פסק דין העובדות הדרושות לתביעה 1. התובעת הנה חברת ביטוח והנתבע הנו מבוטחה. התובעת ביטחה את רכבו של המבוטח מסוג סקניה , מ.ר. 00-094-40. 2. ביום 08.12.02 היה מעורב רכבו של הנתבע בתאונת דרכים. בעת התאונה נהג ברכב המבוטח מר יבגני כץ (להלן: "כץ"), והרכב הניזוק הנו רכב ללימוד נהיגה השייך למר זיקרי (להלן: "זיקרי"). 3. זיקרי פנה למבטחת שלו, איילון חברה לביטוח בע"מ, וזו הפנתה דרישה לתשלום לתובעת. בעקבות פניה זו, שילמה התובעת לזיקרי ביום 11.05.03 סכום של 11,099 ₪ עבור הנזק שנגרם בתאונה. 4. התובעת פנתה אל הנתבע בדרישה כי ישלם לה את סכום ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסה, בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה, אולם הנתבע מאן לשלם סכום זה ולפיכך הוגשה התביעה שבפניי, לתשלום סכום ההשתתפות העצמית בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט. טענות ההגנה 5. הנתבע טען כי התובעת בחרה, על דעת עצמה ומבלי ליידע אותו, לשלם לזיקרי; עוד טען הנתבע בכתב הגנתו כי הנהג כץ לא היה אשם בתאונה ולפיכך לא היה כל מקום לבצע את התשלום. לבסוף טען הנתבע כי מדובר ב"קומבינה של סוכנים" והוא אינו חב לתובעת דבר. 6. ביום 28.09.04 ניתן פסק דין כנגד הנתבע בהעדר התייצבות, פסק דין אשר בוטל ביום 09.03.05. הדיון 7. ביום 09.03.05 התייצבו בפניי נציג התובעת, מר זיקרי וכן הנתבע. זיקרי שב ושטח את גרסתו לתאונה ואף הציג בפני בית המשפט את טופס ההודעה מצדו על התאונה (ת/2) והודאת כץ באשמתו לתאונה (ת/3). יש לציין כי מסמכים אלה הועברו לידי התובעת עוד בטרם ביצעה את התשלום לזיקרי! 8. הנתבע לא הביא עמו לדיון את כץ שיעיד על נסיבות התאונה; יש לזכור כי הנתבע לא היה נוכח בעת התאונה, אך הוא ביקש להסתמך על מסמכים שהעביר לתובעת ביום 02.04.03, דהיינו בטרם ביצוע התשלום, מהם עולה לטענתו כי האשמה היא על זיקרי ו/או על התלמידה שנהגה ברכבו ואין מקום לביצוע התשלום. המקור החוקי לתשלום שביצעה התובעת לזיקרי 9. במקרה הנדון, פעלה התובעת כאמור מכח פוליסת הביטוח שבינה לבין הנתבע. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח יוצר קשר ישיר בין צד ג' (זיקרי במקרה הנדון) לבין המבטח (התובעת במקרה הנדון). מכח סעיף זה בחוק - חייב המבטח לשלם לצד ג' את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו. 10. ומן הכלל אל הפרט - התובעת הוכיחה בפניי כי ביום 03.04.03 שלחה למבוטח הודעה כי בכוונתה לשלם את תגמולי הביטוח לניזוק - זיקרי. מכתב זה נשלח למבוטח יום אחד לאחר שהתקבלה גרסתו לארועים (שנשלחה כאמור ביום 02.04.03 בפקס), וחרף האמור בגרסה זו, הודיעה התובעת על כוונתה לשלם לזיקרי. לנתבע עמדו 30 יום להתנגד לביצוע התשלום אך הוא לא עשה כן והתשלום נעשה רק ביום 11.05.03. בנסיבות העניין, ומשלא הובעה התנגדות לביצוע התשלום במועד הקבוע לכך בחוק - אין הנתבע יכול לבוא בטרוניה על התובעת, שפעלה כמתחייב מסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. 11. אך יתרה מזו. גם אם אניח לטובת המבוטח כי התנגדותו נשלחה מבעוד מועד, ביום 02.04.03 וכן ביום 05.05.04, והתשלום לזיקרי נעשה חרף עמדתו הידועה והמתנגדת של הנתבע, עדיין יש מקום לקבל את התביעה, ואבהיר דבריי. 12. "זכות הוטו" העומדת למבוטח אינה מוחלטת. נקבע בפסיקה לא אחת כי מבוטח אינו יכול להעלות התנגדויות סתמיות, ועל ההתנגדות לשקף אינטרס לגיטימי אמיתי. כמו כן יש לבחון את התנהגות הצדדים על פי מבחני הסבירות ותם הלב - וראה בעניין זה ת"א (שלום ת"א) 745772/03 שנע 1984 יועצים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מפי כב' השופטת אברהמי (לא פורסם), והאמכתאות הנזכרות בפסקה 22 לפסה"ד הנ"ל. 13. במקרה הנדון - לא מצאתי כל ממש בהתנגדות שהציג הנתבע לתשלום, והתובעת פעלה כמבטחת סבירה כאשר שילמה לזיקרי את תגמולי הביטוח. התובעת פעלה במסגרת החובה המוטלת עליה בסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח ופעלה לבירור חבותה בתיק זה; בטרם ביצוע התשלום היו מונחות בפני התובעת הודעות הצדדים והודאת כץ חתומה בכתב ידו. לפיכך, ומשהודה נהג המבוטח באחריות לתאונה - בדין פעלה התובעת כאשר שילמה לניזוק וצמצמה עליות. 14. החלטתה זו של התובעת הוכחה, גם בפניי, כמוצדקת - לביהמ"ש ניתנה ההזדמנות לשמוע את עדותו של זיקרי לתאונה ולעיין בתמונות הנזק ברכבו. לעומת זאת - הנתבע לא הביא עמו לעדות את כץ, על מנת להוכיח בפני בית המשפט כי אכן התובעת שילמה כ"מתנדבת", וגרסת הנתבע לאירועי התאונה לא הוכחה ונשארה על הכתב בלבד. כך, שגם לגופו של עניין לא הייתה לנתבע הגנה של ממש כנגד דרישת הניזוק זיקרי והתנגדותו לתשלום נותרה בגדר התנגדות שרירותית בלבד. 15. יצוין כי הטענה של "קומבינה בין סוכנים" מוטב היה לו לא הייתה נטענת כלל, ואם סבר הנתבע כי סוכן הביטוח מטעמו פעל שלא כדין, היה עליו להגיש הודעת צד ג' או למצער לדרוש כי יתייצב למתן עדות - דבר לא נעשה מלבד הפרחת טענות בעלמא ולכן דינן להדחות. 16. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת את סכום התביעה בסך 6,405 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, ה- 11.5.04 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 1,811 ₪, הכוללות את האגרה כפי ששולמה, 277 ₪, שכר בטלת העד מטעם התביעה בסך 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 784 ₪ ( כולל מע"מ). לאור העובדה כי הנתבע הפקיד ביום 6/10/04 סך של 1,500 ₪, אזי סכום זה ישוחרר לידי התובעת ויופחת מסכום פסק בדין. רכבמשפט תעבורהלימוד נהיגה