליהו והמנהל המיוחד שמונה בפירוק של שלומי. הדיון בתביעה זו אוחד עם הדיון בתיק זה.


2. ביום 23.9.04 הגיש המבקש (התובע) בתיק זה בקשה לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת נתבע נוסף, הוא המשיב 2 (עו"ד אפרים קלוג). הטענה היא כי מבקשת הרשות להגן של אליהו למד המבקש על כך שאליהו מבקשת להתנער מפוליסות הביטוח שהוציאה, בטענה שלא ידעה על התוספת להסכמים, המלמדת על כך שהסכמי המכר הנוגעים לארבעת הדירות הם פיקטיביים. בבקשה לתיקון כתב התביעה נטען כי הן ארבעת הסכמי המכר, והן התוספת, נערכו על ידי עו"ד קלוג, אשר היה עורך דינה של חברת שלומי; אם נכונה טענתה של אליהו כי התוספת להסכם פוגעת בתוקפם של הסכמי המכר המקוריים – כי אז אחראי עו"ד קלוג כלפי המבקש בשל רשלנות מקצועית, ומשום שלא טרח ליידע את אליהו על עריכת תוספת זו.


בבקשה לתיקון נטען כי התביעה כנגד אליהו והתביעה כנגד עו"ד קלוג מעלות שאלות עובדתיות זהות, וכי הימנעות מצירוף עו"ד קלוג להליך זה עלולה להביא למתן הכרעות שיפוטיות סותרות. כמו כן נטען כי יעילות הדיון והחסכון בזמן שיפוטי מצדיקים את הצרוף.


3. אליהו איננה מתנגדת לתיקון המבוקש, ככל שהוא חיוני מבחינת האינטרסים של המבקש. אך כיוון שהבקשה באה בשלב כה מאוחר, היא מבקשת להתנות את התיקון בפסיקת הוצאות ובמתן זכות להגשת כתב הגנה מתוקן, ולאחר מכן הליכים חדשים של גילוי מסמכים ושאלונים.


עו"ד קלוג, לעומת זאת, מתנגד לתיקון המבוקש. הוא טוען (בלא תצהיר) כי נודע לו רק בדיעבד שחברת שלומי חתמה עם המבקש על התוספת להסכמי המכר. אשר לתיקון המבוקש, טוען בא-כוחו של עו"ד קלוג כי אין להתיר את הצרוף על פי תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משום שלא מתקיימים שני התנאים הקבועים בה. ראשית, הסעד המבוקש איננו "בשל מעשה אחד", שכן מדובר בעילות שונות: עילה חוזית כנגד אליהו, ועילה נזיקית כנגד קלוג. שנית, אין מתעוררת שאלה משותפת, משפטית או עובדתית, בתביעה כנגד אליהו ובתביעה שמבקשים להוסיף כנגד קלוג, משום שמדובר בשתי עילות שונות.


4. התובעים 2 ו- 3 (הבנקים) לא הגישו תגובה לבקשה.


5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתיר את התיקון המבוקש. הכלל לגבי תיקון כתב תביעה הוא כי שיהוי בהגשת הבקשה לתיקון הוא גורם של ממש שיש להתחשב בו כאשר בית המשפט שוקל את הבקשה, במסגרת בחינת התנהגות המבקש. לכן נדרש המבקש להבהיר בתצהיר התומך בבקשה מדוע קיים צורך בתיקון, ומדוע לא הוגשה התביעה בנוסח שמבקשים להגיש במסגרת התיקון (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג-2003, בעמ' 121, 129).


במקרה דנא, נטען בבקשה ובתצהיר כי המבקש למד מבקשת הרשות להגן של אליהו כי היא מבקשת להתחמק מאחריותה לתשלום הפוליסות, בטענה שלא ידעה על התוספת להסכם. זו העילה לבקשת התיקון, שכן לטענת המבקש עו"ד קלוג אחראי לניסוח תוספת זו, ולכך שלא הובאה לידיעת אליהו, אם אכן תתקבל טענתה זו של אליהו (המוכחשת ממחוסר ידיעה על ידי המבקש). דא עקא, בקשת הרשות להגן של אליהו הוגשה עוד ביום 18.2.02, והחלטה בה ניתנה לאליהו רשות להגן היא מיום 29.7.03. בקשת התיקון הושהתה איפוא לתקופה העולה על שנה וחצי, שבמהלכה כבר התקיימו שני דיונים מיקדמיים בפני, לאחר מתן הרשות להגן, והמבקש עצמו ביקש לזרז את הטיפול ולקבוע את התיק להוכחות. לפיכך, אין כל הצדקה לשיהוי בהגשת הבקשה, ואין כל הסבר לשיהוי זה. עם זאת, לא הייתי דוחה את הבקשה רק מטעם זה, והטעמים העיקריים לדחיה יפורטו להלן.


6. הכלל הוא כי אין מתירים תיקון כתב תביעה לשם הוספת עילה חדשה, או החלפתה בעילה אחרת, אלא אם כן התיקון חיוני להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת; כך הם פני הדברים, כאשר הראיות שיהיה צורך להביא בעקבות הוספת העילה החדשה שונות לחלוטין מאלו שהיה צורך להביא לצורך הדיון בעילה המקורית (ראה: ספרו הנ"ל של א. גורן בעמ' 122-123). במקרה דנא, הבקשה היא להוסיף עילה חדשה, נזיקית, כנגד נתבע חדש. התביעה המקורית היתה על סמך פוליסת ביטוח, כנגד חברת אליהו, ואילו העילה החדשה היא כנגד עו"ד קלוג בגין רשלנות מקצועית. ברור כי מדובר במסכת ראיות שונה לחלוטין.


7. מנוסח כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה לא ברור כלל מהו הסעד המבוקש כנגד עו"ד קלוג, ולמעשה אין כלל בקשה לחייב אותו בתשלום סכום כסף כלשהו. ניתן אומנם להבין מבין השיטין כי הטענה היא שעו"ד קלוג אחראי למצב שנוצר, שבו אליהו נמנעת מתשלום תגמולי הביטוח (סעיפים 18 ו-22 לכתב התביעה המתוקן המצורף לבקשה), וכן נטען שם כי עו"ד קלוג חייב לשלם למבקש את "הנזקים שנגרמו לו בגין מחדליו" (פרק ה(2) לתביעה).
אך בסוף התביעה מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת (אליהו) בתשלום סכום התביעה, ואין כל התייחסות לעו"ד קלוג. בסעיף ה(6) לכתב התביעה המתוקן נאמר כי מחדליו של עו"ד קלוג עולים על סכום התביעה, אך בשלב זה התובע איננו מבקש לתקן את סכום התביעה, והוא שומר לעצמו את הזכות לעשות כן.


בצדק מציין ב"כ של עו"ד קלוג כי אין להתיר צרוף כאשר מטרת הבקשה היא לאפשר לתובע לתבוע מאדם נוסף סעד כספי, תוך נסיון לעקוף את הצורך בתשלום אגרה (ראה: א. וינוגרד, תקנות סדר הדין האזרחי, מהדורה רביעית 2002, בקטע המתייחס לתקנה 22).


8. אולם העיקר הוא זה: התובע מבקש לתקן את כתב התביעה כדי להוסיף תביעה חדשה ושונה לחלוטין על זו שהגיש, כאשר אין בין התביעה הישנה ובין התביעה החדשה זהות בשאלות העובדתיות והמשפטיות העומדות להכרעה. התביעה המקורית כנגד אליהו היא לתשלום הפוליסות מכח עילה חוזית, ולצורך הדיון בתביעה זו – כולל טענתה של אליהו בדבר היות החוזים פיקטיביים – אין כל רלוונטיות לשאלה מי ערך את התוספת להסכם, קרי: עו"ד קלוג או חברת שלומי והמבקש בעצמם. לכן, קלוג איננו בעל דין דרוש בתביעה המקורית שהוגשה, ואין כל צורך להכריע במחלוקת בינו לבין המבקש לצורך ההכרעה בתביעה המקורית. כמו כן אין חשש ממתן פסקי דין סותרים בתביעה של המבקש כנגד אליהו, ובתביעתו כנגד קלוג, בשל העילות השונות לחלוטין, המבוססות על מערכת עובדות שונה לחלוטין.


אכן, השאלה אם אליהו ידעה על התוספת להסכמי המכר תתעורר גם בתביעה כנגד אליהו, וגם בתביעה כנגד קלוג. אך אין בבקשת התיקון טענה פוזיטיבית כי אליהו ידעה על התוספת להסכמים. המבקש רק מכחיש, מחוסר ידיעה, את טענת אליהו כי לא ידעה על כך, וטוען כי הוא הניח שעו"ד קלוג יידע את אליהו (סעיפים 21, 24-25 לתצהיר המבקש התומך בבקשת התיקון). עצם העובדה שיהיה צורך להכריע בשאלה עובדתית זו במסגרת התביעה המקורית שהוגשה, איננה מצדיקה את התיקון המבוקש, והוספת נתבע חדש ועילה חדשה שונה לחלוטין. עו"ד קלוג יוכל להיות עד בתיק זה ולהבהיר את עמדתו, וכמובן שתישמע גירסתם של המבקש ואליהו. אם ייקבע שאליהו ידעה על התוספת להסכם, ממילא ישמט הבסיס לטענתה בדבר היותם של הסכמי המכר פיקטיביים, וכאלו שנעשו מאחורי גבה. אם, לעומת זאת, ייקבע שאליהו לא ידעה על התוספת להסכמים, וכי אי-ידיעה זו פוטרת אותה מתשלום הפוליסות – יוכל המבקש למצות את זכויותיו כנגד עו"ד קלוג בתביעה נפרדת (מבלי שאביע דעה לגבי סיכויי תביעה זו).


9. אכן, אין מניעה לתבוע שני נתבעים לחלופין, ואף לתקן כתב תביעה כדי להוסיף נתבע חלופי (ראה: ספרו הנ"ל של א. גורן, בעמ' 53-54). אך במקרה דנא מדובר בשתי תביעות שונות, בעילות שונות ובסעדים שונים, המושתתות על מסכת עובדתית שונה. אין מדובר במקרה הנפוץ, בו עילת התביעה היא אחת, והסעד הוא אחד, ורק קיים ספק לגבי השאלה מי מבין הנתבעים החלופיים אחראי לביצוע המעשה המבסס את עילת התביעה.


10. לאור כל הנימוקים דלעיל, הבקשה נדחית. המבקש ישלם לכל אחד מן המשיבים (אליהו וקלוג) הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בבקשה זו בסך כולל של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סדר דין מקוצר אכיפת הסכם

  2. מחיקת כותרת בסדר דין מקוצר

  3. תביעת פינוי בסדר דין מקוצר

  4. סדר דין מקוצר כרטסת חוב

  5. בקשה למחיקת כותרת סדר דין מקוצר

  6. טופס הזמנה בסדר דין מקוצר

  7. ביטוח ריזיקו - סדר דין מקוצר

  8. טענת קיזוז בסדר דין מקוצר

  9. בקשה למחיקת כותרת סדר דין מקוצר

  10. תביעת פינוי בסדר דין מקוצר

  11. סדר דין מקוצר - פינוי דייר

  12. חוב ארנונה - תביעה סדר דין מקוצר

  13. תביעה בסדר דין מקוצר - בנק

  14. פינוי מקרקעין – תביעה בסדר דין מקוצר

  15. הפרת חוזה שכירות - סדר דין מקוצר

  16. תביעה בסדר דין מקוצר של נטוויז'ן על חוב

  17. קביעת תביעה בסדר דין רגיל בטעות

  18. תביעה נגד אליהו חברה לביטוח בסדר דין מקוצר

  19. תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת מחיר סחורה

  20. עורך דין הגיש תובענה כספית בסדר דין מקוצר נגד לקוחתו

  21. תביעה בסדר דין מקוצר, בה נדרש פינוי מהבית וכן פיצוי כספי

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון