פסק דין 1. בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר ארעו לרכב מבוטח התובעת (להלן : "המבוטח") בעקבות תאונת דרכים מיום 17.4.03. המבוטח נסע ברח' גיבורי ישראל באיזור התעשייה בנתניה, בשעת חשכה, ולטענתו נפגע ממחסומים מסוג ניו-ג'רסי (להלן : "המחסומים"), אשר היו מונחים בניצב לכביש וחסמו למעשה את שני הנתיבים בכיוון נסיעתו של המבוטח. 2. התביעה הוגשה כנגד עירית נתניה, הנתבעת, אשר בתחומה ארע הנזק. בכתב ההגנה הראשוני אשר הגישה הנתבעת, נטען על ידה כי המחסומים הוצבו עקב שריפה שפרצה במפעל "ישראפיפר" (להלן : "המפעל"). מאוחר יותר תוקן כתב ההגנה בהסכמה ואף נשלחה הודעת צד ג' כנגד ר.ס. תעשיות ישראל בע"מ (להלן : "צד ג"). בכתב ההגנה המתוקן ובהודעת צד ג' טענה הנתבעת כי באיזור התאונה ביצע צד ג' עבודות תשתית, ובחוזה אשר נחתם בין הנתבעת לבין צד ג', נטל עליו צד ג' את מלוא האחריות לכל נזק שיגרם בגין פעולותיו. הנתבעת טענה כי המחסומים הוצבו במסגרת העבודות אשר הוצבו על ידי צד ג'. בנוסף, טענה הנתבעת לרשלנות תורמת מצד מבוטח התובעת אשר התנגש במחסומים ואמור היה לראותם. 3. בכתב ההגנה להודעת צד ג', טען צד ג' כי אין כל קשר בין התאונה לבין העבודות אשר בוצעו על ידו ; בנוסף לחלופין, טען צד ג' כי במקום עבדו קבלני משנה מטעמו, ואם וככל שהמחסומים הוצבו, אזי אלה הוצבו על פי דרישות הפיקוח של הנתבעת. 4. ביום 15.2.05 התייצבו בפני המבוטח ונציג הנתבעת, מר ישראל היימן (להלן : "היימן"). צד ג' לא הביא עדים מטעמו ובתחילה ביקש להגיש הודעות צד ד' נגד קבלני המשנה, אולם בהמשך ויתר על טענה זו והוסכם בין הצדדים כי בדיון ישמעו העדים שהתייצבו ועל סמך החומר שבפני ביהמ"ש ינתן פסק הדין. 5. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות המצויות בתיק ביהמ"ש, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, בחלקה, ודין הודעת צד ג' להדחות, במלואה. 6. המבוטח הוכיח כי דרכו נחסמה על ידי המחסומים, וזו הסיבה העיקרית לתאונה. המחסומים הוצבו בתחום השיפוט של הנתבעת, ומדובר בתופעה לא שגרתית ואין ספק כי לנתבעת יש אחריות על מערכת הכבישים הנמצאת בתחומה. אין מדובר בטענה של מפגע בכביש דוגמת בור, או נפילת ענף או עץ, שאז יש מקום להעלות את שאלת האחריות והרשלנות מטעם הרשות המקומית. במקרה הנדון, ברי הוא כי אין האזרחים של הרשות יכולים לצפות הצבת מחסומים על הכבישים בעת לילה ללא כל שילוט או תמרור, ומכאן קמה אחריות הנתבעת לארוע, כל עוד לא הוכח כי גורם אחר הוא האחראי להצבת אותם מחסומים. 7. לעניין הרשלנות התורמת של המבוטח, החלטתי לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור 30%, וזאת מכיוון שהמבוטח העיד כי היו המים על הכביש, וכי נסע עם אורות. ברור כי בשלב כזה או אחר יכול היה המבוטח להבחין במחסומים, והעובדה כי רכבו הסתחרר והחליק מלמדת על מהירות נסיעתו. 8. לאור האמור לעיל, החלטתי לחייב את הנתבעת בתשלום 70% מהנזק המוכח, סה"כ 8,242 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 20.10.03 והוצאות משפט כפי שיפסקו להלן. 9. באשר להודעת צד ג' - הנתבעת העלתה כאמור טענה כי צד ג' הוא האחראי להצבת המחסומים, עקב עבודות שבוצעו על ידו באיזור, ולפיכך טענה כי רשאית לחזור לצד ג' ולהפרע ממנו את נזקיה, וזאת במיוחד לאור הוראות לשון החוזה שבין הנתבעת לצד ג' (להלן : "החוזה"). הנתבעת הפנתה לסעיפים 15, 16 ו- 17 לחוזה, שם נאמר בין השאר כי מיום תחילת העבודות ועד למתן תעודת השלמה, יהיה הקבלן (צד ג') אחראי לשמירת אתר העבודה, השילוט ונקיטת אמצעי הזהירות, ובכל מקרה ישא צד ג' בכל נזק שיגרם כתוצאה מביצוע העבודות על ידו. 10. כדי להכנס לגדרו של החוזה, על הנתבעת להוכיח כי אכן המחסומים הוצבו על ידי צד ג' במסגרת העבודות שבוצעו על ידו. הודעת צד ג' הינה תביעה נפרדת, ונטל ההוכחה מוטל על שולח ההודעה, קרי : הנתבעת. 11. במקרה הנדון, לא שוכנעתי כלל ועיקר כי המחסומים הוצבו במסגרת ביצוע העבודות על ידי צד ג'. דווקא הראיות המצויות בתיק מצביעות על כך כי המחסומים הוצבו עקב שריפה אשר פרצה במפעל, מפעל המצוי ברח' גיבורי ישראל 36. 12. מסקנתי זו נתמכת על ידי הראיות הבאות : עדות המבוטח כי במקום התאונה היו מים על הכביש (יש לזכור כי מדובר בחודש אפריל שאינו גשום) ; המבוטח הבחין בעשן ; המבוטח העיד ברמת וודאות של 90% כי בצד עמדה כבאית ; בנו של המבוטח אשר העיד בפני טען כי צילם תמונות כיום עד ארבע ימים אחרי התאונה, בהן ניתן לראות כי המחסומים מפוייחים מעשן ; בנו של המבוטח פנה למשטרה ובמשטרה נאמר לו כי היתה שריפה והמחסומים הוצבו במסגרת הטיפול בשריפה ולפיכך הופנה לנתבעת ; במכתבו של המבוטח לנתבעת (ת/4), אשר נכתב בסמוך לתאונה, הוזכרה השריפה ; המבוטח העיד כי לא ראה כל עבודות תשתית המתבצעות באיזור ביום התאונה. 13. לכך אוסיף את הראיות אשר הוצגו על ידי הנתבעת עצמה. העבודות אשר בוצעו על ידי צד ג' החלו בחודש פברואר 2002 והסתיימו בדצמבר 2003. היימן אישר כי את עבודות צד ג' ליווה מפקח צמוד חיצוני מטעם הנתבעת ואף הוגשו מספר פרוטוקולים ויומני עבודה. מיומן העבודה מיום 26.11.02 ניתן לראות כי כאשר מבוצעות התקנות באיזור, אכן מלווה את העבודות שוטר בשכר, כפי שהעיד היימן. מראיות הנתבעת בעצמה עולה כי קיים נוהל עבודה עם צד ג' , ולא הוכח בפני כי במקרה הנדון חרגו מנוהל העבודה, במיוחד כאמור כאשר מדובר בחסימת ציר תנועה בשעת לילה. 13. לכך אוסיף את העובדה שהיימן העיד כי אינו יודע דבר על ארוע התאונה, וכי הוא לא בדק את נסיבות הארוע עם רביד מהנדסים, שהם המפקחים מטעם העיריה על הפרוייקט המבוצע על ידי צד ג'. 14. לפיכך, לא די להוכיח כי במשך כשנתיים בוצעו באיזור עבודות על ידי צד ג' - על הנתבעת להוכיח נקודתית כי המחסומים אשר גרמו לתאונה הוצבו על ידי צד ג'. זאת כאמור לא הוכח בפני ומכלול הראיות (למעט אי בהירות לעניין תאריך הארוע ביחס לארוע השריפה), מצביע על כך כי המחסומים הוצבו בשל השריפה ולא בשל העבודות. אם טוענת הנתבעת כי בעת השריפה אחראי גורם אחר להצבת המחסומים, היה עליה להגיש הודעת צד ג' מתאימה. 15. לאור כל האמור לעיל, ומכיוון שהנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה על מנת להוכיח את הודעת צד ג', הודעת צד ג' נדחית ללא צו להוצאות. 16. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת 8,242 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 20.10.03. כמו כן, תשלם הנתבעת הוצאות משפט הכוללות את שכר בטלת עד בסך 350 ₪, האגרה בסך 322 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. רכבמחסוםנזק לרכב