החלטה התביעה והצדדים לה: 1. התביעה שבפניי עניינה סרובה של הנתבעת, מבטחת התובע, לשלם לו תגמולי ביטוח בגין אירוע גניבת רכב אשר התרחש ביום 19.6.04. הארוע התרחש לטענת התובע עת הושאר רכבו, לצורך גרירתו, בסמוך למסעדת "אסא" שבתחנת הדלק בכניסה לדימונה. 2. בכתב הגנתה העלתה הנתבעת מספר טענות הגנה, כשהעיקריות הן כדלקמן: התובע הפקיר את רכבו וזלזל ברכושו, ולפיכך אין כיסוי ביטוחי לארוע. התובע התרשל בהותרת מפתחות הרכב לעובד המסעדה ; מדובר במקרה צפוי ו"ידוע מראש" ולכן אין כיסוי ביטוחי ; שווי הרכב נמוך מערכו הנתבע. לנוכח טענות אלו, מבקשת הנתבעת לדחות את תביעת התובע, אגב חיובו בהוצאות. הבקשה נשוא החלטה זו: 3. התובע הגיש בקשה למחיקת חלקים מכתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבעת. בקליפת אגוז טוען התובע כי הנתבעת אינה רשאית לכלול בכתב הגנתה נימוקים נוספים לסרובה לשלם תגמולי ביטוח, על אלה שנכללו במכתב הדחייה הראשוני שנשלח. במכתב זה, אשר גם הוא נשלח רק לאחר פניות חוזרות ונשנות, לטענת התובע, (מכתב מיום 13.7.04, להלן: "מכתב הדחיה"), נאמר : "מבדיקת נסיבות הארוע כפי שהוצגו בפנינו עולה כי לא ארע מקרה המכוסה על פי הפוליסה. אי לכך, אנו נאלצים לדחות את תביעתך בנדון". 4. בפן המשפטי סומך התובע את יתדותיו על ההלכה הפסוקה בסוגיה זו, כטענתו, ועל הנחיית המפקח על הביטוח מיום 16.11.98 (להלן: "הנחיות המפקח") כי על מבטח להעלות את נימוקי דחייתו בהזדמנות הראשונה, ואם לא עשה כן - לא יכול להעלותה או להסתמך עליה מאוחר יותר. תגובת הנתבעת: 5. הנתבעת מתנגדת לבקשת המחיקה: לטענתה, עמדת הפסיקה דווקא עומדת בסתירה לזו שהוזכרה ע"י התובע בבקשתו, ובתי המשפט קבעו כי עמדת המפקח אינה יכולה למנוע ממבטחת להעלות טענות הדחיה במסגרת ההליך השיפוטי בינה ובין מבוטחה, במקרים ובנסיבות כגון אלו שלפנינו. 6. בנוסף טענה הנתבעת כי ממכתב הדחיה עולה בברור כי הנימוק לדחיה הוא שלא התרחש ארוע ביטוחי המכוסה בפוליסה, ומכתב זה זכה להבהרות נוספות במכתב מיום 2.8.04. עוד מציינת הנתבעת כי המחלוקת היחידה בתיק זה היא משפטית, ונוגעת לשאלה האם התנהגות התובע, אשר הותיר את מפתחות רכבו במסעדה, מעניקות כיסוי ביטוחי אם לאו. עמדת הפסיקה בסוגיה שבמחלוקת: 7. בתי המשפט השונים פסקו כי לחוזרים של המפקח אין תוקף של חיקוק, שכן אין מדובר במעשה חקיקה של הכנסת ואין מדובר בתקנות, עם זאת מדיניות משפטית ראויה צריכה לכאורה ליתן להנחיה את מלוא התוקף, כדי להבטיח ולחזק את פעולות המפקח הנעשות לשם הגנת הצרכן. ראה בעניין זה בש"א (ח"י) 12838/02 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ; בג"צ 772/96 איגוד שמאי הביטוח נ' המפקח על הביטוח נ"ה (3) 625; בר"ע (ת"א) 2656 גולדברג לארנס ואח' נ' ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ, תק (מח) 2003 (3) 4538. 8. לפיכך, ככלל, על בתי המשפט ליתן תוקף להנחיית המפקח, אולם יתכנו מקרים שבהם בתי המשפט יתקשו להחיל את הסנקציה הגלומה באותה הוראה, ובכל מקרה הנחיות אלה אינן שוללות את שיקול דעתו של בית המשפט. (ראה ת"א (ראשל"צ) 1776/02 לוי עזרא נ' הפניקס הישראלי לביטוח, דברי כב' השופט שילה). 9. מן הכלל אל החריגים - בפסה"ד גידולי שדה נזכרים שני מקרים מתוך רשימה בלתי סגורה של מקרים בהם יותר למבטחת להעלות טיעונים שלא נכללו במכתב הדחיה הראשוני: המקרה הראשון, עובדה שנודעה למבטחת לאחר שנשלח מכתב הדחיה (ראה בהקשר זה את עמדתה של המפקחת מיום 29.5.02, הנותנת ביטוי לחריג הנ"ל); והמקרה השני, מקרה בו שלילת האפשרות להעלות את הטענה תביא לתוצאה של הרחבת הכיסוי הביטוחי, שלא היה כלול מלכתחילה בפוליסה. 10. לחריגים הנ"ל, שאינן מהווים כאמור רשימה סגורה, ניתן לצרף מקרה נוסף שהוכר על ידי הפסיקה, והיא הרחבת הנימוקים המשפטיים העומדים בבסיס הדחיה: כך למשל, הותרה העלאת טענה של כוונת מרמה, שלא נכללה במפורש במכתב הדחיה, אם אותה כוונה משתמעת מנימוקי הדחיה העובדתיים - ראה בעניין זה ת.א 3099/04, בש"א 3825/04, חביב אסולין נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח', מפי כב' השופטת סורקר, ות.א. 40268/03 ארבל תמי נ' ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח מפי כב' השופט בשן. 11. מהמקובץ לעיל עולה כי הפסיקה אכן יוצאת מנקודת השקפה שיש לאמץ את הוראת המקפח וליתן להן ביטוי, אם כי אין הדבר שולל את שיקול הדעת של בית משפט, ולהוראות אלה יש חריגים; כמו כן בתי המשפט מכירים בראציונל העומד בבסיס ההוראות הנ"ל, אשר משקף היבט צרכני ומעניק למבוטח לשקול את צעדיו בטרם מגיש הוא תביעה משפטית; ביחד עם האינטרס הציבורי שבחיסכון הוצאות ומניעת התדיינות משפטית מיותרת. ומן הכלל אל הפרט: 12. במקרה הנדון, אמנם מכתב הדחיה נוסח בצורה לקונית אשר אינו מחדד את הסיבות לקביעה שלארוע אין כיסוי ביטוחי ; עם זאת, אין די בניסוח הלקוני כדי לחסום את הנתבעת ולהורות על מחיקת סעיפים מכתב הגנתה. 13. מקריאת כתב ההגנה עולה כי אין בכתב ההגנה נימוק חדש החורג מגדר הנטען במכתב הדחיה. כתב ההגנה כולו מרחיב ומפרש מדוע בנסיבות העניין אין כיסוי ביטוחי לארוע, ונסב כולו סביב הפרשנות שיש לתת להתנהגות התובע במקרה הנדון (הותרת המפתחות אצל עובד המסעדה). מקרים אלו הוכרו על ידי בתי המשפט כהרחבת הטיעון המשפטי העומד בבסיס הדחיה הראשוני ולכן אין זה מקרה המצדיק מחיקת סעיפים מכתב ההגנה. סוף דבר 14. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית, הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בתום ההליך. רכבגניבת רכבביטוח גניבת רכב