תקלה בגיר בגלל נסיעה על חוף הים

פסק דין בפני תביעת התובע לתשלום תגמולי ביטוח מעת הנתבעת 1, חברת הביטוח, ופיצוי מהנתבע 3 - סוכן הביטוח, לאחר שהנתבעת 2 נמחקה מהתביעה בהסכמה. לטענת התובע, בבעלותו רכב מסוג מיצובישי מגנום (להלן:"הרכב") שהינו רכב שטח מקצועי המיועד לנסיעה מאומצת בשטח. בתאריך 29.5.01 ארעה לרכב תקלה בעטיה גיר הרכב לא השתלב והרכב נדרש לתיקון. לפי הנחיית הנתבעת 1 הופנה הרכב למוסך "עפולה מוטורוס" לאבחון התקלה ותיקונה, כאן המקום לציין, כי הרכב בוטח אצל הנתבעת 1 בביטוח מקיף שהיה בתוקף במועד האירוע. הרכב הוכנס למוסך על דעת הנתבע 3 ובהתאם להנחייתו וזה אף ציין, כך נטען, כי הרכב יתוקן על חשבון הנתבעת 1. לבסוף לא שילמה הנתבעת 1 בגין התיקון והתובע, כך טען, נאלץ לשלם עבור התיקון שביצע בחלפים משומשים הסך של 28,311 ₪, לפיכך תבע סכום זה וכן סכום של 20,000 ₪ בגין מכירת רכבו בסכום הנמוך מערכו כירידת ערך, ובנוסף תבע עוגמת נפש בסך 5,000 ₪ ובסה"כ - 53,311 ₪. הנתבעים 1 ו-3 טענו כי "התקלה" שארעה לתובע הינה נסיעה על חוף הים, בתוך המים והחול, כאשר מים וחול חדרו למכלולי המנוע וזאת בניגוד להנחיות היצרן, לפיכך אין עסקינן במקרה ביטוח שכן אין מדובר באירוע "תאונתי", מקרי, בלתי נמנע ובלתי צפוי לאחר שהתובע נכנס מדעת למצב שבעטיו נגרם הנזק. כמו כן טענו, כי הנתבעת 1 לא התכוונה ליתן כיסוי ביטוחי בגין נסיעה בתוך מים וחול ולפיכך חרג התובע מהוראות הפוליסה, חריגה המאיינת חבות הנתבעת 1. בנוסף הכחישו הנתבעים הטענה כי הנתבע 3 שלח את התובע למוסך וכי הנזק ישולם על ידי הנתבעת 1, אך ציינו כי אם דובר על כך שבמידה ויהיה אישור המוסך כי הנזק הינו נזק תאונתי, רשאי יהיה לפנות לשמאי הנתבעים שיהרהר שוב בדחיית התביעה, אך הודעה שכזו לא נמסרה. כמו כן הכחישו הנתבעים נזקי התובע, וכי אם תוכר חובה לתשלום יש לנכות המע"מ בהיות התובע עוסק מורשה הזכאי לקיזוז תשומותיו וכן טענו לקיזוז השתתפות עצמית וכינון לפי תנאי הפוליסה. בדיון שהתקיים בפני ביום 28.11.04 הסכימו הצדדים למחיקת הנתבעת 2 ללא צו להוצאות וכך הנני מורה. כמו כן הסכימו כי ביהמ"ש יתן פס"ד לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, לאור חומר הראיות וסיכומי הצדדים. במסגרת סיכומי הצדדים חזר ב"כ התובע על האמור בכתבי הטענות והתצהירים מטעמו וב"כ הנתבעת חזר למעשה על העדר החבות הביטוחית תוך שהוסיף, כי חשבוניות התיקון הוצאו ע"ש חברה ועל הנתבעת לפצות בגין נזק שנגרם לתובע ולא לחברה, כמו כן הוסיף, כי יש מקום לאשם תורם במידה ותוכח חבות הנתבעת. יש לציין, כי שני אלה לא הופיעו בכתב ההגנה מפורשות, אך מאידך לא התנגד ב"כ התובע להרחבת החזית בסיכומים. לאחר שקראתי כתבי הטענות, תצהירי הצדדים והנספחים ולאור סיכומי הצדדים הגעתי למסקנה כי נסיבות המקרה הינן אירוע תאונתי. התובע מצידו אינו מציין מהו אותו אירוע תאונתי אך מתוך ההודעה על תאונת הדרכים שצורפה דווקא לתצהירו של הנתבע 3 עולה כי אופן התרחשות הארוע צויין כך: "רכב המבוטח ירד לחוף הים, שקע בחול הים הסמוך לקצה המים ונרטב בחלקיו ממי ים" העובדה כי הרכב שקרע ונרטב הינה אירוע תאונתי. השאלה עתה הינה האם יכל היה התובע לצפות התרחשות שכזו כאשר זו צריכה להיות בנסיבות יותר מקרובה לוודאי שכן לגבי רשלנות תורמת מצד המבוטח נדרשת רשלנות בדרגה גבוהה על מנת להקטין או לבטל חבות חברת הביטוח, גבוהה עד כדי קרובה לדרגת "ודאי". הרכב בו עסקינן הינו רכב המותאם גם לנסיעה בשטח ולפיכך לא היה צורך בהתאמת נהיגה מיוחדת דווקא לחוף הים, אך מקום התרחשות התאונה בסמוך למים תוך חדירת מים מלוחים לרכב מלמד, כי התובע לא התייחס ברצינות מתאימה לאפשרות קרות התאונה - השקיעה - ולפיכך קיימת גם רשלנות תורמת אותה אני מעריך בנסיבות, בשיעור של 25%. לעניין נזקי התובע - אלה מוכחים בחוו"ד של מדר עמוס בסך 23,450.90 ₪. באשר לירידת הערך לא צורפה חוו"ד לעניין זה, מה גם ששווי הרכב הנמכר לפי תצהיר התובע עמד על 115,000 ₪ וערכו לפי חווה"ד עמד על 116,250 ₪ - הפרש הינו של 1,253 ₪ ולפיכך זניח בנסיבות. כמו כן לא מצאתי מקום לפיצוי בגין עוגמת הנפש ולפיכך נזקי התובע הינם 75% מהסך של 23,450.90 ₪, כאשר סכום זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התאונה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, ישולמו אגרת המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (7.9.93) ועד לתשלום בפועל ומעבר לכך הסך של 10%+מע"מ מסכום תגמולי הביטוח כשכ"ט עו"ד, צמוד ונושא ריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. מסכום תגמולי הביטוח תנכה הנתבעת 1 השתתפות עצמית. הסכום ישולם רק על ידי הנתבעת 1, כאשר לא מצאתי בנסיבות כל מקום לחיוב הנתבע 3 שהכחיש טענת התובע ביחס אליו ולפיכך אין התובע מוכיח כלפיו דבר, כמו כן לא מצאתי בנסיבות, כי עובדת הוצאת החשבוניות על שם חברה, יש בהם כדי לאיין תביעת התובע באשר לא נטענה כל טענה ביחס לזיקה ביטוחית ואין חולק כי התובע הינו המבוטח על פי הפוליסה. לא מצאתי לעשות צו להוצאות לעניין דחיית התביעה כנגד הנתבע 3. זכות ערעור למחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. תקלה בגיר (רכב)חוף היםתקלות ברכב